אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור התביעה על קולת העונש שנגזר בגין עבירות שעניינן שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

קבלת ערעור התביעה על קולת העונש שנגזר בגין עבירות שעניינן שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא

תאריך פרסום : 22/10/2008 | גרסת הדפסה
ע"ת
בית הדין הצבאי לערעורים
73-08,74-08
24/08/2008
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס- המשנה לנשיא

- נגד -
התובע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן יונתן קיוול
הנתבע:
טור' מרו טסמה
עו"ד רס"ן מרק פרי
פסק-דין

1. טור' מרו טסמה (להלן: המשיב), הורשע בבית הדין לתעבורה, על פי הודאתו, בעברות שעניינן שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, לפי סעיף 79(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיפים 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה; וכן בעברה שעניינה אי קיום הוראות המחייבות בצבא, לפי סעיף 133(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי. בגין עברות אלו הושתו עליו 80 ימי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודה צבאית, מאסר מותנה ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה צבאי או אזרחי בפועל למשך 4 שנים. התביעה הצבאית ערערה על קולת עונש המאסר. ההגנה מצידה, השיגה על אורך הפסילה שהוטלה על המשיב.

2. נסיבותיהן החמורות של העברות עולות מכתב האישום -

"לאחר קבלת שיחת טלפון, עזב הנאשם את חדרו בבסיס והלך לכיוון עמדת הרכבים, עלה על הרכב הצבאי ועזב עמו דרך שער הבסיס לכיוון נהריה... בדרכו חזרה לבסיס כבו אורות הרכב, והנאשם פגע בקיר בטיחות שלצד הדרך, איבד שליטה, נפל לתעלה שהייתה לצד הכביש והתהפך עם הרכב על צידו. לאחר התאונה שבר החייל את השמשה הקדמית על מנת לצאת מן הרכב, וחזר באופן רגלי לבסיס. בעקבות התאונה נגרם לרכב הצבאי נזק בסך של כ-9,165 ש"ח.

... במועד ביצוע העבירה, לא היה הנאשם בעל רישיון נהיגה צבאי או אזרחי כלשהו.

... בטרם החל בביצוע המיוחס לו... שתה הנאשם שתי כוסות של משקה אלכוהולי מסוג "וודקה פרפקט" וכן שלוש כוסות של יין ביחידתו הצבאית...".

יצוין, כי אף שהאירוע התרחש ב-23/3/2007 הוגש כתב האישום בגינו רק ביום 3/1/2008, למעלה מתשעה חודשים לאחר מכן. עוד יצוין, כי המשיב החל לרצות את עונשו בעבודה צבאית ביום 1/7/2008 ולא נתקבלה עד הגשת הערעור בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

3. בגזר דינו נתן בית הדין קמא דעתו לנסיבות החמורות של מעשי המשיב ובהן הפגיעה ברכוש הצבא, הפגיעה במשמעת הצבא והסיכון שיצר המשיב בעת נהיגתו בכלי רכב הדורש הכשרה מיוחדת ללא רישיון נהיגה כלל ותחת השפעת משקאות משכרים. נסיעה אשר עלולה הייתה להסתיים ב"תוצאות קשות וטראגיות". כן נתן בית הדין קמא משקל לנסיבות הקולא ובהן נסיבותיו האישיות של המשיב, אשר עול פרנסת משפחתו מוטל על כתפיו; העובדה כי השתחרר מן השירות הצבאי וכבר השתלב במקום עבודה; העובדה כי הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי וכן התרשמותו של בית הדין מחרטתו של המשיב.

4. התביעה הצבאית מערערת על קולת העונש. התביעה טוענת כי בית הדין קמא נתן משקל גבוה מדי בגזירת העונש לנסיבותיו האישיות של המשיב. להשקפתה, העונש שהוטל על המשיב חורג לקולא מרמת הענישה הראויה בעברות מן הסוג הזה ובהתחשב בנסיבות ביצוע העברות ועל-כן מבקשת היא החמרה בעונש המאסר לריצוי בפועל.

5. ההגנה, מנגד, סבורה כי בית הדין קמא החמיר יתר על המידה עם המשיב בנוגע לפסילת הרישיונות. בא כוח המשיב טוען כי, מבלי להקל ראש בחומרת המעשים ובסיכון שיצרו, יש להביא בכלל שיקולי הענישה את השיהוי שחל בהגשת כתב האישום בתיק, את נסיבותיו האישיות של המשיב, את העובדה שלא יוחסה למשיב, בהיבט של סעיפי האישום, גרימת התאונה ואת רמת עונשי הפסילה בעברות מן הסוג הזה, הנמוכה, ברגיל, מן הפסילה שהוטלה עליו. על כן, סבור הסנגור, יש למתן את רכיב פסילת רישיונותיו של המשיב.

6. היבטי החומרה במקרה דנן רבים. ראשיתם ב שתיית משקאות משכרים בתחומי היחידה והמשכם בנטילת כלי רכב צבאי כונן, ללא רשות, ו ללא רישיון נהיגה כלל, מקום שמדובר בכלי רכב כבד, שהנהיגה בו מחייבת הכשרה מיוחדת אף לבעלי רישיון נהיגה (וראו בעניין זה: ע/106/03 רב"ט זק נ' התובע הצבאי הראשי, בפס' 6 (2003)). המשיב יצא את הבסיס עם כלי הרכב, בעודו תחת השפעת המשקאות ששתה. לא זו אף זו, בדרכו חזרה בכלי הרכב נגרמה תאונה בעקבותיה נגרם לכלי הרכב נזק של כ-9,000 ש"ח ולאחריה נטש המשיב את כלי הרכב וחזר רגלית לבסיס. אין ספק, כי במעשיו יצר המשיב סיכון ממשי לא רק לרכוש הצבא ולכוננות הצבא, אלא גם לחייהם ולשלומם של עוברי הדרך בכבישים בהם נהג בכלי הרכב הצבאי, ללא רישיון נהיגה כלל, צבאי או אזרחי.

בכגון דא כבר נקבע לא אחת כי -

"בתי הדין הצבאיים מצווים לתרום את חלקם במאבק בנגע תאונות הדרכים ולהטיל עונשים הולמים, במיוחד כאשר המדובר הוא בנסיבות של התנהגות חמורה, המבטאת זלזול בחיי אדם" (ע/118/06 סמל אשקרו נ' התובע הצבאי הראשי (2007)).

בהקשר להצבר עברות דומה נקבע -

"בעבירות בהן הורשע המערער היה ... סיכון חיי אדם ובגין דא חייב השיקול ההרתעתי והמניעתי לדחות מפניו את השיקולים השיקומים. רק מקרה הוא שהנהיגה במצב של שכרות לא גרמה לפגיעה בחיי אדם ואין המערער ראוי לפרס על כך. באשר לפסילת הרישיון על בית הדין להביא בחשבון לא רק את חובתו להגן על אנשי הצבא, אלא גם להגן על אנשי הציבור הרחב מפני נהגים שיכורים ומסוכנים ולכן לעניין זה אין כל חשיבות שהמערער שוחרר משירותו" (ע/192/97 רב"ט רזבן נ' התובע הצבאי הראשי (1997)).

7. חומרתן המובהקת של העברות, אשר רק בנס נסתיימו אך בפגיעה ברכוש ולא חלילה בפגיעה בהולכי רגל, בנהגים אחרים או במשיב עצמו, מחייבת כי שיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי יגברו על ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של המשיב. עברות כאלו דנן בנסיבות בהן נעברו, מצדיקות, ברגיל, הטלת עונש מאסר משמעותי לריצוי בפועל, בכליאה, נוסף על פסילת רישיונות ממושכת (לעניין הענישה הראויה בעברות בנסיבות דומות ראו: ע"ת/61/08 טור' ביסאוור נ' התובע הצבאי הראשי (2008); עניין רזבן).

8. בנסיבות העניין, עונש המאסר שהוטל קל במידה המחייבת את התערבות ערכאת הערעור. ברם, בשים לב למועד בו נעברו העברות והשיהוי הרב בהגשת כתב האישום; העובדה כי המערער סיים שירותו הצבאי והשתלב במקום עבודה, לפרנסתו ולפרנסת משפחתו; העובדה כי הודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשי העברה; והעובדה כי המשיב מצוי בעיצומו של ריצוי עונש המאסר בעבודה צבאית, ולמעשה ריצה כבר את רובו, אני מורה כי חלף עונש המאסר שהוטל על המשיב בבית הדין קמא יוטלו עליו 110 ימי מאסר בפועל, שירוצו בעבודה צבאית. מובהר כי תקופת המאסר בעבודה צבאית תימנה מן היום שבו החל לרצותה ובאותם תנאים עליהם המליצה הממונה על העבודה הצבאית.

9. לא מצאתי, בנסיבות המחמירות של העניין, כי היקף פסילת הרישיונות שהוטל על המשיב חורג לחומרה מהראוי, באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. לפיכך ערעור ההגנה נדחה. עונש המאסר המותנה ייוותר בעינו.

ניתן והודע היום, כ"ג באב התשס"ח‏, 24 באוגוסט 2008‏, בפומבי ובמעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ