אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קייס ואח' נ' שמיר ואח'

קייס ואח' נ' שמיר ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ראשון לציון
14986-03-10
20/05/2010
בפני השופט:
מיכל עמית - אניסמן

- נגד -
התובע:
1. יחזקאל קייס
2. שרה להב

הנתבע:
1. דוד שמיר
2. רוקי נתן

החלטה

לפניי תביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעים.

1.התובעים, אח ואחות, טוענים בכתב התביעה כי הם בעלי הזכויות והמחזיקים בנכס במקרקעין הידוע בשם "מזנון הגשר" הממוקם מול המחנה הצבאי צריפין, והידוע כחלק מחלקה 8 בגוש 4225 (להלן: "המושכר").

2.לטענת התובעים, השכירו לנתבעים את המושכר לתקופה קצובה על פי הסכם השכירות מיום 1.1.08, שתחילתו ביום 1.1.08 וכלה ביום 31.12.08 (להלן: "הסכם השכירות"). בתום תקופת השכירות המקורית הוארך תוקפו של הסכם השכירות לתקופה קצובה של שנה נוספת אחת ובגינה שולמו דמי השכירות עד ליום 31.12.09.

3.עוד טוענים התובעים כי בהתאם להוראות סעיף 8 להסכם השכירות היה על הנתבעים להודיע לתובעים על רצונם במימוש תקופה מוארכת שנייה של שנה נוספת לשכירות המושכר שתחילתה ביום 1.1.10 ולצרף להודעתם את תשלום דמי השכירות בעבור התקופה המוארכת השנייה. הנתבעים לא עשו כן, לא שילמו ולא המציאו כל תשלום שהוא בגין דמי השכירות החל יום 1.1.10.

4.בשל אי תשלום דמי השכירות טוענים התובעים כי פנו לנתבעים בדרישה לתשלום לאלתר של דמי השכירות, ומשלא שולמו, בוטל הסכם השכירות. התובעים טוענים כי החל מיום 1.1.10 חדלו הנתבעים מלשלם להם כל תשלום בגין דמי השכירות וכן חדלו לקיים חיוביהם על פי הסכם השכירות, בין היתר למועצה המקומית, מסי מים לחברת מקורות ובניגוד להתחייבויותיהם החוזיות.

5.בנוסף, טוענים התובעים, כי הנתבעים לא המציאו לתובעים כל פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד להוראות סעיף 29ב' להסכם השכירות. לטענתם, הנתבעים גורמים נזקים מתמשכים למושכר, מבצעים פעולות בנייה והרס ללא היתר הגורמות לפגיעה בהמשך השימושים החוקיים להפעלת המושכר בעתיד.

6.עוד טוענים התובעים כי הנתבעים החלו לבצע במושכר פעולות הריסה ושינויים מבניים ולפיכך פנו בתלונה למשטרת ישראל.

7.הנתבעים בחרו שלא להגיש כתב הגנה אלא בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה. הנתבעים טוענים כי על מנת על מנת שהתובעים יהיו זכאים לעתור לסעד של פינוי מושכר, עליהם להוכיח בעלותם במושכר. עוד טוענים הנתבעים כי מעיון בנסח הטאבו של המושכר, עולה כי שמם של הורי התובעים לא מופיע כבעלים של זכויות בעלות ו/או זכות רשומה כלשהי במושכר.

8.מנגד, טוענים התובעים בתגובתם לבקשה, כי מעולם לא טענו כי הינם הבעלים הרשומים של המקרקעין. לטענתם, לצורך הכרעה בתביעה הנסמכת על יחסי שכירות בין תובע לנתבע אין כל צורך להכריע בשאלת זכויותיו של התובע במושכר, אלא די שיוכח כי הנתבע שכר אותו מן התובע.

9.אציין כבר עתה כי היה על הנתבעים להגיש הבקשה לסילוק על הסף שעה שבראשיתה תתבקש אף ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה, ואין להסתפק בציון בקשת ארכה בסיפת הבקשה. זאת ועוד, משלא נעתר בית המשפט למתן ארכה להגשת כתב הגנה, היה על הנתבעים להגיש כתב הגנה.

10.לגופה של הבקשה, מצאתי כי אין מקום למחוק התביעה על הסף. אין על התובעים החובה להוכיח כי הם הבעלים של המושכר. שוכר נכס מנוע מלכפור בזכותו של המשכיר. כדברי השופט ויתקון בע"א 350/75 נסים נ' פאשה, פ"ד ל' (1) 99, 104:

"הרי זה עקרון הידוע בדיני חכירה, והוא בעל תחולה כללית, שאין אדם יכול להחזיק בנכס מכוח הענקה מפלוני ויחד עם זאת לכפור בזכותו של פלוני להעניק לו את הנכס. כלפי המעניק מנוע המוענק מלכפור בזכותו ולטעון לזכות צד שלישי..."

11.אמנם, אין להתעלם מהעובדה כי התובעים אינם רשומים כבעלים של המושכר, אולם שאלת זכאותם והיקף זכויותיהם במושכר אינה צריכה להתברר במסגרת ההליך שלפני.

12.מכאן, שבהעדר כתב הגנה, היו זכאים התובעים לכאורה ליטול פסק דין.

13. עם זאת, בנסיבות הענין, ולאחר ששמעתי את הצדדים והסתבר כי קיימת מחלוקת של ממש באשר לשאלה האם הופר הסכם השכירות, מצאתי כי יש מקום לברר את טענות הצדדים וכי יש מקום ליתן לנתבעים את יומם בבית המשפט.

14.משמיעת הצדדים עולה כי ניטש ביניהם סכסוך אשר חורג מגדר הסכסוך נשוא התביעה שלפני.

15.לאור האמור, מן הראוי לאפשר לנתבעים להתגונן מפני התביעה שלפני, האף מחדלם באי הגשת כתב הגנה.

16.לאור האמור, אני מורה כדלקמן:

16.1.נוכח הפרות נוספות נטענות על ידי התובעים לאחר הגשת כתב התביעה - התובעים יהיו רשאים להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ