אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת תביעת חברת שטראוס להשבת סכומי כסף מחברת מקורות על רקע העברת מפעלה לאזור בר לב

קבלת תביעת חברת שטראוס להשבת סכומי כסף מחברת מקורות על רקע העברת מפעלה לאזור בר לב

תאריך פרסום : 05/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9565-05
30/05/2013
בפני השופט:
שלמה לבנוני סגן נשיא

- נגד -
התובע:
שטראוס מחלבות בע''מ
עו"ד פרימס
הנתבע:
1. מקורות חברת המים הלאומית בע''מ
2. עיריית נהריה (ניתן פס"ד)

עו"ד סלעית גדעון
עו"ד גולדהמר
פסק-דין

נתוני רקע

1.         התובעת (להלן, גם "שטראוס") הגישה תובענה להשבת תשלומים ששילמה לנתבעת 1 (להלן, גם "מקורות") בגין הגדלת הקצבת מים שנתית, על רקע העברת מפעלה מתחום שיפוטה של הנתבעת 2 (להלן, גם "העירייה") לאיזור התעשיה בר-לב (להלן - "בר-לב") המנוהל על ידי מנהלת בר-לב (להלן - "המנהלת"). כתב התביעה המקורי הוגש נגד מקורות בלבד. בהמשך הדרך צורפה העירייה כנתבעת נוספת והוגדל סכום התביעה.

2.         לאחר מיצוי הליכי ביניים הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם שטראוס הוגש תצהירו של מר אהרון צבי. מטעם מקורות הוגש תצהירו של מנהל יחידת צרכנים, נכסים והתקשרויות שלה, מר שלומי קרויזר (להלן - "קרויזר"). מטעם העירייה הוגש תצהיר הגזבר שלה, מר דוד קבסה.

            משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, תוך שמירת זכויות וטענות מכל מין וסוג. סוכם כי לסיכומי הטענות ניתן יהיה לצרף תשובות שניתנו בהליכי ביניים. הוצהר, ככל שעסקינן בעניינה של העירייה, כי לא נמצאו אסמכתאות בהקשר לביצוע תשלומים לעירייה, כנטען על ידי שטראוס. וכן סוכם כי סיכומי הטענות יוגשו בשני מחזורים.

3.         הונחו בפניי, איפוא, סיכומי טענות מאירי עיניים מטעם באי כוחם המלומדים של שטראוס ומקורות. במצורף להגשת סיכום טענות ב"כ שטראוס סוכם כי התביעה כנגד העירייה תידחה ללא צו להוצאות. בעקבות סיכומי הטענות, וכאמור, הגישה שטראוס סיכומי תשובה. מקורות לא עשתה כן. ב"כ הצדדים הודיעו לא אחת במהלך ההתדיינות כי הם מנהלים משא ומתן על מנת להגיע להסדר מוסכם. וכך, שעה שהמתנתי לסיכומי תשובה מטעם מקורות חזרתי והתבקשתי לעכב מתן פסק דיני. הבהרתי כי ממילא התיק לא בשל למתן פסק דיני, לנוכח המתנתי לסיכומי תשובה מטעם מקורות. חזרתי והבהרתי זאת בדיון שקיימתי עם ב"כ הצדדים ביום 12.1.12. חרף זאת לא הוגשו סיכומי תשובה מטעם מקורות, בחלוף חודשים ארוכים. בסופה של דרך, וכעולה מהחלטתי מיום 12.9.12, קבעתי כי בדעתי ליתן פסק דיני על יסוד החומר שבפניי.

            בכך לא הסתיימה המסכת. שעה שהתיק היה בעיוני לשם מתן פסק דין הגיש ב"כ מקורות לעיוני את פסק דינה מיום 31.1.13 של כב' השופטת ענת ברון ב-ת.א. (ת"א) 1327/04 יעקב בלום נ' מקורות חברת המים בע"מ (להלן - "עניין בלום"). משום כך הוריתי כי בדעתי להידרש לאסמכתא זו ואולם היתרתי רק לב"כ שטראוס להגיש התייחסותו לפסק דין זה. כך נעשה. עוד אדרש בהמשך למשמעות הנודעת להיעדרם של סיכומי תגובה מטעם מקורות, לעניינן של מספר סוגיות בפרשה שבפניי.

4.         עתה ראוי להרחיב קמעא בעניין המסכת העובדתית. לפנים, ומזה שנים ארוכות, היה מפעלה של שטראוס ממוקם בעיר נהריה. לטענתה של שטראוס הרי ברבות השנים היא שילמה תשלומים ששילמה לעירייה, בגין הקצבה שנתית של מים שניתנה לה. לימים, כאמור, הועתק באופן הדרגתי מפעלה מן העיר נהריה לבר-לב. בתחילה הגדילה נציבות המים את הקצבת המים למפעל החדש בבר-לב לכדי 330,000 מ"ק. בגין כך נדרשה שטראוס לשלם עבור הקצבה שנתית זו סכום של 793,000 ש"ח. לשיטתה דרישה זו הייתה תנאי להספקת המים בתעריף אשר נקבע בדין לגבי מים לתעשיה. משום כך שטראוס שילמה תשלום זה, ותחת מחאה.

            בהמשך הדרך, ושעה שההליכים היו תלויים ועומדים בפניי, ומשעה שהוגדלה הקצבת המים לכדי 480,000 מ"ק, חזרה ונדרשה שטראוס לתשלום סכום חד-פעמי נוסף בסך של 592,840 ש"ח. אף סכום זה שולם באותן נסיבות, ותחת מחאה.

5.         מלכתחילה, איפוא, כופרת שטראוס בזכותה של מקורות להשית עליה תשלום הסכומים החד-פעמיים האמורים. ומשעה ששולמו היא דורשת את השבתם.

            לחילופין טענה שטראוס כי ברבות השנים היא שילמה לספק המים בנהריה (ופשיטא הגם שהדברים לא הובהרו מדובר בעירייה עצמה) תשלומים חד-פעמיים כאמור. ומשכך, כך המשך הטענה החילופית, לא יעלה על הדעת כי שטראוס תיאלץ להוסיף ולשלם תשלומים כאמור, כל אימת שהיא מעתיקה את מפעלה ממקום אחד למקום אחר. 

6.         מקורות התגוננה בפני התביעה. מקורות מבארת כי בכל הנוגע להספקת מים בפרשה שבפניי היא משמשת כספק מים רגיל לכל דבר ועניין. אכן עיקר צרכניה של מקורות הינן רשויות מקומיות. אלו בתורן משמשות כספק המים של תושביהן. כך היה שעה שמפעלה של שטראוס היה בנהריה. העירייה הייתה הצרכנית של מקורות והיא זו ששימשה כספק המים של שטראוס, בעוד שמקורות הייתה ספק המים של העירייה.

7.         לעניין התשלומים האמורים טוענת מקורות, בלב הגנתה, כי על מנת למלא את תפקידה כספק מים, היא השקיעה בעבר ותמשיך אף בעתיד להשקיע השקעות יסוד בתשתיות עצומות לשם הפקת המים, אגירתם והובלתם לצרכניה, תוך שמירה על איכות המים ואיכות האספקה. משום כך שומה על הצרכנים להשתתף בתשלום השקעות היסוד עבור תשתיות אלו.

            מקורות מאפשרת לצרכניה לשלם עבור השקעות היסוד בשני מסלולים. הראשון, תשלום חד-פעמי המכונה "זכויות", בו רוכש הצרכן זכות לצמיתות לצריכה שנתית מוגדרת. משעה שמשולם תשלום חד-פעמי זה הצרכן אינו נדרש עוד לשלם עבור השקעות היסוד כל עוד הוא צורך את הכמות השנתית בגינה שילם "זכויות". במסלול השני, הצרכן שוכר את הזכות המוגבלת לעשות שימוש בתשתיות המים (המכונה "מעל הזכויות"), וזאת על פי הצריכה בפועל. במקרה זה לא משלם הצרכן תשלום חד-פעמי קבוע, כבמסלול הראשון, אלא משלם תשלום עיתי, לפי הצריכה בפועל. שטראוס, איפוא, בתשלומים החד-פעמיים האמורים, שילמה "זכויות" בגין השקעות היסוד בהתאם להקצבה שניתנה לה, וכפי שהוגדלה במהלך התקופה. אכן מקורות התייחסה אף למסכת היחסים, כעולה מתביעת שטראוס,כנגד העירייה. ואולם לנוכח העובדה שהתביעה נגד העירייה נדחתה לא אדרש לכך.

הצגת עיקר המחלוקת

8.         עיקר המחלוקת בין ב"כ הצדדים היא מחלוקת משפטית באשר לזכותה של מקורות לדרוש משטראוס את אותם תשלומים חד-פעמיים.  במוקד הדיון עומדות הוראות חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן - "חוק המים"). מפסק הדין ב עניין בלום נלמד כי לנוכח כך שהמים בישראל, שעל פי סעיף 1 לחוק המים "הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ", הרי "קובע חוק המים כללים לשמירה על מקורות המים מפני דלדול ומפני זיהום... בנוסף, חוק המים מסדיר את דרכי השימוש של האוכלוסיה במים, ומכפיף את ההפקה והאספקה של מים לרגולציה ולפיקוח הדוק של הממשלה" (סעיף 1).

9.         שטראוס נסמכת על סעיף 109 לחוק המים המגדיר כי "דמי מים" הם "מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת המים". סעיף 109 הנ"ל מצוי בפרק מיוחד העוסק בפיקוח על דמי מים. הוא מגדיר את האופן שעל פיו מועצת רשות המים מתקינה כללים לחישוב עלות המים. סעיף 112 לחוק המים מתייחס באופן דקדקני לאופן קביעת תעריפים לאותם "דמי מים".

            מכוחו של סעיף 112 הנ"ל הותקנו, בין השאר, תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), תשמ"ז-1987. לימים, ומשעה שבמקום נציב המים הוקמה הרשות הממשלתית למים ולביוב, שונו התקנות האמורות לכללים וכותרתם כיום היא כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), תשמ"ז-1987 (להלן -"כללי תעריפי מקורות"). ואכן, סעיף 2(א) לכללי תעריפי מקורות- במועד הרלוונטי - מורה כי "מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלו". אף סעיף 114(א) לחוק המים, בנוסחו הרלוונטי לתביעה, קבע כי מש "קבע שר החקלאות תעריף לדמי מים, לא יספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע".

            מכאן, כי שאלת המפתח היא הגדרתם של אותם "דמי מים". לשיטתה של שטראוס הגדרה זו היא כל-כוללת. כאמור צוין שם כי הם כוללים את "מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת מים". מכאן שכאשר נקבעים התעריפים בגין "דמי מים", מתומחרות בגדרם אף השקעות היסוד שמקורות דורשת תשלום בגינם, אם על דרך תשלום "זכויות", אם על דרך תשלום "מעל הזכויות".

10.        בכתב הגנתה של מקורות היא סמכה זכותה לגבות תשלומים בגין השקעות היסוד על הוראות סעיף 34 לחוק המים, שלימים היהלסעיף 34(א) לחוק המים, המורה כי "מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רישיון הפקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרישיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרישיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית ... הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה, רשאי לערור עליה בפני בית הדין" (לפנים, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" בעל הסמכות היה "נציב המים").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ