אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קטן נ' ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב ואח'

קטן נ' ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 27/03/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ת "א - יפו
25975-10-10
27/03/2011
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב
2. ועדה ה מקומית לתכנון ו ל בני י ה תל אביב -יפו

פסק-דין

פסק דין

הרקע להגשת העתירה

1.במסגרת העתירה קובל העותר, שעיה קטן, החוכר דירה בקומת הקרקע ברחוב אחד העם 142 בתל אביב, על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - תל אביב (להלן:"המשיבה 2" ) שאושרה ע"י וועדת הערר המחוזית של מחוז תל-אביב (להלן:"המשיבה 1") לאשר הקלה מתוכנית לחברת ב.ע.פ. חברה לבניין בע"מ (להלן:"המשיבה 3") בנוגע לבניין ברח' אחד העם 138, הסמוך לבניין בו מתגורר העותר. עיקר ההקלה מתייחס למתקן חנייה, העתיד להבנות בבניין ע"י המשיבה 3. כן מתייחסת ההקלה לבנייה על קומת הגג שבבניין, שגם נגדה קובל העותר.

הבניין, אשר המשיבה 3 מחזיקה בחלק מקומותיו, הינו בניין לשימור, הממוקם על חלקה 155 בגוש 7085 (להלן:"המגרש"), והוא גובל בצדו הצפוני עם החלקה עליה בנוי בניין המגורים של העותר. המשיבה 3 הגישה, ביום 30.06.09, למשיבה 2 בקשה למתן היתר בניה לשיפוץ הבניין, ובמסגרתו ביקשה מספר הקלות, וביניהן הקלה לבניית מתקני חנייה קרקעיים במרווח הבנייה הצפוני והמזרחי לבניין, שאושרו ע"י המשיבה 2.

העותר התנגד לאותן הקלות, ולאחר שהתקיימו דיונים בפני המשיבה 2 , החליטה ועדת המשנה לתכנון ולבנייה מטעמה, ביום 27.01.10, לקבל את ההתנגדות בחלקה. לעניין ההקלה לבניית מתקני חנייה, קבעה הוועדה כי מתן ההיתר מותנה בכך שכל המתקנים יהיו "תת קרקעיים בלבד ולא יהיה חנייה מעל המתקנים בחצר" וכי המשיבה 3 מתחייבת כי תתקין "מתקן חנייה משוכלל יותר בעל כניסה ויציאה אחת שתמוקם בחלק המזרחי של המגרש" באופן שמפחית את הפגיעה בעותר.

הדיון בוועדת הערר והחלטת הוועדה

2.ביום 21.03.2010, הגיש העותר ערר על החלטת המשיבה 2, המתמקד בנושא מתקן החנייה. במהלך הדיון הראשון שהתקיים בערר, הציגה המשיבה 3 , לראשונה, מצגת בדבר מתקן החנייה התת קרקעי. הובהר, כי הרכבים יכנסו לחצר הבניין דרך מרווח הבניין הצפוני, בקצה הבניין הם יפנו ימינה למרווח הבנייה המזרחי, ושם הם יכנסו למעלית שתתרומם מעל לפני כקרקע. לאחר הכנסת הרכב למעלית, הנהג יצא מהרכב, והרכב ירד באמצעות מערכת ממוחשבת, למרתף המצוי מתחת לפני הקרקע, שם יוחנה הרכב באמצעות המערכת. במרתף ניתן יהיה להחנות עד 15 כלי רכב. בעת היציאה, המערכת הממוחשבת תעלה את הרכב המבוקש באמצעות המעלית לגובה פני הקרקע בחצר, במרווח המזרחי, הרכב יוצא ע"י הנהג בהילוך אחורי עד לפינת המגרש, ושם באמצעות משטח סיבוב מכאני, הנהג יסובב את הרכב, כך שיעמוד עם הפנים לכיוון היציאה. משם, ודרך המרווח הבנייה צפוני, יצא הרכב לרחוב.

מאחר שאופן פעולת המתקן הוצג לעותר לראשונה במהלך הדיון, הורתה המשיבה 1, כי פרטיו יועברו לעותר, ויתקיים בנושא דיון נוסף. כן התבקשה המשיבה 2, לערוך ביקור במגרש לבדוק, אם בוצעה במקום בנייה בלתי חוקית, כטענת העותר, במרווח הבנייה הצפוני לבניין. ביום 7.6.2010 התקיים דיון נוסף בערר.

במסגרת הדיונים בפני המשיבה 1, העלה העותר מספר השגות. לטענתו, הרכבים שיעברו במרווח הצפוני של הבניין, בדרך אל מתקן החנייה וממנו, יחלפו בסמוך לחלון דירתו, הממוקמת במרחק של כשני מטרים מהבניין. תנועת כלי הרכב המתוארת, תפגע באופן מהותי בעותר ובמתגוררים בדירתו. לכך ביקש להוסיף, את מטרד הרעש שייגרם לעותר כתוצאה מסיבוב הרכב על גבי משטח הסיבוב המכאני. כאמור, ועפ"י המתוכנן, כל היוצא מהחניון יעצור את רכבו על המשטח, יצא את הרכב, יסובב את המשטח באופן מכאני, יכנס לרכבו ויסע לכיוון היציאה. עוד נטען ע"י העותר, כי השימוש במרתף הבניין לצורך התקנת מתקן החנייה, חורג מתוכנית המתאר המקומית החלה על המגרש, וכי עפ"י תקן החנייה המוקצה לו, יש לאפשר מקום לשמונה חניות בלבד, ואין כל הצדקה לבניית חניון תת קרקעי, שיאפשר חנייה של מספר כלי רכב כפול. עוד טען העותר, כי נתן היה להסדיר את בניית מתקן החנייה בחזית הבניין, וכך למנוע את הנזקים שייגרמו לו, כמי שדירתו ממוקמת מהצד הצפוני לבניין.

3. ביום 12.08.2010, ניתנה החלטת המשיבה 1 בערר. בהחלטתה נקבע, כי מתקן החנייה התת קרקעי מהווה פתרון ראוי מבחינה סביבתית, המסדיר מקומות חנייה בבניינים קיימים, שבהם המקום האפשרי היחיד לבניית חניות, הינו בתוך מרווחי הבנייה. המתקן אינו מהווה מטרד לסביבה, לדעת המשיבה 1, שכן הפעולה המכנית היחידה המתרחשת בתוך מרווח הבנייה הינה עליית המעלית מעל לפני הקרקע לשם קליטת הרכב, שבהמשך יועבר באופן אוטומטי למרתף. גם מבחינה "סביבתית ונופית" יש יתרון למתקן שכן הוא מצמצם למינימום את השטח, בו נמנעת האפשרות לבצע פיתוח וגינון. כמו כן, כאשר המתקן אינו פועל, אין דבר בולט מעל פני הקרקע. בניגוד לטענת העותר, הבהירה המשיבה 1 כי משטח הסיבוב המכאני עומד בתקן הקבוע בדין, בכפוף לכך שיותקנו בו אמצעי הבטיחות הנדרשים. עוד צויין בהחלטה, כי לאור העובדה שמדובר בבניין לשימור, אין אפשרות להתקין מתקן חנייה בחזית הבניין, כהצעת העותר.

בהמשך שקלה המשיבה 1 את טרוניית העותר בגין האפשרות להחנות במתקן מספר כלי רכב גדול מהתקן המותר, וקבעה, כי האינטרס התכנוני מורה על הקצאת מקומות חנייה נוספים, מעבר לתקן, במגרש, אף אם הדבר יגביר את תנועת כלי הרכב במקום. העלות הגבוהה של הקמת מתקן החנייה המוצע מצדיקה, גם היא, את ניצולו לשם החניית מספר רב של כלי רכב.

המשיבה 1 דחתה את טענת העותר, כי תנועת כלי הרכב אל מתקן החנייה וממנו תפגע מהותית באיכות חייו. הרכבים הנוסעים בתוך המגרש, הסמוך לבניין בו מתגורר העותר, עושים זאת במהירות איטית וללא אימוץ המנוע, כך שאין מדובר במטרד משמעותי. זאת, גם אם מתקן החנייה יכיל שבעה כלי רכב נוספים מעבר לכמות כלי הרכב, המותרת לפי תקן החנייה במגרש. עוד צויין, כי לו הבניין הרלוונטי לא היה מוגדר כבניין לשימור, היו יכולות המשיבות לפעול להריסת הבניין ולבנות תחתיו חדש, ובנסיבות אלו היו יכולות למקם במרווח הבנייה הצדדי כבש ירידה למרתף חנייה ליותר מ- 15 כלי רכב, וזאת ללא צורך בבקשת הקלה כלשהי. על כן, באיזון בין אי הנוחות המסוימת שתגרם לעותר למול היתרון התכנוני באישור ההקלה, ובמסגרתה את הקמת מתקן החנייה, החליטה המשיבה 1 כי הכף נוטה לאישור ההקלה.

המשיבה 1 עוד קבעה, כי בניגוד לטענת העותר, בניית המתקן אינה פוגעת בייעודו של המרתף בבניין, בניגוד לתוכנית המתאר הרלוונטית. כן היא דחתה את טענתו בדבר בנייה בלתי חוקית במגרש, שכן היא קיבלה הסברי המשיבה 2, כי אף שבמגרש נבנה חדר מכונות למעלית, שלא הופיע בבקשה להיתר בנייה, ניתן לאשרו במסגרת בקשה לתיקון היתר הבנייה, ובתנאים שהמשיבה 2 הציבה לקבלתו.

בתגובה לטענת העותר, כי המשיבה 2 אישרה את ההקלה, אף שזו כרוכה בהגבהת פני הקרקע במרווחי הבנייה הצדדיים, ובסמוך לדירת העותר, קיבלה המשיבה 1 את הבהרות יתר המשיבות, כי הגבהה זו נעשתה משיקולי ניקוז, ואינה נוגעת להקלה המתבקשת. המשיבה 1 הבהירה כי המדובר בהוראה תכנונית, שיישומה מצוי בסמכות שיקול הדעת של המשיבה 2, ושאין זכות ערר עליה. גם לגופם של דברים, נחה דעתה של הוועדה מהנימוק שניתן לה בנושא .

המשיבה 1 הדגישה שהיא אינה מתירה לעותר להעלות בפניה טענות, שלא נטענו על ידו בכתב הערר, ובכלל זה טענה נגד ההקלה בעניין הנסיגות בקומת חדרי היציאה לגג הבניין.

טיעוני העותר

4. ב"כ העותר, עו"ד נילי רובינוב ועו"ד רמי ביאזי, טענו בעתירה כי ההליכים שהתנהלו בפני המשיבות 1 ו-2 היו מוטים לטובת המשיבה 3, והתקיימו תוך פגיעה בזכויות הטיעון והשימוע של העותר. על כן ההחלטות שנתקבלו בסופם, חסרות כל תוקף.

כך הובהר, כי עוד קודם להגשת הבקשה להקלה, החליטה הוועדה למרתפים וחניות של עיריית תל אביב, המייעצת למשיבה 2, לקדם בניית מתקני חנייה תת קרקעיים, כאשר בהחלטה לא נכחו נציגי התושבים הנפגעים, אלא נציגים מטעם המשיבה 3, ואין כל פרוטוקול המתעד את הדיון באותה וועדה. עוד צויין, כי הבקשה למתן ההקלה, שהוגשה ע"י המשיבה 3, ופרסום ההודעה על הגשתה, ע"י המשיבה 2, היו חסרים פרטים מהותיים בנוגע למתקן החנייה, בין היתר באשר לגובה אליו מתרומם המתקן, ולכן ממילא לא היתה כל הצדקה לדון בבקשה. לשיטת העותר, המשיבה 2 הערימה עליו קשיים בעת שניסה לברר את היקף הפגיעה הצפויה בקניינו, ובעיקר, קיבלה החלטה לאשר את היתר הבנייה, ובמסגרתו את ההקלה לעניין מתקן החנייה, מבלי שהיו בידה פרטים אודות טיב המתקן, והנזקים שהוא עשוי לגרום לתושבי הסביבה. כך למשל, החלטתה קובעת, כי הכניסה והיציאה ממתקן החנייה תעשה מהצד המזרחי של החלקה, אף שהדבר איננו אפשרי מבחינת תנאי השטח.

באשר להתנהלות המשיבה 1, הובהר בכתב העתירה, כי זו פגעה בזכויות העותר להליך הוגן, כאשר סירבה לדחות את מועד הדיון בערר, אף שהמשיבה 2 הגישה באיחור ניכר את תשובתה לו, מה גם שתשובה זו כללה טענות מטעות. אף שבתום הדיון, הורתה המשיבה 1 למשיבה 3 למסור לעותר פרטים אודות מתקן החנייה, סרבה המשיבה 3 לאפשר למומחה מטעם העותר לבקר במגרש הרלוונטי לצורך מתן חוות דעתו, ונמנעה מלמסור לעותר פרטים מהותיים ברורים אודות המתקן. על אף התנהגות המשיבה 3, והמידע החסר, קיימה המשיבה 1 דיון בנוסף בערר, שלאחריו החליטה לדחותו. ב"כ העותר ציינו, כי רק במסגרת דיון זה, נודע לעותר לראשונה כי מתקן החנייה נועד להכיל 15 מקומות חנייה, ולא 11 כפי שצויין בבקשה להקלה, וכי המשיבה 3 נדרשת להגביה את פני הקרקע בסביבת דירתו של העותר, לאור צרכי ניקוז של העירייה. לעותר לא ניתנה הזדמנות להגיב למידע החדש, לרבות לטענה הכוזבת, לדעתו, כי הגבהת פני הקרקע אינה נובעת מהבקשה להקלה, עוד טרם ניתנה ההחלטה הסופית של המשיבה 1.

ב"כ העותר הדגישו כי קיומו של הליך בלתי הוגן בפני הרשויות, חמור שבעתיים, כאשר יבואן המתקן הרלוונטי הבהיר בכתב, כי מתקן זה הינו ייחודי במינו, ויוצר בהתאם לדרישות המשיבה 3. לדבריו, מדובר בדגם חדש שאין דומה לו בארץ או בעולם, ואף אינו מצוי באתר האינטרנט של היצרן. לאור זאת, ולאור העובדה כי בידי המשיבות לא היו די נתונים הדרושים לקבלת ההחלטה המאשרת את בניית מתקן החנייה, יש לבטלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ