אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קואין נ' אלגמיש ואח'

קואין נ' אלגמיש ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
19024-02-10
01/08/2010
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
יהודית קואין
הנתבע:
1. יצחק אלגמיש
2. יעל אלגמיש

פסק-דין

פסק דין

1.התובעת הינה מתווכת מקרקעין, בעלת מספר רישיון 11681. בחודש יולי 2009 פנו אליה הנתבעים בעקבות מודעת פרסום בעיתון בנוגע למכירת הבית ברח' אחי מזנק 6 ראשון לציון (להלן:"הבית"). ביום 3/7/09 חתמו הנתבעים על הזמנת שירותי תיווך בנוגע לבית. בעקבות מו"מ שנוהל בין הצדדים סוכם כי עמלת התיווך תעמוד על סכום של 14,000 דולר + מע"מ.

2.ביום 19/7/09 חתמו הנתבעים על הסכם מכר עם בעל הבית תמורת סכום של 915,000 דולר. אין מחלוקת כי בעסקת המכר היו הנתבעים מיוצגים על ידי עו"ד אלי סיטון. אין מחלוקת כי עסקת המכר הושלמה; אין מחלוקת כי בגין דמי התיווך שילמו הנתבעים לתובעת עד ליום זה סך של 8,000 דולר כולל מע"מ. לפיכך, הוגשה התביעה שבפני, בה תובעת התובעת את יתרת תשלום דמי התיווך המוסכמים.

3.הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי עם הצגת הבית על ידי התובעת הובהר על ידה במפורש שהבית יימכר כמו שהוא על כל תכולתו כפי שהוצגה על ידי התובעת. הנתבעים טוענים שהתובעת הסבירה שהמוכר מתגורר בחו"ל והוא מגיע רק לפגישות ולכן אין לו צורך ועניין בריהוט הקיים בבית. הנתבעים טוענים, כי הסתמכו על מצג זה ולפיכך פעלו למכירת ביתם על תכולתו. בנוסף, טוענים הנתבעים, שהתובעת ציינה באוזניהם כי במידה ויילקח פריט כלשהו מהבית, היא זו שתישא בעלויות ועלות הפריט תופחת משכ"ט. הנתבעים מפנים בעניין זה גם לחוות הדעת של השמאי, דורון בן גל, אשר צורף כנספח 1 לכתב ההגנה , שם ניתנה הערכה לגבי שווי הבית ללא התכולה. בעמ' 5 לחוות הדעת, נאמר, "יצוין עוד כי הדירה מרוהטת ונמכרת כולל הריהוט הקיים (מיטות וארונות בכל חדר, סלון ומטבח מרוהטים".

4.הנתבעים מציינים, כי רק לאחר שחתמו על הסכם המכר, נודע להם לפתע שהמוכר מתעתד ליטול פריטים מהבית. לטענת הנתבעים בדיון בפני, הם שקלו "לפוצץ" את העסקה על רקע זה, שכן, לטענתם, הסכימו לשלם סכום גבוה יותר בגין הבית לאור העובדה כי הוא מרוהט קומפלט. הנתבעים טוענים, כי התובעת היא שהניאה אותם מלעשות כן, על מנת לשמור על העסקה ולקבל את דמי התיווך, ותוך שהיא חוזרת על הבטחותיה שהיא זו שתישא בהפרש.

5.הנתבעים טוענים, שהציעו לתובעת כפשרה תשלום סכום נוסף של 3,000 דולר במזומן על מנת לסיים את הפרשה בדרכי נועם ושלום. התובעת הסכימה לכך, אולם סירבה לחתום על המסמך שהועבר לה. עוד טוענים הנתבעים, שהתובעת הסכימה לקבל כספים במזומן והוציאה חשבוניות רק בדיעבד, עובר להגשת תביעה זו, ראה נספחים 3-4 לכתב ההגנה.

הנתבעים טוענים, כי מכיוון שהתובעת לא עמדה במצגיה והבטחותיה, הדירה לא נמכרה על כל תכולתה, הם לא היו יכולים לפעול לביטול הסכם המכר לנוכח הקנס הגבוה שנקבע בהסכם, אין לזכות את התובעת במלוא דמי התיווך ולפיכך דין התביעה להידחות.

6.ביום 21/7/10 התייצבו בפני הצדדים ובדיון קולני שהתקיים חזר כל אחד מהצדדים על טענותיו. התובעת טענה כי נספח 5 לכתב ההגנה מהווה סוף פסוק, שהרי הנתבעים והמוכר הגיעו לידי הסכמה מהו הציוד שיילקח. התובעת טענה, כי אם בכלל אזי עומדת לנתבעים זכות תביעה כנגד המוכר. עוד דרשה התובעת, עוד בטרם הדיון, לעיין בהסכם המכר בין הנתבעים לבין המוכר.

7.הנתבעים טענו בעת הדיון למצגיה של התובעת. לגבי חוזה המכר, טען הנתבע שביום החתימה על החוזה "לא חשבנו בדיוק אותו רגע לא על הרהיטים ולא על מה שרשום בחוזה, חתמנו על החוזה בלי לקרוא אותו בטענה שלמחרת ניפגש. העברנו למחרת את הכסף, הקונה נסע לחו"ל, פנינו אליה מיידית שתרשה לנו להיכנס לנכס והיא לא נתנה לנו להיכנס". לטענת הנתבעים, שווי הריהוט המפורט בנספח 5 לכתב ההגנה הוא מעל 50,000 ₪.

8.בתום הדיון, הוריתי לנתבעים להמציא לבית המשפט את עותק הסכם המכר. ביום 29/7/10 הומצא עותק ההסכם. לאחר שעיינתי בהסכם נוכחתי לדעת כי "הממכר" מוגדר בהסכם כבית פרטי בין 3 קומות ומרתף, ראה ה"הואיל" הראשון להסכם. בהסכם אין כל אזכור לתכולת הבית ולא מצורף להסכם כל נספח המתייחס לריהוט/ציוד/מתקנים הנותרים בבית ומהווים חלק מהממכר.

9.גם אם צודקים הנתבעים בטענתם, שלמעשה לא הוכחשה על ידי התובעת ("המוכר אמר לי שהדירה עם תכולה מלאה", עמ' 2 שו' 24), וזהו המצג שהוצג על ידי התובעת בטרם נכרתה העסקה, עדיין יש לזכור שהתובעת הינה המתווכת בעסקה ולא המוכרת. תפקידה מסתכם בהפגשת המוכר והקונה, ומאותו שלב אלו הצדדים היחידים לעסקה – הם אלו שמנהלים את המשא ומתן; הם אלו שקובעים את התמורה הסופית; את מספר התשלומים; את תאריך המסירה; את רשימת הציוד שתושאר בדירה. גם אם נעשו מצגים כאלו ואחרים על ידי התובעת בשם המוכר, היה על הנתבעים לעגן את אותם מצגים בהסכם. ודוק – הסכם המכר נכרת עשרה ימים לאחר שהנתבעים חתמו על טופס הזמנת שירותי התיווך, ובעסקת המכר היו מיוצגים הנתבעים על ידי עורך דין. לכן – משלא דאגו הנתבעים לכלול את המצג בדבר התכולה בהסכם המכר, אין להם אלא להלין על עצמם. אציין כי בעת הדיון הודה הנתבע כי "טעו" וכי לא עיינו בהסכם, וככל הנראה מחדל זה הוא שגרם לבעייתיות שנוצרה, ולא מצגי התובעת.

10.אדגיש בנקודה זו – אם היו מבקשים הנתבעים להוסיף את עניין התכולה בהסכם, אזי אחת משתיים – או שהמוכר היה מסרב, והסכם המכר לא היה נכרת (או שהיה נכרת בשינויים); או שהמוכר היה מסכים, או אז התחייבות זו הייתה כלולה בהסכם והפרתה הייתה מזכה את הנתבעים בביטול ההסכם או בפיצוי. בכך ניתק הקשר הסיבתי בין המצג של התובעת לנזק שאירע, ומשנכרת הסכם המכר המגבש את כל ההסכמות אליהן הגיעו הנתבעים והמוכר, אין כל מקום להסתמך על מצגי התובעת, ואלו "נבלעו" בהסכם.

11.אציין כי גם אם היו לנתבעים טענות כלשהן לאחר חתימת הסכם המכר, אזי בינם לבין המוכר גובשה הסכמה מאוחרת בנוגע לתכולה (נספח 5 לכתב ההגנה, מיום 2/9/09). במסגרת הסכמה זו גובשה רשימת התכולה המוסכמת. הנתבעים יכלו לדרוש מהמוכר את הפחתת התמורה בשל המצגים שנעשו בשמו, אולם המחיר לא פחת. טוענים הנתבעים שהתובעת הסכימה ל"ספוג" את אותן עלויות ולהפחיתן משכרה – על כך לא הובאה כל ראיה וטענתם של הנתבעים מהווה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב (הזמנת שירותי התיווך). הנתבעים אמנם הציגו את המכתב שהכינו לחתימת התובעת, אולם מסמך לא נחתם על ידה ולא שוכנעתי כלל ועיקר שהתובעת הסכימה שמשכרה תקוזז עלות הפריטים שנלקחו. הסכמה שכזו אמורה הייתה להיות מעוגנת בכתב, כעדכון שכר שירותי התיווך. משלא הוצגה בפניי ראיה שכזו, אין לי אלא לקבוע שהתובעת לא הסכימה להפחית משכרה את שווי הפריטים שנלקחו.

12.גם ביתר טענות הנתבעים לא מצאתי כל ממש – לגבי הערכת השמאי, דווקא זו מחזקת את טענת התובעת שהמצג שהציג המוכר לבעלי המקצוע מטעמו (מתווך, שמאי) הוא כי הבית יימכר על תכולתו. המוכר הוא שאחראי למצג זה, והיה על הנתבעים כאמור לעגן את המצג בהסכם. כמו כן, אין כל ממש בטענות הנתבעים לעניין החשבונית שהוציאה התובעת – גם אם נכונות טענות אלו, אין בהן כדי להשפיע על זכאותה של התובעת לקבלת יתרת השכר המוסכם.

13.מכל הנימוקים הללו, התביעה מתקבלת. הנתבעים ישלמו לתובעת את יתרת דמי התיווך, במגבלת סמכותו של בית משפט זה (30,000 ₪). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 10/2/10 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ וכן את האגרה כפי ששולמה על ידה. הסכומים הללו ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אב תש"ע, 1 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ