אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור על חומרת העונש שניתן בעבירות נשק והתנהגות בלתי הולמת

קבלת ערעור על חומרת העונש שניתן בעבירות נשק והתנהגות בלתי הולמת

תאריך פרסום : 16/03/2008 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
101-07
12/02/2008
בפני השופט:
1. אלוף שי יניב-נשיא
2. אל"ם דורון פיילס
3. סא"ל יגאל פליטמן


- נגד -
התובע:
רס"ר גאוד פלאח
עו"ד אמל פלאח
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד רס"ן רן כהן
פסק-דין
  • 1. המערער, רס"ר גאוד פלאח, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעברות הבאות: הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: החש"ץ); עברות בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; גניבה מחייל, לפי סעיף 84 לחש"ץ; והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחש"ץ. בית הדין המחוזי הטיל עליו שלושים ושמונה (38) חודשי מאסר לריצוי בפועל, שלוש (3) שנות מאסר על תנאי לשנתיים (2) שלא יעבור כל עברה שעניינה הוצאת נשק מרשות הצבא או ביצוע עסקה בנשק, ארבעה (4) חודשי מאסר על תנאי לשנתיים (2)  שלא יעבור כל עברה שעניינה שליחת יד ברשות הזולת, והורדה לדרגת טוראי. הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל.
  • 2. כעולה מכתב האישום המתוקן ומהפרטים הנוספים, בחמש הזדמנויות שונות הוציא המערער, ששירת כאחראי טנקים ונגמ"שים חטיבתי, מרשות הצבא למעלה מ-10,000 כדורי 5.56 מ"מ ולמעלה מ-10,000 תרמילי 5.56 מ"מ, ואת כולם מכר לשניים, יוסף ותאאר מסאלמה, בחמש הזדמנויות, בין אוגוסט 2006 למאי 2007. תחילה הוציא רק תרמילים ומכרם, בהמשך תרמילים וכדורים חיים, שמחלקם הוציא את אבק השריפה. בהזדמנות האחרונה, ב-18 במאי 2007, הוציא כ-10,000 כדורים חיים ממחסן התעסוקה המבצעית ביחידתו (מבלי שהוציא מהם את אבק השריפה) ומכרם לתאאר עבור יוסף תמורת 2,200 ש"ח. המערער וחבריו נעצרו לאחר מכן.
  • 3. הסתבר כי יוסף ותאאר עסקו בסחר במתכות, וכי היו תושבי הרשות הפלסטינית, ששהו בישראל שלא כדין ופעלו בכפרי צפון הארץ. לא ידוע מה עשו השניים במה שמכר להם המערער, אך לא נמצא דבר מכל אלה, למעט הכדורים מהעסקה האחרונה, שנתפסו בעת המעצר.
  • 4. עוד עולה כי מפקדו של המערער, רס"ן אפטבי, השאיל למערער את רכבו. המערער מצא שם את כרטיס הציוד האישי ("כרטיס נקודות", שמחולק לאנשי צבא הקבע) של רס"ן אפטבי. המערער רכש באמצעות הכרטיס ציוד בשווי 581 נקודות והשיב את כרטיסו של רס"ן אפטבי לארנקו. רס"ן אפטבי גילה את דבר השימוש החורג ופנה לחנות. החנות פנתה למערער, שהשיב לה סכום של 600 ש"ח, והעבירה את הסכום לרס"ן אפטבי.
  • 5. בית הדין המחוזי ציין את נסיבות החומרה בעניינו של המערער: המערער, נגד בשירות קבע, ביצע עברה בעלת חומרה רבה בהזדמנויות שונות, על פני תקופה ארוכה, בחומרה הולכת וגוברת. הוא היה פעיל ביותר בהוצאת הנשק, יזם חלק מהעסקאות עם יוסף ותאאר, ומעשיו תמו רק משום תפיסתו. המערער טען כי סבר שהנשק יועד לעסקי המתכות, אך בית הדין המחוזי שאל עצמו: "מה לסוחרי מתכות ולכדורים חיים ובהם אבק שריפה, עליהם שולם סכום הגבוה[] מהסכום ששולם על תרמילים ריקים, ומי לידיו יתקע כי כדורים אלה אכן יישארו בידי הסוחרים לצורך השימוש במתכת". הערכאה הראשונה הזכירה כי המערער הוסיף חטא על פשע ומעל בקניינו של מפקדו ובאמונו. למול אלה שקל בית הדין קמא את זכויותיו של המערער: שירותו הטוב במשך השנים, היותו מפרנס יחיד של אשתו ושני ילדיו הקטנים ותרומתה המשמעותית ורבת השנים של משפחתו לביטחון המדינה. כבר בחקירתו התנצל המערער רבות על מעשיו והביע חרטתו עליהם, ואף את סליחת מפקדו ביקש. בסופו של יום ראה בית הדין קמא לאזן בין חומרת המעשים לנסיבותיו של המערער בגזרת עונשו כאמור.
  • 6. בעת שנגזר דינו של המערער בבית הדין המחוזי, עדיין התנהל משפטם של שני שותפיו, אך מאז נסתיים. בדיון בפני בית הדין לערעורים כבר הוגש פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניינם של יוסף ותאאר, שבמסגרתו הוטלו על כל אחד מהם 18 חודשי מאסר בפועל בגין עברות הנשק שעברו עם המערער. הסנגור המלומד ביקשנו להקל בעונשו של המערער לאור הפער הניכר בין העונש שהוטל עליו לעונשים שנגזרו על שותפיו ובשל נסיבותיו שפורטו לעיל. התובע המלומד שב על נימוקי החומרה וטען כי העונש הולם את מעשי המערער.
  • 7. מעשיו של המערער חמורים הם. הוא ניצל את תפקידו כאחראי על אמצעי לחימה שונים, הפר את האמון שנתנו בו מפקדיו, והכול תמורת בצע כסף. אף אם לא ידע את זהותם המדויקת של שותפיו, הרי ש"כל בר בי רב מבין כי ... []כל נשק המוצא שלא כדין מרשות הצבא, עלול להגיע לידיים עברייניות או אף עוינות" (ע/122/02 בן שושן נ' התובע הצבאי הראשי,פס' 6 (2002)). אין צריך להכביר מילים על כי ממי שעיסוקו בנשק, מצפים כי יהא ער לסכנות הפוטנציאליות הגלומות בו. בהקשר זה למעשיו של המערער משנה חומרה. המערער התמיד במעשיו האסורים במשך תקופה ארוכה, תוך שהוא יוזם חלק מן העסקאות. המערער חזר על מעשיו האסורים, ומעשיו אף הסלימו. חומרה יתרה מצויה, כמובן, בעובדה שהמערער הוא נגד, מפקד הנושא בתפקיד אחראי, בעל ותק רב בשירות הקבע. על כך יש להוסיף כי לא ידוע מה עלה בגורל התרמילים והכדורים שהוציא המערער, למעט הכדורים שנתפסו בעת ביצוע העסקה האחרונה.
  • 8. שקלנו את נסיבותיו האישיות של המערער ואת תרומתו רבת השנים לצה"ל. עיינו גם בפסק דינם של שותפיו למעשי העברה. בית המשפט המחוזי ראה במערער את העבריין העיקרי בפרשה. אכן, בצד חומרת מעשיהם של שותפי המערער, יש במעשיו של המערער היבטי חומרה מיוחדים, אשר מצדיקים את ההכבדה עמו. הוא הפר חובות אמון שלא היו מוטלות עליהם; הוא יזם עסקאות כשנקרתה בדרכו הזדמנות; הייתה לו גישה לכדורים ולתרמילים, ובלעדיו לא היו יוצאות העסקאות אל הפועל; דרגתו ומעמדו כחייל מוסיפים נופך חומרה למעשיו. המערער רמס ברגל גסה את החוק ומעל באמון שניתן בו, תמורת בצע כסף. מעשים כגון אלה ראויים לענישה מחמירה.
  • 9. פעם אחר פעם עמד בית המשפט העליון על כי עברות נשק ותחמושת קשות הן וחומרתן מופלגת. דברים אלה נכונים בעיקר בתקופתנו:

"[]חיים אנו בתקופה יוצאת דופן מבחינה ביטחונית, כאשר מבקשי נפשנו קמים עלינו, ומעשי הפיגוע המתרחשים חדשים לבקרים כלפי אזרחי המדינה, וכלפי חיילי צה"ל, עושים שימוש תדיר באמצעי לחימה צה"לים, שהושגו על-ידי גניבתם ממחנות צה"ל ומחיילים המחזיקים בהם כדין. בתקופה כזו (והדברים יפים גם למועד ביצוע העבירה), נדרשת מידה יוצאת דופן של אטימות וכשלון מערכות מוסרי מצד חייל צה"ל המשתתף בגניבת אמצעי לחימה, שבמהלך הטבעי של הדברים, עלולים לעשות דרכם לידי אויבי המדינה ולשמש בידם כנגד מדינת ישראל."

ע/127/01 רב"ט דבקרוב נ' התובע הצבאי הראשי (2002). כן ראו: ע"פ 5318/03 עמר נ' מדינת ישראל (2004).

  • 10. בעיקרו של דבר, מידת הענישה שהוטלה על ידי הערכאה קמא היא ראויה. דא עקא, הענישה המתונה מאוד שהוטלה על שותפיו של המערער מחייבת מיתון במידת מה של עונש המאסר בפועל. מטעם זה, ומטעם זה בלבד (והשוו: עניין עמר), מעמידים אנו את עונש המאסר בפועל על שלושים ושניים (32) חודשי מאסר, שיימנו מיום מעצרו של המערער. שאר רכיבי הענישה יעמדו בעינם.

ניתן והודע היום, ו' באדר א' התשס"ח‏, 12 בפברואר 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                  העתק           נאמן           למקור

                                                                        רס"ן     נילי שרעבי - בלומנטל

תאריך: ______________________                    ק'                בית                הדין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ