אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קובלר נ' פנחס

קובלר נ' פנחס

תאריך פרסום : 20/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
15515-05-13
16/03/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
שולמית קובלר
הנתבע:
חנה פנחס

החלטה

התנגדות לבקשה לביצוע שטר.

1.המבקשת משכה לפקודת המשיבה שיק בסך 36,300 ₪, שמועד פרעונו המקורי יום 14.3.11, ובהמשך תוקן בידה ליום 14.8.11. המשיבה הגישה את השיק לביצוע ללשכת ההוצל"פ. המבקשת התנגדה. וזו התנגדותה: בעלות הדין היו חברות משך תריסר שנים. הרקע לקרע ביניהן כרוך במעורבותה של אחת גב' יעל רהפלד, שכונתה בפי המבקשת "העוקצת" על שום מעלליה, ואשר נמלטה בינתיים מישראל, הכל לפי הנטען. לפי האמור, המבקשת מסרה למשיבה (כפי שהובהר בחקירתה הנגדית: ביום 14.2.11) את השיק מושא ההליך, וכנגדו קיבלה שיק "מזומן" בסך 35,000 ₪, שאותו העבירה לרהפלד לפי בקשתה של זו לקבלת הלוואה. המבקשת היוותה אך גורם מתווך, ורהפלד התחייבה לפניה להשיב את תמורת ההלוואה למשיבה בהקדם, שאז אמור היה להיות מוחזר גם השיק מושא ההליך. ביום 6.4.11 הפגישה המבקשת את המשיבה ישירות עם רהפלד, מה שהוביל להתנהלות בין רהפלד למשיבה של החלפת שיקים ביניהן. רהפלד התחייבה כלפי המבקשת אף לדרוש את השיק מושא ההליך. בסוף חודש מאי 2011 שילמה המבקשת למשיבה סכום של 35,000 ₪, מתוך ציפייה לקבל את השיק (להלן: ההחזר). על יסוד האמור קראה לקבלת ההתנגדות ודחיית התביעה.

2.בדיון שהתקיים ביום 6.2.14 נחקרה המבקשת על תצהירה. בחקירתה הודתה המבקשת שפרט לאותו שיק ראשון של 35,000 ₪ שהיא הודתה כי קיבלה מידי המשיבה כנגד השיק מושא ההליך, הרי שהיא קיבלה מן המשיבה ביום 22.5.11 סכום נוסף, של 35,000 ₪ (להלן: ההלוואה השנייה). לטענת המבקשת, המשיבה קיבלה כנגד הלוואה זו שיק "מזומן" של רהפלד. היא טענה כי ההחזר, בסוף מאי 2011 ובתחילת 2011, אינו של כספי ההלוואה השניה, כי אם של ההלוואה המקורית דווקא.

3.הצדדים, שמיצו ראשית בחוסר הצלחה למצות את המחלוקת ביניהם, סיכמו בכתב, ומשנתאספו סיכומיהם הגיעה עת הכרעה.

4.דין הבקשה להתקבל, בדוחק רב ביותר, ואף זאת רק בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב בהוצל"פ. אבאר בקצרה.

5.גרסתה של המבקשת לוקה בשניים: היעדר כמעט מוחלט של פירוט, וחוסר קוהרנטיות של קו ההגנה שלה, באופן שקשה עד מאד לומר שגם אם נקבל את טענותיה העובדתיות כנכונות, יהיה בהתנגדותה כדי להקים לה הגנה מפני התביעה השטרית.

6.נתחיל בחוסר הפירוט: בלעדיו, כמובן, ניתן אף לדחות כליל את בקשת הרשות להתגונן (בש"א 216/89 אברהמי נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172 (1989)). התנגדותה של המבקשת היא לאקונית בצורה יוצאת דופן, יחסית לנסיבות. היא נדרשת למערכת יחסים משולשת וסבוכה במיוחד, אך עושה זאת ברפרוף, תוך הידרשות לטענות אווירה, אך לא לעובדות. קשה לפענח מן ההתנגדות מה הרקע להתקשרות בין הצדדים, כיצד הפכה המבקשת ל"מתווכת" בין רהפלד והמשיבה בחודש פברואר 2011 שעה שהיא הכירה ביניהן רק בחודש אפריל 2011, מה אירע עם ההבטחות של רהפלד לנטילת השיק, כיצד מתיישבת התקווה לנטילת השיק מידי המשיבה עם התשלום שביצעה המבקשת ישירות, מתי ועל איזה רקע אירע השינוי של מועד הפרעון של השיק, ועוד שלל עניינים נוספים המחייבים פירוט רב בנסיבות העניין. העובדה שבחקירה הנגדית התגלה כי המבקשת קיבלה מן המשיבה הלוואה נוספת באותו סכום ממש של השיק שמשכה המשיבה לפקודתה, זמן קצר לפני פרעונה הנטען של ההלוואה הראשונה, רק מדגישה את העובדה שעסקינן בתצהיר נעדר פירוט, שקשה לראות בו בסיס להגנה.

7.לגופם של דברים: איני נוטע מסמרות כמובן, אולם קו ההגנה שהציגה המבקשת (וליתר דיוק: קווי ההגנה החלופיים שהציגה), ספק אם יש בו כדי להקים הגנה מפני התביעה השטרית. בטענות המבקשת ניתן לזהות לכאורה שני קווי הגנה עובדתיים חלופיים: האחד, כי המבקשת שימשה רק מתווכת, וכי רהפלד התחייבה כלפי המבקשת כי תיטול מן המשיבה את השיק מושא ההליך (סעיפים 4, 10-8 לתצהיר). האחר: כי המבקשת פרעה את חובה למשיבה (סעיף 7 לתצהיר), כאשר ניתן להבין שפרעון החוב הוא בתשלום של 35,000 ₪ למשיבה בסוף מאי – תחילת יוני 2011 (סעיף 12 לתצהיר). לא ברור כלל ועיקר כיצד שני קווי הגנה חלופיים אלה אמורים להתיישב זה עם זה. לא ברור גם כיצד אמור להיות בכל אחד מהם כדי להקים למבקשת הגנה מפני התביעה השטרית. לגבי קו ההגנה הראשון, הרי שהטיעון שאחר אמור היה להסדיר את נטילת השיק אינו מקים לכאורה כשלעצמו טענת הגנה מפני תביעה שטרית. לא ברור גם כלל ועיקר כיצד המבקשת יכולה היתה לשמש מתווכת בין רהפלד למשיבה, בקשר עם חילופי השיקים בחודש פברואר 2011, שעה שבחקירתה הנגדית הודתה כי רק ביום 6.4.2011 הכירה בין השתיים. אשר לקו ההגנה השני, של פרעון החוב, הרי שבעניין זה הודתה בחקירתה כי קיבלה הלוואה שנייה של 35,000 ₪ מן המשיבה. לכאורה, נכון למועד התשלום של 35,000 ₪, בסוף מאי – תחילת יוני 2011, הרי שהלוואה זו היתה היחידה שמוטל היה על המבקשת לסלקה, שכן מועד פרעונו של השיק מושא ההליך שמסרה כנגד ההלוואה הראשונה שונה בידה לחודש אוגוסט 2011. אין אפוא בתצהיר התומך בהתנגדות, כאשר הוא נקרא על רקע החקירה הנגדית, כל טענה לסילוק החיוב בגין ההלוואה הראשונה (ואין גם טענה לכך שהמבקשת בחרה לסלק דווקא את ההלוואה הראשונה, ולא את השנייה, שסכומה זהה – ראו סעיף 51 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973)). מובן שלנגד עיניו של בית המשפט אמורה לעמוד בשלב הדיון בהתנגדות אך ורק הגרסה שבתצהיר התומך בהתנגדות, אך אין בכך להועיל רבות למבקשת: בתצהיר לא בא זכרה של ההלוואה השנייה, והדברים עלו רק בחקירתה הנגדית, אז ניסתה להציע הסברים מדוע לא הזכירה את הדבר, וכיצד בכל זאת עומדת גרסתה בדבר פרעון השיק בעינה.

8.מובן שאין אפשרות לשלול מניה וביה שיעלה בידי המבקשת, בעתיד לבוא ועל יסוד ראיות שיוצגו כנראה רק בהמשך הדרך, לבסס הגנה מפני התביעה השטרית. אולם לעת הזו הגנתה נחזית דחוקה במיוחד. אכן, אין למנוע ממנה כליל את האפשרות לברר את התביעה. ברי גם כי יש להמתין לגרסתה של המשיבה, שמן הנתונים שהוצגו עולה כי גם לה מערך יחסים סבוך עם רהפלד, המחייב ביאור ופירוט, ככל שיש בכך להשליך על השיק מושא ההליך, ואף עסקאות חילופי השיקים שלה עם המבקשת ישירות מחייבים בירור. על כן יש ליתן למבקשת את הרשות להתגונן. אולם שעה שהגנתה היא דחוקה לגופה, בלתי מפורטת בעליל, והתגלתה בחקירה הנגדית כגרסה חלקית, במקרה הטוב, הרי שיש להתנות את הרשות בהפקדה משמעותית ביותר.

9.נוכח כל האמור לעיל, הרי שניתן הרשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט את מלוא סכום החוב העדכני בתיק ההוצל"פ, וזאת תעשה עד יום 23.4.14, תוך מסירת הודעה לבית המשפט ולצד שכנגד. הופקד הסכום – תינתנה הוראות לשמיעת התיק. לא הופקד – תידחה ההתנגדות.

תז"פ ליום 25.4.14.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ