אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיים יסוד סביר לחשש ששחרור חשודי הולילנד ממעצר יביא לשיבוש מהלכי משפט

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור חשודי הולילנד ממעצר יביא לשיבוש מהלכי משפט

תאריך פרסום : 25/04/2010 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
2904-10,2905-10
18/04/2010
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
1. הלל אליאס צ'רני
2. אביגדור קלנר

עו"ד אורן אדרת
עו"ד גיורא אדרת
עו"ד איתן מעוז
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ליאת בן ארי-שוויקי
עו"ד אתי בן דור
החלטה

           לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' טל) אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, להאריך את מעצרם של העוררים ב-9 ימים עד ליום 21.4.10.

1.        העורר בבש"פ 2904/10 הינו איש עסקים ומבעלי הקרקע שעליה נמצא מתחם הולילנד בירושלים (להלן: צ'רני). צ'רני הינו גם בעל מניות עיקרי בחברה המפעילה את הרכבת והמתקנים התיירותיים במתחם צוק מנרה. על-פי החשד, וכפי המפורט בבקשה להארכת המעצר, לשם קידום פרויקט הבנייה הולילנד, שילם צ'רני - ישירות ובאמצעות אחרים - תשלומי שוחד שהגיעו לסך של עשרות מיליוני שקלים לגורמים רבים בעיריית ירושלים, ועדות תכנון ובנייה ונושאי תפקידים נוספים שתמיכתם נדרשה לשם קידום הפרויקט. נוכח תשלומים אלה - על-פי החשד - שונה ייעוד הקרקע ממלונאות למגורים, אחוזי הבנייה הוגדלו באופן משמעותי, ועימם גם מספר יחידות הדיור שאושרו לבנייה. כפועל יוצא, עלה שוויה הכספי של הקרקע באורח ניכר. במקביל, קיבל צ'רני הטבות גם לגבי צוק מנרה, הן ממינהל מקרקעי ישראל, הן ממרכז ההשקעות, בתמורה לתשלומי שוחד לגורמי מפתח בגופים אלה.

            העורר בבש"פ 2905/10 (להלן: קלנר) שימש כנושא משרה בחברת "הולילנד פארק", בחברת "הזרע" ובחברות נוספות. על-פי החשד, וכפי המפורט בבקשה להארכת המעצר, במסגרת קידום פרויקט הולילנד, שילם קלנר באמצעות חברה שבבעלותו או בניהולו, תשלומי שוחד בסך מאות אלפי שקלים לגורמים רבים בעיריית ירושלים, ועדות תכנון ובנייה ונושאי תפקידים נוספים שתמיכתם נדרשה לשם קידום הפרויקט. כתוצאה מתשלומים אלה, זורזו - על פי החשד - תהליכים ומתן אישורי בנייה, הוגדל מספר יחידות הדיור בצורה ניכרת, הוקטנו היטלי ההשבחה שנדרשו עם הגדלת מספר יחידות הדיור, ניתנו הקלות רבות ומשמעותיות ליזמים וכיוצא באלה. בדרך זו נחסכו ליזמים סכומי כסף רבים. במקביל - על פי החשד - שילם קלנר, באמצעות חברות שבבעלותו או שבניהולו, תשלומי שוחד בסך מאות אלפי שקלים לגורמים רבים במינהל מקרקעי ישראל ולגורמי מפתח נוספים, זאת כדי לקדם את האינטרסים של חברת "הזרע". בתמורה לתשלומים אלה, חודשו חוזי חכירה רטרואקטיביים של חברה זו עם מינהל מקרקעי ישראל ושונה ייעודן של קרקעות. 

2.        צ'רני נעצר לראשונה ביום 6.4.10, ומעצרו הוארך ב-8 ימים. צ'רני הגיש ערר על מעצרו אך עררו נדחה, וביום 13.4.10 הורה בית משפט השלום בראשון לציון (כב' ס' הנשיא, השופט א' הימן) להאריך את מעצרו למשך 9 ימים נוספים. קלנר נעצר לראשונה ביום 8.4.10, ומעצרו הוארך ב-6 ימים נוספים. ביום 13.4.10 האריך בית משפט השלום (כב' ס' הנשיא, השופט א' הימן) את מעצרו ב-9 ימים נוספים. כאמור, העוררים ראו לערור על ההחלטות להאריך את מעצרם, אך בית המשפט המחוזי דחה את עררם. בית המשפט קבע בהחלטתו כי נוכח חומר החקירה לרבות זה החסוי, עלול שחרורם של העוררים בתנאים מגבילים לשבש את החקירה. בית המשפט נתן דעתו להתפתחויות שחלו בחקירה במהלך תקופת המעצר הקודמת ולמספר פעולות החקירה הנדרשות, וקבע כי אין בתקופת המעצר המבוקשת "משום תקופה ארוכה מדי גם בהתחשב בכך שמדובר בתקופת מעצר שניה".

           להחלטה זו מכוון הערר שלפניי.

3.        לטענתו של צ'רני, שגה בית המשפט קמא כשראה להורות על מעצרו, חרף כך שנמנע מלהצביע על קיומו של חשש ממשי קונקרטי לשיבוש הליכי חקירה. לדבריו, אילו נדרש בית המשפט לקיומו של חשש כאמור, היה מגלה כי כזה אינו בנמצא, שהרי אילו רצה צ'רני לשבש חקירה היה בידו לעשות כן לפני מעצרו. לצד זה, טוען הוא כי על בית המשפט המחוזי היה לקצוב זמן קצר לסיום פעולות החקירה. לטענתו, בית המשפט עמד על הצורך בקיומן של ארבע פעולות חקירה נוספות בלבד, ואין זה סביר כי אלה תחייבנה את מעצרו לתקופה כה ארוכה. נוכח האמור, עותר צ'רני לשחרורו לחלופת מעצר, ולחלופין לקיצור משמעותי של משך מעצרו.

4.        קלנר טוען מצדו כי בית המשפט שגה כשנמנע מלבחון כראוי את טיב פעולות החקירה שבוצעו במהלך ששת הימים הראשונים שבהם שהה במעצר. לדבריו, אילו ביצע בית המשפט בדיקה כאמור, היה מגלה כי לרשות המשטרה עמד פרק זמן ארוך דיו לקיום פעולות החקירה המחייבות את הישארותו במעצר. באשר לפעולות שיש לבצען בעתיד, טוען קלנר כי שגה בית המשפט כשלא בדק אם ניתן לקיימן גם באמצעים שחומרתם פחותה ממעצר. עוד מוסיף הוא כי על בית המשפט היה ליתן דעתו לבקשה לקצוב את תקופת המעצר על מנת לפקח על התנהלות וקצב החקירה, ולהימנע מאישור תקופת מעצר ארוכה ללא פיקוח אפקטיבי. לבסוף, טוען קלנר כי היה מקום לערוך הבחנה בין החשודים השונים, שכן אין זה סביר כי לגבי כל החשודים קיימות אותן פעולות חקירה שביצוען טעון החזקתם במעצר למשך פרק זמן זהה.

5.        המדינה טוענת בתגובה כי ב-12 הימים שבהם מתקיימת החקירה הגלויה בוצעו פעולות חקירה רבות ונאספו עדויות בהיקף ניכר, וכי החוקרים עושים ככל שביכולתם כדי להשלים את פעולות החקירה במהירות האפשרית. לדבריה, היות שמדובר בחקירה סבוכה שבה מעורבים חשודים רבים, ועל רקע התשתית הקונקרטית המצויה בחומר החסוי, קיים חשש מפני שיבוש הליכי חקירה בדרך של תיאום עדויות בין החשודים השונים. עוד מוסיפה המדינה כי מדי יום מתקיימת הערכת מצב בדבר התקדמות החקירה והצורך בהמשך מעצרם של החשודים, אך נדרשים עוד ימים מספר בטרם ניתן יהיה להגיע למסקנה מושכלת בנוגע לאפשרות לשחרר את העוררים למעצר בית. 

           במהלך הדיון, הציגה המדינה בפניי דו"חות חסויים המפרטים את חומר החקירה שנאסף עד כה. הוצגו הן הדו"חות שנמסרו לבית משפט השלום ולבית המשפט המחוזי, הן דו"חות מעודכנים ליום הדיון, אשר כללו התייחסות לכל אחד מן העוררים, לפעולות החקירה שבוצעו ולפעולות החקירה המתוכננות. עיינתי בדו"חות בלשכתי. בהמשך קיימתי דיון במעמד צד אחד עם נציגי המדינה וקיבלתי מהם הסברים אודות פעולות החקירה, ובשלב הבא התקיים המשך דיון במעמד הצדדים, והושלמה שמיעת הטענות.

6.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בחנתי את ההחלטות שניתנו על-ידי בתי המשפט השלום והמחוזי, ועיינתי בחומר החקירה החסוי, מצאתי כי יש לדחות את הערר.

            סעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע שני תנאים מצטברים למעצרו של חשוד בשלב החקירה: קיומו של חשד סביר לביצועה של עבירה שאיננה חטא וקיומה של אחת מעילות המעצר המנויות בסעיפים 13(א)(1)-13(א)(3) לחוק. כמו-כן, קובע סעיף 13(ב) לחוק המעצרים כי אפילו מתקיימים התנאים האמורים, יש לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר (ראו: בש"פ 11109/03 שקארנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 350, 356-355 (2004); בש"פ 2672/09 ואנונו נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 (טרם פורסם, 26.3.2009)). בש"פ 1924/10 מאירסון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.3.10)). בלשונה של השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש:

"מקום שישנן ראיות הקושרות באופן סביר את החשוד למעשה העבירה המיוחס לו, וכן קיים חשש כי לא ניתן יהיה להשלים את החקירה באופן סביר וראוי בדרכי החקירה המקובלות והרגילות...הן משום החשש להימלטות, הן משום החשש להשפעה על עדים או מעורבים אחרים - והכול כמובן גם בהתחשב באופייה של העבירה, יש מקום להורות על מעצר החשוד כאמור בסעיף 13 לחוק המעצרים" (בש"פ 11109/03 שקארנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 350, 356 (2004)).

בענייננו, אין מחלוקת בדבר קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות, ואף על אופיין של העבירות דומה שלא נדרש להרחיב את הדיבור. המחלוקת הינה בשאלת קיומו של יסוד סביר לחשש ששחרור העוררים יביא לשיבוש הליכי חקירה. אציין כאן במאמר מוסגר כי הארכת המעצר המבוקשת בעניינם של העוררים התבססה גם על העילה המפורטת בסעיף 13(א)(3) לחוק המעצרים, אולם משההחלטה נושא הערר הושתתה על העילה של שיבוש הליכי חקירה הקבועה בסעיף 13(א)(1), יתמקד הדיון בקיומה  של עילה זו.

7.       האם נתקיים בענייננו "יסוד סביר לחשש" כאמור בסעיף 13(א)(1) לחוק המעצרים? אין מחלוקת בין הצדדים כי אין די בחשש בעלמא או בחשש ערטילאי משולל ביסוס בחומר הראיות. באי כוח העוררים ביקשו כי אבחן את חומר החקירה, ובפרט זה שסומן על ידי בית המשפט המחוזי כתשתית לקיומו של חשש כאמור.

8.       כאמור, במהלך הדיון, הוצג בפניי חומר חקירה סודי עדכני שכלל חלק כללי הנוגע לפרשה, ושני חלקים פרטניים הנוגעים לכל עורר בנפרד. באי כחם המלומדים של העוררים עמדו על הקושי שבפניו הם ניצבים משלא נחשף בפניהם, מטבע הדברים, חומר החקירה החסוי. על קושי זה עמד גם השופט (כתוארו אז) מ' חשין, בציינו:

 "פתרון חלקי לקושי יכול שיימצא על דרך זו ששופט המעצרים יעלה, אמנם נימוקים "מיוחדים כלליים", ובסמוך להם יפנה אל מסמכים החסויים מפני העורר אך גלויים לפני בית המשפט שלערעור" (בש"פ 5492/98 ברונסון נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 116, 123 (1998); ראו גם בש"פ 5393/05 סבג נ' מדינת ישראל, סעיף 4 (6.6.05)).

כך פעל בית המשפט המחוזי, בהניחו תשתית מפורטת, על דרך ההפניה לחומר החסוי, לקביעותיו בדבר קיומו של חשש לשיבוש הליכי החקירה.

9.       בסעיף 6 להחלטתו, בהתייחס לצ'רני, ובסעיף 12 להחלטתו בהתייחס לקלנר, עמד בית המשפט המחוזי על רשימת פעולות החקירה הנדרשות בעניינו של כל אחד מהם, פירט את הטעמים שבגינם קיים חשש לשיבוש, תוך הצבעה על מראי מקום מדויקים בחומר הסודי, ועל יסוד כל אלה הגיע למסקנה כי שחרורם של העוררים לחלופת מעצר עלולה לשבש את פעולות החקירה, תוך התייחסות פרטנית לפעולות שעלולות להיות משובשות. בחנתי כל פרט שאליו הפנה בית המשפט המחוזי, וקיבלתי הסברים על צעדי החקירה שננקטו מאז מתן ההחלטה ועל צעדים נוספים שעתידים להינקט. באי כוח העוררים סבורים כי מדובר בפעולות חקירה מוגבלות, ולכן ניתן היה לסיימן עד כה. בא כוחו המלומד של צ'רני אף סבר כי הדברים נכונים על דרך של קל וחומר, מקום שבו מדובר בארבע פעולות שנמנו בחומר החסוי. דא עקא, וכפי שהובהר לבאי כוח העוררים בדיון הגלוי, התייחסות למספרי סעיפים שמאחוריהם עומדות פעולות חקירה, אין משמעה בהכרח כי מדובר בפעולת חקירה אחת לכל סעיף, ויכול שבסעיף אחד ייכלל עניינם של מספר חשודים ומספר פעולות חקירה. את פעולת המשטרה ואת צעדי החקירה שיינקטו יש לראות על רקע היקפה הרחב של החקירה, שמשתרעת על רשויות שלטון, מוסדות תכנון, תאגידים מעורבים שונים ורואי חשבון, והחומר שנאסף במסגרתה הוא עצום ורב ("מאתיים קרגלים" בשלב זה, בלשונה של באת כוח המדינה). בהינתן נתוניהם הפרטניים של העוררים, והפירוט בסעיפי הדו"חות שאליו הפנה בית המשפט המחוזי על רקע התמונה הכוללת, שוכנעתי כי קביעתו בדבר קיומו של חשש סביר לשיבוש הליכי חקירה, מעוגנת היטב בתשתית הראייתית שעליה הצביע, ובדין יסודה, וכי פרק הזמן שנקצב למעצרם של העוררים, אינו חורג מן הנדרש בנסיבות העניין.

10.     העוררים העלו שורה של טענות הנוגעות לשחרורם של המעורבים האחרים לחלופות מעצר. אציין כי לטעמי שחרור זה אך מחזק את טענת המדינה כי בקשות המעצר מטעמה אינן גורפות, וכי בעניינו של כל חשוד וחשוד נבחן באופן פרטני ההכרח לקיים את החקירה כשהוא מוחזק במעצר, וכשהדבר אינו נחוץ עוד - משוחרר החשוד בתנאים מגבילים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ