אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור עיריית חדרה בדבר חובת תשלום היטל סלילה

קבלת ערעור עיריית חדרה בדבר חובת תשלום היטל סלילה

תאריך פרסום : 10/12/2007 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
3962-06
10/12/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. ס' ג'ובראן
3. ד' חשין


- נגד -
התובע:
עיריית חדרה
עו"ד י' חן
הנתבע:
1. משה קוטלר
2. עו"ד ישראל קוטלר

עו"ד ד' קוטלר
עו"ד א' קוטלר
פסק-דין

השופט ד' חשין:

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 29.3.06 בעת"מ 1228/05, בגדרו קיבל את עתירת המשיבים והורה לבטל את ההליכים לגביית היטל סלילת כבישים ומדרכות, שנקטה נגדם עירית חדרה (להלן - העיריה), על פי פקודת המסים (גביה) (להלן - פקודת המסים). העיריה מבקשת לבטל את פסק הדין ולהורות על דחיית עתירתם של המשיבים.

2.        המשיבים הם בעלי מקרקעין ברחוב ז'בוטינסקי 30-34 בחדרה. בפברואר 2002 המציאה להם העיריה דרישה לתשלום היטל עבור סלילת כביש ומדרכה ברחוב ז'בוטינסקי. לאחר שבמאי 2003 נשלחה להם התראה, החלה חליפת מכתבים בין הצדדים, שבמסגרתה טענו המשיבים כנגד חיובם, ואילו העיריה עמדה על דרישתה. חליפת המכתבים הסתיימה  בתחילת ינואר 2004, במכתבם של המשיבים לעיריה, שלא נענה. ביולי 2005 הטילה העיריה עיקולים על חשבונות הבנק של המשיבים על פי פקודת המסים. בתגובה עתרו המשיבים (באותו חודש) לבית המשפט. 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3. בית משפט קמא דחה את טענת השיהוי שהעלתה העיריה והאריך את המועד להגשת העתירה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי עבודות הסלילה שביצעה העיריה ברחוב היו נחוצות וכי המדרכה הורחבה, ועל כן היתה העיריה מוסמכת מכוח סעיף 7 לחוק העזר לחדרה (סלילת רחובות), התשנ"ה - 1994 (להלן - חוק העזר החדש), לחייב את המשיבים בהיטל בגין הרחבתו. בית המשפט קבע כי העיריה לא חרגה מסמכותה בחייבה את המשיבים בהיטל בשיעור של 40% בגין סלילת הכביש. אלא שבית המשפט קבע, כי העיריה לא היתה מוסמכת לגבות את ההיטל, משום שלא הוכחה זיקה בינו לבין ההוצאות שהוציאה בסלילת הכביש והמדרכה, בהוסיפו כי בטרם נקטה באמצעים על פי פקודת המסים היה עליה להגיש תובענה בסדר דין מקוצר, שבמסגרתה יתבררו מרכיבי החיוב וייקבע שיעורו. 

טענות הצדדים

4.        העיריה טוענת כי בית המשפט שגה בדחותו את טענת השיהוי. לגופם של דברים טוענת היא כי בית המשפט שגה בקובעו שהמדרכה רק הורחבה, שכן היא נסללה במלואה. עוד טוענת היא, כי בית המשפט שגה בקביעתו כי לא היתה מוסמכת לגבות את הכספים באמצעות הפקודה: מן הפן הדיוני - המשיבים לא טענו להיעדר סמכות בשל היעדר זיקה, או בשל הצורך להקדים ולהגיש תביעה בסדר דין מקוצר, אלא טענו שההיטל איננו מס כהגדרתו בפקודה; מן הפן המהותי-  בית המשפט לא הבחין בין "היטל" לבין "דמי השתתפות", שבראשון אין נדרשת זיקה הדוקה כבשני, והוא, לנוכח השוני שביניהם ­­- בעוד דמי השתתפות נקבעים על פי עלות ביצוע עבודות ספציפיות, ההיטל נגזר כחלק יחסי מעלות סלילת כלל הרחובות. בנוסף טוענת העיריה, כי בית המשפט שגה בקביעתו שהיא איננה מוסמכת במקרה זה לעשות שימוש בפקודת המסים, שכן היא מוסמכת לבחור בין פעולה על פי הפקודה לבין הגשת תובענה.

5.        המשיבים טוענים מנגד, כי לא היה שיהוי בהתנהלותם וכי העיריה היא שהשתהתה. לגופו של עניין טוענים הם, כי אין מדובר בהרחבה כי אם בשיפוץ וכי ערב השיפוץ היה ברחוב כביש סלול ותקין, אבני שפה ומדרכה. לטענתם, הם או אבותיהם שילמו עבור סלילת הכביש והמדרכה, ועל פי חוק העזר החדש לא ניתן לחייבם עבור שיפוץ המדרכה. "הרחבה", לדבריהם, לא היתה, וממילא לא הוכחה. כן טוענים הם, כי על פי הפסיקה חייבת להתקיים זיקה כלשהי בין ההיטל לבין ההוצאות בגין עבודת הסלילה הנטענת, והיא איננה קיימת בענייננו. ולבסוף: משעה שהעבודות החלו לפני חקיקת חוק העזר החדש, הרי שעל פי הוראת המעבר שבסעיף 14 לחוק, העיריה לא היתה  מוסמכת לחייבם מכוחו.

6.        לאחר תום הדיון ביקשה העיריה לצרף כאסמכתא את פסק דינו של השופט רובינשטיין בעע"מ 11646/05, עע"מ 1074/06 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' צרפתי, שניתן ביום 5.9.07 (להלן - עניין צרפתי). בקשתה נענתה וכך גם בקשת המשיבים להגיש כתב תגובה.

דיון

7.        צדק בית משפט קמא בדחותו את טענת השיהוי שהעלתה העיריה. אפילו נניח שהמשיבים השתהו בהגשת העתירה (שיהוי סובייקטיבי), אין בכך די כדי לקבוע קיומו של שיהוי, אלא נדרש כי במשך הזמן שבו השתהו שינתה העיריה את מצבה באופן שקבלת העתירה תגרום לה נזק (שיהוי אובייקטיבי); וגם אז יש לאזן בין נזקיהם של הצדדים ולהביא בחשבון את הנזק שעלול להיגרם לאינטרס הציבורי שבשמירה על שלטון החוק, כתוצאה מדחיית העתירה (ראו, למשל, פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה בעע"מ 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (ניתן ביום 7.12.06), פיסקה 87). העיריה אינה טוענת כי ניזוקה בשל האיחור  הנטען בהגשת העתירה. יש לזכור גם, כי העיריה החלה בהליכי הגבייה כשנה וחצי לאחר שהסתיימו חילופי המכתבים בין הצדדים, וכי עם התחלת הליכי הגבייה עתרו המשיבים לבית המשפט. 

ומכאן לגופו של עניין.

8.        השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא, מה טיבה של עבודת סלילת המדרכה נשוא הערעור שבפנינו? בהסתמכו על התמונות שהוצגו לו, קבע בית המשפט כי טרם ביצוען של העבודות לא היתה במקום מדרכה, בציינו, כי גם המשיב 2 העיד בפניו שהמדרכה נהרסה ונותרו רק אבני כורכר ואבני שפה. לפיכך, קבע, כי סלילתה של המדרכה, בנוסף לאבני השפה שהיו במקום, היא " הרחבה" של המדרכה. ככזו, חיוב בגינה מותר על פי סעיף 7(א)(1) לחוק העזר החדש, אשר גובר על סעיף 4(א) לאותו חוק, המתיר לחייב אותו נכס בהיטל סלילה פעם אחת בלבד.

           יוער בהקשר זה, כי העיריה הטעימה כי ככל ששולם תשלום בגין סלילת המדרכה, היה זה דמי השתתפות על פי חוק העזר הקודם של העיריה - חוק עזר לחדרה בדבר סלילת רחובות (קובץ התקנות 1772, יב באלול תשכ"ה, 9.6.65) (להלן - חוק העזר הקודם). המשיבים, הטוענים, כי הם או אבותיהם שילמו בגין סלילת המדרכה, לא הכחישו זאת, ואף טענו, כי התשלומים בוצעו בשנים 79' ו-80', דהיינו, בתקופת תחולתו של חוק העזר הקודם, שחייב בדמי השתתפות ולא בהיטל סלילה.

           הן העיריה והן המשיבים טוענים, כי אין מדובר בעבודות ל"הרחבת" המדרכה, אך מסיקים מכך מסקנות שונות. לשיטת העיריה, "אבני שפה" אינן "מדרכה", ולפיכך, אין מדובר ב"הרחבת" המדרכה אלא בסלילתה "המלאה". המשיבים לעומתם גורסים, כי מדובר בעבודות שיפוץ, שלא ניתן לחייב בגינן, ואין לכנותן "הרחבה", שגם לא הוכחה בכל מקרה.

9.        על פי חוק העזר הקודם, "מדרכה" היא "כל חלק מרחוב שהמועצה הקצתה אותו להלכי רגל, בהתאם לחוק עזר זה, לרבות אבני שפה וקירות תומכים; חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות, וקירות תומכים" (שם, בסעיף 1). "הנחת אבני שפה" (שם, בסעיף 13(2)) היא שלב בסלילת המדרכה, שניתן לחייב בגינו בתשלום דמי השתתפות. תוצאה זו מתקבלת משילוב של סעיף 13 לאותו חוק עזר עם סעיף 14(ב), המחיל את הוראת סעיף 7(ג), שעניינה בכבישים, גם לעניין מדרכות.

בדומה נקבע גם בחוק העזר החדש. "מדרכה" הוגדרה בו כ"רחוב או חלק מרחוב, בין מכוסה באספלט ובין מרוצף, לרבות אבני שפה ... שהעיריה הקצתה, לפי הוראות חוק עזר זה, להולכי רגל בלבד" (שם, בסעיף 1). הגדרת "סלילת רחוב" שבחוק עזר זה כוללת גם בנייתן של "אבני שפה": "סלילת רחוב" מוגדרת כ"סלילה, הרחבה, צמצום, הגבהה, השלמה, תיקון או שינוי אחר של רחוב בין אם הסלילה בוצעה בבת אחת ובין בשלבים שלהלן, כולם או מקצתם, בין לפי סדר השלבים שלהלן ובין אם לאו; ואלה השלבים ..." (שם, שם). אחד השלבים כולל  הנחת "אבני שפה" (ס"ק 9).

10.     קביעתו של בית משפט קמא לפיה העבודות לסלילת מדרכה - בנוסף ל"אבני השפה" - הן "הרחבה" של המדרכה, אינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוקי העזר שצוטטו לעיל. העבודות לסלילת המדרכה לאחר שלב הנחת "אבני שפה", כמו לאחר שלב אחר של סלילתה, הן עבודות להמשך סלילתה של המדרכה לצורך סלילתה המלאה. משכך, גם לא ניתן לקבל את טענת העיריה, שהנחת "אבני השפה" איננה חלק מסלילת המדרכה. בנוסף, משלא היו בפני בית משפט קמא נתונים על שטח המדרכה הקיימת ועל השטח ש"הורחב", לא ניתן היה להגיע למסקנה כי מדובר ב"הרחבת" מדרכה. מדובר אפוא בעבודה להשלמת סלילתה המלאה של המדרכה.

11.      נשאלת עתה השאלה, האם בנסיבות העניין חל חוק העזר החדש. הוראת המעבר שבסעיף 14(א) לחוק קובעת, כי "הוראות חוק עזר זה יחולו לגבי סלילת רחובשהעיריה החלה בביצועה ביום פרסום חוק עזר זה ברשומות (להלן - היום הקובע) ואילך". סעיף קטן (ב) משלים וקובע, כי "לגבי סלילת רחוב שהעיריה החלה בביצועה ערב היום הקובע יחולו הוראות חוק העזר הקודם". כאמור, "סלילת רחוב" הוגדרה בסעיף 1 לחוק העזר כ"סלילה, הרחבה, צמצום, הגבהה, השלמה, תיקון או שינוי אחר של רחוב ...". מאחר שהשלמת סלילתה של מדרכה, כחלק מן הרחוב, החלה בענייננו לאחר היום הקובע, יחול עליה חוק העזר החדש. יצויין, כי גם בית משפט קמא הגיע למסקנה כי על "הרחבה" חל חוק העזר החדש, והגם שלא פירש את הבסיס למסקנתו זו, נראה, כי אף הוא נמצא בהגדרה של "סלילת רחוב". טענת המערערת לתחולתו של חוק העזר החדש נסמכת על הוראת סעיף קטן (ב), לפיו חוק העזר הקודם יחול רק על עבודות שהחלו "ערב" תחילתו של חוק העזר החדש, דהיינו, בסמיכות לו. טענה זו הגיונה בצידה. וכך, על פי חוק העזר, סלילת מדרכה שהחלה בעבר - וכמו במקרה שלפנינו, לפני שנים רבות - הופסקה וחודשה לאחר תחילת החוק החדש, יחול עליה חוק זה, ואילו עבודת סלילה שהחלה לפני תחולתו של החוק החדש ונמשכה ברצף או בהפסקה קצרה יחול עליה החוק הקודם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ