אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קזולה נ' משרד הפנים

קזולה נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 30/08/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ת "א - יפו
36121-02-10
30/08/2010
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:
מרדכי קזולה
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

הרקע לעתירה והעובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. המדובר בעתירה הקובלת על החלטת הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים מיום 5.1.10 שלא להעניק לעותר, רשיון או היתר זמני להפעלת עסק, למוסך לתיקון ציוד מכני כבד (מנופים ומערכות הידראליות) (להלן:"העסק"). העסק, נשוא עתירה זו, ממוקם בשני מבנים הצמודים לתחנת הדלק בצומת מסובים (להלן:" הנכס"), בשטח הידוע כגוש 6171, חלקות 55, 20-22,18,17,15,9-13 דרך לוד 300 (כביש 461) והמוכר גם כ"מתחם חיריה". הנכס הושכר מחברת מפגש חיריה בע"מ ו/או אליהו סעדון, (להלן: "בעלי הזכויות מקרקעין") בשנת 1972, ואין מחלוקת כי בחודש מאי 2005 נכנסה לתוקפה תוכנית מתאר מחוזית (להלן:"תמ"מ/3/5") המייעדת את השטח, עליו ממוקם הנכס, לשטח ציבורי פתוח אינטנסיבי, עליו יוקם פארק ציבורי.

עוד יצויין, כי בשנת 2002 הוגש נגד העותר כתב אישום, הן בגין שימוש ללא היתר במקרקעין והן בגין הפעלת עסק ללא רשיון. בחודש ספטמבר 2004 הורשע העותר עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, והוצאו בעניינו צו הפסקת שימוש בנכס (זאת במסגרת ת.פ. 6130/02) וצו האוסר לנהל בו עסק (במסגרת ת.פ. 8229/02), שכניסתם לתוקף נדחתה עד ליום 23.06.08.

ביום 9.6.09, הגיש ב"כ העותר בקשה לקבלת רשיון עסק, וזו נדחתה בנימוק כי "תחום הבקשה אינו כלול בתחום היתר בנייה מאושר, והמבוקש אינו תואם את התכניות החלות על השטח".

טיעוני הצדדים

2. לטענת ב"כ העותר, עו"ד יוסי אשד, החלטת המשיב לסרב ליתן לו רשיון עסק, אינה סבירה ופוגעת בחופש העיסוק של מרשו באופן בלתי מידתי. ב"כ העותר נימק את עמדתו בטענה, כי הדין אינו מתנה, באופן מפורש, מתן רשיון עסק בקיומו של היתר בנייה לנכס בו מופעל העסק, וכי ישנן נסיבות חריגות המאפשרות ליתן רשיון עסק, על אף חריגות הנכס מדיני התכנון והבנייה. דחיית בקשת העותר לקבלת רשיון פירושה כי הנכס יוותר על כנו, כאשר כל פורע חוק יוכל לעשות בו שימוש, ומאידך יגדע את מטה לחמו היחיד של העותר מזה 40 שנה. עוד הוסיף העותר, כי העסקים המתנהלים בנכסים הסמוכים לעסקו של העותר, זכו לקבל רשיון עסק, וכי עסקו מהווה שירות משלים לתחנת הדלק הצמודה, אשר פועלת באישור וברשיון. עוד הובהר, כי במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין העותר לבין בעלי המקרקעין, בשנת 1975, הסכם שאושר ע"י בית המשפט, קיבל העותר מעמד של דייר מוגן בנכס, ובעלי המקרקעין התחייבו להשיג את הרשיונות הדרושים לעסק. לטענת העותר, יכולתו לפעול להשגת האישורים הנדרשים, כאשר הוא שוכר את הנכס במעמד דייר מוגן, הינה מוגבלת, ואילו בעלי המקרקעין, אינם מסייעים לו בהשגת הרשיון, על אף התחייבותם. עוד הודגש בכתב העתירה, כי העסק פועל במתכונתו הנוכחית משך שנים, בידיעת הרשויות ובהסכמתן מכללא, באשר הנכס ממוקם על שטח "גלילי", הנעדר שיוך מוניציפאלי, ולא ניתן היה להסדיר את מעמדו. ב"כ העותר אישר, כי לא ניתן להסדיר את ההיבט התכנוני בנכס, בשל הוראות תמ"מ/3/5, החלה על השטח. יחד עם זאת, עוד ביום 25.02.09 הגיש ב"כ העותר לועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז בקשה לשינוי תכנית מתאר, אשר תאפשר להתגבר על המכשול התכנוני, אך למיטב ידיעתו, בקשה זו לא נדונה, עד להגשת עתירתו. פרט לקושי התכנוני, עומד העותר ביתר הדרישות שהופנו אליו ע"י רשויות כיבוי האש והמשרד לאיכות הסביבה, והמתנות את מתן רשיון העסק.

לאור האמור, ביקש ב"כ העותר מבית המשפט להורות למשיב להסביר מדוע לא נבחנה בקשתו לרשיון, לאור נסיבותיו המיוחדות של העותר. לחילופין, ביקש כי יינתן לו רשיון עסק זמני עד אשר יתברר המצב התכנוני כתוצאה מתמ"מ/3/5, או יימצא כל פתרון אחר שפגיעתו בחופש העיסוק של העותר תהא פחותה.

3. בתגובה המקדמית שהוגשה ע"י ב"כ המשיב, עו"ד גייפמן, נטען, כי ההחלטה שהתקבלה הינה חוקית וסבירה ואינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. ב"כ המשיב הדגישה, כי אף העותר עצמו אינו חולק על האמור בהחלטה הנתקפת, לפיה לא ניתן להסדיר את ההיבט התכנוני של הנכס בו מנוהל עסקו. זאת, בעיקר משום שהשימוש שעושה העותר בנכס אינו תואם את השימושים המותרים בשטח עליו נבנה, בהתאם לתמ"מ/3/5, המייעדת אותו לשטח ציבורי פתוח.

ב"כ המשיב מציינת, כי המבנים בשטח עסקו של העותר מחוייבים בהיתר בנייה, וזאת מכוח חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968, לפיו אחת ממטרות הרישוי היא להבטיח את קיום דיני התכנון והבנייה. לנכס, נשוא העתירה, לא ניתן בעבר היתר בנייה או היתר לשימוש חורג, עוד קודם כניסתה לתוקף של תמ"מ/3/5, ולכן הוא נבנה שלא כדין. לאור זאת, הנכס אינו יכול להנות מהוראת המעבר שבתמ"מ/3/5, המאפשרת המשך שימוש במבנים שהוקמו כדין בעבר, כאשר גם יישום הוראה זו מותנה בכך, שהשימוש במבנים יתאים לתוכניות החלות בשטח, ואין הדבר כך בענייננו. אכן, קיימים מקרים חריגים בהם ניתן להעניק רשיון לעסק שאינן עומד בדיני התכנון והבנייה, וזאת מכוח הנחיית היועמ"ש לממשלה, ואולם הנסיבות דנן אינן נופלות לגדר אחד החריגים.

בניגוד לטענת העותר, נטען, כי אין כל ערובה שהנכס, הנעדר היתר בנייה, יוותר על כנו ולא יהרס, וגם לא ניתן לקבל את טענת העותר, כי עסקו, שעניינו תיקון ציוד מכני כבד הינו שירות משלים לתחנת הדלק הסמוכה לו . עוד הובהר בתגובה לעתירה, כי העדר האכיפה באזור בו מצוי הנכס אינה מכשירה את חוקיות הנכס והעסק המופעל בו, כאשר המשך השימוש בנכס ללא היתר והפעלת עסקו של העותר ללא רשיון, הינן עבירות המתחדשות מדי יום. בניגוד לטענת העותר, הסבירה ב"כ המשיב, כי ניתן היה להסדיר את מעמדו של הנכס, על אף מיקומו בשטח "גלילי", כאשר הדין מפרט מי הם הגורמים המוסמכים ליתן היתרי בנייה ורשיונות עסק גם בשטחים מעין אלו. ב"כ המשיבה ציינה, כי העותר אכן פנה ללשכת התכנון המחוזית ביום 25.02.09, לצורך קידום תוכנית מתאר בשטח בו מצוי נכסו, אולם זו לא קודמה ע"י העותר או בא כוחו בהתאם להנחיות מתכננת המחוז, מה גם שממילא השימוש המבוקש בבקשת העותר לרשיון עסק אינו תואם את השימושים שהעותר התכוון להציע בתוכנית, כפי שעולה ממכתב האדריכל מטעמו מיום 1.2.09, ואשר נקבעו בהתאם לשימושים המותרים לפי תמ"מ 3/5.

לבסוף נטען, כי אף שהסתיימה האורכה שניתנה לעותר להסדיר את השימוש בנכס, טרם ייכנסו הצווים לתוקף, העותר לא חדל מלהפעיל את עסקו ולהשתמש במבנים הדרושים להפעלתו, ללא היתר בנייה. גם אם בעתיד יוכל לקבל העותר אישור לשימושים בנכס החורגים מתמ"מ/3/5 ,והדבר כלל לא ברור מאליו, מדובר בהליך שיארך זמן רב, ואין לתת לעותר להנות בתקופה זו מהמשך השימוש בנכס ומהפעלת עסקו.

משמעות ההסדר המוסכם שאושר בב"ש 4842/03

4. במסגרת התגובה המקדמית, ציינה ב"כ המשיב, את דבר קיומו של הסדר מוסכם בין המדינה לבעלי הזכויות בנכס הנדון, שנערך בחודש יולי 2004 ואושר ע"י בית המשפט השלום בת"א במסגרת ב"ש 4842/03 (להלן:"ההסדר"). ההסדר הושג במסגרת הליך בו נתבקשה הריסתם של מבנים שונים במתחם, שנבנו ללא היתר, וביניהם המבנים המשמשים את עסקו של העותר. ההסדר קובע, כי תחילת תוקפו של צו ההריסה, החל לגבי חלק מהמבנים, יידחה ב- 36 חודשים, וחלק אחר מהמבנים במתחם - כולל המבנים המשמשים את עסקו של העותר- לא ייהרסו, למרות העדר היתרי הבנייה, מתוך מטרה שאלו יכללו בתוכנית מתאר שהמשיבים להסדר, יזמו במתחם ("השער לאיילון" השער הצפוני ל"פארק הדרום"). במסגרת ההסדר התחייבו אותם המשיבים לפעול בקשר למבנים בהתאם להנחיות מוסדות התכנון ולא לעשות בהם שימוש אחר ונוסף, מעבר לשימוש בקשר למוסך, אלא אם יינתן לכך היתר כדין ומראש (סעיף 5 להסדר).

5. ב"כ העותר טען, כי למד על קיומו של ההסדר זה רק בעקבות קריאת התגובה המקדמית מטעם המשיב, ולכן ביקש לתקן את כתב העתירה. בעתירה המתוקנת, ובעיקרי הטיעון העוקבים, נטען כי לשון ההסדר, הקובעת כי המבנים, וביניהם נכסו של העותר, ישמשו כמוסך בלבד, ולא יעשה בהם כל שימוש אחר, ללא היתר "כדין ומראש", מוכיחה כי שימושו של העותר בנכס כמוסך נעשה בהיתר וכדין. ב"כ העותר חלק על הפרשנות שנתנה ב"כ המשיב להסדר, ולטענתו, לשון ההסדר ברורה וממנה עולה, כי לא מדובר במתן היתר זמני לשימוש בנכס כמוסך. לדידו, ההסדר קובע כי המתחם, ועמו הנכס, אמור להכלל בתוכנית עתידית, ועל כן לא חל עליו צו ההריסה, וכל עוד לא תאושר תוכנית שתכלול את שטח הנכס, השימוש היחיד המותר בו הוא שימושו כמוסך, מבלי ששימוש זה הוקצב לתקופה ארעית.

לטענת ב"כ העותר, ההסדר, שאושר ע"י בית המשפט, עוד טרם נכנסה לתוקפה תמ"מ/3/5, מתיר לעותר להשתמש בנכסו ולהפעיל בו את עסקו, וכך רכש מעמד של נכס שהוקם כדין או שאושר בו שימוש חורג. עפ"י הוראות תמ"מ/3/5 ניתן להמשיך ולהשתמש בנכס שהוקם כדין לפני כניסת התוכנית לתוקף, וזאת עד שתאושר בנוגע לשטח תוכנית מתאר עפ"י הוראת התמ"מ. על יסוד האמור נטען, כי אין בהוראות התמ"מ כדי לגרוע ממעמד הנכס. לחילופין, נטען, כי ההסדר מתיר את השימוש בנכס גם בהתאם לתוכניות שחלו על המתחם, עוד טרם נכנסה תמ"מ/3/5 לתוקפה. בתקופה זו חלה על שטח המתחם תוכנית המייעדת אותו לשטח חקלאי, עליו ניתן להקים "בנייני תעשיה בהסכמה ספציפית של הוועדה המחוזית". קיומו של הסדר עם המדינה מהווה, לדעת ב"כ העותר, משום הסכמה ספציפית כנדרש בתוכנית, ועל כן מדובר בנכס שניתן לו היתר כדין, עוד קודם כניסת תמ"מ/3/5 לתוקף.

עוד צויין כי לאור ההסדר, ובניגוד לטענת ב"כ המשיב, הרי שהמבנים בהם מנהל העותר את עסקו נכנסים לגדר החריג המנוי בסעיף 7(ב) להנחיות היועמ"ש לממשלה, המאפשר מתן רשיון עסק, אף אם אין היתר בנייה לנכס בו מתנהל העסק. על כן, החלטת המשיבה שלא ליתן רשיון עסק חרגה ממתחם שיקול הדעת הסביר, ולמצער היה עליה להתחשב בקיומו של ההסדר, בעת שדנה בבקשת העותר לקבלת רשיון.

ב"כ העותר שלל את טענת המשיב, כי לא קידם תוכנית שתאפשר את השימוש בכנס בהתאם לשימושים המותרים עפ"י תמ"מ/3/5, וטען כי על אף נכונותו לעשות כן, מתכננת המחוז אינה מוכנה להפגש עימו ועם נציגיו. לאור האמור, נטען, כי מאחר שהמדינה, המהווה צד להסדר, היא גם המשיבה בפועל בתיק זה, הרי שהיא מנועה מלפעול באופן המסכל אותו, וכי החרגת העותר מתחולת ההסדר הינה בגדר אפליה אסורה. החלטת המשיב שלא ליתן לעותר רשיון עסק,העומדת בלב העתירה, לא נתנה ביטוי להסדר האמור, והצווים שניתנו נגד העותר במסגרת ההליכים הפליליים הקודמים ,סותרים את שנקבע בהסדר זה, אליו הגיעו הצדדים עובר לסיום ההליכים הפליליים בעניינו של העותר. ב"כ העותר הוסיף כי לאור הנסיבות, תשובתו של המשיב אינה מנומקת דיה, והעדר התייחסותו לנסיבות הספציפיות, מהווה פגם מהותי בהחלטה, המצדיק את ביטולה.

6. בכתב התשובה לעתירה המתוקנת, שהוגש ע"י ב"כ המשיב, המשמש גם עיקרי טיעון מטעמו, הודגש, כי העותר יכול היה להתוודע לדבר קיומו של ההסדר עוד במסגרת הטיעונים לעונש שנערכו במסגרת התיקים הפליליים בעניינו. עוד הוסיפה ב"כ המשיב, כי במסגרת ההסדר, לא ניתן היתר בנייה או רשיון עסק לנכס בו מנהל העותר את עסקיו, וממילא לא היה בסמכותו של התובע בתיק ליתן היתרים כאמור. המדובר בהסדר זמני, שנועד להקל על בעלי הזכויות בנכס ובנכסים סמוכים, שטענו כי ניתן לשלב את הנכסים במסגרת תוכנית מתאר שיזמו, והתואמת את השימושים המותרים בשטח לפי תמ"מ/3/5. על כן נקבע, כי על נכסים אלו לא יחול צו ההריסה שעתיד היה להכנס לתוקפו 3 שנים מאוחר יותר, ולמשיבים יינתן פרק זמן במהלכו יסדירו מול מוסדות התכנון את היתרי הבנייה והשימושים במבנים שבאותו שטח, ביניהם נכסו של העותר. לשון ההסדר, הקובעת כי לא ייעשה שימוש אחר במבנים שהותרו על כנם, למעט מוסך, אלא אם יינתן היתר מראש וכדין, נועדה לשמור על המצב הקיים בשטח, ולמנוע מבעלי הזכויות להקים באותם מבנים עסקים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. הובהר, כי על אף ההסדר, בעלי הזכויות במתחם לא פעלו להסדרת השימוש במבנים, ובכלל זה בנכסו של העותר. בעקבות כך, ביום 15.04.07 שלחה מתכננת מחוז ת"א מכתב לבעלי המקרקעין, בו הודע כי מאחר שלא הוגשה כל תוכנית בהתאם להסדר, לא ניתן להתיר בדיעבד את בנית המבנים הנקובים בו, וממילא לא את השימושים בהם, ולאור זאת, החלו במתחם פעולות אכיפה. כאמור, העותר הצליח לדחות את כניסת הצווים שהוטלו על נכסו, ליום 23.6.08. לטענת ב"כ המשיב, מכתב זה מבטל את תוקף סעיף 5 להסדר המוסכם, עליו סומך העותר את טענותיו, ועל כן אין בהסדר כדי לכרסם בסבירות החלטת המשיב, העומדת בבסיס העתירה.

הובהר, כי העותר לא יכול להאחז בתוכנית שקדמה לתמ"מ/3/5, בטענה כי במסגרתה קיבל היתר לשימוש בנכס, בהיותו מבנה תעשיה בשטח חקלאי, משום שהעותר לא ביקש או קיבל היתר מהועדה המחוזית, כנדרש באותה תוכנית. כמו כן, ממילא השימוש שהוא עושה בנכסו כיום חייב להתאים לדרישות התוכנית הנוכחית,היא תמ"מ/3/5, ואין התאמה כאמור, בין אם עסקו מוגדר כמוסך ובין אם היה מדובר במבנה תעשייתי הממוקם בקרקע חקלאית, בהתאם לתוכנית שחלה על השטח בעבר. עוד הובהר, כי אין שינוי בעמדת המשיב, כי לא היה מקום להחיל על הנכס את סעיף 7(ב) להנחיות היועמ"ש לממשלה. עוד נטען, כי לאור העובדה שהעותר ממשיך בפועל להפר את הצווים נגדו, שנכנסו לתוקפם לפני כשנתיים, אין המשיב מוכן להעתר לבקשתו לסעד חלופי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ