אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קטהלי נ' עמותת רעות, שירות נשים סוציאלי

קטהלי נ' עמותת רעות, שירות נשים סוציאלי

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23930-09-12
24/07/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
קרלה קטהלי
הנתבע:
1. עמותת רעות
2. שירות נשים סוציאלי

פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומים בעל פה של הצדדים, בתום דיון ההוכחות שהתנהל ביום 25.6.13 בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין סך של 131,040 ₪.

טענות התובעת בכתב התביעה

התובעת היא ניצולת שואה ילידת 4.12.21, ובתה הגב' קרן אדית היא מיופת כוחה ומטפלת בענייניה מזה שנים רבות. הנתבעת היא עמותה רשומה המנהלת בית דיור מוגן ברחוב מרגולין 7 בת"א שאמור היה לספק דיור מסובסד לניצולי שואה.

ביום 6.1.89 התקשרה התובעת עם הנתבעת בחוזה אחיד, פרי ניסוחה של הנתבעת (להלן: "ההסכם") שלפיו קיבלה התובעת זכות שימוש בדירה בת חדר אחד עם חדר אמבטיה ומטבח (להלן: "הדירה"). בהתאם לסעיף 3 להסכם שילמה התובעת לנתבעת את הסך של 22,500 ₪ כדמי כניסה (להלן: "דמי הכניסה"). בשנים האחרונות לא רוותה התובעת נחת ממגוריה בדירה בשל התנהלות הנתבעת, כשבין היתר נעלמו חפצים מדירתה, וכנגד זאת זכתה לפיצוי זעום בסכום של 450 ₪ בלבד.

"הקש ששבר את גב הגמל" היה העלאה פתאומית, דרסטית ושרירותית של דמי השכירות החודשיים בשיעור של 115% מהסכום של 325 ₪ לסך של 750 ₪ לחודש הכוללים לטענת הנתבעת 50 ₪ עבור טלוויזיה וכבלים, שעה שלתובעת הייתה צלחת לוין משלה. העלאה זו היא בלתי חוקית ומהווה הפרה יסודית של ההסכם והתנהגות בחוסר תום לב מצדה של הנתבעת. התובעת קיבלה הסבר מטעם הנתבעת שלפיו ההעלאה דרושה לנוכח עליית תשלומי השכירות באזור, ואף הודיעו לתובעת כי אם לא תשלם את דמי השכירות המוגזמים, אזי היא תפונה מהדירה. התובעת סירבה להשלים עם רוע הגזירה, ובנסיבות אלו החליטו ילדי התובעת לבדוק אפשרות להעביר את התובעת, לניסיון בלבד, למקום מגורים אחר. הילדים הזיזו ארון בדירה לצורך העברתו למקום מגורים חלופי וזמני, וגילו פטריות ורטיבות על הקיר שמאחורי הארון. ילדי התובעת הסבירו למנהלת הנתבעת כי התובעת עוברת זמנית למקום מגורים אחר, "מבלי לשנות עדיין דבר ביחסים המשפטיים שבין הצדדים". למרות זאת, כעבור ימים אחדים התברר כי הנתבעת החליפה את מנעול הדירה ללא רשות התובעת ומבלי לומר לה או לילדיה דבר על כך. בהמשך למכתב הנתבעת מיום 22.12.10 ילדי התובעת שכנעו אותה סופית כי לא תוכל להוסיף ולגור בדירה. ב"כ התובעת שלח אף הוא מכתבים לנתבעת ובהעדר מענה הוגשה התביעה.

התובעת טוענת באמצעות בא כוחה כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שהעלתה את שכר הדירה באופן שרירותי ובכך שהחליפה את מנעול הדירה ללא הסכמתה וללא ידיעתה של התובעת. כן הפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית על ידי ביטולו שלא כדין ותפיסת החזקה בו שלא כדין. ההפרות היסודיות של ההסכם מזכות את התובעת לסעדים המפורטים בסעיף 14 לכתב התביעה. סעיף 4 ג' 1 להסכם המתיר לכאורה לנתבעת לשנות את גובה דמי השימוש לפי שיקול דעתה המוחלט וסעיף 3 ב' מאפשר לנתבעת לכאורה לאפס את דמי הכניסה תוך פרק זמן קצר של שנים ספורות, מנוגדים לתקנות הציבור, בלתי חוקיים בעליל, ועל כן בטלים. לחילופין נטען כי יש לראות בהוראות ההסכם הנ"ל תנאים מקפחים בחוזה אחיד כהגדרתם בחוק אשר אינם מחייבים את התובעת וראוי להכריז עליהם כבטלים.

בנוסף לכך הועלתה טענה כי התובעת זכאית לבטל את מחמת עושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973. כמו כן הועלתה טענה של עשיית עושר שלא במשפט בכך שהנתבעת השתלטה על הדירה ועל החפצים שהיו בתוכה.

התביעה הוגשה בגין השבת דמי הכניסה בסך של 22,500 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ועד מועד הגשת התביעה, כאשר מדובר בסך כולל של 187,197 ₪, אך זאת בהפחתת 30% בהתאם ל"שיעור השחיקה המקובל לדמי כניסה" כך שהתביעה הועמדה על סך של 131,040 ₪. לחלופין נתבע סך של 750 ₪ לחודש או סכום גבוה יותר שתגבה הנתבעת מהשכרת הדירה לדייר אחר לפי הגבוה מבין השניים, וזאת מיום שהנתבעת הפקיעה את החזקה בדירה, קרי חודש דצמבר 2010, ועד לאריכות ימי התובעת לפי חשבונות שתגיש הנתבעת לתובעת כפי שיורה לה ביהמ"ש, כאשר מדובר בסך של 15,750 ₪ לפחות עד למועד הגשת התביעה.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה

מדובר בתביעה קנטרנית והזויה שבאמצעותה מנסה התובעת "לעשות קופה" ולהתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת.

הנתבעת היא עמותה המפעילה על בסיס הומניטרי וללא מטרות רווח, מרכז רפואי גדול לשיקום ולמחלות ממושכות, שלושה בתי הורים, מרכז דיור קהילתי, מרכז דיור לקשישים ולבני משפחתם ועוד. התובעת קיבלה מהנתבעת ב- 6.1.89 רשות להתגורר במרכז הדיור הקהילתי של הנתבעת המכונה "בית ברכה" הנמצא ברחוב מרגולין 4 בת"א (להלן: "בית ברכה"). בית ברכה יוסד בכדי לספק למעוטי יכולת קורת גג במחירים מינימליים. בעת מגוריהם בבית ברכה זוכים הדיירים לשירותים שונים לרבות שירותי אחזקה שוטפים, שירותי גינון, שירותי אבטחה, מתקנים ציבוריים, מעלית ומים באופן קבוע, פעולות פנאי ותרבות רבות ומגוונות, שרותי "אם בית" ושרותי עו"ס. כל השירותים הללו ניתנים לדיירי בית ברכה במחירים נמוכים אשר אינם משקפים את העלות הריאלית שלהם. עקב כך פעילותה של הנתבעת בבית ברכה היא גרעונית, כך שמדי שנה יש לנתבעת גרעון תפעולי של כמיליון ₪ שאותו היא נאלצת לכסות ממקורות חיצוניים.

כתנאי למתן רשות להתגורר בבית ברכה מתחייב הדייר לשלם דמי שימוש מינימליים, קרי הוצ' הצריכה השוטפות, ארנונה, חשמל וכיוצא בזה. חלק מהדיירים מתבקשים לשלם גם דמי כניסה סמליים. דמי הכניסה שדייר משלם בעת שהוא מקבל את הדירה נשחקים במהלך השנים הראשונות, כך שכעבור 6 שנים אין הדייר זכאי לקבלם בחזרה. התובענה נגועה בכפיות טובה של התובעת, או ליתר דיוק של ילדיה, כנגד מי שסיפקה לתובעת בעלות מזערית קורת גג במשך כ- 21 שנים, דהיינו 15 שנים נוספות לאחר חלוף ששת שנים הראשונות שבהן נשחקו דמי הכניסה.

התובעת התגוררה בבית ברכה בין השנים 2010-1989 ושילמה דמי כניסה בסך של 22,500 ₪ סכום שהיה שווה בזמנו ל- 12,403$ ארה"ב. סעיף 4 (ג) (1) לחוזה קובע: "ש.נ.ס. (הנתבעת הח"מ) יהיה רשאי, בכל עת, לפי שיקול דעתו המוחלט, לשנות את גובה דמי השימוש ובלבד שנתן על כך הודעה מוקדמת של 14 ימים מראש לפחות".

עד אפריל 2010 שילמה התובעת, כמו יתר דיירי בית ברכה, דמי שימוש חודשיים בשיעור של 325 ₪. בשל עליה משמעותית בעלויות הפעלת בית ברכה, ובשל קשיים של הנתבעת בגיוס תרומות, נאלצה הנתבעת להעלות את גובה דמי השימוש החודשיים לכל דיירי בית ברכה בחודש אפריל 2010.

ביום 20.1.10 שלחה הנתבעת מכתב לכל הדיירים והסבירה להם את פשר העלאת גובה דמי השימוש מ- 325 ₪ לחודש ל- 700 ₪ לחודש. במכתב צוין בין היתר כי דיירים אשר אינם מקבלים סיוע בשכר דירה ישלמו החל מחודש אפריל סך של 700 ₪ לחודש, ודיירים אשר זכאים לקבל סיוע בשכר דירה, ישלמו בנוסף לסיוע סך של 200 ₪ בלבד. כן צוין כי הנתבעת ממליצה לכל הדיירים אשר עדיין אינם מקבלים סיוע בשכר דירה לבדוק האם הם זכאים לקבל סיוע כזה. למרות זאת, התובעת סירבה לשלם את ההפרש והמשיכה לשלם 325 ₪ בין החודשים אפריל 2010 עד אוקטובר 2010. ביום 23.11.10 הופתעה הגב' גבעונה ברק לגלות כי נמצאים בבית ברכה מובילים אשר מוציאים ריהוט מדירתה של התובעת בבית ברכה מבלי להודיע לנתבעת דבר על פינויה של התובעת מהדירה.

תצהירי התובעת

התובעת לא התייצבה לדיון ההוכחות שנקבע ואף לא ערכה תצהיר שלה בתמיכה לתביעתה. ילדיה של התובעת, הגב' קרן אדית ומר קרן משה, הגישו תצהירי עדות ראשית.

הגב' קרן אדית הצהירה בין היתר כי היא מיופת כוחה של התובעת והיא זו אשר מטפלת בכל ענייני אמה מזה שנים רבות.

סעיפים 5-12 לתצהירה של הגב' קרן אדית זהים כמעט לחלוטין לטענות בסעיפים מקבילים בכתב התביעה. תצהירו של מר קרן משה זהה כמעט לחלוטין לתצהירה של גב' קרן אדית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ