אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קופת חולים מאוחדת אגודה עותומנית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות

קופת חולים מאוחדת אגודה עותומנית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות

תאריך פרסום : 21/09/2010 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום רחובות
110-07
20/09/2010
בפני השופט:
לבנה צבר

- נגד -
התובע:
קופת חולים מאוחדת
הנתבע:
הוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות
פסק-דין

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות (להלן: "המשיבה"), לפיה על המערערת חלה חובת תשלום היטל השבחה בסך של 212,350 ₪ (להלן: "ההיטל"). בבסיס הערעור – טענת המערערת לפיה היא זכאית לפטור מתשלום ההיטל.

יאמר מיד – דין הערעור להידחות.

2.המערערת, שהיא קופת חולים שפועלת על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק"), מחוייבת, לדבריה, לספק למבוטחיה את מלוא שירותי הבריאות להם הם זכאים – כך על פי סעיף 3(ג) לחוק. לטענת המערערת, היא מוכרת כמלכ"ר על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ד-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף"), וכן מוכרת כמוסד ציבורי לצורך פטור ממס שבח מקרקעין, זאת על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין").

3.אחד הנכסים שבבעלות המערערת, נמצא בעיר רחובות, ובו היא מפעילה את בית האבות "נווה עמית" (להלן: "בית האבות"). בגדרו של בית האבות מבקשת המערערת לבנות תוספת בת מחצית הקומה על מבנה קיים והמשך גרם מדרגות על הגג (להלן: "התוספת"). לטענת המערערת, התוספת מיועדת לשמש כמחלקה סיעודית-שיקומית, אשר במסגרתה יינתנו שירותים רפואיים אשר כלולים בסל הבריאות, והמבוטחים לא יידרשו לשלם עבורם.

המערערת הגישה בקשה להיתר בניה בגין התוספת, והמשיבה התנתה את מתן ההיתר בתשלום ההיטל. דרישה זו של המשיבה היא בבסיס ערעור זה.

במאמר מוסגר יצוין שהמערערת הפקידה בידי המשיבה ערבות בגין ההיטל על פי תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ"א-1981 (להלן: "הערובה"), ולאחר הפקדת הערובה הוצא היתר הבניה. כך פעלה המערערת על מנת לאפשר בניית התוספת והקטנת הנזקים שלדבריה יגרמו לה כתוצאה מאי-בניית התוספת.

4.המערערת מבהירה שבטרם נפלה ההחלטה לבנות את התוספת, היא בחנה אפשרויות בניה הן בעיר ראשון לציון והן בעיר רחובות. בהגינותה מוסיפה המערערת ואומרת שלגבי כל אחת מהאפשרויות הנ"ל הודיעו לה הוועדות המקומיות שהיא תידרש לשלם היטל השבחה בגין התוספת. על רקע זה פנתה המערערת לעוה"ד יורם בר סלע (להלן: "בר סלע"), מומחה בהלכות תכנון ובניה, וקיבלה ממנו חוות דעתו, אותה היא צירפה לכתב הערעור, ועליה היא סומכת את טענתה לפיה היא פטורה מתשלום ההיטל (להלן: "חוות הדעת").

כדין טוענת המערערת שאין המדובר בחוות דעת מומחה כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, וזאת בשים לב להוראת סעיף 24א לפקודה, אשר קובע כיצד תיערך חוות דעת של מומחה. זאת ועוד, חוות הדעת מתייחסת לנכס אחר – לנכס שנמצא בראשון לציון, ולא לנכס שבגדרו נבנית התוספת.

5.סעיף 2(א) לתוספת השלישית שבחוק התכנון והבניה קובע כהאי לישנא:

"(א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן – היטל); ...".

מכאן שהכלל הוא תשלום היטל השבחה, והפטור מתשלום ההיטל – הוא החריג. לפיכך, פירשה הפסיקה את סעיף הפטור, שיובא להלן, בצמצום וקבעה שנטל ההוכחה לעמידת הנכס בתנאי הפטור מושת על מבקש הפטור – ובמקרה דנן על המערערת.

הפטור לו טוענת המערערת מעוגן בסעיף 19(4)(א) לתוספת השלישית של החוק, הקובע כהאי לישנא:

"לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:

...

(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;" (ההדגשה כאן ובכל מקום אחר – אם לא נאמר אחרת – היא שלי – ל. צ.) (להלן: "סעיף הפטור").

כאמור, המערערת, שהוכרה כמלכ"ר, טוענת שהתוספת מיועדת למתן אותם שירותים שהיא מחויבת להם על פי החוק, והיא מוסיפה וטוענת שאין היא מחלקת רווחים כתוצאה מאותם שירותים שניתנים בגדרה של התוספת.

מנגד טוענת המשיבה שאין המערערת עומדת בתנאי סעיף הפטור, שכן סעיף הפטור מתנה את קבלת הפטור בכך "שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים", ואילו פעילותה של המערערת הפכה בשנים האחרונות לפעילות עסקית באופייה. המשיבה מציינת כי חל שינוי בפעילותן של קופות החולים, בכך שהפכו את פעילותן לפעילות עסקית, והדבר מתבטא, בין היתר, בכך שכיום קופות החולים מציעות מגוון של שירותים שאינם כלולים בסל דמי החבר הבסיסיים, ואשר בגינם נגבה תשלום נפרד. כמו כן, קופות החולים מפעילות מרפאות-חוץ ובתי אבות יוקרתיים, אשר אינם שונים במאומה מגופים פרטיים אשר מספקים שירותים דומים. לביסוס טענתה זו מפנה המשיבה את תשומת הלב לכך שקופות החולים החלו להתחרות על קהל לקוחותיהן תוך שימוש בפרסום אינטנסיבי בכל הקשור לשירותים שהן מעניקות. מכאן טענת המשיבה לפיה כיום לא קיים הבדל בין המערערת לבין גוף פרטי אשר מעניק שירותי בריאות פרטיים, שכן בנסיבות המתוארות לעיל, המערערת הפכה להיות גוף עסקי. הפעילות שמתנהלת בבית האבות – כך לטענת המשיבה – היא פעילות למטרת קבלת רווחים, ומשכך אין המשיבה באה בגדר מי שזכאי לפטור מתשלום היטל השבחה, שכן סעיף הפטור מטרתו להעניק תמריץ למוסדות ציבוריים לבצע פעילות שלא למטרת רווח במקרקעין המושבחים. אליבא דמשיבה, המערערת זכאית לפטור מהיטל השבחה רק בגין הנכסים המשמשים אותה לצורך מתן שירותים לפי החוק, ואילו השירותים המוענקים בבית האבות, שבחלקם אינם כלולים בסל הבריאות וכרוכים בהשתתפות המאושפז או משפחתו בעלות קבלת שירות זה, ולפיכך אין הם באים בגדר השירותים שנקבעו בחוק ואשר מעניקים למערערת מעמד של מלכ"ר. על כן, טוענת המשיבה שדין המערערת כדין כל בית אבות פרטי אחר – שאינו מופעל על ידי קופות חולים – ואשר אינו פטור מתשלום היטל השבחה. אגב, להוכחת טענותיה בענין גביית התשלומים ועשיית הרווח, צירפה המשיבה לסיכומיה מחירון של המחלקות השונות בבית האבות.

לאור כל השינויים הללו, טוענת המשיבה, שהמערערת שוב איננה מלכ"ר, ומכל מקום, אין היא באה בגדרו של סעיף הפטור, ומשכך אין כל הצדקה ליתן לה ו/או לקופות החולים האחרות פטור מתשלום היטל השבחה, וכפועל יוצא מכך על המערערת לשאת בתשלום ההיטל, ככל בעל נכס אחר. המשיבה מוסיפה וטוענת שפעילות המערערת בבית האבות לא זו בלבד שנעשית באופן עסקי, אלא שהיא נעשית גם לקבלת רווח, עובדה שמבססת את טענתה לפיה אין המערערת זכאית לפטור מתשלום ההיטל.

6.במענה לטענותיה אלה של המשיבה, המערערת אמנם מודה בסיכומיה שבבית האבות ניתנים שירותים אשר בחלקם אינם שירותים מכוח החוק, ועם זאת היא דבקה בטענה לפיה השירותים אשר ניתנים בתחום התוספת הינם שירותים שהיא מחוייבת ליתן אותם ללקוחותיה מכוח החוק. המערערת מוסיפה וטוענת בסיכומיה, כי על פי הוראות החוק, היא גובה סך של 100 ₪ ליום בעבור שירותי אשפוז סיעודי מורכב. עוד היא טוענת, בסיכומיה, כי התוספת הינה מחלקת שיקומית-סיעודית, שהאשפוז בה כרוך בתשלום של השתתפות עצמית בלבד. ככל שטענה זו מכוונת למזער את נושא גביית הכספים ועשיית הרווחים, עדיין אין בה כדי לסתור את הטענה שבפי המערערת, לאמור אין המדובר במתן שירותים שאינם מצריכים תשלום על פי הוראות החוק, ולמעשה טענה זו יש בה משום הודאה – בניגוד לטענות בכתב הערעור - שהיא נותנת גם נותנת שירות מעבר לשירותים הכלולים בסל הבריאות ושהמבוטחים שלה נדרשים לשלם בעבור פן זה של השירות שנותנת להם המערערת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ