אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור המדינה בטול החלטה לבטל כתב אישום נגד נאשם באיומים נגד שוטר והחזרת התיק לשלום

קבלת ערעור המדינה בטול החלטה לבטל כתב אישום נגד נאשם באיומים נגד שוטר והחזרת התיק לשלום

תאריך פרסום : 20/09/2011 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בנצרת
2658-06-11
13/09/2011
בפני השופט:
1. אסתר הלמן אב"ד
2. אשר קולה
3. יוסף בן חמו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רותי כהן
הנתבע:
אריק טלקר
עו"ד בני הראל מטעם הסנגוריה הציבורית
פסק-דין

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בצפת, אשר ייחס לו עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: "חוק העונשין").

2.         על פי כתב האישום שהוגש כנגד המשיב, ביום 12/05/10 איים המשיב לפגוע שלא כדין בגופו של שוטר, (להלן: "המתלונן"), וזאת בכוונה להפחידו ולהקניטו.

3.         בטרם השיב לכתב האישום, הגיש המשיב בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, אשר נתבררה כפי שיפורט להלן, ללא טיעון בעל פה ובסופו של דבר, בית המשפט קמא נענה לבקשת סנגוריו של המשיב והורה על ביטול כתב האישום, בקובעו כי הוכחה "הגנה מן הצדק", מתוך כך שתלונה שהגיש המשיב כנגד השוטר במחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש"), נסגרה מחוסר עניין לציבור. בהתנהלות זו ראה בית המשפט קמא אכיפה בררנית, שבעטיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), התשמ"ד-1982, (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

4.         על החלטה זו הוגש הערעור שבפנינו, במסגרתו עותרת המערערת לבטל את ההחלטה ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא לשלב ההקראה.

5.         לאחר ששמענו טיעוני הצדדים ובחנו אותם, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל משני נימוקים, הן בשל פגמים פרוצדוראליים שקדמו למתן ההחלטה והן לגופו של עניין,  מששוכנענו כי לא היה מקום להגיע למסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא.

הפגמים הפרוצדוראליים :

6.         דיון בבקשה המוגשת במסגרת ההליך הפלילי בערכאה הדיונית, נערך, ככלל, במעמד הצדדים, לרבות דיון בטענה מקדמית, המועלית על ידי הסניגור, בהסתמך על סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי.

7.         כלל זה נועד קודם לכל, לשמור על זכויות הנאשם ולהבטיח כי המשפט יתנהל בנוכחותו, בין היתר, בשל החשיבות הניתנת ליכולתו של בית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי מבעלי הדין ומטיעוניהם. יחד עם זאת, הזכות לקיים הליך בנוכחות בעלי הדין איננה שמורה רק לנאשם והליך שבפנינו מבהיר היטב כיצד בירורן של טענות כבדות משקל, שלא במעמד הצדדים, ללא בירור עובדתי ממצה, עלול להוביל את בית המשפט למסקנות מוטעות.

8.         בטיעוניה בפנינו עמדה הסנגוריה הציבורית בנחישות על עמדתה, כי בית המשפט קמא לא היה מחויב לקיים דיון במעמד הצדדים בטענות המקדמיות שהעלה המשיב, ורשאי היה להסתפק בטיעונים שהגישו בכתב טרם מתן החלטתו. נציגי הסנגוריה הציבורית, טענו אף כי משהגישה המשיבה תגובה בכתב לבקשה שהוגשה על ידי הסנגורים, ולמרות שפעלה כך על פי החלטת בית המשפט קמא, ניתן היה לראות בהתנהגותה משום ויתור על טיעון בעל פה.

9.         עמדה זו איננה עולה בקנה אחד עם העמדה העקבית של הסנגוריה הציבורית, בכל אותם מקרים בהם נדחו בקשות שהוגשו מטעם הנאשמים ללא דיון בעל פה, שם בדרך כלל נשמעים טיעונים נחרצים והפוכים. כך למשל, בסוגיה האם יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים, בבקשה לעיכוב פסילה בפועל עד להכרעה בערעור, הצטרפה הסנגוריה הציבורית להליך "כידידת בית המשפט", בכדי לטעון כי החוק הקיים מחייב קיום הדיון, ולא ניתן לפגוע בזכויות הנאשם להיות נוכח במשפטו, בהיותה זכות חוקתית, בהעדר הסמכה מפורשת. נטען עוד כי  נוכחות הנאשם מתחייבת הן מתוך שמירת זכויותיו והן מתוך אינטרס הציבור בקיום הליך הוגן ובהבטחת האמון במערכת השפיטה.

10.        באותו עניין (ע"פ 1318/07 אלטורי נ. מדינת ישראל), קבע בית המשפט העליון, כי הדין המצוי, להבדיל אולי מן הדין הרצוי, איננו מאפשר הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפסילה על ידי ערכאת הערעור, ללא קיום דיון בעל פה.

בין היתר, נאמר שם (פסקה 5(4) לפסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין), כי:

"אחר הדברים האלה עלי לשוב ולומר, כי ניתוח מערך הסמכויות והזכויות בדין הקיים מביא לבסוף למסקנה, שכל עוד לא תוקן החוק, אין מנוס מהותרת המצב הקיים, המחייב דיון על פה בבקשת העיכוב, על כנו. זאת - גם אם השתמשה לדידי הסניגוריה הציבורית - שאת מלאכתה אני מוקיר ושיוצגה בטיעון רהוט בכתב ובעל פה - בכלי מלחמה ובמצבורי תחמושת גדולים וחזקים מדי לסוגיה שלפנינו, תוך הידרשות מרובה לזכויות יסוד כחופש התנועה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וחופש העיסוק שבחוק היסוד בשם זה - שאיש אינו כופר בהן כמובן, והשאלה היא אם זהו המקרה להעלותן בקול גדול על ראש השמחה" . (ע"פ 1318/07 מוחמד אלטורי נ' מדינת ישראל).

11.        בענייננו, כפי שיבואר להלן, הוגשו טיעוני הצדדים בכתב ואף שנקבע מועד לדיון בעל פה, ניתנה החלטת בית המשפט בטרם התקיים הדיון ועל סמך הטיעונים הכתובים בלבד.

12.        כאמור לעיל, בישיבה שהתקיימה ביום 31/03/11 ואשר נועדה להקראת כתב האישום, הודיע הסנגור כי הגיש בקשה בכתב לביטול כתב האישום, בהסתמך על טענה להגנה מן הצדק. הוא הוסיף גם, כי איננו מתנגד לכך, שבית המשפט (שהוא המותב הדן בהליך העיקרי), יעיין בחומר החקירה. בתגובה, ביקש ב"כ המאשימה לדחות את הדיון לתזכורת במעמד הצדדים, בית המשפט נענה לבקשה זו וקבע ישיבת תזכורת ליום 08/05/11.

13.        בטרם התקיים הדיון הורה בית המשפט קמא, כי הבקשה שהוגשה על ידי ההגנה תועבר לתגובת הצד שכנגד, ומשנתקבלה תגובת המאשימה, קבע בית המשפט כי ההחלטה בבקשה תינתן במועד התזכורת.

14.        בין לבין, הגיש המשיב תגובתו לתגובה, ובעקבות זאת, הורה בית המשפט קמא למשיבה להניח את תיק החקירה על שולחנו לצורך עיון בו. ספק בעיננו האם זו הדרך הראויה לברר את בקשת המשיב, מכל מקום, המערערת איננה קובלת בפנינו על החלטה זו, ב"כ המערערת אף איננה מתנגדת כי אנו נעיין, ככל שהדבר נחוץ, בחומר החקירה, לצורך הכרעה בערעור.

15.        כאמור, אף שב"כ המשיבה ביקש לקבוע תזכורת במעמד הצדדים, לאחר שיקבל את הבקשה וילמד אותה, ובית המשפט קמא נעתר לבקשה זו, בפועל, הושמעה החלטת בית המשפט קמא במועד התזכורת ועל סמך הטיעונים הכתובים בלבד. מסיבה זו כשלעצמה, סברנו כי יש מקום לקבלת הערעור והצענו לצדדים במהלך הדיון בערעור לחזור ולקיים דיון בפני בית המשפט קמא, אך לצערנו, עמדת הסנגוריה הייתה שאין כל מקום לקיים דיון במעמד הצדדים.

16.        הטענה כי המאשימה הסכימה לוותר על קיומו של דיון בעל פה מעצם העובדה שהגישה תגובה בכתב על פי החלטת בית המשפט לא יכולה להתקבל ויש להניח כי לא הייתה נטענת על ידי הסנגוריה הציבורית לו היה נמנע מהנאשם לקיים דיון בעל פה, רק משום שהגיש תגובה בכתב. יש לזכור גם כי נציג המאשימה ביקש לקבוע ישיבת תזכורת, כשנודע לו כי הוגשה בקשה לביטול כתב האישום ובית המשפט קמא נעתר לבקשתו, כך שאין כל אינדיקציה לכך שויתר על קיומו של דיון בבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ