אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערר התביעה הצבאית בטענת קיומה של עילת מסוכנות המקימה מעצר עד תום ההליכים

קבלת ערר התביעה הצבאית בטענת קיומה של עילת מסוכנות המקימה מעצר עד תום ההליכים

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
3922+3923-07
08/10/2007
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן אורית פרגי
הנתבע:
1. מחמוד כמאל גנאם גנאם ת"ז 999839491
2. נאדר צלאח סעדאת דאר עווד ת"ז 910586619

עו"ד מחמוד חסאן
החלטה

ביום 21.9.07 עסקו שוטרי בילוש בפעילות בתחנת הדלק שבסמוך לקיבוץ האלמוג. הם הבחינו ברכב ובו ישובים שלושה אנשים, אשר עוררו את חשדם. על כן, ניגשו לרכב, ועל פי גרסתם, הציגו בפניהם תעודה מזהה וביקשו מהם לצאת מן הרכב לשם עריכת חיפוש. אלא שבמקום להיעתר, החל העורר מס' 2 לדחוף את אחד השוטרים. השוטר ביקש ממנו להניח את ידיו על גג הרכב, אך העורר מס' 2 הכניס את ידיו לכיסים והתנגד לעריכת החיפוש תוך שהוא צועק. במקביל, אף העורר מס' 1 החל להתנגד בכל תוקף לחיפוש, תוך שהוא דוחף את השוטר שהיה לידו ומשתולל. במצב זה, הודיעו השוטרים לעוררים על מעצרם, אך אלה המשיכו להיאבק עם השוטרים עד שהשוטרים התגברו על התנגדותם ועצרו אותם. תוך כדי המאבק, הבחין אחד השוטרים בעורר מס' 1 המשליך דבר מה מכיסו, אשר הסתבר כי הוא סם מסוג חשיש. בחיפוש שנערך לאחר מכן, נתפס על גופו של עורר זה אף כדור אקסטזי. במהלך האירוע נפגעו קלות שניים השוטרים.

על יסוד האמור, הגישה התביעה הצבאית כתבי אישום נגד העוררים, כאשר לעורר מס' 1 מיוחסות עבירות של החזקת סם מסוכן, תקיפה והפרעה לחייל, בעוד לעורר מס' 2 מיוחסות תקיפה והפרעה. בד בבד, ביקשה התביעה את מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

בימ"ש קמא אשר דן בבקשה זו, היה תמים דעים עם התביעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית הולמת למעצר. כן הזכיר ביהמ"ש את הלכת ביהמ"ש הצבאי לערעורים כי אלימות פיזית נגד חיילי צה"ל מקימה עילת מעצר. יחד עם זאת, סבר ביהמ"ש כי במקרה הנוכחי, עולה מן הראיות שהעוררים לא נקטו באלימות רבה, אלא התנגדו למעצר בלבד, התנגדות אשר ניתן לייחסה לבהלה אשר אחזה בהם כאשר לא זיהו תחילה שהפונים אליהם, שלבשו לבוש אזרחי, הם שוטרים. לאור האמור, סבר ביהמ"ש כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, וכך הורה.

מכאן עררי התביעה שבפניי בהם חוזרת היא על טענותיה, לפיהן המעשים המיוחסים לעוררים מקימים עילת מסוכנות, אשר לא ניתן לאיין אותה באמצעים אחרים מלבד מעצר.

מאידך גיסא, דבק הסנגור בהחלטת בימ"ש קמא, תוך שהוא מדגיש את השוני הקיים בין המקרה הנוכחי לבין התקדימים בהם נקבעה הלכת ביהמ"ש הצבאי לערעורים, הן לאור רמת האלימות הנמוכה והן לאור עברם הנקי של העוררים בתחום זה.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה. אף הטענה כי העוררים לא הבינו תחילה כי מדובר בשוטרים, אינה יכולה לעמוד לאור דבריהם הברורים של שלושת השוטרים המעורבים, המציינים כי הזדהו בצורה ברורה, בטרם ביקשו לערוך את החיפוש. 

אשר על כן, מצטמצם הדיון בערר לשאלת קיומה של עילת מעצר או חלופה נאותה.

הכלל אותו קבענו בשורה ארוכה של החלטות, הינו כי  "...מן הראוי, ככלל, להגיב בחומרה רבה נגד גילויי אלימות המופנים כלפי חיילי צה"ל, גילויי אלימות אשר לצערי הפכו לתופעה נפוצה למדי... על כן, במקרים בהם מופעלת אלימות כלפי חיילי צה"ל יהיה ראוי, ככלל, להורות על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים." (ע"מ איו"ש 1684/05 התוב"ץ נ' סביח).

כלל זה שואב את הגיונו, ברובד הראשון, מן הסיכון הטמון לשלום הציבור בהתנהגות אלימה, וברובד השני, מן הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהתנהגות זו כלפי אנשי כוחות ביטחון לאפשרות להשליט חוק וסדר (ראה ע"מ איו"ש 130/00, ג'פאל נ' התוב"ץ, ע"מ איו"ש 1703/05 אבו גאליה נ' התוב"ץ, וכן 2460/05 ג'ית נ' התוב"ץ).

עם זאת, אין ספק כי ייתכנו מקרים אשר יצדיקו סטייה מן הכלל, מקום בו ביהמ"ש יתרשם שנסיבות המקרה מצביעות על מסוכנות מופחתת, או על אפשרות להזדקק לחלופת מעצר (ראה עניין סביח הנ"ל). זו הייתה כאמור דעתו של בימ"ש קמא בנוגע למקרה הנוכחי.

אלא שעם כל הכבוד, איני רואה את הדברים עין בעין עם בימ"ש קמא.

העוררים תקפו ללא סיבה כלשהי את השוטרים, אשר כל מבוקשם היה לערוך חיפוש על גופם וברכבם. האלימות שננקטה אינה קלה ואין לי כל ספק כי לא נבעה מאי הבנה של העוררים את אשר אירע. בנקודה זו יש לזכור כי אין זו הפעם הראשונה שלעוררים עניין עם משטרת ישראל, כפי שיעיד עברם הפלילי.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי זהו אחד המקרים בהם יש להיצמד להלכה ולהורות על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים.

אשר על כן, הנני מקבל את הערר ומורה על מעצר העוררים עד לתום ההליכים כאמור.

ניתנה היום, 8 באוקטובר 2007, כ"ו בתשרי התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: ער

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ