אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיום צוואות של אחיות כצוואות הדדיות

קיום צוואות של אחיות כצוואות הדדיות

תאריך פרסום : 17/09/2006 | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה ת"א
101750-06,101760-06
13/09/2006
בפני השופט:
יהושע גייפמן

- נגד -
התובע:
ברוכיס סלה
עו"ד פלדינגר אבי
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד ציפי פרנקו
פסק-דין

1.         המנוחה סימה וקסמן הלכה לבית עולמה ב-5.2.05. אחותה - שריקה וקסמן הלכה לבית עולמה ב-27.8.05 (להלן: "האחיות").

2.         האחיות לבית וקסמן חיו יחדיו בדירה משותפת בנתניה. הזכויות הקנייניות בדירה רשומות במרשם המקרקעין על שם שתי האחיות בחלקים שווים.

3.         ב-16.9.99 ערכו האחיות צוואה משותפת הדדית.  הצוואה נערכה במסמך אחד בפני שני עדים (להלן: "צוואה הדדית").

            בצוואה ציוו האחיות את רכושן האחת לשניה (סעיף 4 לצוואה), ואחר מות שתיהן לקרובת משפחתן - האחיינית הגב' ברוכיס סלע (להלן: "המערערת") - הוראת "יורש אחר יורש".

            רשם הירושה קבע בהחלטתו נשוא הערעור, שעל הצוואה שערכו שתי האחיות לא חל דין צוואה הדדית, באשר צורה של צוואה מעין זו יוחדה רק לצוואה שערכו בני זוג. עוד קבע רשם הירושה שלאור העובדה שהצוואה נערכה במסמך אחד - חלה הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, והצוואה בטלה עקב עילת פסלות של נטילת חלק בעריכתה.

לאור הנמקה זו דחה רשם הירושה את הבקשה לקיים את צוואת האחיות.

4.         בערעור העמידו הצדדים שתי שאלות להכרעת בית המשפט של ערעורים: 

א.        האם ניתן היה לעשות צוואה הדדית בין שתי אחיות - לאור הוראת סעיף 35 לחוק הירושה.

ב.         האם הוראה של יורש אחר יורש בצוואה - נשארת בתוקפה אם הוראת ההורשה לטובת היורש המקורי  בטלה.

5.         הצוואה ההדדית נקלטה במשפט הישראלי  עוד לפני חקיקת חוק הירושה (ראו ע"א 155/59 צירינג נ' צירינג פ"ד יד 1543).

            חוק הירושה תשכ"ה - 1965  לא קבע הסדר בעניין צוואה הדדית. עיקרו של הטעם נעוץ בסיבה שהצעת חוק הירושה כללה הכרה בהסכמי ירושה, ולהסכמי ירושה אלה ניתן היה לתת תוכן של צוואות הדדיות. בהצעת חוק הירושה (משרד המשפטים, תשי"ב) בעמ' 97 הובהר: "אין החוק...מונע לתת להסכם ירושה תוכן של צוואות הדדיות...אולם לצוואה משותפת בתור עסקה נוספת בפני עצמה - אין מקום". בהליכי החקיקה של חוק הירושה מ-1965 הושמטו ההסדרים בעניין הסכמי ירושה וכך נמצאנו חסרים הסדר בעניין צוואה הדדית.

            מוסד הצוואה ההדדית נקלט בפסיקה ללא הוראה מפורשת בחוק, גם לאחר חקיקת חוק הירושה. בע"א 576/72 שפיר נ' שפיר פ"ד כז (2) 373 פסק השופט קיסטר:

"אכן אצלנו המחוקק לא קבע מוסד של צוואות הדדיות, וכן לא קבע צורתן ותוצאתן...אין מניעה ששני בני אדם יעשו צוואות האחד לטובת חברו, ובעיקר מקובל הדבר בין בני זוג. אין פסול בעריכת צוואות כאלה".

            בע"א 510/90 כצנשטיין נ' סידרנסקי  פ"ד מה (2) 221 פסק השופט שמגר:

"ראינו כי הכלי המשפטי של צוואה הדדית בין בני זוג הוא מקובל מאוד, ואין בו פגם, ולעניין זה אין נפקא מינה אם הצוואה ההדדית נערכה במסמך אחד  או בשני מסמכים נפרדים".

6.         צוואות הדדיות נערכות בדרך כלל על רקע משפחתי. צוואות הדדיות בין בני זוג הן נפוצות ביותר, אולם אין סיבה שלא להכיר בצוואות ההדדיות בין אחיות שהתגוררו יחדיו בדירת המגורים וניהלו משק בית משותף, במסגרת המוסד של " צוואה הדדית" שנקלט בחקיקה שיפוטית של בתי המשפט.

            המאפיינים של בני זוג שערכו צוואה הדדית זהים למאפיינים של אחיות, שהתגוררו בדירה משותפת, ניהלו משק בית משותף, וערכו צוואה הדדית.

גם אם נעיין בהסדר של "הסכמי ירושה" שנקבע כתחליף ל"צוואות הדדיות" בהצעת חוק הירושה מ-1952, נמצא בסעיף 57 להצעת החוק את ההוראה הבאה: "בהסכם ירושה רשאים להתקשר: "בעל ואשה... אחים ואחיות". בעמוד 97 לדברי ההסבר להצעת החוק, שהכין משרד המשפטים, הודגש: "אין להתעלם ממקרים שבהם הסכמי ירושה עלולים למלא תפקיד רצוי ומועיל. מקרים כאלה יהיה בייחוד בקרב המשפחה...לפיכך מאפשרת הצעתנו הסכמי ירושה רק בין אנשים שקשר משפחתי קרוב קיים ביניהם".

            בפרשת שפיר - שנדונה בבית המשפט העליון, ערכו שני אחים צוואות שמבחינת תוכנן היו הדדיות וכל אחד מהם ציווה את רכושו לאחיו. לעניין זה מדגיש השופט קיסטר: "אין מניעה ששני בני אדם יעשו צוואות האחד לטובת חברו, ו בעיקר מקובל הדבר בין בני זוג".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ