אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיבוץ גבעת עוז,אגודה שיתופית חקלאית נ' רוכמן ואח'

קיבוץ גבעת עוז,אגודה שיתופית חקלאית נ' רוכמן ואח'

תאריך פרסום : 18/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
35842-01-10
18/10/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
1. מירב רוכמן 2 .דותן רוכמן
הנתבע:
1. קיבוץ גבעת עוז
2. אגודה שיתופית חקלאית

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי בקשה במסגרתה עותרים המבקשים, כי בית המשפט יורה על מחיקה או דחייה על הסף של התביעה אשר הגיש נגדם המשיב.

עסקינן בתובענה אשר הגיש המשיב, קיבוץ גבעת עוז, לפינוי המבקשת מס' 1 מהדירה בה היא מתגוררת, בשל הסרת מועמדותה לחברות בקיבוץ. בנוסף, הוגשה תביעה כספית.

המבקשים טוענים, כי פרק ו' לתקנון הקיבוץ מגדיר מהן רשויות הקיבוץ ומהן סמכויותיהן של רשויות אלו. מהתקנון עולה, כי האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של הקיבוץ והיא בעלת הסמכות להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו ושאינו מנוגד למטרות הקיבוץ. לטענת המבקשים, לא נערכה אסיפת קיבוץ אשר במסגרתה נערכה הצבעה או התקבלה החלטה בנוגע להגשת התובענה נגדם. תחת זאת, ההחלטה באשר להגשת התובענה התקבלה על ידי מזכירות הקיבוץ.

עוד טוענים המבקשים, כי מזכירות הקיבוץ סיימה כהונתה בחודש מרץ 2009 וכי מהמועד האמור היא האריכה את כהונתה שלא כדין. בנסיבות אלו הם טוענים, כי אין למזכירות הקיבוץ הנוכחית סמכות להגיש בשם הקיבוץ את התובענה נגדם. לטענתם, אין בינם לבין הקיבוץ יריבות, ומאחורי הגשת התובענה עומד קומץ אנשים אשר עשו דין לעצמם, האריכו כהונתם והגישו את התובענה על רקע אישי ומטעמים של אפליה.

לבסוף טוענים המבקשים, כי חברי המזכירות אשר לגביהם קבע רשם האגודות השיתופיות, כי הם פעלו בניגוד לדין ולתקנות, מנסים להיבנות על הוראות התקנון, אשר הם עצמם מפרים, כדי להביא לפינויה של המבקשת מהקיבוץ. לסיום טוענים המבקשים, כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי דינה להידחות. לטענתו, אין ממש בטענה לפיה ככל שהוועד המנהל של הקיבוץ נבחר שלא כדין הרי שכל החלטותיו מתאיינות. המשיב טוען, כי קבלת טענת המבקשים משמעותה שיתוק דה פקטו של הקיבוץ הן כלפי חבריו והן כלפי גורמים חיצוניים. לטענתו, טענת המבקשים בעניין זה אינה נתמכת בהוראת חוק כלשהי.

המשיב טוען, כי הסמכות לדון בתוקפן של החלטות ועד הקיבוץ אינה מסורה לבית המשפט, כי אם לרשם האגודות השיתופיות. לטענת המשיב, הסוגיה הרלוונטית נבחנה על ידי רשם האגודות השיתופיות. עוד טוען, כי רשם האגודות אשר בדק את המקרה לא נקט בכלים העומדים לרשותו ובכך קיבל למעשה את הוועד המכהן כוועד זמני. המשיב טוען, כי רשם האגודות קבע שמן הראוי לערוך בחירות תוך 45 ימים ולא קבע, כי עד למועד האמור יהיה מנוע הוועד הקיים מלהמשיך בכהונתו או, כי החלטותיו יהיו משוללות תוקף. המשיב טוען, כי הוא פועל בכדי לערוך בחירות וכי הוא עדכן את הרשם בעניין. לטענתו, הרשם לא הביע ביקורת בעניין ובכך למעשה אישר את החריגה מתקופת 45 הימים אשר צוינה בהחלטתו. עוד טוען המשיב, כי מתקנה 39 לתקנות הרשויות עולה, כי סטייה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה, אשר אין בה כדי עיוות דין, בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של האסיפה או של רשות מרשויות האגודה לא תפגע בכשרות ההחלטה אשר קיבלה הרשות האמורה.

המשיב טוען עוד, כי אין ממש בטענת המבקשים לפיה התביעה הוגשה על ידי קומץ חברים. לטענתו, מזכירות הקיבוץ היא האורגן המוסמך לקבל החלטות ביצועיות הנוגעות לעסקי האגודה. לטענתו, וועד האגודה הוא הזרוע המבצעת של האגודה ותפקידו לנהל את האגודה תוך דאגה לאינטרסים של האגודה וחבריה. המשיב טוען, כי הדבר אף עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 110 לתקנון הקיבוץ. המשיב טוען, כי החלטה בדבר הגשת תביעה הינה פעולה יומיומית בניהול האגודה והיא אינה מסורה לאסיפה הכללית, כי אם לוועד מכוח סמכותו השיורית. לטענתו, אין ממש בטענה לפיה ההחלטה באשר להגשת תביעה מצויה בסמכות האסיפה הכללית של הקיבוץ. לטענת המשיב, מתקנון הקיבוץ והוראות הדין עולה, כי מזכירות הקיבוץ היא האורגן המוסמך לקבל החלטות ביצועיות הנוגעות לעסקי האגודה.

עוד טוען המשיב, כי התכנסה אסיפה כללית של הקיבוץ אשר על סדר יומה קבלת עמדת חברי האגודה ביחס לתקנון בר רשות בקיבוץ, בנוגע לעניינה של המבקשת. לטענתו, התקנון מבהיר, כי הקיבוץ אינו מעוניין בקיומם של זוגות מפוצלי סטטוס בקיבוץ. משכך, הרי שהאסיפה הכללית הביעה עמדתה המפורשת באשר לעניינם של המבקשים.

המשיב טוען, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכי המבקשת עצמה ביקשה, כי עניינה ידון במזכירות ולא על ידי האסיפה הכללית. עוד טוען המשיב, כי המבקשת הפרה את תקנון הקיבוץ עת לא עזבה את הקיבוץ בתוך שבועיים מיום שנדרשה לעשות כן, לאור הודעתה על הפסקת מועמדותה ובהתאם להוראות התקנון.

המשיב מוסיף וטוען, כי בבקשתם נסמכים המבקשים על תקנון הקיבוץ ומתעלמים מהוראת התקנון, לפיה משבוטלה מועמדות לחברות, על המועמד לפנות כל מקרקעין ולעזוב את הקיבוץ תוך שבועיים.

המבקשים הגישו תגובה לתגובת המשיב. במסגרת תגובתם שבו המבקשים על טענתם לפיה המזכירות הפרה את תקנון הקיבוץ והיא אינה בעלת סמכות להגיש תובענות בשם הקיבוץ. המבקשים ציינו, כי המזכיר אשר חתם על התצהיר אשר הוגש על ידי המשיב חתם עליו ימים ספורים בטרם חדל לכהן בתפקידו ובטרם התפטרה המזכירות מכל תפקידיה וחדלה מפעילותה. המבקשים טוענים, כי טרם נערכו בחירות וכי המשיב פועל מבלי שתהיה לו נציגות נבחרת, מזכירות זמנית או וועד מנהל נבחר. לטענתם, המזכיר הקודם הודה בישיבת מועצה אשר נערכה ביום 1.9.10, כי המזכירות חדלה מלתפקד בעקבות החלטת רשם האגודות הפוסלת את חוקיותה.

המבקשים טוענים, כי רשם האגודות קבע כי ההליך לפיו נבחרו בעלי התפקידים ובכללם ההנהלה אינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק וכי יש לערוך בחירות תוך 45 ימים. לטענתם, מהחלטה זו עולה, כי המזכירות פועלת ללא כל סמכות וכי עליה להתפזר. לטענת המבקשים, אין בעובדה שהרשם לא נקט בסמכויות המוקנות לו בכדי ללמד על עמדתו באשר לחוקיות המזכירות והחלטותיה.

עוד טוענים המבקשים, כי המזכירות רשאית להשתמש בסמכויות המוקנות לקיבוץ אולם זאת רק כאשר היא נבחרת על ידי האסיפה הכללית ומכהנת כדין. לטענתם, בענייננו לא הוענקה למזכירות הרשות להפעיל סמכויות אלו.

המבקשים טוענים, כי אשרור תקנון בר הרשות ביום 19.6.09 נעשה ללא ציון שמה של המבקשת ואין לראות בו משום קבלת החלטה של האסיפה הכללית בעניינה של המבקשת ובנוגע לפינויה מביתה. עוד טוענים המבקשים, כי במקרה אחר נדחתה בקשתה של מועמדת לחברות הנשואה לחבר קיבוץ, אולם היא לא התבקשה לעזוב את הקיבוץ. בנסיבות אלו טוענים המבקשים, כי חרף האמור בתקנון בר רשות, המשיב אינו נוהג להגיש תביעה לפינוי בר רשות.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי אין ממש בטענה לפיה המבקשת ביקשה כי עניינה לא ידון על ידי האסיפה הכללית. לטענתם, בקשת המבקשת הייתה לשוחח עם המזכירות טרם קיום דיון על ידי האסיפה הכללית בכדי שהמזכירות לא תכפיש את שמה ובכדי לוודא שהדיון יהיה ענייני. לטענתם, לאורך כל הדרך טענה המבקשת, כי הסמכות להחליט בעניינה שמורה לאסיפה הכללית.

לבסוף טענו המבקשים, כי מחד מפר המשיב את התקנון ומאידך נשען על הוראות התקנון בכדי להביא לפינוי המבקשת. לטענתם, חוסר תום ליבו של המשיב והפרת התקנון על ידו מצדיקים אף הם את סילוק התובענה על הסף.

דיון ומסקנות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ