אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיבוץ בית השיטה נ' שליסר

קיבוץ בית השיטה נ' שליסר

תאריך פרסום : 31/10/2013 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום בית שאן
35642-01-11
23/10/2013
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
קיבוץ בית השיטה
הנתבע:
אמיר שליסר
פסק-דין

פסק דין

מבוא

לפני תביעה לסילוק יד שהגיש התובע קיבוץ בית השיטה.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

מכתב התביעה עולה, כי בכל המועדים הרלוונטיים, היה התובע בעל הזכויות הבלעדי בשטח ובנכס בו התגורר הנתבע, וזאת בהתאם להסכם חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המקרקעין").

התובע טוען, כי ביום 22.06.10 חתם עמו הנתבע, על הסכם למתן רשות שימוש למגורים ומחסן בנכס שבבעלותו (להלן: "הנכס"), אשר במסגרתו התחייב הנתבע לשלם דמי שימוש חודשיים (להלן: "ההסכם"). לטענת התובע, בנסיבות לא ברורות, ההסכם המקורי או העתק מלא של ההסכם עליו חתם עם הנתבע נעלם ממשרדו של התובע, אולם העתק שני העמודים הראשונים שצולמו והועברו לחתימה להנהלת חשבונות של התובע, נשארו בידי האחרון. פניותיו של התובע אל הנתבע לקבלת ההסכם המקורי העלו חרס.

הוסיף התובע וטען כי, לאחר חתימת ההסכם, החל הנתבע להפר את ההסכם עמו. במסגרת הפרתו הנ"ל, הציב הנתבע בשטח הקיבוץ מחסן, מכולה, גרוטאות, ומספר כלבי שמירה גדולים ורועשים המטרידים את חברי הקיבוץ, לא שילם תשלומים שחויב לשלם בגין השימוש בנכס, כאשר פניותיו של התובע אליו לחדול מהתנהלותו הנ"ל לא נענו.

עוד טען התובע כי, לאחר פניות רבות אל הנתבע, להמצאת ההסכם המקורי, העביר הנתבע לנציגי הקיבוץ הסכם עם נספח (להלן: "ההסכם הנוסף"), ממנו עולה כי יש לנתבע אופציה להמשיך ולהשכיר את הנכס, לחמש שנים נוספות. לגישת התובע, על גבי ההסכם הנוסף קיימות תוספות, אשר אינן מופיעות בהסכם, כאשר על פי ההסכם הנוסף והנספח שצורף לו, מתנוססת חתימת נציגת הקיבוץ על גבי חותמת הקיבוץ, אשר נחשדות כמזויפות.

לטענת התובע, מעבר לעובדה כי ההסכם הנוסף והנספח אינם מרפאים את הפגמים בהתנהלותו של הנתבע והפרתו של ההסכם, הרי אלו נחשדים כמזויפים, אשר החתימות עליהם נחשדות כמזויפות, כאשר הנתבע ערך בהם שינויים שלא בהסכמתו.

לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית, ונהג שלא בתום לב, ועל כן ההסכם עמו בטל ומבוטל, ועל התובע לפנות את הנכס לאלתר.

טענות הנתבע

מנגד, טען הנתבע כי בתחילת חודש 06/2010 הגיע אל הקיבוץ לשכירת מבנה אשר יכיל הציוד הרב שברשותו. הוסיף הנתבע, כי ניגש עם נציגי התובע למבנה אשר היה ללא כל תשתית חשמל, מים ביוב ושירותים, כאשר המבנה כולו הרוס ומוזנח. סוכם כי הנתבע ישכור את כל המבנה הן למגורים והן לאחסנה.

הוסיף הנתבע וטען כי, במסגרת משא ומתן שניהל עם גב' רחלה עפרוני, מנהלת המושכרים למגורים בקיבוץ, הוסכם כי דמי השכירות של המבנה יעמדו על סך של 600 ₪ לחודש, וכי נמסר לה, כי יש לו 6 כלבים אותם הוא מתעתד להביא, והאחרונה לא הביעה התנגדות לכך.

לטענת הנתבע, באותה פגישה שלעיל ביקש לשכור את המבנה ל- 10 שנים, אך נציגת התובע מסרה לו שאין כוונה להשכיר את המבנה ל- 10 שנים. בתגובה מסר הנתבע כי לא ישפץ את המבנה למגורים, וביקש להביא קרוואן ולשים בשטח המושכר, בקשה שנציגת התובע נעתרה לה.

עוד טען הנתבע כי במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, תוקן ההסכם מספר פעמים כאשר כחלק מהתיקונים שבוצעו בהסכמת הצדדים, סוכם כי תהיה לנתבע האופציה לאריך את ההסכם לחמש שנים נוספות.

בתאריך 22.06.10, טרם חתימת ההסכם, נכתב על ידי התובע בהסכם כי גודל המבנה הינו 100 מטר, ומשציין הנתבע כי זה גדול יותר, תוקן ההסכם בנוכחות עפרוני וגב' דינה ארם, כך שהובהר כי הנתבע שוכר כל המבנה כולל המרפסות. הוסיף הנתבע כי עוד באותו יום נחתם ההסכם על חמשת עמודיו, כשהנתבע מקבל העתק מצולם ממנו. בעניין זה טען התובע כי בשום שלב לא היה ההסכם המקורי בידו, ואף לא יכול היה לתת את ההסכם המקורי לצילום לידי מי מנציגי התובע.

לאחר שכירת המבנה החל הנתבע בשיפוצו, ותקופת השכירות החלה מחודש 09/2010, וניתנו לעפרוני 12 שיקים מחשבון בת זוגו של הנתבע, בעבור שנת השכירות הראשונה.

לטענת הנתבע, העובדה כי במשך שלושה חודשים שיפץ את המבנה כולו לעיני חברי הקיבוץ, מעידה כי ההסכם היה על המבנה כולו, ולא על 100 מ' בלבד.

עוד טען הנתבע כי, העתק ההסכם ניתן לגב' עפרוני מס' פעמים לצורך צילומו, לאחר שטענה כי אינה מוצאת אותו. לאחר שאיבדה את ההסכם שוב, ביקשה עפרוני מהנתבע שייגש אליה ויביא לה את ההסכם, אך האחרון סירב לעשות כן, בטענה כי אינו פנוי, ולכשיתפנה, ידאג להעברתו. בתגובה, צרחה עפרוני על הנתבע שהוא עבריין, וכי היא תדאג להעיפו מהקיבוץ. כעבור שבועיים קיבל הנתבע את מכתבו של ב"כ התובע, אשר שוגר באמצעות מנהל התשתיות של הקיבוץ ובו מבקש ממנו לפנות את הנכס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ