אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קוגן נינה נ' משרד הפנים י-ם

קוגן נינה נ' משרד הפנים י-ם

תאריך פרסום : 22/03/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1310-09
21/03/2010
בפני השופט:
אסתר קובו

- נגד -
התובע:
קוגן נינה
הנתבע:
משרד הפנים
החלטה,פסק-דין

החלטה

לא ראיתי מקום לדחות את הדיון להגשת סיכומים. כתב העתירה המתוקן הוגש כבר ב- 17.12.09. היום אנחנו נמצאים כ- 3 חודשים מאז והיה על ב"כ העותרת זמן רב כדי להתכונן לדיון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

אסתר קובו, סגן נשיא

פסק דין

ענייננו בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד החלטת הועדה הבינמשרדית אשר דחתה את בקשתה של העותרת לקבל מעמד מכח נוהל הורה קשיש. הבקשה נדחתה מהטעמים הבאים:

א. העותרת נשואה למי שנמצא בחו"ל ויש לה בן שגם הוא נמצא בחו"ל.

ב. לא הוצגו ראיות להעדר קשר עם הבן שנמצא בחו"ל, מעבר לטענות סתמיות בדבר סכסוך עם הבן שאיננו מגובה בפרטים נוספים.

ג. מסמכים רפואיים שהוצגו בדבר מצבה של הבת הנמצאת בישראל ובעלה אינם בגדר נסיבות הומניטאריות הנעוצות בעותרת עצמה.

ד. העותרת שהתה בישראל מעל ל- 6 חודשים שלא כחוק, לפיכך יש לדחות את בקשתה בהתאם להוראת סעיף 11 ב לנוהל.

ה. נסיבות התנהגותה של העותרת ובין היתר ביטול אשרתה עקב החשד כי הנישואין הם נישואין פיקטיביים, יש בהם כדי לפגוע כמתבקש בתום ליבה.

ואלה העובדות הרלבנטיות כפי שעלו בתגובה שאין עליהן מחלוקת

בין השנים 95-99 נכנסה ויצאה העותרת מישראל באשרות תייר. התקופות שהעותרת שהתה בישראל כתיירת היו תקופות של לפחות חצי שנה. בתאריך 27.12.01 הגיעה העותרת לישראל לאחר שיצאה ממנה בתאריך 1.7.01. באותו תאריך חזרה כבת זוגו של אזרח זר זכאי שבות האדון מיכאל קוגן. לאחר 4 חודשים בלבד ממועד כניסת בני הזוג לישראל, עזב בעלה של העותרת את ישראל וחזר להתגורר באוקראינה. ביולי 2002 זומנה העותרת לשימוע במשרד הפנים ולאחר השימוע במרץ 2003 בוטל מעמדה בישראל מכח נישואיה והיא נדרשה לעזוב את הארץ עד לתאריך 20.5.03. על אף החלטה זו המשיכה העותרת לשהות בישראל ללא אשרה ובניגוד לדין.

בתאריך 27.3.06, הינו כשלוש שנים לאחר שנדרשה לצאת את ישראל נעצרה העותרת והוצא כנגדה צו הרחקה וצו משמורת. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"צ על ידה (3093/06). בספטמבר 2006 נדחתה העתירה מכמה טעמים. הן מהטעם שהעתירה לוקה בשיהוי ניכר וכי זו הוגשה רק בעקבות מעצרה של העותרת ולאחר ששהתה בישראל שלא כדין. כן נדחתה העתירה מהטעם כי עולות מהעתירה עובדות אשר מטילות ספק רב בכנות הקשר שבין העותרת לבין בעלה, עזיבתו של בעלה את הארץ 4 חודשים בלבד לאחר עלייתה, כאשר אין היא מספקת הסברים לעובדות אלה מלבד אמירה סתמית בדבר קשייו ומצבו הבריאותי.

העותרת עדיין נשואה לאדון קוגן ורק במאי 2009 הוגשה בקשה להתרת הנישואין. לא אחזור כאן ואפרט את העתירות הנוספות שהוגשה בשמה של העותרת ובשמם של בתה ובעלה. בכל מקרה, יש לציין כי העותרת עדיין שוהה בישראל בלא שמעמדה הוסדר כדין אלא מכוחם של צווי בתי המשפט.

לאחר שקראתי את העתירה, את תגובת המדינה, עיינתי במסמכים הרפואיים ובכל החומר שהונח לפני, שמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין העתירה להדחות.

כלל ידוע הוא כי שיקול הדעת המוענק לשר הפנים מכח חוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1972 והתקנות על פיו, הינו רחב ביותר. כלל נוסף הוא כי הנהלים ובין היתר הנוהל להקנית מעמד להורה קשיש הינם נהלים שלפנים משורת הדין.

במקרה דנן מבקשת העותרת כי בית משפט זה ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של השר וכן יבוא לקראתה של העותרת, אולי משום שסבור בא כוחה כי ליבו של ביהמ"ש רך יותר מליבו של שר הפנים. אלא שבנימוק זה בלבד אין די כדי להביא את ביהמ"ש להתערב בהחלטה המנומקת במקרה דנן של המשיב.

המדיניות של המשיב שלא להעניק אשרת לישיבת קבע לזרים אלא במקרים חריגים בהם קיימים שיקולים מיוחדים היא מדיניות מוכרה שקיבלה גם את אישורו של ביהמ"ש העליון בתפוצה חוזרת ונשנית. כאמור החלטת המשיב נסמכת על נוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרחי ישראלי. תנאי הסף לצורך כניסה לגדרו של הנוהל הינו היותו של ההורה בודד וכי אין לו ילדים נוספים בחו"ל. כבר הראינו למעלה כי העותרת נכון לשלב זה איננה בודדת וכי יש לה ילדים נוספים בחו"ל.

נישואיה של העותרת טרם הותרו ולא הונחה לפני המשיב כל ראיה ו/או טעם המבארים את ניתוק הקשר הנטען בינה לבין בנה המתגורר בחו"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ