אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיטלמן אלון נ' עמותת הפועל רעננה מחלקת כורגל

קיטלמן אלון נ' עמותת הפועל רעננה מחלקת כורגל

תאריך פרסום : 28/11/2013 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
4128-10
21/11/2013
בפני השופט:
אסנת רובוביץ - ברכש

- נגד -
התובע:
קיטלמן אלון
הנתבע:
עמותת הפועל רעננה מחלקת כורגל
פסק-דין

פסק דין

לפנינו תביעת התובע, עובד לשעבר בנתבעת, לתשלום פיצויי פיטורים, תמורה בגין עבודה בימי שבת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע וזכויות סוציאליות נוספות.

המסגרת העובדתית וטענות הצדדים

הנתבעת היא עמותה רשומה המפעילה בין היתר את קבוצת הכדורגל "הפועל רעננה" (להלן: "הקבוצה").

החל מחודש 7/1997 (לגרסת התובע) או שנת 1999 (לגרסת הנתבעת) שימש התובע בתפקיד מנהל הקבוצה והחל מחודש 1/2002 – שימש בתפקיד מנכ"ל הקבוצה.

החל מחודש 6/2006 שולם שכרו של התובע באמצעות תלושי שכר ואין חולק כי ממועד זה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. עד חודש 6/2006 התמורה שולמה לתובע כנגד חשבוניות מס וישנה מחלוקת בין הצדדים אשר למהות היחסים ביניהם עד לאותו חודש, כאשר לטענת התובע, יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת התקיימו לכל אורך השנים.

ביום 20.12.2009 קיבל התובע הודעה מוקדמת על פיטוריו מעבודתו בנתבעת ואלו נכנסו לתוקף ביום 20.1.2010.

מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן מר רוני זנזורי, ששימש כגיזבר בנתבעת. מטעם הנתבעת העידו מר אשר אלון, המשמש מאז שנת 2009 כחבר הוועד המנהל ויו"ר הנתבעת.

דיון והכרעה

תקופת הקשר בין הצדדים

התובע טען כי החל לעבוד כמנהל בקבוצה בשנת 1997 והנתבעת טענה כי התובע החל ליתן שירותיו כמנהל רק בשנת 1999.

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי העמותה הוקמה בחודש 8/1999 וטען כי לפני כן הועסק על ידי ההסתדרות שהפעילה קבוצת כדורגל ברעננה (עמוד 4 לפרוטוקול).

ערים אנו לעדותו של מר רוני זנזורי ששימש כגזבר הנתבעת, ושהעיד כי בשנת 1997 היה אוהד של הקבוצה וזכור לו כי התובע היה באותה תקופה מנהל הקבוצה (עמוד 13 לפרוטוקול) אולם מאחר שהעמותה הוקמה רק בחודש 8/1999, כך לגרסת התובע עצמו, הרי שאנו קובעים כי ההתקשרות בין הצדדים החלה מחודש 8/1999.

באלו תקופות התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים

המסגרת המשפטית

בפסיקה נקבע לא אחת, כי מעמדו של אדם כעובד או עצמאי, נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שניתן למערכת היחסים (דב"ע (ארצי) נד/3-77 רוטברג נ' תדיראן בע"מ, פד"ע כז' 462; ע"ע 300274/96 צדקא נ' מדינת ישראל , פד"ע לו' 625). כמו כן סטאטוס לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם. מושכלות יסוד הם, כי לא ניתן לוותר על זכויות ע"י כינוי היחסים בין השניים השולל קיום יחסי עובד מעביד.

משכך בבואנו להכריע בשאלת מעמדו של אדם (שכיר או עצמאי), יש להגיע למסקנה על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה. עיון בפסיקה האחרונה של בתי הדין לעבודה מעלה, כי המבחן העיקרי לפיו יקבע האם עסקינן ביחסי עובד מעביד אם לאו, הינו המבחן המעורב הבנוי משילוב של מספר מבחנים שהדומיננטי שבהם, הוא מבחן ההשתלבות, שהינו בעל משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב. למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי – קיום מפעל יצרני שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ואינו גורם חיצוני. הפן השלילי – האדם המדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני.

קיימים מבחני עזר נוספים כגון: מבחן הכפיפות, מבחן הקשר האישי שהינו מבחן מהותי, צורת תשלום השכר, האם המועסק נהנה מסיכויי רווח ומסיכוני הפסד, האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם, כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים, האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה, האם יש לקוחות נוספים, האם קיימת מסגרת העסקה שעתית קבועה, תשלום מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וכד'.

יצוין כי אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לכשעצמו, אלא יש לראות את התמונה בכללותה (דב"ע מב/3-123 סגל נ' גור פד"ע יד' 190; ע"ע 283/99 ברק נ' כל הקריות בע"מ, פד"ע לה' 641). כן יש להוסיף כי לפי מגמת הפסיקה כיום יש לפרש את המונח "עובד" פרשנות תכליתית, היינו לתת למונח "עובד" משמעות שתגשים את תכלית החקיקה הרלבנטית (ראו דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' ביה"ד הארצי לעבודה פד"ע נב 4 817).

ובענייננו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ