אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קובל נ' נמירובסקי

קובל נ' נמירובסקי

תאריך פרסום : 05/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23108-06-10,1526-01-11
01/05/2012
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
מיכאל קובל
הנתבע:
פבל נמירובסקי
פסק-דין

ב"כ מיכאל קובל- עו"ד טל עברי

ב"כ פבל נמירובסקי- עו"ד שירלי גדניר

פסק דין

לפני 2 תביעות הדדיות שהוגשו בעילת לשון הרע. הצדדים הסכימו על מתן פסק דין בשתיהן לפי ס' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

1.הצדדים לתביעות הועסקו כראשי צוותים בחברת פיתוח והגישו תביעות הדדיות בעילת לשון הרע. תביעת מיכאל קובל (להלן: "מיכאל") קמה עקב טענתו שפבל נמירובסקי (להלן: "פבל") הוציא דיבתו כ – 4 פעמים כאשר אמר לו (בוורסיות דומות) שבקרוב יצטרך ווזלין. לשיטת מיכאל, לנוכח הקונוטציות המיניות שהאמירה מעוררת, קמה לו עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. פבל מודה בשתי אמירות כאלו ומכחיש את האחרות. לגרסתו, לא התכוונה האמירה למשמעות המיוחסת לה ע"י מיכאל אלא ל"מסר של אזהרה מפני העונש הצפוי לפבל, בשל הנזקים המקצועיים שגרם" (ר' ס' 15 לסיכומי פבל) – בדרך של הומור שהינה מקובלת במקום העבודה ומיכאל עצמו השתמש בה, בדיוק כמו הביטוי "הוא יהרוג אותך" – המהווה אזהרה מפני תגובה חריפה צפויה, כשברור שאין כוונה למעשה הפלילי.

2.תביעת פבל מבוססת על פרסום תלונת סרק שהגיש מיכאל נגדו במשטרת ישראל במטרה לפגוע. לשיטתו, על כך שהתלונה היא תלונת סרק מעידה העובדה שהמשטרה לא מצאה לזמן את פבל לחקירה – אלא גנזה את התלונה לאחר שיחה טלפונית קצרה עימו. התלונה הוגשה לאחר שמיכאל מצא על שולחנו שפתון וזלין וסבר כי פבל הוא שהניחו שם מתוך כוונה להעביר לו מסר פוגעני. הגנת מיכאל היא שמטרתה של תביעת פבל לשמש משקל נגד לתביעתו. לטענת מיכאל הגשת התלונה חוסה בצילה של הגנת תום הלב (ס' 15(8) לחוק), בשל היות התלונה כזו שהוגשה לרשות המוסמכת לבדיקתה. כך גם טען לחלותה של הגנת ס' 15(3) לחוק בהיות הפרסום לשם הגנה על עניין אישי כשר של פבל.

3.שני הצדדים תבעו פיצוי ללא הוכחת נזק. כפי שצוין לעיל, הצדדים נתנו הסכמתם לכך שבית המשפט יפסוק בדרך הפשרה, בהתאם לס' 79א לחוק בתי המשפט. בפסיקה נקבע:

"סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט קובע, כי "בית משפט הדן בענין אזרחי, רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה". אין בהקשר זה חובת הנמקה, ו"הרעיון הוא - הסמכת בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, שבעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש"." (רעא 9311/04 אלי רונן נ' אלישבע סמואל ואח' (2005) (פורסם בנבו)).

עוד נקבע בפסיקה כי:

"במסגרת פסיקה על דרך הפשרה רשאי בית המשפט לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה...יש שפסיקה על דרך הפשרה מבוססת כל כולה על "כללי צדק טבעי" (הנשקלים במאזני המשפט), כגון פשרה המביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו גם עקרונות של חירות, צדק, יושר ושלום (ראה: דנ"א 2401/93 נחמני נ' נחמני [4], במיוחד בעמ' 694-697 בפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן ובעמ' 713-716 בפסק-דינה של השופטת דורנר וכן: ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית [5], בעמ' 182), ויש ופשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג. פשרה מכאנית המבוססת תמיד על חלוקת מושא התביעה בין בעלי-הדין באופן של "מחצה על מחצה" – פסולה, משום שהיא שרירותית ובלתי סבירה, ומשום שאינה מביאה בחשבון את כל יסודות הסכסוך שבין בעלי-הדין. זאת ועוד: פסיקה בדרך של פשרה אינה מתייחסת אך לפן המהותי והיא יכולה להתייחס כל כולה למישור הפרוצדורלי ולדיני הראיות." (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה [14 עמ'] (1999) , נג (1) 337 (פורסם בנבו)).

עוד נקבע בפסיקה כי בהיעדר הסמכה מפורשת מבעלי הדין, כבול בית המשפט בפסיקתו על דרך הפשרה למסגרת הסעדים שהתבקשו בכתבי הטענות (בעם 7847/06 פלוני נ' פלוני (2006) (פורסם בנבו)).

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובסיכומיהם הנני קובעת כי התביעות ההדדיות תידחנה. למסקנה זו הגעתי, בין היתר, משום העובדה שהסכסוך נולד עקב מערכת יחסים לא טובה ששררה בין מיכאל לפבל במקום העבודה. הואיל ומיכאל כבר איננו עובד באותו מקום, ממילא אין לצדדים עוד כל חיכוך ביניהם. כל הכרעה לטובת מי מהם, תלבה אש שכבר כבתה. מן הראוי כי כל אחד מהצדדים יפנה לדרכו ושאיש-איש יישא בהוצאותיו.

התביעות ההדדיות נדחו. בנסיבות אלה איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ב, 01 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ