אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ נ' גולדברג

קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ נ' גולדברג

תאריך פרסום : 18/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32003-03-10
18/01/2011
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ
הנתבע:
אלכסנדר גולדברג

החלטה

בפניי בקשת המבקשת, היא התובעת, לתקן כתב תביעתה, ובד בבד ליתן אורכה להגשת תצהירי עדותה הראשית.

הרקע לבקשה זו, כפי שהובא על ידי המבקשת, הינו בקשה לביצוע שטר חוב שלטענת התובעת, נמשך ע"י הנתבע לפקודת התובעת, אשר הגישה התובעת כנגד הנתבע, ביום 22.12.09, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ביום 18.3.10 הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר, שם טען כי חתימתו על שטר החוב זויפה, והעלה טענות כנגד עסקת היסוד.

ביום 27.6.10 ניתנה לנתבע רשות להגן בטענת הזיוף בלבד.

המבקשת טוענת, כי הנתבע הוחתם על שטר החוב על ידי שותפו לעסקים, חגי בן משה, אך באותה עת, כלשון התובעת, טרם עלה בידי המבקשת לראיין את חגי, ולקבל מידע מלא אודות נסיבות החתמת הנתבע על המסמכים האמורים.

המבקשת סברה אז, כי לא יהיה כל צורך לברר את מלוא המחלוקות בין הצדדים, לרבות העילות החוזיות, אך לאחר ששוחחה עם חגי, הוברר לה כי לשם הוכחת תביעתה, אין מנוס מבירור מלוא המחלוקות, לרבות אלו הנוגעות לעסקת היסוד והמסמכים הנוספים עליהם חתם הנתבע, והמקימים לה כנגדו גם עילה חוזית. מאחר שכך, מבקשת היא כעת להוסיף עילה חוזית בנוסף לעילה השטרית, זאת, על מנת לאפשר את בירור מלוא המחלוקות בין הצדדים, ומניעת הליך משפטי נוסף, בגין העילה החוזית.

המשיב [הוא הנתבע] התנגד נחרצות לבקשה, וטען כי תיק ההוצל"פ נפתח על ידי המבקשת ביום 22.12.09, ומיד לאחריו הגישה המבקשת בקשות לעיקולים זמניים על רכבים השייכים לו, ונרשמו עיקולים על שישה רכבים השייכים למשיב, ואשר שוויים עולה פי כמה וכמה על סכום החוב, ומסתכם בסך של כ- 2 מיליון ₪, כאשר החוב עמד על כ- 150,000 ₪. כל בקשותיו לייחד העיקול לרכב אחד בלבד, נתקלו בסירוב מוחלט מצד המבקשת, והוא נאלץ להפקיד ערבות בנקאית על מלוא הסכום כמופיע בתיק ההוצל"פ.

זאת ועוד, התקיימו מספר דיונים בפני ראש ההוצאה לפועל בגין ביטול העיקול, וניתנה לו רשות להתגונן בטענת זיוף.

לשיטתו, המועד בו מבקשת התובעת כעת לתקן תביעתה, כחודשיים בטרם המועד אשר נקבע זה מכבר לשמיעת הראיות בתיק זה, הינו מאוחר ביותר. המשיב גורס כי היה על המבקשת לבחון את עילת תביעתה בשלב מוקדם הרבה יותר, בעיקר לאור העובדה כי ידוע היה לה שהמדובר בטענת זיוף, וכי החתימה על שטר החוב איננה חתימתו.

זאת ועוד; המשיב סבור כי המדובר בעילת תביעה חדשה ושונה לחלוטין, שאין לה ולו דבר עם דיני השטרות, ועל כן אין המדובר בתיקון כתב התביעה, אלא בהגשת כתב תביעה חדש ושונה לחלוטין מזה המקורי.

המבקשת השיבה לתגובת המשיב, וטענה כי ממילא, במסגרת בירור התביעה, לא יהא מנוס גם מבירורה של העילה החוזית, שעה שעילה זו שזורה בעילה השטרית, וכי הצורך בתיקון נולד רק לאחר שקיבלה לידיה גרסתו של מר חגי בן משה, שותפו של המשיב.

דיון

"העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120).

סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 :

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.

ברע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' נקבע:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

לאחר קדם משפט קשה יותר לעתור לתיקון כתבי טענות. זאת לנוכח הוראותיו המחמירות של תקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד שלפיהן אין לדון בבקשה כלשהי שבעל דין יכול היה להביא בקדם משפט, זולת מטעמים מיוחדים וכאשר דרוש הדבר למניעת עיוות דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ