אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערר התביעה נגד ההחלטה לשחרר את המשיב ממעצר

קבלת ערר התביעה נגד ההחלטה לשחרר את המשיב ממעצר

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1275-08
03/02/2008
בפני השופט:
סא"ל יורם חניאל

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
מרעי מוחמד עלי רדאידה ת"ז 941287195
עו"ד תאמר מליחה
החלטה

בתאריך 24.1.08 הורה בימ"ש קמא על שחרורו של מרעי מוחמד עלי רדאידה, יליד 1985 מבית חנינה (להלן: "המשיב"), תוך הפקדה כספית בסך 3,000ש"ח וחתימת ערב צד ג' על סך זהה. בהחלטתו קובע ביהמ"ש כי קיימת "תשתית ראייתית מספקת בשלב זה לצורך בחינת הראיות לכאורה" וככל שנוגעים הדברים לעילת המעצר, קובע ביהמ"ש כי "לאור נסיבות המקרה והיותו של הנאשם נעדר הרשעות קודמות, אני סבור כי יש להתייחס למקרה זה באופן פרטני אף לאור מקום מגורי הנאשם".

משעיכב ביהמ"ש את החלטתו זו, עתרה התביעה הצבאית בערר וביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לדעתה של התביעה הצבאית, המדובר במי אשר נתפס כבר מספר פעמים כשהוא חוזר על מעשיו, ועל כן, נחישותו משמשת את הבסיס לאפיונו כמסוכן.

בדיון שהתקיים לפניי חזרה התביעה הצבאית על טענותיה שבכתב והרחיבה מעבר לכך עד כמה שנדרש. מנגד, ביקשה הסנגוריה להשאיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה, וטענה כי אין במעשי המשיב כל עבירה. לטעמה, אין סמכות לשלטון למנוע מעבר בין שטחי העיירה בית חנינה. גדר ההפרדה החוצה את העיירה לשניים פגעה באופן ממשי במרקם החיים באזור, ועל כן, לא נותר לתושבי האזור להתנהג אלא כפי שהתנהגו קודם בנייתה של גדר ההפרדה, כשעברו מצד לצד בהיתר. עוד טענה הסנגוריה והפנתה את ביהמ"ש להחלטה מס' 4292 של ממשלת ישראל מיום 28.10.07, המכירה בפגיעה האמורה לעיל ומאפשרת לפנות למשרד הפנים לצורך קבלת היתרי מעבר ושהייה זמניים.

בחנתי את הנטען מכאן ומכאן, אולם עם כל הכבוד הראוי, אינני יכול להצטרף להחלטתה של ערכאה קמא, ובוודאי שאין בידי לקבל את טיעוני הסנגוריה.

באשר לתשתית הראייתית

התשתית הראייתית אשר מצאתי בתיק החקירה עוסקת במעבר המשיב מתחומי האזור לישראל במהלכן של ארבע הזדמנויות. בשתי הזדמנויות יצא המשיב את תחומי האזור ונכנס לישראל בשלהי שנת 2005. המשיב חזר למעשה עבירה זה בחודש נובמבר 2007, ואילו עתה שוב נתפס כשהוא עובר מכאן לכאן, תוך מעבר מכשול התפר וגרימת נזק למכשול.

הסנגוריה ביקשה לקבוע כי אין כל עבירה במעשי המשיב, אולם לא כך השתכנעתי מן החומר שבפניי, המצביע בבירור על עבירה שעניינה הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, כמו גם עבירה שעניינה חבלה וגרימת נזק למכשול התפר. המשיב מודה במפורש בכל המיוחס לו באמרה מיום 19.1.08, ואילו דו"ח פעולה מאותו תאריך מפרט את המעשים ואת מעצרו בפועל. עוד מצאתי בחומר הראיות, דיסק, אשר מתעד את מעבר המשיב על פני הגדר ואת תפיסתו, ולמי אשר לא צפה בדיסק נאמר כי, טוב מראה עיניים ממשמע טענות הצדדים.

וכדי לשתף את מי שעדיין לא צפה בחומר ראייתי זה, נדגיש כי מדובר במשיב אשר חיכה לשעת כושר לחלוף מעל המכשול שביקש לעבור, וכשבאה הזדמנות יפה לידו, הוא ביטא את נחישותו, ובזריזות קפץ מעל הגדר והתחבא. אמנם, כוחות הביטחון שהמתינו לו, הביאו למעצרו המיידי. ברם, לשאלה שהונחה בפנינו, אין לי אלא לקבוע כי נראה שהמשיב ידע כי דרכיו אסורות, וחרף זאת הוא בחר בדרך שכזאת על מנת לעבור מהאזור לישראל.

בשאלה, אם הזיק המשיב לגדר אם לאו, אין כל מחלוקת שכן אחת הראיות לפניי מצביעה בבירור על הנזק שהביא המשיב לגדר ההפרדה.

אין כל ספק כי בנסיבות האמורות קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר יש בה כדי להביא להרשעת המשיב במה שמיחסים לו.

ובאשר לעילת המעצר

אמנם לנוכח מקום מגורי המשיב, סבור הייתי כי יש להתייחס למקרה שבפניי באופן פרטני ולדחות את האינטרס הציבורי מפני האינטרס הפרטי. אולם, עובדת הישנות מעשי המשיב, שכנעה אותי כי במקרה דנן מתקיימת עילת מסוכנות המחייבת את מעצר המשיב עד לסיום ההליך. העובדה כי המשיב אינו לומד את הלקח הראוי ותחת סלחנותם של כוחות הביטחון בפעמים קודמות, הוא שב ודורס ברגל גסה את הוראות המפקד הצבאי, כעושה בתוך שלו. על כן, אינני מקבל את קביעת בימ"ש קמא באשר להיעדרה של עילת מעצר, ואני קובע כי בהתייחס למקרה זה לגופו, מתגבשת עילת מעצר של מסוכנות המחייבת מעצר עד תום ההליכים.

בנסיבות אלו, ותחת החלטת בימ"ש קמא, אני קובע כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. יחד עם זאת, אני ממליץ לצדדים להביא לסיום עניינו של תיק זה בבימ"ש קמא במהירות האפשרית.

ניתנה היום, 3 בפברואר 2008, כ"ז בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


שופט

רמ"שית: גו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ