אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קדוש נ' בנק ישראל

קדוש נ' בנק ישראל

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
7792-09-13
14/11/2013
בפני השופט:
1. אמנון כהןעו"ד י' ריכטר
2. חברעו"ד א' קלעי
3. חברה


- נגד -
התובע:
אליהו קדוש
הנתבע:
בנק ישראל

החלטה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, אלי קדוש, עובד בבנק ישראל מאז סוף שנת 1981. בתפקידו האחרון בבנק, שימש כמנהל יחידת שוק מט"ח בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה (בשנים 2008-2013). החל מיום 1.9.13 הוא נמצא בחופשת השתלמות, שעתידה להסתיים ביום 1.11.13, אז יצא לחל"ת עד למועד פרישתו לגמלאות, ביום 10.1.14. בקשתו הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק, ולאפשר לו לכהן כדירקטור בבנק לאומי, אם תתקבל הבקשה שהגיש לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים.

3.המבקש פירט, כי במסגרת תפקידו בבנק ישראל, הוא קיבל דיווחים ממי שביצע עסקת המרה של שקל עם מטבע חוץ, לרבות מבנקים, ובכלל זה, בנק לאומי. הדיווח כלל את פרטי העסקה: פרטי הצדדים לעסקה, סכומים, מטבע, מועדים וכדומה. בנוסף, דיווחו הבנקים על כל עסקה במט"ח בה הם היו מעורבים לקוחותיהם שהינם תושבי ישראל, ועל כל עסקה בשקלים, בה היו מעורבים לקוחותיהם שהינם תושבי חוץ. מידע זה, כך לדברי המבקש, נדרש מכוח סעיף 39 לחוק בנק ישראל, תש"ע-2010. עם קבלתו, מעובד המידע ע"י עובדי היחידה בראשה עמד המבקש, זאת לצורך מעקב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח וקביעת מדיניות בתחום זה ע"י הנהלת בנק ישראל. המבקש הוסיף, כי במסגרת תפקידו הוא גם עמד, מעת לעת, בקשר עם עובדי הבנקים האחראים על העברת המידע וביצוע העסקאות.

4.המבקש הביע דעתו, כי תפקידו בבנק ישראל אינו נופל בגדר סעיף 4 לחוק, בהוסיפו, כי הוא מגיש את בקשתו זו למתן היתר לכהן כדירקטור בבנק לאומי, אך למען הסר ספק. כן ציין המבקש, כי הוא הגיש את מועמדותו לכהן כדירקטור בבנק לאומי ביום 8.7.13.

5.המשיב, מצידו, אישר את התיאור העובדתי המופיע בבקשה. הוא הוסיף, כי המידע שהגיע לידי המבקש במסגרת תפקידו, ובכלל זה המידע על פעולותיו של בנק לאומי, לא היה מידע פומבי אלא המדובר במידע, שעשוי לטמון בחובו גם סודות מסחריים. עם זאת, בשים לב לאופי המידע האמור, שהינו בחינת מידע "מתיישן", הרי שערכו כיום, בחלוף שלושה חודשים ממועד עזיבתו של המבקש את בנק ישראל – זניח. כן ציין המשיב, כי במסגרת תפקידו, היה המבקש מוסמך להמליץ על הטלת עיצומים כספיים על תאגיד שלא מסר דיווחים כנדרש על פי החוק. ואולם, בתקופת עבודתו של המבקש, הוא לא נדרש לכך, שכן התאגידים הבנקאיים מסרו את הדיווחים כנדרש ובאופן שוטף. כלומר, לא נתקיימו יחסי מבקר-מבוקר או מפקח-מפוקח בין היחידה של המבקש לבנק לאומי. בשים לב לאמור, הביע המשיב דעתו, כי בנסיבות העניין, אין מניעה לקבל את בקשתו של המבקש ולקצר את תקופת הצינון עד לחלוף שלושה חודשים מיום 1.9.13 (המועד בו סיים המבקש את תפקידו). כן ייחס המשיב משקל לכך, שהמידע אשר הגיע לידי המבקש, שימש לצורך מעקב אחר התפתחויות בשוק המט"ח וקביעת מדיניות ולא לצורך ביצוע פיקוח על התנהלותו של בנק לאומי; כמו גם לנסיבות פרישתו של המבקש, עת הגיעו למועד זכאות לפרישה לגמלאות; ולהיותו של המשיב עובד בדרג הביניים.

לבסוף, ציין המשיב, כי בקשתו של המבקש אינה רלבנטית לסבב המינויים הנוכחי, שכן הוועדה כבר הגישה מועמדים והדירקטורים נבחרו באסיפה הכללית השנתית, שהתקיימה לאחרונה. בקשתו של המבקש עשויה להיות רלבנטית, לאסיפה הכללית שתתקיים בשנה הבאה.

6.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיב, שהוגשו בכתב.

7.בשים לב להסכמת המשיב, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לקיצור תקופת הצינון. אמנם, העובדה, שבמסגרת תפקידו היה המבקש חשוף למידע חסוי מעין הציבור, שנוגע לפעילותו של בנק לאומי ושל לקוחותיו בשוק המט"ח, ועתה הוא מבקש לכהן כדירקטור שם, מקימה חשש לפגיעה בטוהר המידות ובתדמיתו של השירות הציבורי, ולו למראית עין של פגיעה כזו. בנוסף, ערים אנו לכך, שבמסגרת תפקידו, היה המבקש מוסמך להמליץ על הטלת עיצומים כספיים על בנק, שלא מסר דיווחים כנדרש על פי החוק. ואולם, מתגובתו של המשיב עולה, כי הלכה למעשה, השימוש בסמכות זו לא עלה על הפרק, שכן הדיווחים בתקופתו של המבקש, הגיעו כנדרש. חשוב מכך, היחידה שבראשה עמד המבקש, לא היוותה יחידה מפקחת על התנהלותם של הבנקים, ובכלל זה בנק לאומי, אלא המדובר ביחידה מחקרית, שאך מקבלת נתונים מגופים אלה ומנתחת אותם לצורך הבנת תהליכים במשק. משכך, אנו סבורים, שסמכותו של המבקש להטיל עיצומים על תאגיד שלא מסר דיווח (סמכות, שכאמור לא עשה בה שימוש), הינה מעין סמכות נלווית, בגדר אמצעי אכיפה ותו לא. מבחינה מהותית, לא היה המבקש מוסמך להעניק זכות או להמליץ על הענקת זכות, לבנק לאומי.

8.אשר למידע החסוי שהגיע לידיו של המבקש, מדברי המשיב עולה, כי המדובר במידע, שחשיבותו היא בעלת "תאריך תפוגה" קצר טווח. למעשה, כבר כיום, בחלוף כשלושה חודשים מיום סיום עבודתו של המבקש בבנק ישראל, הגדיר המשיב את המידע האמור כ"זניח" (ר' בסעיף 11 לתגובתו). יש בכך כדי להפיג את החשש לפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי, גם אם יחל המבקש לכהן כדירקטור בבנק לאומי זמן קצר יחסית לאחר פרישתו מבנק ישראל. מכל מקום, בשים לב לדברי המשיב, כי בקשתו של המבקש כבר אינה רלבנטית לסבב המינויים הנוכחי, והיא עשויה להיות רלבנטית רק לסבב המינויים הבא, הרי שהמידע אשר הגיע לידיעתו של המבקש במסגרת תפקידו, הופך ל"מיושן" אף יותר. כן עומדת לנגד עינינו העובדה, שכדירקטור בבנק לאומי, הממשק של המשיב עם השירות הציבורי בכללותו, ועם בנק ישראל בפרט, יהא זניח.

9.לכל אלה מצטרפות נסיבות עזיבתו של המבקש את בנק ישראל, שפורש בשל הגיעו לגיל פרישה, לאחר שירות של 33 שנים. יש בכך כדי להפיג את החשש, שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל בנק לאומי (אף שבקשתו להתמנות כדירקטור הוגשה ביום 8.7.13).

10.אשר על כן, אנו מקבלים את הבקשה לקיצור תקופת הצינון של שנה. יחד עם זאת, למען הסדר הטוב ושמירה על מראית עין, ובשים לב לסעיף 11ה(ב)(3)(ב) לפקודת הבנקאות, 1941, לפיו יוכל המבקש להגיש את מועמדותו לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים, רק לאחר פרישתו הרשמית מבנק ישראל, אנו קובעים, כי המבקש יוכל לכהן כדירקטור בבנק לאומי, החל מיום 10.1.14 (מועד פרישתו הרשמי מבנק ישראל).

היתר זה ניתן למבקש בכפוף לקיום המגבלות המוטלות עליו בסעיפים 2 ו-3 לחוק.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ד, 14 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________ __________________

עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד א' קלעי, חברה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ