אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קופרשמידט ואח' נ' הנהלת בתי המשפט ואח'

קופרשמידט ואח' נ' הנהלת בתי המשפט ואח'

תאריך פרסום : 14/08/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
6441-16
13/08/2017
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית
2. א' שהם
3. ע' ברון


- נגד -
המערער:
1. קופרשמידט אהרון
2. חברת א.ד.מ שנוע ומנופים בע"מ

עו"ד יוסי פאר
המשיבים:
1. הנהלת בתי המשפט
2. בנק הפועלים בע"מ סניף אשקלון
3. אלישע כהן

עו"ד אלישע כהן
עו"ד אפרת ברנר
עו"ד ליאל דאי
פסק דין
 

השופט י' עמית:

 

  1. בנק הפועלים, הוא המשיב 2 (להלן:הבנק), הגיש ביום 12.7.2005 – באמצעות בא כוחו המשיב 3 (להלן: עו"ד כהן) – תובענה נגד המערער על יתרת חוב בסכום קצוב של 41,520 ₪. המערער הגיש התנגדות בטענה כי חובו נמוך מהסכום שנתבע, ויש להעמידו על 15,000 ₪. בדיון שהתקיים בפני רשמת בית משפט השלום הסכים המערער שיינתן פסק דין כנגדו וכדבריו לפרוטוקול: "לאחר ששמעתי הסברים מבית המשפט אני מסכים למתן פסק הדין ומבקש שתועבר אלי הפסיקתא לאחר שתוגש לבית המשפט ואני אנסה להגיע להסדר כלשהו עם הבנק". לאור זאת, הורה בית המשפט: "בנסיבות אלה ניתן פסק דין נגד המבקש [המערער – י"ע]. המשיב [הבנק – י"ע] יגיש פסיקתא לחתימתי. הפסיקתא תועבר לעיונו של המבקש ולאחר מכן תחתם על ידי".

 

           הבנק הגיש את הפסיקתא לחתימת בית המשפט, על מלוא סכום התביעה, וניתנה החלטה על-ידי הרשמת בה נכתב "לידיעת הנתבע 2 [הוא המערער – י"ע] ולהשיב אלי לחתימה". ביום 17.12.2007 נחתמה הפסיקתא על-ידי הרשמת. כחצי שנה לאחר מכן, ביום 17.6.2008 הגיש המערער בקשה לביטול הפסיקתא בטענה שזו לא נמסרה לעיונו קודם לכן, ובית המשפט הורה למערער להתייחס עניינית לתוכן הפסיקתא. בהחלטתה מיום 6.1.2009 קבעה הרשמת כי הפסיקתא נחתמה לאחר שהועברה לעיונו של המערער וכי הבנק מסר מספר פעמים אסמכתאות לגבי אופן ביצוע התחשיב שעל בסיסו נקבעה יתרת החוב שהופיעה בפסיקתא, ואלה לא נסתרו על-ידי המערער. לאור זאת, נדחתה התנגדותו של המערער לפסיקתא.

 

  1. חלפו כמעט שבע שנים וביום 25.12.2014 הגיש המערער את התביעה הנוכחית, בה עתר לחייב את המשיבים בפיצויים בסך 3 מיליון ₪ (!!!) בגין הנזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מכך שהפסיקתא נחתמה מבלי שהועברה לעיונו. לטענת המערער, סכום החוב המקורי בגינו נתבע עמד על 15,000 ₪, אך בסופו של דבר ועקב העובדה שהפסיקתא לא הועברה לעיונו, הוא נדרש לשלם סכום של כ-100,000 ₪, ולפיכך נגרם לו נזק של 85,000 ₪. כתוצאה מהחוב שתפח, עוקל ביתו והוא נאלץ למכור את הבית בהפסד של 650,000 ₪, ובעקבות זאת אף נאלץ לשלם דמי שכירות בעלות מצטברת של 22,000 ₪ ולקחת הלוואות בגובה של 400,000 ₪ בשוק האפור עקב מצבו שהדרדר. המערער תבע אפוא בראש נזק זה, פיצויים בסך של 2,000,000 ₪ על מנת שיוכל לרכוש בית דומה לזה שהיה ברשותו. עוד נטען כי ההתדרדרות הכלכלית שהייתה מנת חלקו של המערער כתוצאה מאי-העברת הפסיקתא לעיונו, גרמה לו לעוגמת נפש רבה עד כדי אי-רצון לחיות, ועל כן יש לחייב המשיבים בפיצוי בראש נזק זה בסך של 638,000 ₪.

 

  1. בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא ש' דברת) דחה את התביעה, תוך קביעה כי מדובר בתביעת סרק. נקבע כי פסק הדין הראשון חייב את המערער לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה (בסך 41,520 ₪), ובכך בא ההליך לכלל סיום. בית המשפט הבהיר כי אין בחתימה על הפסיקתא כדי לשנות את תוקפו של פסק הדין, שכן הפסיקתא מהווה אך מכשיר אופרטיבי ליישומו ואין לה מעמד עצמאי. עוד נקבע כי הוכח שהבנק לא התכוון לנהל משא ומתן עם המבקש טרם החתימה על הפסיקתא ולכן, אף בהנחה שהפסיקתא לא הועברה לעיון המערער טרם נחתמה, אין בכך כדי ללמד שהבנק היה מגיע עמו להסדר. כמו כן, לאחר החתימה על הפסיקתא המערער פנה במספר מכתבים לבנק אשר לא הבשילו לכדי פשרה. בית המשפט קבע שאי-ההצלחה להגיע לפשרה לא נבעה מהעובדה שהפסיקתא כבר נחתמה, אלא מכך שהבנק לא הסכים להצעות הפשרה שהועלו על ידי המערער לסילוק חובו לבנק.

 

  1. בית המשפט המחוזי עמד על כך שניתנה למערער הזדמנות להגיש השגותיו לגופה של פסיקתא, אך הוא לא הניח תשתית כלשהי המצביעה על כך שתוכן הפסיקתא שגוי. מכאן, שאף אם הייתה מועברת הפסיקתא לעיונו של המערער, לא היה עולה בידו לשנות את תוכנה. בית המשפט התייחס לנזקים השונים להם טען המערער וקבע כי גובה הנזקים לא הוכח ואף אין קשר סיבתי בין החתימה על הפסיקתא לבין הנזקים הנטענים. בית המערער, שנמכר לטענתו במחיר הפסד עקב אי-העברת הפסיקתא לעיונו, נמכר כשלושה חודשים טרם החתימה על הפסיקתא, והחזקה בו נמסרה כחודש לפני החתימה. למעשה, הבית נמכר עוד לפני הטלת העיקול על-ידי הבנק, ומכאן שאין בסיס לטענה שהעיקול הוא שהביא למכירתו במחיר בו נמכר. גם טענת המערער שהעיקול עצר את תהליך התשלום על הבית לא התקבלה.

 

  1. בית המשפט מצא אף לדון בטענות סף שממילא הצדיקו את דחיית התביעה. ראשית, נקבע שדין התביעה היה להידחות מחמת התיישנות, שכן חלפו שבע שנים מהיום בו נולדה עילת התובענה – הוא יום חתימת הפסיקתא. התביעה הוגשה שבע שנים ושבועיים מאוחר לאותו מועד. עוד נקבע, שלמדינה עומדת חסינות מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:פקודת הנזיקין), המעניק לה חסינות מפני הטלת אחריות שילוחית בגין מעשיו של בעל תפקיד שיפוטי.

 

  1. נציין לבסוף שהמערער הגיש לבית המשפט כמוצג את החלטתו של הנציב לתלונות הציבור על שופטים (להלן: נציב התלונות על שופטים) בתלונה שהגיש המערער נגד הרשמת. זאת, על אף שבית המשפט הפנה תשומת לב המערער לכך שאין לעשות שימוש בהחלטה זו כראיה נוכח הוראות סעיף 24 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: חוק נציב תלונות על שופטים). משכך, קבע בית המשפט שיש להביא התנהלות זו של המערער לידי ביטוי בשלב פסיקת ההוצאות (זאת, לאחר שניתנה למערער אפשרות לטעון מדוע אין לחייבו בהוצאות עקב כך, אך המערער בחר שלא להגיב). לסופו של יום, חוייב המערער בהוצאות בסך 70,000 ₪ (35,000 ₪ למדינה ו-35,000 ₪ לבנק ולעו"ד כהן).

 

  1. בערעור דכאן הלין המערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי על חלקיו השונים ובעיקרו של דבר חזר על טענותיו בכתב התביעה. המערער טען כי הפסיקתא לא היוותה אך עניין "טכני", שכן לדידו העיון המוקדם בה יכול היה להביא לכך שהיה בידו להגיע להסדר עם הבנק, בסכום נמוך מזה שבפסק הדין שניתן בהסכמתו. כן טען המערער שהיה מקום להטיל אחריות על עו"ד כהן, שהיה צריך להיפגש עמו טרם חתימת הפסיקתא לשם משא ומתן, ולהפנות את תשומת לב בית המשפט לכך שהפסיקתא הוגשה מבלי שהועברה לעיון המערער. עוד טען המערער שיש לראות את מכירת הדירה כנזק שנגרם לו, שכן כספי המכירה שקיבל הופקדו בנאמנות והוטל עליהם עיקול לטובת הבנק, וכי העסקה לא צלחה עקב העיקולים. כן נטען שאין מקום לקבלת טענת התיישנות בתיק. לבסוף בא המערער בטרוניה לגבי גובה ההוצאות שנפסקו לחובתו, לטענתו באופן "נקמני" כתגובה על כך שהציג את החלטת נציב התלונות על שופטים. עוד הלין המערער על כך שהשופטת קמא לא פסלה עצמה מלדון בתיק, משהיא והרשמת שנתנה את ההחלטות בהליך המוקדם יושבות באותו בית משפט, אשר בו מכהנת השופטת כסגן נשיאה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ