אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קדוש ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה ואח'

קדוש ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
30321-12-10
30/04/2013
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
1. סילביה קדוש
2. יריב קדוש
3. רוית קדוש

הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל חיפה
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
3. לזר לייזר
4. חנה לייזר

פסק-דין

פסק דין

1.בפני בקשת המבקשים (להלן: קדוש) למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם רשאים להירשם בפנקס בתים משותפים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה כבעלי זכות החכירה בדירה ברחוב מרדכי 60 בקרית טבעון (להלן: הדירה או דירת קדוש), הידועה כחלקת משנה 197/1 בגוש 11394 ששטחה כ-751.1 מ"ר (להלן: החלקה), וכי החלק של הדירה ברכוש המשותף הינו 1/2 במקום 3/9 חלקים, כרשום עתה בפנקס בתים משותפים בלשכת רישום מקרקעין, או לחלופין כי מחצית החלקה תהיה צמודה לדירה.

עוד מבקשים קדוש ליתן צו המורה למשיבים בכלל ולמשיבים 2-4 בפרט, לפעול ולבקש מהמפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (להלן: המפקחת) תיקון של צו רישום הבית המשותף בחלקה, באופן שהחלק הרשום כיום על שמם של המשיבים 3 ו-4 (להלן: לייזר), בדירה הידועה כתת חלקה 2 בחלקה (להלן: דירת לייזר) יתוקן מ-6/9 ל-1/2 או שמחצית החלקה תוצמד לדירתם, ובמקום 3/9 חלקים ברכוש המשותף בדירת קדוש תרשם מחצית.

2.העובדות הצריכות לענייננו

א. בשנת 73' רכשו המבקשת 1, סילביה קדוש (להלן: סילביה) ובעלה המנוח, שמעון קדוש ז"ל (להלן: המנוח), את הדירה בחלקה שהינה בבעלות קק"ל מהמשיבה 2 (להלן: עמידר), אשר טיפלה בין היתר עבור המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, המנהל את קרקעות המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל (להלן: המינהל), ברישום בעלי הזכויות שבדירות שבניהול המינהל, וכן ביצעה רישום בתים משותפים.

דירת קדוש היתה חלק מבית דו משפחתי הבנוי בחלקה (להלן: הבית המשותף), אותו רשמה עמידר בשנת 66' כבית משותף כמפורט בצו רישום בית בפנקס בתים משותפים מאת הפקיד המוסמך בהתאם להוראות חוק בתים משותפים, תשכ"א-1961 [נוסח משולב] (להלן: צו הרישום).

עיון במסמכי הרישום - צו הרישום ונסח מלשכת רישום מקרקעין - מלמד כי בחלקה ששטחה 751 מ"ר 3 תת חלקות, וכי בשונה מלייזר הרשומים כחוכרים של דירתם שהשטח הרשום שלה בלשכת הרישום עומד על 57 מ"ר ו-6/9 מתוך הרכוש המשותף (תיאור שאינו משקף את שטח הבית הבנוי בפועל), דירת קדוש, אשר גם היום מופיעה בשטח של 27.6 מ"ר עם 3/9 מהרכוש המשותף, (רישום שאף הוא אינו משקף את הבנוי) רשומה בבעלות קק"ל ללא חוכרים.

המינהל חתום על הבקשה לרישום הבית המשותף שהוגשה ביום 30/12/65, על פי התשריט שצורף לבקשה, "שטח הרכוש המשותף הצמוד לכל דירה כמפורט בתשריט המצורף", בו נכתב מלכתחילה כי השטח המשותף הצמוד לכל יחידה הוא 1/2, אך רישום זה נמחק בקו ובמקומו נכתבו החלקים השנויים במחלוקת (יחידה 197/2 – 6/9; יחידה 197/1 – 3/9). המינהל אף המליץ למנות את עמידר כנציגת הבית המשותף. (נ/5; עדות חווה שמואל ממונה מחוזית לחוזים במינהל (להלן: שמואל) בעמוד 40 לפרוט', ש' 27-31).

דהיינו, בעת הרישום בפנקסי המקרקעין, הוצמדו לדירת לייזר 6/9 חלקים ברכוש המשותף, ואילו לדירת קדוש, אשר היתה אז בבעלות קק"ל ונרכשה על ידי קדוש רק בשנת 73', הוצמדו 3/9 חלקים ברכוש המשותף.

אין חולק כי בעת רכישתה בשנת 73', היתה דירת קדוש בת חדר וחצי, וקדוש הרחיבו את שטחה פעמיים, פעם אחת ל-100 מ"ר ופעם שנייה ל-172.2 מ"ר בשתי קומות. בתקופת הבנייה התגוררו קדוש בשכירות בקומה העליונה בדירה השנייה במבנה, שהיתה שייכת למשפחת כהן. (הסכמי שכירות של דיירים קודמים וטופס אכלוס אשר צורפו לתצהיר לייזר; נ/1, נספחים 5-9).

הדירה נרשמה בלשכת הרישום כיחידה נפרדת בבית משותף, ולה צמודים 3/9 חלקים מהחלקה.

ב. בשנת 73', עת רכשו קדוש את דירתם, היתה משפחת כהן בעלים של הדירה השנייה במבנה, שהיתה בת שתי קומות (להלן: כהן). המינהל הנפיק לכהן חוזה חכירה ביום 5/6/72, לפיו כהן חוכרים דירה זו משנת 58', ולדירתם הוצמדו 6/9 חלקים מהרכוש המשותף. (נספח 3 לתצהיר לייזר).

לייזר רכשו את דירת כהן בשנת 82' (לעיל ולהלן: דירת לייזר), וזכויותיהם נרשמו בלשכת הרישום, באופן שלדירתם צמודים 6/9 חלקים מן החלקה. חוזה החכירה של כהן לגבי דירת לייזר הוארך ביום 29/6/06, באותם תנאים, הפעם על שם לייזר, וכן צורפו הודעת היוון ותעודת היוון לדירת לייזר, המפנה לתנאים בחוזה החכירה המקורי ולרישום בלשכת הרישום . (ראו חוזי החכירה, מסמכי המינהל, נסח רישום, לתצהירי לייזר).

אין חולק כי הצדדים היו ביחסי שכנות טובה, ומעולם לא הציבו גדרות וגבולות, פרט לגדר חיה בין הכניסות לדירותיהם בחזית המבנה, עד כדי כך שהצדדים התקשו להצביע על הקו הדמיוני המגלם את מחצית המגרש. (עדות סילביה בעמ' 28 לפרוט', ש' 14-17, עמ' 29, ש' 13-14, עמ' 31, ש' 1-8; עדות חנה לייזר (להלן:חנה) בעמ' 47 לפרוט', ש' 14-25).

ג. המבקשת ובעלה המנוח לא דאגו לרישום זכויותיהם בדירה בלשכת רישום המקרקעין כל השנים. המנוח, שהיה חולה, נפטר בשנת 90', אך רק לאחר שנים רבות והוצאת צו ירושה, על פיו זכאים סילביה ל-18/10 חלקים בעזבון המנוח, ולכל אחד מהמבקשים 2 ו-3 1/20 חלקים, החלה סילביה לטפל ברישום, כאשר רוב הטיפול נעשה מול המינהל, אשר חתם על חוזה חכירה עם קדוש.

ד. ביום 1/6/09 נכרת חוזה חכירה בין קדוש לבין המינהל, לפיו הוחכרה להם מחצית החלקה, בשטח של 375.5 מ"ר, כאשר השטח המבונה של החלקה הוא 172.2 מ"ר (להלן: חוזה החכירה), וביום 10/5/10 ניתנה לסילביה תעודת היוון והודעה על רישום זכויות חכירה ביחס למחצית החלקה, לפיה ניתן הנכס לרישום בלשכת רישום המקרקעין (נספחים 4 ו-5 לבקשה). הובהר לה כי לשם כך עליה לפנות לעמידר. עמידר מצידה הוציאה לקדוש, לבקשתם, אישור זכויות לפיו קדוש רשומים בעמידר כבעלי זכות חכירה מהוונת מיום 14/7/09, ואישרה כי זכויותיהם ניתנות לרישום בלשכת הרישום. (נספח 6 לבקשה).

ה. משבדקו קדוש את המסמכים שנמסרו להם, מצאו כי אישור הזכויות שהוציאה עמידר אינו תואם את נספח 5, דהיינו את חוזה החכירה, בעיקר לגבי השטח הצמוד לדירתם.

3.טענות קדוש

א. קדוש טענו בבקשתם כי עמידר טעתה בצו הרישום משנת 66', וכי הצו אינו משקף את המצב שהיה בשטח בעת שרכשו את דירתם, כי גם בחלקות הסמוכות קיימים בתים דו משפחתיים, אך שם צמוד לכל בית, ללא קשר לשטחו חצי מהחלק ברכוש המשותף, וכי שתי הדירות בחלקה הוגדלו והורחבו עם השנים, כך שצו הרישום אינו משקף את המצב בשטח.

לטענתם, שתי הדירות, שלהם ושל לייזר, נמצאות כל אחת על מחצית החלקה, כאשר קיר משותף חוצה ביניהן, ובהמשכו גדר חיה משני צידי הבית המשותף התוחמת מחצית מגרש לכל אחת מהם. לאחר שלייזר רכשו את דירתם לפני כ-25 שנה, הם פנו אל סילביה וביקשו לברר את גבולות חלקם בחלקה, והיה ברור להם שמדובר בחלקים שווים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ