אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קורלנדר נ' גד ואח'

קורלנדר נ' גד ואח'

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית שמונה
11825-01-10
04/07/2013
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
שרה לאה קורלנדר ואח'
הנתבע:
1. שמואל גד
2. שולמית בורגר
3. ידיעות תקשורת בע"מ

החלטה

1)בפניי בקשה מטעם הנתבעת 3 מיום 29.5.2013 , למתן צו המורה לתובעים ליתן תצהיר משלים הכולל תשובות מפורטות יותר לשאלון אשר נשלח אליהם מטעם הנתבעת 3 , ליתן צו המורה לתובעים ליתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים , וכן ליתן צו לעיון במסמכים ספציפיים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמם מיום 12.4.2013 ולהעתקם על חשבון התובעים . לחילופין , עותרת הנתבעת 3 על מחיקת מספר סעיפים מתוך כתב התביעה המתוקן .

2)התובעים הינם בני משפחה "גרעינית" המתגוררים בשטח שיפוטה של האגודה השיתופית "בית-הלל" שבצפון הארץ (להלן :"המושב") . התובעת 1 הינה אמם של התובעים 2 ו – 4 ובעלת זכויות קנייניות בנחלה מספר 19 במושב . התובע 2 הינו בעל זכויות קנייניות בנחלה מספר 16 במושב , ואילו התובע 4 מתגורר בבית הנמצא בשטח נחלת אמו (התובעת 1) בשל היותו "בן ממשיך" .

3)התובעים הגישו כנגד הנתבעים 1 ו - 2 , אשר הינם בעלי נחלות סמוכות במושב (נחלות מספר 17 ו – 18) , תביעה כספית בסך של 200,000 ₪ מכח חוק איסור לשון הרע , תשכ"ה – 1965 בעקבות שני פרסומים שונים מצד הנתבעים . הפרסום הראשון הרלוונטי לעניין בקשה זו , הינו פרסום של ידיעה עיתונאית מחודש אוגוסט 2008 במסגרת המקומון "ידיעות קרית-שמונה" , אשר מופץ על ידי הנתבעת 3 באזור הצפון ומתפרסם דרך קבע במסגרת המקומון המצורף בימי שישי לגיליונות של העיתון "ידיעות אחרונות" . לטענת התובעים , בפרסום זה ייחסו הנתבעים 2 ו – 3 לתובעים מעשים חמורים ביותר המהווים לשון הרע כלפיהם ובכלל זאת הסגת גבול , מעשי אלימות , נקיטת יחס מפלה של "איפה ואיפה" מצד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ביחס לתובעים , וכן גם התנהגות ברוטאלית וביצוע מעשי מטרד חמורים מצד התובעים כלפי חברי המושב .

4)התובעים מוסיפים ומציינים בכתב התביעה המתוקן , כי הנתבעים 1 ו – 2 הוציאו את דיבתם רעה פעם נוספת באמצעות כתיבת מכתב אותו שלחו מיוזמתם אל אישי ציבור שונים , לרבות שר הפנים דאז , חברי הועדה המקומית לתו"ב , ראש המועצה המקומית ועוד – מכתב אשר נשלח בעקבות הודעה בכתב מטעם יו"ר המועצה המקומית הקוראת לתובעים להגיש בקשות למתן היתר למבנים אשר נבנו ללא היתר . לשיטת התובעים , בגדר מכתב זה ייחסו הנתבעים 1 ו – 2 לתובעים ביצוע של מעשים פליליים חמורים בתחום דיני התכנון והבנייה תוך הפרה בוטה של הוראות הדין וניצול פסול של מערכת יחסיהם החברית עם ראש המועצה המקומית .

5)לטענת הנתבעת 3 , חרף העובדה שהתובעים בחרו לצרפה כצד להתדיינות זמן רב לאחר הגשת כתב התביעה ה"מקורי" , וכן גם חרף התכתבויות רבות בין ב"כ הצדדים וקיום דיון בביהמ"ש , ממשיכים התובעים במריים בכך שסירבו לתת מענה ראוי בתצהיר התשובות לשאלון אשר נשלח אליהם מטעם הנתבעת 3 .

דיון והכרעה :

6)ברבות השנים נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון , כי מטרת השאלות המופיעות בשאלונים הינה לחדד את השאלות השנויות במחלוקת , ולכן עליהן להיות רלוונטיות למחלוקת מבלי להציק או להכביד על הצד שכנגד . לפיכך , יש לתור אחר איזון בין האינטרסים השונים תוך מתן משקל הן לחשיפת האמת והן ליעילות הדיונית במובן זה , שמשפט לא יימשך בהליכים מקדמיים לאורך תקופה ממושכת (ראה : ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט , פ"ד ג 113, 122 (1950) ; רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ מיום 20.8.2008 ; רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין מיום 13.10.2009)).

7)עיון בבקשת הנתבעת 3 ובתגובת התובעים מעלה , כי עיקר המחלוקת בבקשה זו הינו האם דרישת הנתבעים לחיוב התובעים לענות ביתר פירוט על השאלון וכן להמציא לידם מסמכים המצויים בחזקתם , מהווה הכבדה של ממש על התובעים נוכח מספרם הרב והיקפם הרב של הנתונים המצויים בידי התובעים , על אף שחלק גדול מאותם נתונים אגורים במערכות מידע ממוחשבות וכן במסמכים הנמצאים במשרדי הועדה המקומית לתו"ב ובבתי המשפט . בהקשר זה, קיים לא פעם פער בין צדדים להליך בשאלה, אם המדובר בהכבדה אם לאו, כאשר טוען צד אחד, כי די בלחיצת מקש לשם הפקת המידע המבוקש והצד שכנגד משיב, כי המדובר בלחיצת מקשים הרבה ובמשאבי זמן וכח אדם ממשיים . בכגון דא כבר נקבע, כי ככל שמדובר במידע זמין ומאוחסן כמקובל, אין כל סיבה "שלא לחייב את בעלי הדין לחשוף ולהפיק מסמכים כאלו בתנאי כמובן שהם רלוונטיים לבירור התובענה ובתנאי שניתן להפיקם תוך השקעה של משאבים מועטים" (ראה : רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג מיום 1.11.2005) .

8)לאחר שעיינתי בשאלות אותן הפנתה הנתבעת 3 אל התובעים במסגרת השאלונים , בנימוקי הבקשה , בתשובות התובעים הן במסגרת תצהירי התשובות לשאלונים וכן גם בתגובתם לבקשה הנני קובע כדלקמן בכל הנוגע למענה לתשובות לשאלונים :

א)סעיפים 19 ו – 20 לבקשה – מדובר בשאלות הנוגעות לעניינים שבמומחיות בכל הנוגע להערכת והגדרת גבולות התב"ע של החלקה ולא בשאלות עובדתיות גרידא , ולכן ניתן מענה מספק מצד התובעים .

ב)סעיף 21 לבקשה – המדובר בסדרה של 16 שאלות הנוגעות לפירוט ההתנגדויות , התלונות וההליכים המשפטיים אותן יזמה והגישה הנתבעת 2 לרשויות השונות (משרדי ממשלה , ועד המושב , משטרת ישראל , ועדות התכנון והבנייה וכו') כנגד התובעים . לטענת התובעים בתשובותיהם לשאלון , מדובר בעשרות ואולי מאות תלונות והליכים שונים אותם יזמה הנתבעת 2 . מנוסח השאלה עולה , כי השאלה נוגעת לנתבעת 2 בלבד , ומכאן לא ברור מדוע הנתבעת 3 לא טרחה להפנות את השאלון בד בבד גם אל הנתבעת 2 . התשובות לשאלונים אמנם מלמדות , כי התובעים התייחסו באופן כללי ביותר להליכים אותם יזמה התובעת , ברם המענה המדויק לכך צריך להינתן על ידי הנתבעת 2 כיוזמת ההליכים ולא על ידי התובעים , ובפרט כמי שהתייחסה בכתב הגנתה לאותם מקרים (ראה : סעיף 32.1 לכ"ה וכן גם סעיפים 32 – 37 לכ"ה) .

ג)סעיף 22 לבקשה – המדובר בשאלה הנוגעת לפירוט תלונות אשר הוגשו למזכירות האגודה השיתופית (המושב) בכל הנוגע לרפת השייכת לתובעים שלא באמצעות מי מהנתבעים . מהתשובות לשאלון עולה , כי אכן הצדדים הגישו זה כנגד משנהו תלונות ותביעות רבות , אולם עיון בכתב התביעה המתוקן (ראה : סעיפים 1 – 11 לכתב התביעה המתוקן) וכן גם בכתבה עצמה , מלמד על כך כי הפרסום נוגע אך ורק למערכת היחסים שבין התובעים לבין הנתבעת 2 . מאחר ולגבי דידם של התובעים , הנתבעת 2 היא זו אשר טרחה לפרסם את הטענות המופנות כלפיהם באמצעות העברת המידע לידי הנתבעת 3 , הרי שאין כל נפקות ורלוונטיות לשאלה , אלו הליכים משפטיים ננקטו כנגד התובעים על ידי צדדים שלישיים שאינם רלוונטיים להליך ואשר לא נזכרו כלל במסגרת הכתבה .

ד)סעיפים מספר 23 , 24 ו – 25 לבקשה – מדובר בשאלות הנוגעות לשטח הרפת והחצרות , ביחס למספר החצרות והפרות בכל חצר , ביחס למרחקי התב"ע וכן ביחס לשינויים אשר נעשו במבנה הרפת ולמרחקים שבין קצה הרפת (קצה האבוס/קצה הסככה הסמוכה לנחלת הנתבעת לבין קצה הנחלה) . מהתשובות לשאלונים , אשר הופנו אל התובעים עולה כי , התובעים סבורים שעיקרן של השאלות בלתי רלוונטיות ומהוות "מסע דיג" אסור מצד הנתבעת 3 , וכי הנתונים הנדרשים מפורטים ממילא במסגרת ההיתרים הרלוונטיים . לאחר שעיינתי בשאלונים ובתשובות התובעים שוכנעתי , כי השאלות הללו אינן רלוונטיות , ואבאר . אשר למספר הפרות ברפת , הרי שהתובעים ציינו בכתב התביעה המתוקן , כי מספר הפרות נכון ליום פרסום הכתבה הינו 190 . במסגרת השאלון התובעים אף נדרשו לענות על שאלות הנוגעות למספר הפרות עובר ליום פרסומה במקומון (שאלות מספר 6 – 8 לשאלון) , אולם למקרא השאלה הנ"ל עולה , כי הינה מתייחסת למספר הפרות בשטח הרפת לאחר ביצוע הפרסום במקומון – סוגיה שאיננה רלוונטית לענייננו . אשר לשאלות הנוגעות לגודל החצרות ,שטחן , מספר החצרות , השינויים במבנה הרפת עם חלוף השנים , המרחקים המותרים על פי התב"ע והמרחקים שבין קצה הרפת לבין קצה הנחלה הרי שמדובר בשאלות מקצועיות גרידא שאין התובעים כהדיוטות בתחום המדידה מוסמכים לענות עליהן , מאחר ומדובר בשאלות מקצועיות גרידא , וזאת כפי שצוין על ידם במענה לשאלון . יודגש , כי סלע המחלוקת בענייננו הינו האם התובעים אכן חרגו בפועל מן ההיתרים אשר אושרו להם נכון ליום הפרסום ותו לא , ולפיכך, המבחן הבלעדי הצריך לענייננו הינו הרלוונטיות של הנתונים המבוקשים עובר ליום הפרסום ולא לאחר מכן .

9)בנוסף לאמור מעלה , עותרת הנתבעת 3 למתן צווים נוספים המורים לתובעים לעיין בשורה של מסמכים ספיציפיים הנזכרים באופן כללי במסגרת כתב התביעה ובכלל זאת דו"חות , חוות-דעת ומסמכים המפרטים את שטח וגבולות חלקת המקרקעין , מסמכים הנוגעים לרפת מטעם הרשויות השונות , כתבי בי-דין , החלטות שיפוטיות ופרוטוקולים מתוך תיקי וועדות הערר וכן מתיקי בתי המשפט בעקבות התובענות ההדדיות שבין הצדדים , וכן מסמכים והחלטות הקשורות לתוכנית המתאר 15814/ג אותו יזמנו התובעים . לטענת ב"כ הנתבעת 3 (משרד עוה"ד מיבי מוזר) , ב"כ התובעים (עו"ד אלי סגל) הבהיר בתגובתו לפנייתם , כי אין באפשרותו לצלם את המסמכים שכן מדובר בהיקף עצום של מסמכים , ולכן הדגיש בפניהם כי יש באפשרותם לעיין במסמכים ולהעתיקם בתוך משרדו על חשבון הנתבעת 3 בלבד . לחילופין , עותרת הנתבעת 3 למחיקת מספר סעיפים מתוך כתב התביעה , ככל שאותם מסמכים ספציפיים לא יועברו לעיונה . בתגובה לבקשה ציין ב"כ התובעים , כי הבהיר בפני ב"כ הנתבעת 3 שמדובר במספר רב ביותר של דפים ומסמכים , ולפיכך , איפשר בידם לעיין במסמכים בתוך משרדו ולהעתיקם על חשבון הנתבעת 3 , או לחילופין, הציע להם להעביר למשרדו סכום כספי מוסכם בגין העלויות הכרוכות בצילום המסמכים הרבים והפסד שעות העבודה הכרוך בהעתקתם . ב"כ התובעים אף הוסיף והבהיר , כי על אף שהוא עצמו שלח אל ב"כ הנתבעת 3 תצהיר גילוי מסמכים כללי , הרי שהנתבעת 3 נמנעה מלמלא אחר צווי ביהמ"ש וכלל לא טרחה לשלוח למשרדו תצהיר גילוי מסמכים , וכי על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 הרי שאין זה מחובתו לצלם את המסמכים הללו ולהעבירם אל ב"כ הנתבעת 3 .

10)בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע , כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים וכי במקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש . ככל שגוברת תלותו של בעל דין בהליך הגילוי , כך גוברת הנכונות להרחיב את תחולת ההליך . אשר על כן, ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תוספת הכבדה (ראה : רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196). כמו כן נקבע , כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה , והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו ולכן , הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט ומשום כך , הרלוונטיות לצורכי גילוי היא , במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים לרבות מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה ודי כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך (ראה : רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

11)ודוק , בענייננו עולה , כי ב"כ התובעים נכון לאפשר בידי ב"כ הנתבעת 3 לעיין בכלל המסמכים המצויים ברשות מרשיו מבלי להערים על ב"כ הנתבעת 3 קשיים כלשהם גם ביחס להעתקתם . סעיף 113 לתקסד"א אמנם מאפשר בידי בית המשפט ליתן בכל עת , וזאת בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו , ליתן , לבקשת בעל דין , צו המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו. עם זאת , עיון בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מלמד על כך, שברשות התובעים מוחזקים מסמכים אלפי מסמכים שהינם מסמכים משפטיים מעיקרם , וכן תשריטים , חוו"ד ותמונות אשר הוגשו במסגרת אותם הליכים משפטיים ומתועדים במקביל גם במסגרת התיקים המשפטיים . מכאן , ברי כי , דרישת הנתבעת 3 ליתן פירוט יתר ביחס לכל מסמך אשר הוגש במסגרת אותם הליכים משפטיים איננו ריאלי , מה גם שיתר המסמכים והנתונים המדויקים ביחס לכל אחד ואחד מיתר המסמכים המפורטים בבקשה ניתנים ממילא להשגה באמצעות הגשת בקשה פשוטה מטעם הנתבעת 3 למתן תעודות עובד ציבור ו/או לזימונם כעדים של הנציגים הרלוונטיים מטעם משרד החקלאות , ועדות התכנון והבנייה , האגודה השיתופית ומשרד החקלאות .

12)יתירה מכך , מרביתם המכריע של המסמכים נמצאים בתיקי הועדה המקומית לתכנון ובנייה וכן גם בתיקי בתי-המשפט . מכאן , ברי כי , עיקר המחלוקת נסבה ביחס למיקום ביצוע העתקת המסמכים ומימון העלות הכרוכה בצילומם . בענייננו , ב"כ התובעת פעל עקב בצד אגודל ללשון סעיף 115 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 הקובעת כי על בעל הדין , אשר נמסרה לו דרישה לפי תקנה 114 לתקסד"א להודיע באיזה זמן ניתן לאפשר בידי בעל הדין שכנגד לעיין במסמכים שהוא מסכים להראותם ו/או להעתיקם , וזאת בין אם במשרד עורך דינו או לחילופין , במקום אחר . מכאן , לא ברורה טרוניותה של ב"כ הנתבעת 3 על תשובתו של ב"כ התובעים .

13)אי לכך , הנני מורה גם על דחיית בקשתה של הנתבעת 3 לחייב את התובעים להעביר לעיונם על חשבונם , את המסמכים המבוקשים . עם זאת מובהר , כי לצורך עיון במסמכים על ב"כ הצדדים לתאם מפגש במשרדו של ב"כ התובעים , כאשר לצורך העתקתם תידרש הנתבעת 3 לצלם את המסמכים באמצעות נציג מטעמה וכן לשאת בעלות מימון הצילומים בהתאם לעלויות המקובלות במשק דהיינו , בין חצי שקל לשקל לדף . לחילופין , נוכח היענותם החיובית של התובעים לעיין באופן גורף בכלל המסמכים המצויים בשליטתם , מומלץ לב"כ התובעים להגיש לבתי המשפט הרלוונטיים וכן לועדות התו"ב בקשות מוסכמות לעיון בתיקים הללו ולצלם את המסמכים הרלוונטיים באמצעות נציג מטעמם .

14)אשר על כן , הבקשה נדחית . הנתבעת 3 תישא בהוצאות התובעים בלא כל קשר לתוצאת פסה"ד בסך של 1500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ