אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיבוץ שפיים אגודה שיתופית נ' אברהם ואח'

קיבוץ שפיים אגודה שיתופית נ' אברהם ואח'

תאריך פרסום : 30/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
5786-06
30/12/2010
בפני השופט:
ארז יקואל

- נגד -
התובע:
קיבוץ שפיים אגודה שיתופית ע"י ב"כ עו"ד הבדלה
הנתבע:
1. צחי אברהם
2. פארק הזוחלים(1992)בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בהינתן שני מקרקעין, הזכאי מחזיק באחד מהם להמשיך ולהחזיק בו מעל 18 שנים ללא תמורה, שעה שהסכם זמני החל על החזקתו זו כבר אינו תקף והמרשה את החזקתו דורש סילוק ידו ושעה שכלשונו, ההסכם להחזקתו במקרקעין השני בו הוא מעוניין טרם החל והתנאים לקיומו בלתי אפשריים. זוהי השאלה הניצבת במוקד הדיון נשוא תביעת הפינוי שהגישה התובעת כנגד הנתבעים. השבתי לשאלה זו בשלילה ואלו נימוקי.

רקע

1.התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים, בעתירה לסילוק ידם ממקרקעין המכונים "השטח המזרחי" שהינו חלק מחלקה 18 בגוש 8936 (להלן: "החלקה" או "השטח המזרחי"). התקבלה בקשת הנתבעים לרשות להתגונן כנגד התביעה וההליך התברר בסדר דין רגיל.

2.התובעת טוענת כי היא החוכרת של החלקה לפי חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל מיום 12.5.2002 (להלן: "המנהל" ו-"חוזה החכירה" בהתאמה; ר' נספח ז' לתצהיר התובעת).

3.הנתבעת עוסקת בגידול ובהצגת זוחלים והחל משנת 1992 היא מחזיקה בשטח המזרחי ומנהלת במקום פארק זוחלים (להלן:"פארק הזוחלים"). הנתבע משמש כבעלי הנתבעת וכמנהלה.

4.ביום 23.03.1992 נחתם הסכם שכירות בין התובעת כמשכירה לבין הנתבעת כשוכרת שעניינו הקמת פארק זוחלים בשטח הממוקם מצידו המערבי של פארק המים בקיבוץ שפיים (להלן: "ההסכם" ו-"השטח המערבי" בהתאמה; ר' נספח ב' לתצהיר התובעת).

ההסכם קיבע תקופת שכירות בת שנה - מיום 1.7.1992 עד ליום 30.6.1993, בתוספת לתשע שנות אופציה.

5.לאחר חתימת ההסכם ובטרם החלה תקופת השכירות, הסתבר לתובעת כי אין באפשרותה למסור לחזקת הנתבעת את השטח המערבי במועד המוסכם, נוכח קשיים שהתגלו בהשגת אישור המנהל והיתרי בנייה הנדרשים לשטח המערבי (להלן ביחד: "ההיתרים").

6.לפיכך הסכימה התובעת, בין היתר, לאפשר לנתבעת זכות שימוש בשטח חלופי הנמצא מזרחית לאותו פארק מים שבתובעת - הוא השטח המזרחי. זאת ללא תשלום דמי שכירות וכלשון המוסכם בין הצדדים שאינו נושא תאריך:"...עד אשר שפיים תעשה את כל הדרוש לבצוע החוזה בהקדם" (להלן: "הסדר הביניים" – הדגשה הוספה – א.י; ר' נספח ג' לתצהיר התובעת).

7.משמוצו תקופות האופציה על פי ההסכם ומשלא הושגו ההיתרים, פנתה התובעת אל הנתבעת כבר ביום 24/12/01 בדרישה לסילוק ידה מהשטח המזרחי (ר' נספח ה' 1 לתצהיר התובעת). סירובה של הנתבעת לעשות כן הביא להגשת התביעה דנן.

8.עוד יצוין כי הנתבעים הגישו תביעת פיצויים כנגד התובעת בבית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו (ר' ת/1).

9.מטענות הצדדים עולה כי אין חולק שהנתבעים נכנסו לשטח המזרחי בהרשאת התובעת ובחסותו של הסדר הביניים והקימו במקום את פארק הזוחלים. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשתי סוגיות מרכזיות. האחת - האם התובעת זכאית להחזיק בשטח המזרחי כבסיס לעתירתה לסילוק יד הנתבעים ממנו והשנייה - וככל שקיימת לתובעת זכאות שכזו, האם קמה לנתבעים זכות בשטח המזרחי, מכוחה הם רשאים להמשיך ולעשות שימוש חינם בשטח המזרחי בחלוף הזמן.

תמצית טענות הצדדים

10.התובעת טענה לזכותה להחזיק בשטח המזרחי מכוח חוזה החכירה; כי הנתבעים מחזיקים בשטח המזרחי שלא כדין עם סיום תקופות האופציה על פי ההסכם; כי הסדר הביניים חסר תוקף לעת זו ואין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות ההסכם וכי פרשנותו הסבירה והמתבקשת של ההסכם אינה מגעת כדי מתן אפשרות לנתבעים לשהות בשטח המזרחי ללא הגבלת זמן, ללא תמורה ותוך ניצול התובעת בחוסר תום לב ובעשיית עושר שלא כדין.

11.הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה, בהעדר יריבות כנגד הנתבע ומטעמי מהות כנגד הנתבעת.

נטען כי לא הוכחו זכויות התובעת בשטח המזרחי. לגישת הנתבעים, חוזה החכירה אינו קשור בתובעת מחמת אי התאמה בין מספר הזיהוי שלה לבין זה המופיע בו. מודגשים בהקשר זה העדר ראיה בתימוכין בחלות חוזה החכירה על השטח המזרחי, מועד תחילת תוקפו שהינו בשנת 1995 ביחס לשטח המערבי נשוא ההסכם שנחתם בשנת 1992 והחסר בתשריט משנות ה- 50 שצרפה התובעת לסיכומיה לעניין זכויותיה בחלקה.

לחילופין נטען כי זכויות התובעת בשטח המזרחי כפופות לזכות הנתבעת להחזיק בו עד שהתובעת תשיג את ההיתרים כפי התחייבותה. הנתבעים מבהירים כיצד המשיכה התובעת לפעול להעברת פארק הזוחלים לשטח המערבי לאחר שנת 2002 וגם לאחר הגשת התביעה בדיוק כפי שהתחייבה כלפי הנתבעת.

הנתבעים סבורים כי הסדר הביניים מהווה חוזה לכל דבר ועניין, אשר גם התובעת מכירה בקיומו, מאחר וניסחה אותו ונוכח התנהגותה במהלך השנים. הנתבעים דוחים את הנחת התובעת כי הסדר הביניים מהווה קיום בקירוב של ההסכם, בין היתר, בהתחשב ביתרונות השטח המערבי לעומת זה המזרחי.

הנתבעים טוענים כי רצונם היה ונשאר להעביר את פארק הזוחלים לשטח המערבי בהתאם למוסכם בין הצדדים. הם סירבו להצעת התובעת בהקשר זה משנת 2005 מאחר והיא לא תאמה את תנאי ההסכם וטוענים כי עצם הצגתה בפני בית המשפט פסולה משום שהועלתה במסגרת משא ומתן לפשרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ