אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר למואשם במעשים מגונים בקטינים

קבלת ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר למואשם במעשים מגונים בקטינים

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
3345-07
14/01/2008
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תמר פרוש
הנתבע:
מרדכי אסולין
עו"ד מרואן מויס
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא בן דוד והשופטים אברהם וארבל) בתפ"ח 532/06 ביום 28.2.07, בו נדון על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בארבעה אישומים של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בקטינים (סעיף 348(א)(א)(3) לחוק העונשין תשל"ז-1977) ובאחד מהם גם במעשה מגונה בפומבי ומעשה מגונה. על המשיב נגזרו שמונה שנות מאסר, מתוכן חמש שנים בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי, וכן פיצוי כספי של 10,000 ש"ח לכל אחד מחמשת המתלוננים.

ב.        בתמצית, על-פי כתב האישום המתוקן בו הודה המשיב, היה בבעלותו מכון כושר בצפת. אמו של הקטין באישום הראשון (שהיה בן 11 לעת המעשים) עבדה במכון; המשיב הציע לשמור על ילדיה בערבים, ובהזדמנויות שונות עשה מעשים מגונים באיבר מינו של הקטין, ואמר לו להניח ידו על איבר מינו. באישום השני נטל ידה של ילדה בת  תשע שהשתתפה בחוג במכון הכושר והניחה במספר מקרים על איבר מינו. באישום השלישי נצמד לגופן של אחיות קטינות וחיכך בהן את איבר מינו באזורים שונים, ואף הניח ידן על איבר מינו בתוך בגדיו, וכמו כן התקלח ואונן בפני אחת מהן תוך חיכוך סבון אל איבר מינו. גיל הקטינות היה - האחת מכתה ד' עד גיל בת מצוה, האחרת מגיל 8 עד 10. הדברים היו כרוכים במתן ממתקים או כסף. באישום הרביעי הניח המשיב ידה של קטינה בת תשע על איבר מינו מעל בגדיו.

ג.        (1) בית המשפט קמא עיין בתסקירי שירות המבחן באשר למשיב ובאשר לשתיים מן הקטינות. לגבי המשיב צוין כי לו רקע קודם בעבירות מסוג זה; ואכן עיינו בגיליון הרישום הפלילי, לפיו למשיב הרשעות מן העבר במעשים מגונים בקטינות, מן השנים 1995 ו-1999, בהם נידון למאסרים בני שנה, שאחד מהם קוצר בערעור ל-6 חודשים. בתסקירי שירות המבחן תוארו רקעו המשפחתי והמקצועי (הוראת חינוך גופני), דפוסי התמכרותו לעבירות המין וחשיבה מעוותת; תוארו גם תכנון העבירה ורמת דחפים גבוהה. הוסק כי קיימת סבירות בינונית עד גבוהה להישנות מעשים בעתיד, והומלץ על טיפול למנוע זאת. בתסקיר נפגע בקשר לאחת הקטינות תוארה הפגיעה הקשה בה וחרדת ההורים, שהמשיב היה חברם. בית המשפט עיין גם במזכר אבי שתיים מן הקטינות, שבו תוארה הפרשה, ונסקרו הוצאות שנגרמו למשפחה בעקבותיה, לרבות טיפולים פסיכולוגיים.  

           (2)    בית המשפט ציין בגזרו את הדין, לאחר שסקר את הרקע והשיקולים השונים, כי:

"מעשיו והתנהגותו של הנאשם ראויים לכל גנאי ולענישה מחמירה, ואם החלטנו בסופו של יום שלא למצות עמו הדין עד תומו, אזי זה בגין העובדה שהוא הודה בפנינו במעשיו כבר בראשית ההליך, צעד שמשמעותו אישור טענות הקטינים נגדו, אשר מנע את הצורך בהעמדת גרסתם למבחן, ומחלקם אף את הצורך להעיד בין כתלי בית המשפט ולחוות בשנית את אשר עבר עליהם. עוד הבאנו בחשבון לקולה את העובדה שמעשיו של הנאשם לבד מהיותם שפלים ובזויים, לא לוו בכוח או במעשי אלימות כלפי הקטינים".


ד.        (1)    בערעור טענה המדינה, כי עונש המאסר והפיצוי אינם תואמים את חומרת המעשים. נטען כי מסוכנות המשיב כעולה מעברו מצדיקה החמרה בעונשו, נוכח ניצול חולשתם של הקטינים, וכן כי הפיצוי נמוך מדי.

           (2)    לקראת הדיון קיבלנו תסקיר מעדכן של שירות המבחן, לפיו מתפקד המשיב בבית הסוהר כראוי; אך על-פי קביעת מב"ן, מסוכנותו המינית גבוהה, ולא הומלץ על יציאה לחופשות. המשיב הביע רצון לטיפול, אך מב"ן התרשם כי הדבר בא בעיקר כדי להשיג "רווחים משניים". נמסר על קשר מעקבי עם גורמי טיפול בכלא, והתרשמותם כי פנייתו אליהם באה לשכנע בכנות רצונו בטיפול.

           (3)    בפנינו טענה באת-כוח המדינה, כי המסוכנות מחייבת הרחקת המשיב לתקופה ארוכה ככל הניתן; אין כל נסיבה לקולה בעבירות שהעונש שלצדן הוא 7 ו-10 שנים; הפיצוי אף הוא רחוק מן הסכומים הנדרשים.

           (4)    באת-כוח שירות המבחן ציינה את הצורך בטיפול.

           (5)    בא-כוח המשיב טען, כי גזר הדין קמא מאוזן ושקול. המשיב עשה הכל על מנת לקבל טיפול מראשית מעצרו, אך לא אומצה ההמלצה הטיפולית שישולב במרכז לעברייני מין בפתח-תקוה. המשיב לא שולב גם בתכנית טיפולית בבית סוהר איילון. עוד צוין כי הפיצוי כולו שולם; נטען גם כי המשיב לא יקבל, ככל הנראה, שליש או חופשות, בהעדר טיפול, ואין מקום להחמרה. המשיב עצמו ציין את חרטתו וצערו, והבנתו לסבל הקרבנות; גם בו עצמו התנכלו מינית; בקשתו היא לא חופשה ולא שליש, שהוא מוותר עליהם - אלא טיפול.

           (6)    ההכרעה בערעור זה לא היתה קלה. מחד גיסא, המדובר בעבירות מין, ועל כך אין חולק ולא יתכן חולק; ועוד, המדובר ברצידיביסט החוזר לסורו בתחום זה עצמו, לאחר שנידון בעבר לא אחת. מאידך גיסא, בפני בית המשפט קמא עמדו נתונים אלה, והעונש שהטיל על המשיב לא היה קל. השאלה היא היש מקום להתערבותנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ