אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קורשוב נ' דשקובסקי ואח'

קורשוב נ' דשקובסקי ואח'

תאריך פרסום : 05/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
26755-02-13
27/11/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
1. ד"ר אלה דשקובסקי
2. מכבי שרותי בריאותשתיהן

הנתבע:
מרינה קורשוב

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

1.המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשות, בה עתרה לפיצוי בגין נזקיה שנגרמו עקב טיפול רפואי רשלני ופגיעה באוטונומיה.

תמצית עובדות כתב התביעה הינה כדלקמן: עקב כאבי גב מתמשכים הופנתה המשיבה ביוני 2004 לייעוץ נוירולוגי, ונבדקה על-ידי המבקשת מס' 1 (להלן: הרופאה). הרופאה רשמה כי המשיבה "נפלה באוטובוס עם חבלות גב תחתון" והפנתה אותה לביצוע בדיקת EMG ברגלים ובדיקת CT בעמוד השדרה. בעקבות בדיקות נוספות, הופנתה המשיבה באוגוסט 2004 על-ידי הרופאה לבדיקת CT מוח, וטופלה במרפאת כאב בטיפולי פיזיותרפיה ובטיפולים פסיכיאטריים. בסוף שנת 2005 שבה הרופאה והפנתה את המשיבה למרפאת כאב, לאחר שבבדיקה אובחן כי היא גוררת רגלים ומתקשה ללכת על אצבעות ועקבים. רק חצי שנה לאחר מכן נבדקה המשיבה פעם נוספת על-ידי הרופאה ולראשונה הופנתה לבדיקת MRI מוח, שהעלתה חשד לפסים אוליגוקלונליים. חודשיים לאחר מכן נבדקה המשיבה על-ידי הרופאה, וזו הפנתה אותה לביצוע ניקור נוזל עמוד השדרה. ממצאי בדיקה זו, שבוצעה במהלך אשפוזה של המשיבה, היא אובחנה כסובלת ממחלת טרשת נפוצה. תחילה הוחל בטיפול במחלה באמצעות התרופה "רביף", אולם עקב תגובת כשל לטיפול באמצעות "אינטרפרון", אושפזה המשיבה והטיפול בה הוחלף בטיפול אחר. עקב תגובה לא טובה לתרופה החליפית, הוחל ביוני 2007 לטפל במשיבה באמצעות "אוונקס". ביולי 2007 המשיבה אושפזה עקב תגובה קשה לטיפול ב"אוונקס", והחלה בטיפול באמצעות סטרואידים. רק בנובמבר 2007 הורתה הרופאה על טיפול במשיבה באמצעות התרופה "טיסברי".

על-פי חוות דעת רפואית של פרופסור קורצ'ין מיום 30.12.2012, שהעתקה צורף לכתב התביעה, חל איחור באבחון המחלה אצל המשיבה, ואף כי כבר בשנת 2004 נמצאו ממצאים המעידים על פגיעה ברורה בחלקו העליון של חוט השדרה, לא נשלחה המשיבה לבדיקת MRI . על-פי חוות דעת זו, האיחור באבחנה ובטיפול הרפואי הביאו להחמרת מצבה של המשיבה, ולכך שנכותה הצמיתה הינה בשיעור 80%.

בכתב התביעה נטען כי הרופאה התרשלה באיחור באבחון המחלה, באיחור במתן טיפול תרופתי מתאים ובאי מסירת מידע במועד מוקדם אודות אפשרות טיפול חדשני בתרופה "טיסברי". עוד נטען כי המבקשת מס' 2 התרשלה, בין היתר, בכך שהעסיקה את הרופאה שהינה בלתי מיומנת, ובכך שניהלה מדיניות של חסכון בבדיקות יקרות כדוגמת בדיקת MRI.

2.בכתב ההגנה נטען כי דין התביעה להימחק או להידחות על הסף עקב התיישנות של התביעה, או של חלק ממנה, ובשל השיהוי הניכר בהגשתה. עוד נטען כי חוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה אינה מבססת כל עילה נגד המבקשות. כן נטען בכתב ההגנה ובתגובה שהגישו המבקשות ל"בקשה לאיחוד דיון" כי מאחר ומקורם של האירועים הינו בתאונת דרכים ביום 22.4.2004, בה נפלה המשיבה בעת נסיעה באוטובוס, ואשר בדיעבד הביאה להתפרצות מחלת הטרשת הנפוצה, הרי - לאור סעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), שכותרתו "יחוד העילה" - אין למשיבה עילת תביעה נגד המבקשות.

בתשובת המשיבה לבקשה לדחייה או מחיקה על הסף הודגש כי לא קיימת קביעה רפואית אודות קשר סיבתי מובהק בין פגיעת המשיבה בתאונת הדרכים לבין התפרצות המחלה, ולפיכך אין בשלב זה מקום לסילוקה על הסף של התביעה.

בתשובה לתשובה, אותה הגישו המבקשות, נטען כי המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה מצביעים מפורשות על הקשר הסיבתי האמור, וכי אם לא יוכח קשר זה הרי אין לומר כי הרופאה התרשלה באיחור באבחנה של המחלה.

3.מהמתואר לעיל עולה כי שלוש טענות עומדות בבסיס הבקשה לסילוק על הסף: התיישנות, שיהוי ו"יחוד העילה". אדון בהן כסדרן.

4.התיישנות

מעשי התרשלות המיוחסים למבקשות, ואשר מתוארים בכתב התביעה, מתפרסים על פני תקופה שראשיתה בשנת 2004 והמשכה בשנים שלאחר מכן. בשלב זה נבחנת היריעה העובדתית על-פי האמור בכתב התביעה. מלשון כתב התביעה לא עולה כי ההתרשלויות המיוחסות למבקשות משויכות כולן למועדים ספציפיים אשר לגביהם חלה התיישנות על-פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. אף המבקשות לא הצביעו על כך בכתב ההגנה, וטענת ההתיישנות נטענה על-ידיהן ללא פירוט כלשהו. בתגובתן ל"בקשה לאיחוד הדיון" הן לא חזרו על טענה זו כלל כנימוק לסילוק על הסף. אין, איפוא, מקום לסילוק על הסף של התביעה, או של חלק ממנה, עקב התיישנות.

5.שיהוי

בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים פ"ד נז(5) 433, 447 - 448 (2003) דן בית המשפט במקומו של מוסד השיהוי בהגשת תובענה בתוך תחומיה של תקופת ההתיישנות האזרחית ובטרם חלפה. השופטת פרוקצ'יה קבעה כי "זוהי טענה קשה ברבדים שונים. מעצם טיבה היא מבקשת להתערב ולשנות תקופת התיישנות שנקבעה בדין על דרך קיצורה, ועשויה לפגוע בציפייתו של התובע לכלכל צעדיו לפי טעמו במסגרת תקופת ההתיישנות המוכרת בחוק". מאחר וקבלת טענת שיהוי מרחיבה את מניעת הגישה של בעל דין לערכאות, ואף עלולה להמריץ תובע להגיש את תביעתו ולהרתיעו מלחפש פתרונות חלופיים, הרי התנאים לקבלתה הם מחמירים ונסיבות החלתה נדירות. ההשתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט. על מנת לזכות בטענת שיהוי, על המבקש להוכיח כי (1) בנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או (2) שבמשך הזמן הנתבע שינה את מצבו לרעה. יש המוסיפים תנאי חלופי שלישי שעניינו (3) שיהוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע. "יש המדגישים את הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג המהווה פן של תורת תום הלב השזורה בכללי המשפט האזרחי" (פסקה 14 לפסק הדין בפרשת תלמוד תורה). לבית המשפט שיקול דעת להעריך באילו נסיבות יקבל את טענת השיהוי. עליו לשקול ולאזן בין מכלול השיקולים שעיקרם האינטרסים ההדדיים של בעלי הדין ומאזן הנזקים ביניהם. ככל שמדובר בתביעת זכות בעלת משקל רב יותר, כך יירתע בית המשפט מחסימתה בטענת שיהוי.

במקרה הנוכחי לא מתקיים אף אחד משלושת התנאים האמורים לעיל. תוצאה אפשרית לנזק ראייתי שגרמה המשיבה עקב שיהוי בהגשת התביעה עשויה להיות העברת נטל השכנוע אל כתפיה במקום בו הוא רבץ על המבקשות, אולם אין בכך כדי להביא לסילוק על הסף של התביעה עוד בטרם הוכח כי נגרם נזק ראייתי. (ראו: ע"א 361/00 עאזם ד'אהר נ' סרן יואב, פ"ד נט(4) 310 (2005)).

6.ייחוד העילה

טענת המבקשים לפיה דין התביעה להימחק או להידחות על הסף מבוססת על הפסיקה שהתייחסה למצב בו לאחר אירוע תאונת הדרכים התרחשה אף רשלנות רפואית או אחרת. בע"א 8535/01 ליפשיץ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פ"ד נז(6) 646, 672 (2003) קבע השופט ריבלין (ההדגשה אינה במקור - א"ג):

"משבא הנזק בגדר הקשר הסיבתי הנדרש קמה לנפגע עילת תביעה בנזיקין במסגרת חוק הפיצויים - ורק במסגרתו. גם התרשלות רפואית או אחרת, בדרגה גבוהה, אפילו באה לאחר התאונה, עשויה לבוא בתחום הסיכון שיצר השימוש ברכב, וממילא לא תקום לנפגע עילת תביעה על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כלפי הגורם המתערב".

האם במקרה הנוכחי קם הקשר הסיבתי הנדרש ? בגין נזק גוף למשיבה כתוצאה מהחבלות שנגרמו לה באוטובוס בשנת 2004 היא הגישה ביום 10.3.2011 בבית משפט זה תביעה לפי חוק הפיצויים נגד נהג האוטובוס ומבטחתו (ת"א 19323-03-11) (להלן: התביעה הקודמת). בכתב ההגנה בתביעה הקודמת טענה מבטחת האוטובוס, בין השאר, להיעדר קשר סיבתי בין פגיעות המשיבה לבין אירוע תאונת הדרכים ואף כפרה בעצם התרחשותו. סוגיית הקשר הסיבתי בין מחלת הטרשת הנפוצה לבין נפילת המשיבה באוטובוס הינה, איפוא, משותפת לתביעה הנוכחית ולתביעה הקודמת. על מנת למנוע תוצאות נוגדות בשני התיקים בשאלת הקשר הסיבתי, בגינן עלולה המשיבה לצאת קירחת מכאן ומכאן, היא הגישה בקשה לאיחוד התיקים. בהחלטת השופטת ר' אייזנברג מיום 13.11.2013 נקבע כי הבקשה לאיחוד התיקים תוכרע לאחר מתן החלטתי בבקשת המבקשות לסילוק על הסף. פועל יוצא מהאפשרות כי הדיון בשתי התביעות יאוחד, במידה והתביעה הנוכחית לא תסולק על הסף, הינו כי ככל הנראה שאלת ייחוד העילה והמשך ההליכים נגד המבקשות ונגד המבטחת של האוטובוס תתברר ותוכרע בעקבות דיון בו ישתתפו כל "השחקנים".

ככל שעומד לבחינה רק כתב התביעה הנוכחי, על נספחיו, הרי עיון בהם מעלה כי המשיבה לא טענה כי אירוע תאונת הדרכים היה הגורם לטרשת הנפוצה. כל שנאמר בחוות דעתו של פרופסור טורצ'ין, המומחה מטעם המשיבה, הוא כי האירוע הראשון של מחלת טרשת נפוצה הופיע כנראה בשנת 2004.

אם נוסיף לכך את כפירת מבטחת האוטובוס, בתביעה הקודמת, בקיום הקשר הסיבתי, הרי שלא ניתן - בשלב זה - לקבוע כי קיים "קשר סיבתי נדרש" בין האירוע לבין המחלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ