אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קטין שהוכרז כבר אימוץ ישאר במשפחה אומנה לאור אי מסוגלות הורית של הוריו הביולוגיים

קטין שהוכרז כבר אימוץ ישאר במשפחה אומנה לאור אי מסוגלות הורית של הוריו הביולוגיים

תאריך פרסום : 14/05/2008 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
1388-08,1395-08
06/05/2008
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
1. המבקש בבע"מ 1388/08: פלונית
2. המבקש בבע"מ 1395/08: פלוני

עו"ד עיינה אונגר-לטין
עו"ד חדוה לוי
עו"ד ערן פלס
הנתבע:
1. פלוני
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. האפוטרופוס לדין של הקטין

החלטה

א.        שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים רוטלוי, שטופמן ושנלר) מיום 13.1.08 בע"מ 7/07 וע"מ 8/07, בו נדחה ערעורם של המבקשים (להלן גם האם או האב) על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (השופטת מילר) מיום 9.10.07 בתיק אמצ 11/06; בפסק דין זה הוכרז בנם הקטין של המבקשים (להלן הקטין) בר אימוץ, ללא צמצום תוצאות האימוץ. הבקשות הוגשו בנפרד מטעם אם הקטין (בע"מ 1388/08) ואבי הקטין (בע"מ 1395/08). המדובר במקרה קשה עד מאוד, ללא פשר, כפי שיפורט להלן.

פסק הדין של בית משפט השלום

ב.        (1) לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה ביום 18.2.06 בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כי הקטין, יליד אוקטובר 2004, בר אימוץ בהתאם לסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א - 1981 (להלן חוק האימוץ), וכי הוריו - המבקשים בשתי הבקשות דנא - אינם מסוגלים לדאוג לו בשל מצבם והתנהגותם, ואין סיכוי כי מצבם ישתנה בעתיד למרות עזרה טיפולית כמקובל בשרותי הרווחה. על-פי הרקע העובדתי שהוצג בפני בית המשפט, חיי הנישואין של המבקשים התאפיינו באלימות מתמשכת ובפניות למשטרה בגינה, אך ניסיונות טיפול בהם לא צלחו, עקב חוסר שיתוף פעולה מצידם והאשמות הדדיות ביניהם. ביום 15.9.05, כשהיה הקטין כבן תשעה חודשים, הגיע האב למשטרה ובידו קלטות בהן מתועדת אמו של הקטין מבצעת בו מעשים מיניים. בו ביום נעצרו ההורים, והקטין הוצא לבית משפחת קלט במסגרת צו חירום. הצו אושר בהחלטת ביניים מיום 21.9.05, וביום 26.10.05 הוכרז הקטין "קטין נזקק". תוקפה של ההחלטה להוציא את הקטין ממשמורת הוריו הוארך מעת לעת בהחלטות בית המשפט לנוער. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם התעללות בקטין חסר ישע ומעשה מגונה בקטין בן משפחה בנסיבות אינוס, שבהן האב מביא את הקטין אל האם ומצלם את מעלליה. לאחר הגשתה לבית המשפט לענייני משפחה של הבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, ניתנה ביום 4.4.06 החלטה לפיה הועבר הקטין - ביום 11.5.06 - למשפחה בעלת כוונת אימוץ, כאמור בסעיף 12(ג) לחוק האימוץ. לבקשה להכרזה על הקטין כבר אימוץ צורפה חוות דעת מטעם ד"ר וגנר. בנוסף, נחקרו בבית המשפט לענייני משפחה האם ושני הוריה, האב, אחיו וגיסתו, ופקידות הסעד והעובדת הסוציאלית במקום מגורי הקטין, שהיו מעורבות בטיפול בו ובמשפחתו.

מסוגלותה ההורית של האם

ג.        (1) על מנת לקבוע אם הקטין בר אימוץ אם לאו, נדרש בית המשפט לענייני משפחה לקבוע אם שני הוריו של הקטין חסרי מסוגלות הורית, ואם יש סיכוי לשינוי במצבם. ראשית בחן בית המשפט את תפקודה של האם, וקבע כי מצפייה בקלטות המתעדות את ההתעללות בקטין עולה, כי היא חסרת מסוגלות לתפקד כאמו. מסקנה דומה עלתה מההערכות הקליניות שנערכו על-ידי ד"ר וגנר, בהן נחשפה אישיות גבולית בעלת משאבים קוגניטיביים ורגשיים דלים במיוחד. בנוסף, בעקבות בדיקת אינטראקציה שנערכה בין האם לקטין קבע ד"ר וגנר, כי לא קיים קשר אמיתי בין האם לבנה; הקטין היה מבוהל ומבועת לאורך כל הפגישה עם אמו. האם ביקשה להיפגש עם מומחה נוסף מטעם בית המשפט, ולשם כך מונה ד"ר שרי ממכון "שלם", אך האם סירבה לשתף עמו פעולה. בנסיבות אלו הסתמך ד"ר שרי על מעשיה של האם כפי שתועדו בקלטות, וקבע כי האם לוקה בחוסר הבנה בסיסי לגבי חובתה להגן על בנה, וכי השבת הקטין לחזקתה תהיה מעשה בלתי אחראי. האם טענה לאורך ההליך כי אינה יודעת כיצד להסביר את התנהגותה, וגרסה כי האב סימם אותה וגרם לה לאיבוד הזיכרון. טענה זו נדחתה לאחר שלא נמצא לה חיזוק ממקור אחר ומשום שנקבע על-ידי המומחים השונים, כי גם אילו סוממה הייתה זוכרת את מעשיה. על כן קבע בית המשפט, כי האם חסרת מסוגלות הורית לטפל בבנה הקטין.

           (2) משקבע בית המשפט כי האם חסרת מסוגלות הורית, נפנה לבחון האם קיים סיכוי לשינוי במצבה. למרבה הצער לא היתה התשובה על כך חיובית. למרות שלאורך עדותה הביעה האם הסכמה לקבל עזרה, קבע בית המשפט כי אין ביכולתה לפעול לשינוי במצבה, שכן לא החלה בהליך שיקומי או טיפולי ולא נטלה אחריות על מעשיה. למרות חומרתה יוצאת הדופן של ההתעללות המתועדת בוידאו, סירבה האם להכיר בפגיעה שגרמה לקטין, והמשיכה להאשים את אביו באלימות חוזרת ונשנית כלפיה וכלפי הקטין. חיזוק לכך נמצא גם בחוות הדעת של המומחים. ד"ר עמוס שרון ממכון "שלם" שאיבחן את האם התייחס לסיכוי לשיפור במצבה וקבע כי כיוון שאינה מגלה ולוא סימן לתחושה אמפטית כלפי הקטין, לא ניתן לזהות כל סיכוי לשיפור במצבה או יכולת לפעול לתיקון הנזקים שנגרמו לבנה. ד"ר שרי העריך, כי גם אם תתחיל האם בטיפול פסיכולוגי, לא תהיה לו השפעה חיובית בפרק זמן סביר, כזה אשר ישפיע על קבלת ההחלטות במסגרת האימוץ.

           (3) מכלול הראיות הוביל את בית המשפט לענייני משפחה למסקנה, כי האם אינה מסוגלת לגדל את בנה הקטין, וכי אין סיכוי לשינוי במצבה בפרק זמן המאפשר להותיר את הקטין בידי אמו.

מסוגלותו ההורית של האב

ד.        (1) כאמור, ההתעללות בקטין נחשפה בעקבות קלטות וידאו שהעביר האב לידי המשטרה. במהלך החקירה התברר, כי הקלטות שהגיש האב לשוטרים נערכו והוצאו מהן קטעים המציגים את האב מקיים יחסי מין עם אשתו לאחר שזו עושה מעשים מיניים בקטין. האב הכחיש כי היה שותף להתעללות, וטען כי קיים יחסי מין עם אשתו במטרה למנוע ממנה להתעלל בקטין. בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי ניסיונותיו של האב לתאר את מעשיו כפעולות שנעשו למטרת הצלת הקטין מעידים על ליקויים עמוקים בהבנתו את צרכיו של הקטין וטובתו. האב הקליט את מעשי אשתו במשך תקופה של ארבעה חודשים שבהם לא עשה דבר להפסקת ההתעללות, ובכך מצא בית המשפט עדות לחוסר יכולתו להבין את הנזק שנגרם לבנו. האב הסביר, כי לא פנה למשטרה במשך תקופה כה ארוכה משום שסבר - לדבריו בעצת עורך דין - כי אין בידיו די ראיות לשם הוכחת המעשים. בבית המשפט הודה האב כי התנהגותו נבעה מטעות בשיקול הדעת, וטען כי נפל גם הוא קרבן להתעללותה של האם. בית המשפט קבע, כי אפילו היה מקבל את גירסתו של האב שהתכוון רק לחשוף את מעשי אשתו, הדרך בה בחר לעשות זאת מעידה כי אינו מסוגל לדאוג לצרכיו של בנו. עוד קבע בית המשפט, כי אין ביסוס לטענתו של האב שאלימות מצד האם מנעה ממנו להגיש תלונה במשטרה, נוכח האלימות ההדדית בין בני הזוג, ומשום שהגיש בעבר תלונות בגין אלימות שהפעילה האשה - כנטען - נגדו. בית המשפט קבע, כי למרות שהאב לא פגע פיסית בקטין, אחריותו לפגיעה אינה פחותה מאחריותה של האם, וכי מחדלו לחשוף את מעשי האם תוך התעלמות מסבלו של הקטין, מעידה על חוסר מסוגלותו לדאוג לבנו. בית המשפט מצא חיזוק להתרשמות זו בחוות דעתו של ד"ר וגנר, אשר איבחן את האב כאדם בעל מבנה אישיות גבולי, שיחסו לקטין מונע על-ידי דחפים ויצרים שאינם תואמי הורות. גם מפגש האינטראקציה בין האב לקטין העיד על הקשר הבעייתי ביניהם, שכן הקטין היה במצב מצוקה מרגע שזיהה את אביו ועד שאיבד קשר עין עימו. למסקנה זהה הגיעו ד"ר שרי והפסיכולוגית גב' יעל ניצן-כרמל.

           (2) האב הגיש לבית המשפט שתי חוות דעת שהכין מומחה מטעמו, ד"ר שלומאי, אשר ביקר את חוות הדעת של ד"ר וגנר. בית המשפט דחה את חוות הדעת של ד"ר שלומאי ממספר סיבות: חוות הדעת נערכו מבלי שד"ר שלומאי נפגש עם הקטין או עם האם, וללא שערך בדיקת אינטראקציה בין הקטין לאביו. לא נמצאו בהן הפרמטרים המתאימים לבחינת מסוגלות הורית, והן ניזונו מסיפורי המשיב בדבר מופרעות קשה של האם, שלא נמצאה לה ראיה גם בבדיקה פסיכולוגית שעברה במסגרת ההליך הפלילי. לד"ר שלומאי היכרות עם האב במסגרת טיפולית, ובית המשפט קבע כי יש בכך כדי לפגוע באובייקטיביות של חוות הדעת, וביכולתה לכלול שיקולים מערכתיים שאינם לטובתו של המטופל.

           (3) גם הסיכויים לשינוי במצבו של האב נבחנו. בית המשפט נסמך על הערכתו של ד"ר שרי, וקבע כי נוכח חוסר יכולתו של האב ליטול אחריות על מעשיו, וכיוון שנמנע מהסתייעות בשירותי הרווחה, לא ניתן לצפות כי טיפול יוביל לשינוי התודעתי הנדרש. על כן נקבע כי גם באב מתקיימים תנאי סעיף 13(א)(7), דהיינו - אינו מסוגל לדאוג לקטין ואין סיכוי שמצבו והתנהגותו ישתנו בעתיד.

אפשרויות אימוץ בתוך המשפחה המורחבת

ה.        (1) בית המשפט התייחס גם לאפשרות אימוצו של הקטין במסגרת המשפחות המורחבות, וקבע בהתבסס על חוות דעת המומחים, כי טובתו של הקטין מחייבת לנתקו באופן מוחלט ממשפחתו הביולוגית, על מנת לאפשר לו מרחב חופשי מזכרונות טראומטיים. אמו של הקטין הציעה כי יאומץ על-ידי הוריה, אך בדיקת הוריה של האם הובילה למסקנה, כי אינם מתאימים לגדל את הקטין. מסירת הקטין להורי האם חייבה את ניתוקם המוחלט ממנה לטובתו של הקטין, ובית המשפט קבע כי ההורים אינם מראים שביכולתם לעשות זאת, בשל קושיים להתמודד עם המשבר שפקד את משפחתם, ובשל נאמנותם המובנת לבתם, העומדת בניגוד לצרכי הקטין. כמו כן, העברת הקטין לבית סביו תותיר את הקטין - כך נקבע - חשוף לבני משפחה המכירים את נסיבות האימוץ, ולמערכת יחסים עכורה בין משפחות האם והאב, והדבר לא יהא לטובתו. על כן נדחתה חלופה זו. בחוות דעתו הציע ד"ר שרי, כי הורי האם יקבלו דיווח חד-צדדי מדי שישה חודשים בדבר מצבו של הקטין. גם הצעה זו נדחתה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, בנימוק כי אינה משרתת את טובתו של הקטין כי אם את טובתם של בני המשפחה.

           (2) האב הציע כי הקטין יאומץ על-ידי אחיו וגיסתו, אולם הצעה זו, שנתמכה בחוות דעתו של ד"ר שלומאי, לא התייחסה למידת האפשרות להגביל את הקשר בין הקטין ובין אביו עת יאומץ על-ידי משפחתו המורחבת. חוות דעתם של ד"ר וגנר ושל מר ישי גרשון ממכון "שלם", שבחנו את אחי האב, מצאו אדם שאינו מתאים לגידול הקטין. מאיבחונה של הגיסה, המטופלת בעשרה ילדים שהקטן בהם היה בעת האבחון כבן שבועיים, עלה כי אינה מעוניינת במיוחד באימוץ הקטין. אשר על כן דחה בית המשפט גם את הצעתו של האב, והכריז על הקטין בר אימוץ ללא צמצום תוצאות האימוץ, קרי "אימוץ סגור".

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

ו.        כנגד פסק דינו של בית משפט השלום עירערו שני ההורים בנפרד לבית המשפט המחוזי. ביום 30.12.07 נשמעו הערעורים. בית המשפט דחה את הערעורים בו ביום, והחליט כי הנימוקים לדחייה יינתנו במועד מאוחר יותר. בפסק הדין שפורסם ביום 13.1.08 קבע בית המשפט, כי נוכח חומרת מעשיהם של ההורים ופסק הדין הממצה של בית המשפט לענייני משפחה, מן הראוי לדחות את הערעור ללא מתן נימוקים מפורטים, וזאת בהתאם להוראות תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. בית המשפט מצא, כי הטענות שהמבקשים העלו בפניו כבר הובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה, והחזרה עליהן מחזקת את מסקנות המומחים בדבר היעדר תובנה אצל ההורים באשר לחומרת מעשיהם ובאשר לנזק שנגרם לקטין. בית המשפט אימץ את מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר הצורך באימוץ מחוץ למשפחתו המורחבת של הקטין וניתוקו המוחלט מהוריו הביולוגיים, במטרה לאפשר לו לגדול בתנאי חיים נורמליים, ודחה את דרישת המבקשים כי הקטין יימסר לאחד מבני המשפחה - דרישה שנועדה, כנאמר, לטובת ההורים ומשפחותיהם ולא לטובתו של הקטין. מכאן הבקשות דנא.

טענות המבקשים

ז.        הורי הקטין הגישו בנפרד שתי בקשות רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. האם היא - כאמור - המבקשת בבע"מ 1388/08, והאב הוא המבקש בבע"מ 1395/08. לטענת האם, היא מבינה היטב את ההליכים שבהם היא נמצאת ואת החשדות המיוחסים לה, אך היא חוזרת על טענתה, כי האב הוא מקור האלימות שהופנתה כלפיה וכלפי הקטין. למרות מה שנעשה כביכול על-ידיה, היה על בית המשפט - כך נטען - לבדוק את מסוגלותה ההורית בשנית בטרם הכרעה בעניינה, שכן פגישתה עם הקטין נעשתה בסמוך לאירועים שבגינם הוצא הקטין מחזקתה, שעה שהייתה שרויה במצב נפשי קשה. כן נטען, כי יש להעדיף את גידולו של הקטין על-ידי הוריה של האם, שביכולתם כנטען לספק את כל צרכיו, על-פני אימוצו על-ידי משפחה זרה. לשם חיזוק טענה זו מסתייעת האם בדבריה של פקידת הסעד, שהעידה בבית המשפט כי המפגש בין הקטין להורי האם התנהל בצורה חיובית ונינוחה. לטענת האם, שגו רשויות הרווחה כשמיד עם גילוי הפרשה העבירו את הקטין למשפחת קלט ולא להוריה, מה גם שלא ברור אם בעת מעצרה הוסברה לה משמעות הדבר. עוד נטען, כי בית המשפט התעלם מהצהרות סבתו של הקטין, שלא תיצור קשר עם בתה אם הדבר נדרש לטובתו של הקטין. למצער מבקשת האם, כי אם יידחו טענותיה, תתקבל הצעתו של ד"ר שרי בדבר העדכון החצי שנתי של הוריה בדבר מצבו של הקטין, דבר שאין בו כנטען כדי לפגוע בקטין.

ח.        לטענת האב, שגה בית משפט השלום כשראה בו שותף למעשי האם ולא קרבן שלה. לטענתו, הוא שהוביל לחשיפת ההתעללות, ולשם כך נדרש לתיעוד מתמשך של מעשי אשתו. כפי הנטען, ניתנה פרשנות לקויה להודאת האב כי שגה באשר למשך הזמן הממושך של התיעוד, ולא היה מקום להכריז עליו כחסר מסוגלות הורית בשל כך. עוד נטען כי שגה בית המשפט כשקיבל את חוות הדעת של ד"ר וגנר ושל ד"ר שרי ודחה את זו של ד"ר שלומאי, שכן זו האחרונה כללה מבחני אישיות רבים ומפורטים ושנה של טיפול אינטנסיבי, אשר הובילו למסקנה כי האב היה קרבן למעשיה של האם. כן נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו שהאב לא השכיל להשתמש בשירותי הרווחה, שכן הוא פנה לעזרתם לא פעם אחת ונתקל - כנטען - באדישות למצבו. לטענת האב, הוא התגרש מאשתו, מנהל אורח חיים נורמטיבי ומסתייע בשירותי הרווחה; על כן מבקש הוא מבקש לגדל את בנו, ולשם כך הוא מתכוון להיעזר באחיו וגיסתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ