אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קופר נ' מטוס

קופר נ' מטוס

תאריך פרסום : 02/05/2011 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי מרכז
22523-03-11
02/05/2011
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
נתנאל קופר
הנתבע:
אריה מטוס

החלטה

בקשה (מתוקנת) להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה (כב' הש' גלית ציגלר) מיום 17.4.07(!), אשר ניתן בהיעדר התייצבותו של המבקש. בנוסף מבוקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 27.1.11 בה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן על פי צד אחד.

המבקש טוען כי ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין הובאה לראשונה לידיעתו ביום 24.2.11. לפיכך, לשיטתו הבקשה לקבלת אורכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו הוגשה טרם חלוף המועד להגשת בקשה לרשות ערעור. לגופו של עניין טוען המבקש כי "מעולם לא קיבל את כתב התביעה" מושא פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא, וכי מעולם לא קיבל זימון לדין (ס' 7.5 לבקשה; ס' 12 לתצהיר התומך בבקשה). בנסיבות אלה טוען המבקש כי היה על בית משפט קמא להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. המבקש מוסיף כי מקור החיוב הכספי שהושת עליו בפסק הדין של בית משפט קמא הוא בשיקים שנמשכו על ידי חברה אשר מניותיה בבעלותו היחידה ואשר חוללו. לטענתו, בית משפט קמא שגה עת חייב אותו בחיוב כספי לאחר שביצע הרמת מסך, מפני שהעבודות אשר בגינן נמשכו השיקים בוצעו עבור נתבע נוסף שאינו צד להליך שבפניי.

יגעתי אך לא מצאתי בבקשה ובתצהיר התומך בה פירוט המועד המדוייק בו נודע למבקש על פסק הדין שניתן נגדו בעקבות ההליך המשפטי שנוהל בעניינו. המבקש טוען טענה סתמית ולקונית לפיה נודע לו על ההליך ועל פסק הדין מושא בקשתו עת "שקל לפתוח בהליכי פשיטת רגל" (ס' 7.8 לבקשה; ס' 16 לתצהירו) מבלי לפרט כיצד הובא העניין לידיעתו, ומתי בדיוק. המבקש אף אינו טורח להסביר כיצד פעל ומתי החל מהרגע בו נודע לו על קיומו של פסק הדין ועד למועד בו עתר בבקשה לביטולו בפני בית המשפט קמא. המבקש גם לא נשמע בטענה לפיה כתב התביעה לא הומצא כדין לידיו, אלא טענתו היא כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה. למותר לציין כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות דרכים חלופיות להמצאת כתבי בי דין, כמו למשל למורשה מטעמו של הנתבע או המצאה בדרך של תחליף המצאה, כאשר המצאה על פי הוראות אלה תחשב כהמצאה כדין ותחייב את הנתבע. היעדר הסבר ופירוט מטעמו של המבקש בעניין זה פועל לחובתו ופוגע קשות בסיכויי הצלחת ההליך מושא הבקשה שבפניי. הסבר כזה נדרש לנוכח קביעתו של בית משפט קמא בפסק הדין ובהחלטה מושא הבקשה שבפניי, לפיה הנתבעים זומנו כדין ועניין אישור המסירה נבדק והוכח להנחת דעתו. בנוסף, המבקש טוען כי בית משפט קמא שגה עת חייב אותו בחיוב כספי לאחר שהרים את מסך ההתאגדות בין החברה שמשכה את השיקים לבינו. עיינתי בפסק הדין של בית משפט קמא ואף בהחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתן על פי צד אחד. לא מצאתי תימוכין או יסוד לטענה לפיה בית המשפט חייב את המבקש לאחר שהורה על הרמת מסך. ראשית, החברה אשר המבקש טוען לגביה כי היא זאת שמשכה את השיקים מושא פסק הדין, לא צורפה כצד להליך בפני בית משפט קמא. שנית, בית המשפט קמא חייב את הנתבעים, שאחד מהם הוא המבקש בבקשה שבפניי, מכח היותם נתבעים באופן אישי ולא מכח היותם בעלי מניות בחברה, אשר כאמור לא היתה צד להליך. בפסק הדין כלל לא היתה התייחסות לחברה או לדיני הרמת מסך.

בנסיבות המתוארות לעיל לא מצאתי בבקשה ובתצהיר התומך בה "טעמים מיוחדים" המצדיקים את קבלתה בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם לפסיקה שדנה בעניין הארכת מועדים הקבועים בחיקוק. לפיכך דין הבקשה שבפניי להידחות.

בשולי הדברים אעיר כי אני מוצא טעם נפגם בהתנהלותו הדיונית של המבקש. הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק הדין שניתן לפני למעלה משלוש שנים, אינה ראויה. יש בכך ניסיון לעקוף את הוראות הדין בעניין המועדים שיש לפעול במסגרתם עת מבקשים לערער על החלטה או פסק דין המהווים את "לבת" הערעור או בקשת רשות הערעור. יפים לעניין זה הם דבריו של כב' הש' גרוניס ברע"א 5390/10 יוסף נגד גונן (טרם פורסם, ניתן ביום 6.10.10):

"אין בכוחו של בעל דין להביא למעשה להארכת מועד על ידי כך שיגיש בקשה חדשה לערכאה הדיונית בציפייה שההחלטה הנוספת תאפשר לו להשיג על ההחלטה הקודמת בלא שיעתור להארכת מועד. משתינתן ההחלטה בבקשה החדשה יחל מירוץ זמנים חדש, וזאת לעניין ההחלטה הנוספת, הא ותוּ לא. רק במקרים חריגים, למשל כאשר שתי החלטות שלובות ניתנו במועדים שונים, תוך כדי דיון בבקשה אחת, ניתן יהיה לתקוף את ההחלטה הראשונה יחד עם ההחלטה השנייה, אף שלכאורה חלף המועד לגבי ההחלטה הראשונה. כל זאת, כמובן בהנחה שטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה השנייה...."

התוצאה כאמור היא כי הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 750 ₪.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ