אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיום תפילות מדי שבת וחג בדירת מגורים - שימוש חורג בדירה כבית כנסת

קיום תפילות מדי שבת וחג בדירת מגורים - שימוש חורג בדירה כבית כנסת

תאריך פרסום : 05/04/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט לענינים מקומיים ירושלים
2630-09
02/04/2009
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יוסי חביליו היועץ המשפטי של עיריית ירושלים
עו"ד דני ליבמן
עו"ד חיים נרגסי
הנתבע:
1. פיליפ דולמן
2. אורלנצק נחמן

עו"ד רפאל שטוב
החלטה

 

צווים שניתנו על-ידי במעמד צד אחד ביום 24.2.2009 (יום שלישי בשבוע) בשעה 15:00 בהתאם לסעיפים 239 ו-246 בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הורו למשיבים ולמי מטעמם להפסיק את השימוש בדירת מגורים ברחוב אנילביץ 36 בשכונת קריית יובל בירושלים כבית תפילה, וכן הורו להם להימנע משימוש החורג משימוש למגורים בדירה זו.

ביום 27.2.2009 (יום שישי בשבוע), הגיש המשיב 2 בקשה לביטול הצווים. הדיון התקיים עוד באותו יום (בשעה 15:30), אולם מאחר שנמשך עד השעה 17:43, בעוד השבת בירושלים נכנסה בשעה 18:20, הוחלט שהדיון יסתיים ביום ראשון 29.3.2009. מסיבה זו ניתה ל-ידי החלטה בהסכמת הצדדים, כי עד מתן החלטה אחרת, יעמדו הצווים בעינם, וחל איסור להשתמש בנכס נושא הצו למטרת בית תפילה. עוד נאמר בהחלטה, כי כל עוד אין החלטה אחרת, לא תהיה כל תפילה במקום, פרט לתפילת יחיד.

ביום 29.3.2009 הסתיימה שמיעת הצדדים, ומכאן החלטה זו.

א.         נושא ההחלטה

2.         מבין שלל טענות הצדדים, שאלה אחת ויחידה עומדת להכרעה, והיא: אם אמנם נעשה שימוש חורג בנכס. אם אמנם כך, כי אז ממילא שבית המשפט מוסמך היה ליתן את הצווים אשר ניתנו.

לפני כבוד השופטת : תמר בר-אשר צבן

                                             תיק מס':  2009 / 2630

                                                                                             תאריך   :  2009/ 04/ 02  

באי-כוחה של המבקשת טענו כי ייעודו של הנכס למגורים, וכי נעשה בו שימוש למטרת בית תפילה (להלן גם - בית כנסת), ולפיכך הצווים ניתנו כדין, ועל-כן יש להשאירם על כנם.

מנגד טען בא-כוחו של המשיב 2, כי המקום אינו משמש כבית תפילה, ומכאן שאין מקום להותרת הצווים בתוקף.

3.         קודם שאדרש לדיון בטענות הצדדים ולהכרעה בשאלה היחידה העומדת להכרעה, אבקש להבהיר כי משעה שהתקיים דיון במעמד שני הצדדים, אין עוד צורך לדון בטענות שעניינן השאלה אם מלכתחילה היה מקום למתן הצווים במעמד צד אחד. עוד אבקש להבהיר, כפי שהובהר לצדדים במהלך הדיון, כי החלטה זו עוסקת אך ורק במקרה הנדון, בעובדות הרלוונטיות לו, ובשאלה העומדת כאמור, להכרעה. החלטה זו איננה עוסקת בנושאים אחרים אשר עלו במהלך הדיון, בין במישרין ובין בעקיפין, אשר בית-משפט זה ממילא גם נעדר סמכות להכריע בהן. כך למשל, השאלה אם לקבוצת המתפללים שהתפללה בדירה, גם לפי גרסת המשיב 2, יש מקום חלופי לערוך בו תפילות במניין בשבתות, או אם ראוי היה שיוקצה לה מקום לשם כך, איננה בסמכותו של בית משפט זה, ואף איננה רלוונטית לשאלה הטעונה הכרעה.

4.         עוד אבקש להעיר (כפי שהערתי במהלך הדיון), כי לאור עמדת המשיב 2, החלטה בשאלה אם נעשה שימוש חורג בדירה הנדונה, בכך שהמקום שימש כבית תפילה באופן שהצדיק את מתן הצווים, לכאורה מיותרת. שכן ממה נפשך, אם אמנם המקום אינו משמש כבית תפילה, כי אז אין בצווים כדי להעלות או להוריד. אם המקום אכן משמש כבית תפילה, כי אז משהוכיחה המבקשת כי ייעודו של הבית למגורים, והדבר לא נסתר על-ידי המשיבים, הרי שהנכס אינו יכול לשמש אלא לייעודו.

מכל מקום, ובמידה רבה למעלה מן הצורך, תינתן החלטה לגופה של השאלה, אם נעשה שימוש חורג בנכס.

ב.         המסגרת הנורמאטיבית

5.         סעיף 239 בחוק התכנון והבניה, שעניינו "צו הפסקה שיפוטי", קובע כי אם השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, כי אז רשאי בית המשפט לצוות, גם אם טרם הוגש כתב אישום, על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, להפסיק את השימוש במקרקעין.

לפני כבוד השופטת : תמר בר-אשר צבן

                                             תיק מס':  2009 / 2630

                                                                                             תאריך   :  2009/ 04/ 02  

סעיף 204 בחוק, שהוא סעיף העונשין, קובע בסעיף משנה (א) את עונשו של "המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו". וסעיף משנה (ב) קובע את עונשו של "המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטייה מהיתר או מתכנית".

6.         סעיף 246 בחוק התכנון והבניה, מסמיך את בית המשפט ליתן "צו זמני למניעת פעולות", לפי בקשתם של אחד הגורמים המנויים בסעיף זה ובכללם נציגו של היועץ המשפטי לממשלה (כפי שהיה במקרה הנדון), אם נעשו במקום מסוים פעולות הכנה לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית. צו זה יכול שיינתן על כל אחד משמונת אלו המנויים בסעיף 208, שעל-פי החוק רואים בהם כאחראים לעבירה לפי סעיף 204 בחוק, נוסף על מבצע העבודות בפועל או המשתמש בו בפועל, ובמסגרתו של הצו מורה להם בית המשפט להימנע מפעולה באותו מקום. בית המשפט אף מוסמך ליתן צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין, או צו לסגירתו, וכן רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור, בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות העניין.

7.         שימוש במקרקעין אשר יהווה עבירה לפי סעיף 204 בחוק, אשר מהווה תנאי למתן צווים לפי סעיפים 239 ו-246 הוא "שימוש חורג" בקרקע או בבניין, כפי שהוגדר בסעיף 1 בחוק התכנון והבניה. על-פי הגדרה זו, שימוש ללא היתר, או בניגוד להיתר בקרקע או בבניין הוא מקום שבו "השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין או לפי היתר על-פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה".

כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, "על התכנית להתיר במפורש שימוש מסוים, כדי שזה יהיה מותר. כל שאינו מותר מפורשות - אסור. אכן, האיסור יכול שיהפוך להיתר - אולם זאת רק בכפוף להליך חוקי מפורש. אם קובעת התכנית רשימת שימושים מותרים לאזור מסוים, או אז, על מטרת השימוש, שלגביו מבקשים היתר, לעלות בקנה אחד עם אחת מהפעילויות המותרות המפורטות באותה רשימה. רק בדרך זו ניתן יהיה להבטיח כי כל פעולה, המנוגדת לרשימת דרכי השימוש שבתוכנית, תובא לפני מוסד התכנון ותיבחן שם בהתאם להליכי שינוי התכנון שמציב החוק" (ע"א 1216/98 אסתר אבוטבול ו-84 אח' נ' ועדת ערר מחוז המרכז, פ"ד נה(5), 114 (2001), פסק-דינו של כבוד השופט א' ריבלין, בפסקה 14).

ב.         ייעוד הנכס למגורים

8.         תוכנית המתאר של ירושלים, תוכנית 62 (שאושרה ביום 16.7.1959), היא התוכנית המאושרת החלה על הבית הנדון. על-פי תוכנית זו, ייעודה של החלקה שבה מצוי הבית הוא אזור מגורים 1 (המסומן בתשריט התוכנית בצבע ורוד. הקטע הרלוונטי - מב/5, וכן את עדותו של מר צחי כ"ץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח בעיריית ירושלים).

לפני כבוד השופטת : תמר בר-אשר צבן

                                             תיק מס':  2009 / 2630

                                                                                             תאריך   :  2009/ 04/ 02  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ