אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קורץ נ' פרי ואח'

קורץ נ' פרי ואח'

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
168332-09
23/05/2013
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
משה קורץ
הנתבע:
1. ישראל פרי
2. הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל- מערב גרמניה)
3. B-G Assistance Limited
4. B-G Financing Limited
5. BGO (overseas) AG
6. Britannia Guarantee National Insurance
7. אלכסנדר פרי
8. סוליד רשומים (1985 )בע"מ
9. סוליד אחזקות ונאמנות בע"מ
10. סוליד דירקטורים (19859 בע"מ)

פסק-דין

פסק דין

בפני תובענה לביטול פסק דין, שנתן תוקף להסכם פשרה בת.א. 67114/00 ובת.א. 98874/00, ביום 19.8.2002 (להלן – פסק הדין, הסכם הפשרה ו – ההליך הראשון, בהתאמה). התובע בתיק הראשון הוא התובע דכאן. התובעת בתיק השני, היא נתבעת 3 דכאן. במסגרת הסכם הפשרה, שתי התביעות נדחו הדדית.

לטענת התובע: הסכם הפשרה נתן תוקף להסכמה פגומה של התובע לוותר על תביעתו ולחזור ממנה. הוכחת תביעתו של התובע דרשה משאבים, שהיו למעלה מכוחו ולמעלה מכוחו של כל אדם בודד.

הסכם הפשרה נכרת עקב טעות, הטעיה, כפיה ועושק שהפעילו הנתבעים על התובע. נתבע 7, ד"ר אלכסנדר פרי, הגיש לבית המשפט בהליך הראשון תצהיר רווי שקרים, הטעיות וכוונת מרמה. לטענת התובע, העובדה שהיה מיוצג בשעתו, לא סייעה בידו, שכן הנתבעים הצליחו להונות את המערכת המשפטית כולה. דברים אלה נודעו לתובע רק לאחר מתן פסק הדין שניתן בת.פ. 40258/01 מדינת ישראל נ' ישראל פרי ואח' (להלן – ההליך הפלילי או פסק הדין הפלילי), בו הורשעו נתבעים 1 ו – 2 בשורה של עבירות מרמה וגניבה. עוד טוען התובע, שמתן פסק הדין הפלילי מהווה שינוי נסיבות המצדיק את ביטול הסכם הפשרה, את ביטול פסק הדין שנתן לו תוקף ואת אי הצדק שנוצר עקב הסכם הפשרה.

לטענת הנתבעים: התובע וב"כ היו ערים לקיומו של ההליך הפלילי ולאי הוודאות כיצד יסתיים. למרות זאת, משיקוליו הוא ומרצונו החופשי, ובליווי משפטי, חתם התובע על הסכם הפשרה. התובע טעה בתחזיותיו לגבי תוצאות ההליך הפלילי וכעת הוא מבקש לבטל את הסכם הפשרה, לחזור בו מפסק הדין המוסכם וליהנות מהמצב המשפטי החדש שנוצר. "טעות בציפיות" אינה עילה לפגיעה בעקרון סופיות הסכסוך בהסכם פשרה ובפסק דין מוסכם.

דיון

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו, לא יתקיימו הוכחות וההכרעה תתבסס על סמך כתבי הטענות, נספחיהם, התצהיר היחיד שהוגש וטענות הצדדים בסיכומיהם.

נתבעים 4 – 10 לא היו צד להליכים הקודמים, לא היו צד להסכם הפשרה ולא היו צד לפסק הדין. לפיכך, לא ניתן להגיש נגדם תובענה לביטול פסק הדין. התובענה נגד נתבעים 4 10, נדחית.

טענתו הראשונה של התובע היא, שיש לבטל את הסכם הפשרה ובעקבותיו גם את פסק הדין, שנתן לו תוקף, וזאת בשל פגמים בכריתת ההסכם, טעות, הטעיה, כפיה ועושק. כידוע, פסק דין בהסכמה ממזג בתוכו הן תכונות של הסכם והן תכונות של פסק דין ואחת הדרכים לתקיפתו היא באמצעות תביעה לביטולו בשל פגמים חוזיים שנפלו בהסכם הפשרה (ע"א 8129/06 פרץ נ' עיריית ירושלים הועדה המקומית לתכנון ובניה, פיסקה 14; ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ, פיסקה 11).

עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שהוגשו ובסיכומי הצדדים ולא מצאתי, שנפלו פגמים בכריתת הסכם הפשרה. עיון בפרוטוקולים ובהודעות שהוגשו לכבוד השופט מ' שנהב (היום בדימוס) מעלה, שלא התנהל משא ומתן בין הצדדים והצדדים קיבלו את הצעת הפשרה שהוצעה על ידי כבוד השופט שנהב (נספחים ה' לכתב ההגנה, סעיף 3 ל"בקשה לדחיית התביעות"). במועד החתימה על הסכם הפשרה ולאור פסקי דין שנתנו באותה תקופה בתביעות אזרחיות דומות, הפשרה הייתה הגיונית, סבירה, הוצעה על ידי בית המשפט והתקבלה על ידי התובע וב"כ דאז.

טענתו השנייה של התובע היא, שמיום מתן פסק הדין חל שינוי מהותי בנסיבות, אשר מצדיק את ביטול פסק הדין. כאשר נחתם הסכם הפשרה, היו בין התובע לבין הנתבעים פערי כוחות משמעותיים, שמנעו ממנו את הוכחת תביעתו. משבא לקיצו ההליך הפלילי, פערי הכוחות התאזנו ויש בכוחו של התובע לעמוד מול הנתבעים, מבלי לחשוש שיאבד את כל הונו בניסיון למצוא צדק. רק לאחר מתן פסק הדין הפלילי הובהר לתובע גודל ההונאה והמרמה מצד הנתבעים. משניתן פסק דין המרשיע את נתבעים 1 ו – 2 בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, תיווך בביטוח ללא היתר, עיסוק בביטוח ללא רישיון, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, הוכח, כי התובע צדק לאורך כל הדרך בטענתו, שהנתבעים מוציאים ממנו כספים שלא כדין. הותרת פסק הדין על כנו משמעה העדפת עיקרון סופיות הדיון על פני עשיית הצדק.

לטענת הנתבעים בעניין זה, טעות בציפיות אינה עילה לביטול פסק דין בפשרה.

למרבה הצער, אין מנוס מלדחות גם את טענתו השנייה של התובע. כבר בכתב התביעה הראשון, שהוגש לבית משפט השלום בבת- ים בשנת 1998, טען התובע טענות של רמיה, תרמית, גזל, עושק, שקר וכזב (סעיפים 1, 4, 5, 7, 8, 13, 15, 20 לכתב התביעה). כמו כן נטענו טענות לגבי דמי הביטוח ושכ"ט עו"ד שנגבו שלא כדין (סעיף 13 לכתב התביעה).

זאת ועוד, כאשר נכרת הסכם הפשרה, כבר החלו ההליכים הפליליים נגד נתבע 1. כתב האישום הוגש באוגוסט 2001 וביום 19.8.2002 ניתן פסק הדין, שביטולו מתבקש.

בנוסף, ב"כ דאז של התובע, עו"ד אליעזר קליבנסקי, ייצג לקוחות לא מעטים שניהלו הליכים מול מי מהנתבעים, לרבות את מר יוסף גורה שהעיד במשפט הפלילי, והיה בקיא במכלול הטענות המועלות נגד הנתבעים. חזקה היא, שהתובע וב"כ שקלו את הסיכונים והסיכויים להצלחת התביעה והתביעה שכנגד והחליטו לקבל את הצעת הפשרה, שהוצעה על ידי בית המשפט.

הלכה היא, שבית המשפט לא בנקל יבטל הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 347). "... על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בעניין זה ולהשתכנע כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול. זאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים... אכן, גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מן הצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העיסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו... גישה זו אף חותרת תחת יסודותיו של מוסד הפשרה... (ע"א 11750/05 שמר נ' בנק הפועלים בע"מ, פיסקה 9, הדגשה הוספה).

אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעים, שפסק הדין מבטא פשרה בין הצדדים, שתי התובענות נדחו וכל צד נטל על עצמו את הסיכון לגבי האופן בו הייתה מסתיימת התביעה נגדו אם הייתה מתבררת עד תום. התובע ידע על קיומו של ההליך הפלילי והעדיף לסיים את המחלוקות עם הנתבעים בפשרה. כעת, משניתן פסק הדין הפלילי, מבקש התובע להחזיר את הגלגל לאחור, לבטל את הסכם הפשרה ואת פסק הדין, לתקן את כתב התביעה, להוסיף נתבעים חדשים ולנהל את ההליך מתחילתו. גם אם התובע טעה, "... אם מדובר בטעות בחלוקת הסיכונים שנטלו על עצמם הצדדים להסכם, לא יהיה בכך, ככלל, כדי להצדיק ביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין" (רע"א 816/11 שירותי בריאות כללית נ' משה ברנשטיין (פיסקה 7).

התובע וב"כ ידעו על קיומו של ההליך הפלילי ועמדה בפניהם האפשרות לבקש עיכוב הליכים עד להכרעה בהליך הפלילי, אך לא עשו זאת והעדיפו להתפשר ולהסכים לדחייה הדדית של התביעות.

בפשרה יש משום "קניית סיכון". אם מסתבר לאחר מעשה, כי הסיכון לא התממש והפשרה לא הייתה מוצלחת כלל וכלל, למרבה הצער ועל אף ההבנה למצוקתו של התובע, אין בכך כדי להביא לביטול הסכם הפשרה. ניתן להניח, שאם המצב היה הפוך ונתבעים 1 ו – 2 היו מזוכים בהליך הפלילי, ספק את התובע היה מסכים לביטול הסכם הפשרה ולחידוש התובענה נגדו.

לאור כל האמור, התובענה נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ