אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קויקס נ' עירית טמרה

קויקס נ' עירית טמרה

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום עכו
25466-12-13
19/01/2014
בפני השופט:
דנה עופר

- נגד -
התובע:
עירית טמרה
הנתבע:
אמל קויקס

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, וכן תגובת המשיב לבקשות אלו.

עסקינן בשיק על סך 865 ₪, שזמן פירעונו 6.3.07. השיק חולל ביום 3.10.13 מהטעם "עבר זמנו", והוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ביום 7.10.13.

אשר להגשת ההתנגדות באיחור טוענת המבקשת, כי האזהרה לא הומצאה לחשב המלווה שלה, ולכן לא הוגשה ההתנגדות במועד, אלא באיחור (של כשבועיים).

לגופו של עניין, לטענת המבקשת, מדובר בשיק שנשלח למשיב, כבא כוחו של מוחמד זידאני, אשר זכה בפסק דין נגד המבקשת בשנת 2007. לביצוע פסק הדין הנ"ל נפתח תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצל"פ בעכו (תיק מס' 0811689139). לטענת המבקשת, החוב הפסוק בתיק הנ"ל קוזז מחובותיו של זידאני למבקשת, עוד בשנת 2007. לאחר קיזוז החובות נשארה יתרה לתשלום בסך 865 ₪, ובגין סכום זה נשלח למשיב השיק נשוא תביעה זו. לטענת המבקשת, המשיב לא עשה כל מאמץ לפדות את השיק במועד. יתר על כן, כל יתרת החוב בתיק ההוצל"פ שפרטיו לעיל – סולקה. המבקשת הגישה בתיק הנ"ל בקשה בטענת "פרעתי". על פי ההחלטה שצורפה (החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 3.10.13), הרשם הכיר בקיזוז חובות הארנונה מהחוב הפסוק, בסך 16,945 ₪. ליתרת החוב, בסך 985 ₪, הוספו הפרשי הצמדה וריבית, וכן אגרת הוצאה לפועל ושכר טרחת עו"ד בהוצאה לפועל. סכום זה הורה כב' הרשם למבקשת לשלם, ולטענתה – סכום זה אכן שולם.

המשיב מתנגד לשתי הבקשות. לטענתו, אין כל הצדקה להארכת המועד.

לגופו של עניין, לטענתו, המבקשת הסתירה מרשם ההוצאה לפועל, שהשיק נשוא תביעה זו לא נפרע כלל, וביקשה להפחית את סכומו במסגרת בקשתה בטענת "פרעתי", בחוסר תום לב. עוד טוען המשיב, כי אין זהות בינו לבין הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הנזכר לעיל, והוא אוחז כשורה בשיק נשוא תביעה זו, כצד ג'.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על הארכת המועד להגשת ההתנגדות, ועל מתן רשות להתגונן.

אשר לאיחור-לכאורה בהגשת ההתנגדות, הרי שעל פי הדין (סעיף 142ג1 לפקודת העיריות), יש להמציא כתב תביעה גם לידי החשב המלווה. אזהרת הוצאה לפועל כמוה כהזמנה לדין בסדר דין מקוצר. המשיב אינו טוען כי המציא את האזהרה כאמור. יתר על כן, אין זה סביר לדחות בקשה להארכת מועד, כאשר באיחור של שבועיים עסקינן (אפילו בוצעה המצאה כדין), כאשר הבקשה לביצוע שטר שעומדת על הפרק עניינה בשיק שמועד פירעונו כשש שנים קודם לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, ושהוצג בחשבון הבנק ימים אחדים לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

לגופו של עניין, בפי המבקשת טענת הגנה ראויה. אמנם, כטענת המשיב, המבקשת טענה בבקשת ה"פרעתי" שהגישה, כי יש להפחית את חוב הארנונה שקוזז ואת השיק ששולם, כאשר בדיעבד נראה כי השיק לא נפרע; אך ספק אם המבקשת הייתה מודעת אז לכך שהשיק כלל לא הוצג לפירעון ולא נפרע. על כל פנים, מהחלטתו של כב' הרשם אוחיון עולה, כי הוכרה טענת הפירעון בכל הנוגע לחוב הארנונה בלבד, ואף הובהר, כי לזכות המבקשת נזקף אך ורק הסכום של 16,945 ₪, שהוא חוב הארנונה. על היתרה הוספו הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות הוצל"פ ושכר טרחת עו"ד, וסכום זה הורה כב' הרשם למבקשת לפרוע. המבקשת טוענת, כי אכן פרעה את יתרת החוב, ואילו המשיב אינו מתייחס לטענה זו בתגובתו. עולה, איפוא, כי בפועל לא נזקף סכום השיק דנן לזכות המבקשת במסגרת ההחלטה שניתנה בהליכי ההוצאה לפועל, ולאחר מכן, לכאורה – סולקה יתרת החוב על ידי המבקשת.

אשר לטענת המשיב, כי הוא צד שלישי, וכי אין זהות בין הזוכים בשני התיקים, הרי שנפקות טענות אלו אינן ברורה. המשיב הוא הנפרע בשיק, בניגוד לטענה כי הוא תובע בחזקת צד שלישי אוחז כשורה. אם השיק נועד לסילוק החוב כלפי מוחמד זידאני, ובסופו של דבר החוב כלפי הנ"ל סולק – הרי שגם החוב המגולם בשיק נשוא תביעה זו סולק, לכאורה.

אם באלו לא די, הרי שיש להזכיר, כי הופקד בקופת ביהמ"ש מלוא סכום החוב בתיק זה, כך שהסכום המופקד עשוי לשמש עירבון לסילוק החוב, ככל שיתברר, בסופו של יום, כי אכן קיים חוב, כטענת המשיב.

לאור האמור, אני מורה על קבלת ההתנגדות, תוך הארכת המועד להגשתה עד למועד בו הוגשה בפועל.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ