אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור הביטוח הלאומי שעסק בקביעת אחוזי הנכות לעובד הסובל מליקוי שמיעה עקב פגיעה בעבודה

קבלת ערעור הביטוח הלאומי שעסק בקביעת אחוזי הנכות לעובד הסובל מליקוי שמיעה עקב פגיעה בעבודה

תאריך פרסום : 25/03/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
25840-10-14
19/03/2015
בפני השופטים:
1. סגן הנשיאה יגאל פליטמן
2. השופטת ורדה וירט-ליבנה
3. השופטת רונית רוזנפלד


- נגד -
המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רולן ספז
המשיב:
פ' כ'
עו"ד בועז דרנס
פסק דין

 

 

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

  1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה טרכטינגוט; בל' 35543-11-12), בו קיבל בית הדין האזורי את ערעור המשיב על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 1.8.12 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי דרגת הנכות היציבה של המשיב בגין ליקוי השמיעה בו לקה עומדת על 30%, אלא שחלק הארי, בשיעור 90% מכלל הנכות, אינו קשור לתנאי העבודה של המשיב. בהתאמה, ומשאך 10% מן הנכות ניתן לייחס לתנאי העבודה, קבעה הוועדה כי למשיב 3% נכות בגין ליקוי השמיעה. כמו כן קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10% בגין טנטון. הנכות המשוקללת של המשיב הועמדה על כן על 12.7% בגין ליקוי שמיעה וטנטון. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי קביעת הוועדה מבטלת את ההכרה בליקוי השמיעה בו לקה המשיב כפגיעה בעבודה, ומשכך, יש להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה בהרכב אחר. על כך הגיש המוסד לביטוח לאומי את בקשת רשות הערעור שלפנינו.

 

  1. בהחלטת בית הדין מיום 3.11.14 התבקש המשיב להגיש תגובתו לבקשת המוסד. כמו כן התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשת המוסד על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. הצדדים הסכימו לדיון בבקשה כאמור.

         לאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת בקשת המוסד ותגובת המשיב לבקשה, נוכח הסכמת הצדדים לדרך הדיון בבקשה ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור שהגיש המוסד כבערעור.

 

הרקע לבקשה

  1. מן המסמכים שבתיק עולה, כי המשיב, יליד 1945, לקה בליקוי שמיעה בילדותו. בהתאם לפסק דין קודם של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הוכר ליקוי השמיעה בו לקה כפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע (בל' 5469/06 מיום 28.10.10). ביום 6.6.12 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור 30% בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף ליקוי 72(1)(ח)(8), וכן דרגת נכות יציבה 10% בגין טנטון לפי סעיף ליקוי 72(4)(ד)(II). לאחר הפעלת תקנה 15 ברבע, קבעה הוועדה מדרג ראשון כי למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור 47%, בתחולה מיום 16.3.05. על כך הגיש המבקש (להלן: המוסד) ערר לוועדה, בו נטען כי על הוועדה היה לנכות מצב קודם בגין "בעיות שמיעה מילדות". הוועדה התכנסה בעניינו של המשיב ביום 1.8.12 וקבעה כדלקמן:

"דיון: בתיק הרפואי שתי בדיקות שמיעה. בבדיקה מ-16/3/05 נראית חרשות מלאה באוזן שמ', וליקוי בינוני חמור באוזן ימין. הליקוי בשמיעה זה מתאר נזק שבחלקו המרבי לא נגרם בחשיפה לרעש. במילים אחרות רק חלק ממנו אפשרי בחשיפה לרעש, כאשר הביטוי העיקרי הוא של נזק שלא נגרם בחשיפה לרעש. הסיבות לקביעה הנ"ל הן כדלקמן: 1. בחשיפה לרעש לעולם לא יכולה להיות חרשות מלאה באוזן. הרעש גורם לפגיעה בתדירויות הגבוהות ובחשיפה ארוכת שנים גם בתדירויות האמצעיות, אך לעולם לא לחרשות . יתרה מכך גם הפגיעה בתדירויות הגבוהות של 8000 הרץ היא 80 דציבל מקסימום.

בבדיקה המתוארת לעיל הפגיעה הנראית לעין היא הרבה קשה מכך ובלתי אפשרית בחשיפה לרעש.

וכדי להעמיד דברים על דיוקם ההכרה של בית המשפט ושל המל"ל בנזק השמיעתי כקשור בחשיפה לרעש משמעותו להבנת הועדה שרק חלק מהליקוי הנראה בבדיקה ב-3/05 נגרם מחשיפה לרעש ואילו החלק הארי נגרם מסיבות אחרות. קביעה זו מסתמכת על צורת גרף השמיעה שהיא אבסולוטית בקביעת הקשר לחשיפה לרעש.

בבדיקה שניה מ-11/7/10 נראה ליקוי מעורב בשמיעה בשתי האוזניים כאשר הליקוי המרבי בשתי האוזניים בתדירות 6000 ו-8000 הרץ הוא גרוע מ-80 דציבל, והליקוי בשמיעה בתדירות 500 הרץ הוא 40 דציבל בשתי האוזניים. גם בבדיקה זו החלק הארי של הנזק נגרם מסיבות שאינם חשיפה לרעש, וגרף השמיעה כפי שנראה בבדיקה מבטא בכללותו נזק שאינו קשור לחשיפה לרעש.

סף השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור 52 דציבל באוזן שמ' ו-57 באוזן ימין. סף שמיעה זה מתאים ל-30% נכות.

מתוך נכות זו 90% הם ע"ח סיבות שאינן קשורות במקום עבודתו ומתבטאות היטב בשתי בדיקות השמיעה ורק 10% קשור לחשיפה (שהם 3% בלבד). לעניין תחושת הטינטון מחמת הספק הועדה מקבלת את תחושת הטינטון כקשורה לחשיפה לרעש.

לסיכום: נכותו בגין טינטון 10% לפי סעיף 72(4)(ד)(II)

                                              3% לפי סעיף 72(1)(ב) 1 – 2.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ