אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קהלאני ואח' נ' צור ואח'

קהלאני ואח' נ' צור ואח'

תאריך פרסום : 28/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
39768-07-13
20/10/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
זכריה קהלאני
הנתבע:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. נעמי צור
3. שלמה אשכול
4. עמיר בלבן
5. אברהם שקד
6. אביתר הכהן
7. דר' יריב מליחי8 עמוס עוזרי

החלטה

בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

נקודת המוצא בניהול הליכים משפטיים הינה חובת תשלום האגרה, כקבוע בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. בית המשפט רשאי לפטור את התובע מתשלום אגרה במקרים בהם "ראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה" (תקנה 14(ג) לתקנות האגרות).

כידוע, "על המבקש פטור מאגרה מחמת עוניו להיכבד ולפרט, במדויק, את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק, פרטים על רכושו ורכוש בני משפחתו ומקורות הכנסה של בני משפחתו הקרובים... באין פרטים אלה לא הונחה התשתית הבסיסית המאפשרת קיום דיון בבקשה לפטור מאגרה" (בבש"א (י-ם) 294/89 יעקב אליאס נ' בלהה שחר ואח'. פורסם בנבו, ניתן ביום 28/09/89).

לאחר קבלת תגובת המשיבים התברר, שהבקשה שהוגשה חסרה פרטים מהותיים. המבקש לא פירט במידת הפירוט הראויה, כיצד הוא מתקיים למחייתו, בהעדר כל רכוש, נכסים או מקור פרנסה, זולת תמיכה משפחתית, אשר את היקפה לא פרט כלל. זאת ועוד, בתצהירו לא ציין המבקש את היקף הוצאותיו החודשיות, באופן שמונע בחינה עניינית של בקשתו. בנוסף לאמור וכנטען בתגובת היועמ"ש, בהינתן ובחשבון העו"ש של המבקש אין פעילות מאז חודש אפריל 2012, ניתן להניח שישנו חשבון אחר שהמבקש נמנע מלחשוף, או שתנהלותו הכספית הינה במזומן. העדר פעילות במשך תקופה כה ארוכה, מעורר את החשד "כי המבקשים מחזיקים חשבון בנק נוסף/אחר, שכן כיצד יתכן שלמעלה משנה לא מתבצעות פעילות בסיסיות ויומיומיות בחשבונות המבקשים", כפי עמדת היועמ"ש. האמור מבוסס על ההגיון וניסיון החיים, כאשר טענת המבקש מצביעה על הסתרת מידע והימנעות מהצגת מידע מלא אודות מצבו הכלכלי.

האמור קיבל ביטוי בהחלטת כב' בית המשפט המחוזי מיום 01/06/11, במסגרתה נדחתה בקשת התובעים 1 ו- 2 להכריז עליהם כפושטי רגל:

"מדובר בשני חייבים בני זוג. החייב יליד 1952 והחייבת ילידת 1958. לבני הזוג שלושה ילדים, שניים מהם מתגוררים איתם... מסתבר שזוהי בקשתו השלישית של החייב לפשיטת רגל.. עיון בדו"ח של המנהל המיוחד מגלה כי החייב פותח עסקים, נוטל הלוואות, אינו מחזירן, העסקים קורסים, פותח עסקים חדשים, נוטל הלוואות וחוזר חלילה... עיון במקבץ הדוחות החודשיים שהגישו החייבים מגלה, בדעת בא כוח הכנ"ר, שהוצאותיהם אינן הולמות חייבים בהליך פשיטת רגל. חרף העובדה שהחייב טען לפני שהוצאות שכר דירתו מגיעות לכדי 3,700 ₪, הרי שמתוך הדוחות עולה שהחייבים משלמים 7,000 ₪ עבור שכר דירה. הוצאותיהם החודשיות עומדות בממוצע על כ- 17,000 ₪, בתוכן החזקת כלי רכב בסך של כ- 1,500 ₪ והחזקת טלפון סלולארי בסכומים של מאות שקלים. עוד עולה מתוך הדו"ח, כי הוצאות החזקת החברה החדשה שהוקמה, מגיעות לכדי מאות אלפי שקלים. למשל הוצאות בגין החזקה ותיקונים בסך 54,000 ₪, שכר דירה בסך 159,000 ₪ והוצאות לייעוץ אדריכלים 44,000 ₪... בשים לב לכל האמור, די נהיר שהחובות נוצרו שלא בתום לב, וכי התנהגותם של החייבים היא כזאת אשר אינה מאפשרת להם ליהנות מהליך פשיטת הרגל. לא זו בלבד שהחובות נוצרו שלא בתום לב, אלא שהחייבים גם אינם עומדים בתנאי צו הכינוס ואינם מתנהלים באורח חיים כחייבים בהליך פשיטת רגל" (פש"ר 33014-06-10, פש"ר 7897-03-10).

בכגון דא נפסק, כי "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד" (בש"א 128/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', פורסם בנבו, ניתן ביום 29/05/89).

לא למיותר לציין, כי התובעת 2 לא צרפה תצהיר מטעמה ומכאן, שבכל מקרה אין כל מקום לפטור את התובעת 2 מתשלום האגרה. הוא הדין ביחס לתובעת 3, אשר לא הונחה תשתית להוכחת היקף נכסיה ולטענת חדלות הפרעון.

אוסיף, כי המבקש, לטענתו, אינו עובד בחמש השנים האחרונות. על המבקש לעשות את המירב על מנת להשתלב במעגל העבודה, בטרם יבחר להשען על קופת הציבור לצורך מימון ההליכים המשפטיים. כב' בית המשפט קבע זה מכבר, כי "על מי שמבקש להשען על קופת הציבור, לעשות תחילה כל שניתן כדי להחלץ מעוניו. ישיבה בחוסר מעש, בנסיבות כאלה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב" (ת.א (ת"א) 223/98 פישלר נ' ידיעות אחרונות. פורסם בנבו, ניתן ביום 12/01/00).

אם לא די באמור, אזי עיון בחלק מהתיקים המשפטיים הנוספים שניהל המבקש העלה, כי המבקש שילם עד כה עשרות אלפי שקלים בהוצאות, באגרות ובערובה להוצאות (בשלוש השנים האחרונות שולמו במצטבר כ- 60,000 ₪ (!), כאשר מהבקשה לא מובן מקור הכספים ששימשו לביצוע ההפקדות והתשלומים (לשם המחשה, 12,500 ₪ שולמו ביום 05/09/10 בת.א. 6879-09-10; 6,250 ₪ שולמו ביום 20/06/10 בת"א 20727/08; 7,500 ₪ שולמו ביום 03/11/11 ברע"א 4560-10-11; 1,353 ₪ שולמו ביום 06/12/12 בע"א 13642-12-12; 1,905 ₪ שולמו ביום 27/02/12 בעת"מ 49959-02-12; 468 ₪ שולמו ביום 03/10/11 ברע"א 4560-10-11; הסכמת המבקשים מיום 16/11/11 לתשלום הוצאות בסך 24,900 ₪ במסגרת רע"א 4560-10-11 ותשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ בת.א. 20727/08).

זאת ועוד, לכאורה בידי המבקש לפנות לקרובי משפחתו בבקשת סיוע ולראיה, למבקש הכנסות שהוגדרו כ"עזרה מהמשפחה". יודגש, כי המבקש לא פרט את היקף הסיוע הניתן לו, תדירותו ומדוע לא פנה למשפחתו בבקשת סיוע, בטרם הגיש בקשתו. המבקש אף לא הבהיר האם פנה לצדדים שלישיים בניסיונותיו לגיוס כספים.

"הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייבת להיות המוצא האחרון והיחיד של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבה ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו" (בש"א (חי') 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ. פורסם בנבו, ניתן ביום 03/05/01)

אוסיף, כי לפני מספר חודשים, ביום 06/02/13, דן כב' בית המשפט המחוזי בבקשה המבקשים לפטור מהפקדת ערבון לנוכח מצבם הכלכלי וקבע, כי בהינתן מצבם של המבקשים וסיכויי ההליך הנמוכים, אין מקום לפטור את המבקשים מהפקדת הערבון (ע"א 13642-12-12) והם חויבו להפקיד 5,000 ₪. לפני כשנה עתר המבקש לפטור מתשלום אגרה. בהחלטת כב' הרשם שלו נדחתה הבקשה, למרות שכב' הרשם הניח "כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מן המשופרים" וזאת, בין השאר לנוכח "מכלול ההליכים השונים שנוהלו בעניינו של המבקש גם בקשר עם המקרקעין שהם יסוד לתביעה שלפני, אשר יש בהם כדי להשליך על עצם הזכאות לתביעה שלפני, הן בשים לב לטענתו הנגזרת של התובע הקשורה עם זכויויו של צד שלישי בקשר עם מקרקעין אלה, אשר נדחתה אף היא, כעולה מתגובת הנתבעים בפסק דין שלא צורף לכתב התביעה, והן בהתחשב בכך שבמסגרת התביעה אף לא פורטו, חושבו ונישומו הנזקים הנטענים..." (ת.א. 49825-02-12).

אם לא די באמור, אזי גם בשאלת עילת התביעה לוקה התביעה בחסר, לבטח בהינתן ההחלטות ופסקי הדין שניתנו במחלוקות שבבסיס התביעה. המדובר בתביעה ע"ס 1,000,000 ₪, אשר הוגשה כנגד עובדים בעירייה, בחברה להגנת הטבע וברשות הטבע והגנים. יצוין, כי הגופים אינם נתבעים, אלא העובדים באופן אישי, למרות שעיון בתביעה מעלה, שההתנהלות המיוחסת לנתבעים בוצעה במסגרת עבודתם ומכח תפקידם. גם סכומי התביעה אינם מבוססים כדבעי, כאשר סכום התביעה נראה מופרז ובלתי סביר ובחלקו אף לא מוגדר ומפורט ("סה"כ הרבה מאוד כסף"), לרבות הטענה להוצאות שאין כל קושי לפרטן כגון הוצאות משפטיות בהן נשאו התובעים בחמש השנים האחרונות, עלויות אדריכלים ופרסום. הנזקים שהתובעים פרטו הינם "גינון קהילתי" ו"שוק איכרים/יריד חוצות", כאשר הסכומים נכתבו בעלמא, ללא פירוט מספק בדבר אופן קביעת האומדנים. לא למיותר לציין, כי התובע מבקש לייחס לנתבעים ביצוע עבירות פליליות אשר להוכחתן ידרש התובע למידת הוכחה גבוהה מאשר במשפט אזרחי רגיל (ע"א 6465/93 אליהו כהן נ' יוסף לנגרמן ואח'. פורסם בנבו, ניתן ביום 20/07/95). לנוכח פסיקות והחלטות כב' בית המשפט המחוזי והשלום בשאלת זכויות התובעים במקרקעין שבבסיס המחלוקת, לרבות מתן צווי מניעה (בתא"ק (י-ם) 5532/04, עת"מ 49959-02-12, בש"א (י-ם) 12156/08, ע"פ (י-ם) 16230-04-10 ות"א (י-ם) 20727-08), נראה שאין סיכויים גבוהים להוכחת טענת התובעים לזכויות בשטח ומכאן, גם להוכחת ראשי הנזק לאובדן הכנסה (הסכומים היחידים שפורטו בכתב התביעה).

אין בכך כדי למנוע מהמבקשים לעתור לתיקון כתב התביעה להפחתת הסכום הנתבע, לסכום שיאפשר נשיאה בסכום האגרה הקבוע בדין.

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪, שישולמו למשיבים שהגישו תגובה מפורטת מטעמם (500 ₪ למשיב 1 ו- 500 ₪ למשיבים 3 ו-4).

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ