אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור על החלטת ראש הוצל'פ

קבלת ערעור על החלטת ראש הוצל'פ

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה במחוז תל - אביב
14162-04
18/12/2007
בפני השופט:
פלאוט ורדה

- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד שחמון שריר גילי
הנתבע:
פלוני
פסק-דין
  1. בפני ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בהרצליה (כב' הרשם צחי אלמוג), מיום 06.11.05. הערעור הוגש במקור כבר"ע לביהמ"ש המחוזי בת"א, ואולם ביום  31.10.07 קבעה כב' השופטת י. שטופמן כי הסמכות לדון בערעור מסורה לבימ"ש לענייני משפחה, ועל כן הועבר הערעור לדיון בפני.
  1. הצדדים, אח ואחות, מנהלים הליכים משפטיים מזה שנים רבות, בערכאות שונות, לאחרונה הועבר עניינם לדיון בפני.
  1. בין היתר, ניתן בשנת 2000 פסק דין לטובת המערערת וכנגד המשיב, ולפיו חוייב המשיב בתשלום סכום כספי העומד היום ע"ס למעלה מ-900,000 ש"ח. לביצוע החיוב הנ"ל פתחה המערערת בהליכי הוצל"פ כנגד המשיב, אך נראה כי אלה אינם עולים יפה. כך, לאחר חקירת יכולת שנערכה למשיב, הוא חוייב בתשלום חודשי בסך 200 ש"ח לחודש בלבד.
  1. המערערת נקטה בהליכי הוצאה לפועל נוספים, בין היתר עיקלה את זכויות המשיב בנכס מקרקעין המשותף לשניהם (בחלקים שווים). בקשתה למנות כונס נכסים למימוש הנכס נענתה בתחילה בחיוב, ואולם בהמשך, ביום 06.11.05, ביטל ראש ההוצל"פ הליך זה , מיוזמתו,בקובעו: "מאחר שנעלם מעיני בעבר כי הזוכה והחייב הם בני משפחה ובעלי זכויות בנכס, מצאתי לנכון לתקן החלטות קודמות ולקבוע כי אין מקום למנות את ב"כ הזוכה ככונסת נכסים, שכן הזוכה יכולה לפנות לביהמ"ש המוסמך בתובענה מתאימה לפירוק שיתוף. בנסיבות אלה, ההליך לפירוק השיתוף יהא יעיל יותר מאשר מינוי כונס נכסים על זכויות החייב". על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.
  1. לטענת המערערת, שגה כב' ר' ההוצל"פ במתן החלטה זו, שכן החלטה זו משמעותה סיכול הליכי הוצל"פ, בניגוד לתכלית חוק ההוצאה לפועל והפסיקה. המערערת מוסיפה וטוענת כי בהתאם להוראת סעיף 8(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1977 (להלן "החוק" ו.פ) רשאי ראש ההוצל"פ להורות כי הליך מסויים לא ינקט רק כאשר "ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור". בעניינינו, כך לטענת המערערת, הליך כינוס הנכסים בהוצל"פ יותר יעיל ופחות חמור מההליך אליו היפנה אותה ר' ההוצל"פ, היינו הגשת תביעה חדשה לפירוק שיתוף בבית המשפט המוסמך; מן הסתם על תביעה מסוג זה יגיש המשיב כתב הגנה עם שלל טענות, כפי שהוא נוהג לעשות מזה שנים, ההליך ימשך זמן רב, וגם לאחר מתן פסק דין יוגשו ערעורים וכו', בשעה שהיא זכאית לעקל ולממש רכושו של המשיב בלשכת ההוצל"פ לאלתר, מבלי שתעבור את כל המסכת המשפטית, שוב, לחינם, וכאשר מתוקף קיומה, לשכת ההוצל"פ היא זו אשר מתפקידה לאכוף את פסקי הדין, מה גם שמדובר בפסק דין שניתן לפני שנים רבות.
  1. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות על הסף בשל טעמים רבים מספור: הערעור הוגש באיחור, הערעור לא נתמך בתצהיר, המערערת נעדרה מקדם המשפט, ב"כ המערערת פסולה מלשמש כונסת נכסים, בימ"ש זה איננו מוסמך לדון בערעור, קיים השתק שיפוטי שכן, בהליך אחר, ביקשה המערערת לשתף את המשיב בתשלומי שכ"ד שיתקבלו מהשכרת הנכס. לגופו של עניין טוען המשיב כי החוב שחבה לו המערערת גדול כמה מונים מחובו לה, ועל כך הוגשה תביעה מטעמו. כי פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל פגום מעיקרו, וכי הצוואה שהיוותה את הבסיס לפסק הדין פגומה.
  1. תחילה אדון בטענותיו המקדמיות של המשיב.

הערעור הוגש באיחור- לא הוצג בפני אישור מסירה המתייחס למועד בו קיבלה המערערת את ההחלטה מיום 06.11.05, ועל כן לא אוכל לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המשיב. המשיב אישר כי אישור המסירה איננו ברשותו.

  1. הערעור לא נתמך בתצהיר- בהתאם להוראות תקנה 258ח' לתקסד"א, אין צורך לתמוך הודעת ערעור בתצהיר, לא בביהמ"ש המחוזי אליו הוגשה הודעת הערעור מלכתחילה, ולא בבימ"ש לענייני משפחה אליו הועבר הדיון.
  1. המערערת נעדרה מהדיון- אכן, על פי תקנה 258י"א לתקסד"א, היה על המערערת להתייצב לדיון, ואולם לבימ"ש סמכות לקבוע אחרת. בעניינינו, כאשר הדיון מתייחס לשאלות משפטיות בלבד, ניתן להסתפק בהופעת ב"כ המערערת, ואין מקום לדחות את הערעור רק בשל העדרה של המערערת.
  1. בימ"ש זה נעדר סמכות לדון בערעור- מוטב היה כי טענה זו לא היתה עולה כלל. מבלי שאתייחס לסמכות הראשונית של בימ"ש זה לדון בערעור מכח תקנה 120 (ב1) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979, הרי שהסמכות נתונה לבימ"ש זה מכח העברת הדיון ע"פ החלטתה של ערכאה גבוהה יותר.
  1. ב"כ המערערת פסולה מלשמש כונסת נכסים- טענה זו לא נומקה. מכל מקום, על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות, לא מצאתי כל מניעה לכך שב"כ זוכה ימונה ככונס נכסים. זו הפרקטיקה הנהוגה בהליכי הוצל"פ מאז ומתמיד. ראה לעניין זה בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, עידכון מס' 3, עמ' 476 "... והיום כל המכירות מבוצעות באמצעות כונס...", בעמ' 663: "...אולם אפשר למנות את עורך דינו של הזוכה בתור כונס נכסים", וכן בעמ' 483-482, שם נדונה סוגיית מקרקעין משותפים לבני משפחה.
  1. השתק שיפוטי- לא מצאתי ממש בטענה זו. המערערת זכאית לתבוע את הנתבע בגין עילה מסויימת, ובמקביל לבצע פסק דין חלוט בהוצאה לפועל. מילים אחרות, זכויותיו של המשיב בקבלת שכר דירה כפופות לחיובו לשלם חוב פסוק. הזיכויים והחיובים ניתנים לקיזוז.
  1. המסקנה היא, כי נדחות כל טענותיו המקדמיות של המשיב, וניתן לדון בערעור לגופו.
  1. למעשה, אין למשיב כל טענה ראויה לגופו של עניין. הטענות בדבר פגמים במתן פסק הדין מקומם היה בהליכי הערעור על פסה"ד. משהפך פסק הדין לחלוט, לא ניתן להעלות עוד טענות אלה. גם אם לא היה פסק הדין חלוט, ובהעדר צו לעיכוב ביצוע, מנוע המשיב מלטעון טענות מסוג זה בפני ר' ההוצל"פ, שכן, ר' ההוצל"פ איננו מוסמך לדון בהם, הוא מוסמך לדון בהליכים לביצוע פסק הדין בלבד. מאותו הטעם מנוע המשיב מלהעלות בפני ר' ההוצל"פ טענות כנגד קיומה של צוואה.
  1. באשר לטענה כי המערערת חייבת למשיב סכומים גבוהים יותר מחובו שלו, וכי הוא מגיש או יגיש תביעה בעניין זה, אף טענה זו דינה להידחות. לא ניתן לקזז חיוב עתידי שנוי במחלוקת מחיוב חלוט (בר אופיר, שם, עמ' 194(ב)).
  1. על אף שבאמור לעיל, השבתי על כל טענותיו של המשיב, וניתן היה לקבל את הערעור מטעמי המערערת, אדון להלן בקצרה בלב ליבו של הערעור המעורר שאלה נכבדה, והיא, מהו ההליך היעיל יותר ו/או הקל יותר לגביית החוב? האם בהליכי הוצל"פ או שמא בהליכים אליהם הופנתה המערערת בהחלטת ר' ההוצל"פ, נשוא הערעור שבפני, היינו הגשת תביעה לפירוק שיתוף.
  1. נראה כי כב' ראש ההוצל"פ שגה בהחלטתו.
  1. החלטת כב' ראש ההוצל"פ לא נומקה. מדוע סבר כב' ראש ההוצל"פ, כי רק מעצם העובדה כי הצדדים הינם בני משפחה, תביעה לפירוק שיתוף תהיה יעילה יותר? סתם ולא פירש. אם ננסה אנחנו לעמוד על הגיון הדברים, נגיע, דווקא, למסקנה ההפוכה. בעוד שבמסגרת הליכי הוצל"פ, כל שעל המערערת לעשות בשלב זה, על מנת לגבות את חובה, הינו לבקש את מכירת הנכס כאמור בסעיף 36 לחוק (וראה לעניין זה בר אופיר, שם, עמ' 475) ו/או להתמנות ככונסת נכסים על פי סעיפים 54-53 לחוק (וכאמור לעיל, זוהי הפרקטיקה כיום, בר אופיר, שם, עמ' 476).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ