אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת התנגדות בטענת העדר כשרות והשפעה בלתי הוגנת בשל עצימת עיניים למצבה של המנוחה

קבלת התנגדות בטענת העדר כשרות והשפעה בלתי הוגנת בשל עצימת עיניים למצבה של המנוחה

תאריך פרסום : 24/03/2019 | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
32844-06-16,32883-06-16,32869-06-16,4913-11-16
25/07/2018
בפני השופטת:
תמר סנונית פורר

- נגד -
המבקשים:
1. קרובת המשפחה של המנוחה
2. המתנדב
3. קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל
4. מגן דוד אדום - תל אביב

עו"ד גיל קלר
המתנגדים:
1. המתנגד 1
2. המתנגד 2

עו"ד אליעזר יפה
פסק דין

 

המתערב בהליך:

 

האפוטרופוס הכללי

ע"י ב"כ עו"ד מורן יונגר

 

בעניין עזבון המנוחה:              להלן: "המנוחה"  או "הקשישה"

 

א.      רקע עובדתי

 

  1. בעניינה של המנוחה ז"ל, שנפטרה ביום 9.2015 (להלן: "המנוחה"), נדונו בפניי ההליכים הבאים:

ת"ע 32883-06-16 בקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 8.8.12 שהוגשה על ידי המבקשים.

ת"ע 4913-11-16  התנגדות המתנגדים לצוואות המנוחה מיום 27.6.2012 ומיום 8.8.2012.

ת"ע 32844-06-16 בקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום  17.6.99 שהוגשה על ידי המתנגדים.

ת"ע 32869-06-16 התנגדות המבקשים לצוואת המנוחה מיום 17.6.99.

 

  1. הצדדים להליכים הנדונים:

המבקשים:

קרובת המשפחה של המנוחה –נשואה למר ---- שהינו בנה של --- ז"ל, אחות המנוחה.

המתנדב – מתנדב מטעם הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל שסייע למנוחה.

הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל – עמותה 580185700 רח' תובל 5, ת"א.

מגן דוד אדום תל אביב – תאגיד על פי חוק מגן דוד אדום, תש"י-1950 רח' יגאל אלון 60 ת"א.

 

המתנגדים:

המתנגד 1 – קרוב משפחה של המנוחה: בנה של הגב' -----, בתה של ----- ז"ל, אחות המנוחה.

המתנגד 2 – קרוב משפחה של המנוחה: בנה של הגב' -----  ז"ל, בתה של ----- ז"ל, אחות המנוחה.

 

המתערב:

ב"כ האפוט' הכללי הודיעה על התערבותה בהליך, בשל הוראות הצוואה האחרונה של המנוחה מיום 8.8.12 לפיה ציוותה את עזבונה, בין היתר, לגופים ציבוריים.

 

  1. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 27.9.2015. המנוחה הותירה אחריה מספר צוואות בעניין חלקן הוגשו ההליכים שבפניי.

 

  1. המנוחה הותירה צוואה בעדים מיום 17.6.1999. בעניין צוואה זו יש מחלוקת, שתידון להלן, האם מדובר בצוואה הדדית שהמנוחה ערכה יחד עם בעלה ---- ז"ל. במסגרת צוואה זו קבעה המנוחה כי כל רכושה יעבור לבעלה ---- ז"ל. היה ובעלה לא יהיה בחיים בעת פטירת המנוחה, היא קבעה הוראות מפורשות לחלוקת רכושה בין מספר יורשים, קרובי משפחתה:

25% ל----. בן של בת דודה של המנוחה.

25% למתנגד 2. בן של בת דודה של המנוחה.

20% למתנגד 1. בן של בת דודה של המנוחה.

7.5% ל---- . בן של בת דודה של המנוחה.

7.5% ל----. בן של בת דודה של המנוחה.

7.5% ל---- ביתה של ----. בת של בת דודה של המנוחה.

7.5% ל---- בנה של ----. בן של בת דודה של המנוחה.

 

כמו כן, המנוחה קבעה כי דירת מגוריה תתחלק בחלקים שווים בין המתנגד 1 לבין המתנגד 2.

כל היורשים הללו הם קרובי משפחה של המנוחה. הקשר המשפחתי גם צוין על ידי המתנגדים בבקשה שהוגשה על ידם לצו קיום הצוואה מיום 17.6.99.

 

  1. בעלה של המנוחה נפטר לפניה, ביום 18.7.1999. ניתן צו לקיום צוואתו מיום 21.6.1999 ביום 7.11.1999. בצוואתו של בעלה של המנוחה קבועות אותן הוראות הורשה כהוראות ההורשה של המנוחה בצוואתה מיום 17.6.1999. קרי כל רכושו של בעלה של המנוחה עובר אליה עם פטירתו. היה והמנוחה לא תהיה בחיים בעת פטירתו נקבעו הוראות מפורשות לחלוקת הרכוש בין מספר יורשים. החלוקה זהה לחלוקה המפורטת לעיל בצוואת המנוחה מיום 17.6.1999.

 

  1. המנוחה הותירה צוואה נוספת שנערכה בפני נוטריונית ביום 30.7.2007. במסגרת צוואה זו קבעה המנוחה כי רכושה יחולק בין היורשים הבאים:

100,000 ₪ למתנגד 1. בן של בת דודה של המנוחה.

התכשיטים ל----, בתה של ----.

יתרת הרכוש למתנגד 2. בן של בת דודה של המנוחה.

 

  1. בחודש 1/2012 עברה המנוחה להתגורר בבית האבות "משען" בחולון.

 

  1. לאחר המעבר לבית האבות, המנוחה הותירה צוואה בעדים מיום 27.6.2012. במסגרת צוואה זו קבעה המנוחה כי רכושה יחולק בין היורשים הבאים:

30% למתנדב מטעם הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל שליווה את המנוחה.

50% לקרובת המשפחה של המנוחה.

10% לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, שמתנדב מטעמם ליווה את המנוחה.

10% למגן דוד אדום – תל אביב.

 

  1. כעבור זמן קצר ערכה המנוחה צוואה נוספת בעדים מיום 8.8.2012. במסגרת צוואה זו קבעה המנוחה כי רכושה יחולק בין היורשים הבאים (אותם יורשים כפי שקבעה בצוואתה מיום 27.6.2012 כאשר החלוקה ביניהם שונתה כך שהוגדל חלקם של היורשים שאינם בני משפחה):

40% למתנדב מטעם הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל שליווה את המנוחה.

30% לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.

20% למגן דוד אדום – תל אביב.

10% ל----, קרובת משפחתה של המנוחה.

 

  1. ביום 13.6.2013 הוגשה על ידי היועמ"ש במשרד הרווחה בקשה למינוי אפוטרופוס על רכושה של המנוחה, במינוי מוגבל למכירת דירת מגוריה (ראו: א"פ 29365-06-13). ביום 14.6.13 מונתה עו"ד ליאת נוח בשם "שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ, במינוי מוגבל כאפוט' לרכוש, לצורך מכירת דירת המנוחה ברח' נהריים 5, ת"א.

 

  1. ביום 23.11.14 מונה המתנגד 1 (אחד המתנגדים בתיק זה) כאפוט' קבוע לגוף ורכוש המנוחה לאחר קבלת תסקיר מפורט שהמליץ על כך (ראו: א"פ 31122-05-14).

 

  1. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 27.9.2015, כשהיא אלמנה וללא ילדים.

 

  1. לאחר פטירתה של המנוחה הוגשו ההליכים שפורטו לעיל.

כמו כן, הוגשה על ידי המבקשת 1 בקשה למינוי ב"כ כמנהל עזבון המנוחה, על פי הוראות הצוואה מיום 8.8.12 (ראו: ת"ע 32898-06-16).במסגרת תיק זה הגיעו הצדדים להסכמה על מינויו של המתנגד 1 (אחד המתנגדים בתיק) כמנהל עיזבון זמני. מינויו הינו עד ליום 15.3.2019.

 

  1. בתיקים שבכותרת (וכן בתיק למינוי מנהל עזבון) התקיימו 7 דיונים והוגשו סיכומים בכתב. בהתאם לכך, ניתן כעת פסק הדין.

 

ב.      תמצית טענות הצדדים

 

טענות המתנגדים

 

  1. המתנגדים טוענים כי יש לדחות את הבקשה למתן צו קיום צוואת המנוחה מיום 8.8.12, יש להורות על פסילת צוואת המנוחה מיום 27.6.12 ויש ליתן צו קיום לצוואת המנוחה מיום 7.6.99.

 

  1. המתנגדים טוענים כי במועד חתימת צוואת 27.6.12 וצוואת 8.8.12 המנוחה לא היתה כשירה לצוות.

 

  1. המתנגדים טוענים כי במועד חתימת צוואת 27.6.12 וחתימת צוואת 8.8.12 הייתה השפעה בלתי הוגנת על המנוחה מצידם של קרובת המשפחה של המנוחה והמתנדב, בשל תלות מקיפה ויסודית של המנוחה בהם עד כדי שלילת רצונה החופשי של המנוחה. כמו כן טוענים כי המנוחה הכירה את עו"ד שערך את הצוואות בשנת 2012 בעטייה של המבקשת קרובת המשפחה של המנוחה, ולא קודם לכן.

 

  1. המתנגדים טוענים כי צוואת המנוחה מיום 7.6.99 היתה צוואה הדדית עם בעלה, לכן המנוחה לא היתה יכולה לשנות את הוראות הצוואה ההדדית בשל עיקרון ההסתמכות ובהתאם לדין.

 

  1. המתנגדים טוענים כי יש להורות על היפוך נטל ההוכחה לאור אי כשירות המנוחה לצוות לגבי שתי הצוואות משנת 2012 וכן לאור פגם שנפל בצוואת 8.8.12 הנעדרת הצהרת המנוחה שזו צוואתה.

 

טענות מבקשי צו קיום הצוואה

 

  1. המבקשים טוענים כי יש ליתן צו קיום לצוואת המנוחה מיום 8.8.12 הואיל ומדובר בצוואתה האחרונה של המנוחה, המבטלת כל צוואה שנעשתה לפני כן.

 

  1. המבקשים טוענים כי יש לדחות את הטענה בדבר העדר כשירות המנוחה לצוות לאור שתי חוות דעת רפואיות הן של ד"ר ברוך שבדק את המנוחה בזמן אמת והן של פרופ' נוי שמונה על ידי ביהמ"ש כמומחה בתיק.

 

  1. המבקשים טוענים כי יש לדחות את טענות המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת הואיל והמבקשים לא ידעו על היותם זוכים על פי צוואת המנוחה, אלא לאחר פטירתה. המבקשים טוענים כי לא הוכחה כל תלות וסיוע מצד המבקשים כלפי המנוחה. המבקשים טוענים כי המנוחה היתה עצמאית, הן מבחינה שכלית והן מבחינה פיזית, על פי המסמכים הרפואיים בתיק.

 

  1. המבקשים טוענים כי צוואת המנוחה מיום 17.6.99 איננה צוואה הדדית, מאחר שלא נערכה באותו מועד של צוואת בעלה המנוח וכן קיים שוני מהותי לגבי הנכס העיקרי של בני הזוג.

 

טענות ב"כ האפוטרופוס הכללי

 

  1. ב"כ האפוט' הכללי טוענת בסיכומיה כי היא מייצגת את המטרה הציבורית וההנצחה הקבועים בצוואת המנוחה מיום 8.8.12 ומצטרפת לאמור בסיכומי המבקשים.

 

  1. יש לציין כי ב"כ האפוט' נטלה חלק פעיל בהליכים שבכותרת ואף בבקשה למינוי מנהל עזבון (ראו: ת"ע 32898-06-16). ב"כ האפוט' הכללי הצטרפה לכל אורך ההליכים המשפטיים לעמדת המבקשים, הגישה עמדתה לבקשות השונות וכן כאמור לעיל סיכומים וחקרה את העדים השונים.

 

ג.       דיון והכרעה

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם, דין התנגדות המתנגדים לצוואות שערכה המנוחה בשנת 2012 להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן.

 

  1. טענות ההתנגדות נשענות על ארבעה אדנים שייבחנו ויוכרעו, כפי שיפורט להלן.

 

(1).    טענת הפגם בצוואת המנוחה  כמעביר נטל ההוכחה

 

  1. המתנגדים טוענים כי נטל ההוכחה בדבר כשרות המנוחה לצוות צריך לעבור לפתחם של המבקשים בשל פגם צורני בצוואתה האחרונה של המנוחה, מאחר והמנוחה לא הצהירה בפני העדים כי זוהי צוואתה.

 

  1. המבקשים טוענים כי המתנגדים זנחו טענה זו, וכן כי נוסח הצוואות מבהיר שהמנוחה ערכה את הצוואות תוך ידיעה שאלה צוואותיה.

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, דין טענת המתנגדים בעניין זה להידחות.

 

  1. הפגם בצוואה, אינו פגם היורש לשורשי הצוואה ועל כן עדיין על המתנגדים להוכיח את טענות התנגדותם.

 

  1. הפגם של אי הצהרת המנוחה בצוואה אינו מהווה חלק ממרכיבי היסוד הנדרשים לצוואה בעדים (ראו סעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה).

 

  1. גם המתנגדים אינם טוענים כי הפגם פוגע באותנטיות של הצוואה ובנכונותה. המתנגדים מעלים טענות אחרות אותן אכן יש לבחון, והאם יש בהן די על מנת להורות על ביטול הצוואה.

 

  1. בנסיבות הללו ולאור אופיו של הפגם לא שוכנעתי כי הדבר מעבר את נטל ההוכחה לכשרות הצוואה לידי המבקשים, ונטל ההוכחה להוכחת טענות ההתנגדות מוטל עדיין על כתפי המתנגדים.

 

(2).    כשרות לצוות

 

  1. כשרות לצוות קבועה בסעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"):

"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".

 

  1. בחינת כשרותה של המנוחה לצוות, צריכה להיעשות נכון למועד עריכת הצוואה, ועל הראיות להתייחס למועד זה:

"ההגבלה שלעיל נוגעת למצבו הנפשי, המנטלי והגופני של המצווה, עת ערך את הצוואה, ויכולתו להבין את מהות הצוואה וההשלכות על הזוכים ברכושו, ומנגד על אלה המודרים ממנו. נקודת הזמן אותה יש לבחון היא מועד חתימת הצוואה, וכך גם על חומר הראיות המובא לפני ביהמ"ש להיות רלוונטי לאותה נקודת זמן בדיוק. נטל הוכחת קיומה של הגבלה כאמור מוטל על הטוען לה, קרי על המתנגד. מידת ההוכחה אינה עניין של מה בכך, ואין די בהעלאת ספקות (ע"א 851/79, 160/80 בנדל נ' בנדל פ"ד לה(3) 101; ע"א 279/87 רובינוביץ נ' קרייזל פ"ד מג(1) 760; ע"א 142/80 מירסקי נ' מירסק פ"ד לה(2) 155; ע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי (13.6.1995); ע"א 724/87 כלפה נ' גולד פ"ד מח(1) 22; עמ"ש (ת"א) 35907-02-12 מ'נ' נ' מ'ג' (17.11.2013))". (ההדגשות הוספו).

ראו: שוחט; גולדברג; פלומין דיני ירושה ועזבון (מהדורה שביעית התשע"ד-2014), עמ' 121-122.

 

  1. המנוחה ערכה שתי צוואות בזמן קצר – ביום 27.6.12 וביום 8.8.12. בהתאם לכך, יש לבחון את מצבה של המנוחה עת ערכה את הצוואות, קרי בתקופה הסמוכה טרם, בזמן ובטווח הזמן הקרוב לחתימת הצוואות על ידה.

 

  1. מדובר בשתי צוואות שנערכו בהפרש של כחודש וחצי האחת מן השניה והוראותיהן כמעט זהות. ההבדל הינו לגבי אחוזי העזבון שציוותה המנחה לזוכים:

בצוואת 27.6.12 – 30% למתנדב ; 50% לקרובת המשפחה של המנוחה קרובת המשפחה; 10% לקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל; 10% למגן דוד אדום.

בצוואת 8.8.12 – 40% למתנדב ; 10% לקרובת המשפחה של המנוחה קרובת המשפחה; 30% לקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל; 20% למגן דוד אדום.

 

  1. צוואות אלה מהוות שינוי מהותי מצוואות קודמות שערכה המנוחה (בשנת 1999 ובשנת 2007) בהן ציוותה את עזבונה אך ורק לבני משפחתה.

 

  1. בהשוואת הצוואות משנת 2012 זו מול זו, ניתן לראות כי מדובר באותם הזוכים, באותו מינוי מנהל עזבון (עורך הדין עורך הצוואה) עם הבדלים מהותיים באחוזי ההורשה. ההבדל המהותי מתייחס להפחתה ניכרת באחוזי ההורשה לקרובת המשפחה היחידה המופיעה בצוואה, קרובת המשפחה של המנוחה, מהיורשת העיקרית בצוואה מיום 27.6.2012 ליורשת שחלקה 10% בלבד בצוואה מיום 8.8.12, תוך הגדלה משמעותית ביותר לשאר הזוכים שאינם בני משפחה. הבדל נוסף בין הצוואות הינו התוספת בצוואת 8.8.12 לגבי המתנדב, כי אם יסרב לקבל את חלקו בעזבון, יחליט מנהל העזבון מה יעשה בחלק זה.

 

  1. בענייננו, לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות שהוצגו בתיק, שוכנעתי כי המנוחה לא היתה כשירה לצוות בעת עריכת צוואות 2012. מדובר בראיות כבדות משקל ממקורות שונים בזמן אמת. בחינת התמונה שהתגלתה בפני בית המשפט הייתה כזו שמשקל הראיות שיכנע באופן מובהק בנכונות הטענה.

 

  1. מצבה של המנוחה כפי שהתברר במספר אופנים, ויפורט להלן, מעלה כי בשעת עריכת הצוואות בשנת 2012 המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה:
  • המסמכים הרפואיים, הדוחות הסוציאליים, התכתבויות שונות בזמן אמת והעדויות בהליך זה בעניין מצבה של המנוחה בשנת 2012 שהעידו כי היא סובלת ממחשבות שווא כלפי אנשים שונים ובפרט בנושאים הקשורים ישירות לענייני כספים, ליורשיה בצוואות הקודמות, למצבה הכספי, לתפיסת עולמה לגבי מצבה האישי וליחסיה עם הסובבים אותה.
  • העדר רישום וחלקיות תיעוד כפי שציין המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו והתייחסות המומחה לעניין מחשבות השווא של המנוחה כמשפיעות על כשרותה לצוות.
  • חקירתו של המומחה שערך את חוות הדעת מטעם בית המשפט ולפיה בנסיבות תיק זה יש מקום לשינוי תוצאת חוות הדעת לאור התבררות ותיאור של נסיבות נוספות שהיו בסמוך לעריכת הצוואות בשנת 2012.
  • העדר בדיקה ישירה בדבר יכולתה של המנוחה לצוות כאמור חוות דעתו של ד"ר ברוך שנערכה סמוך לעריכת צוואת 27.6.12.

 

  1. המתנגדים טוענים כי המנוחה לא היתה כשירה לצוות בעת עריכת צוואות 2012, וזאת לאור המסמכים הרבים המעידים על מחשבות השווא שהיו למנוחה וכן לאור חוות דעת המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש ובפרט לאור חקירתו. המבקשים טוענים כי המנוחה היתה כשירה, וזאת לאור חוות דעת רפואית מיום 21.5.12 שנערכה על ידי ד"ר ברוך המעידה כן וכן לאור חוות דעת המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש.

 

  1. על מנת לבחון את מצבה הרפואי של המנוחה וכשרותה בעת עריכת צוואות 2012, מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' נוי (להלן גם: "המומחה"). המומחה קבע בתחילה בחוות דעתו כי המנוחה הייתה כשירה במועד עריכת הצוואה בחודש 8/2012. עם זאת, עם התקדמות ההליך, פרישת מארג הראיות הרב ושמיעת העדויות, וכן עדותו של המומחה בהרחבה – עולה כי קביעתו זו סוייגה והוא היה ער לכך שבפניו לא נחשפו מלוא הראיות ומלוא התמונה שנחשפה בפני בית המשפט.

 

  1. בסופו של יום הותיר המומחה עצמו את מלאכת ההכרעה בידי בית המשפט על סמך הראיות, הנסיבות, העדויות והעובדות שהתבררו בפניי.

ראו לעניין הצורך בבחינה משפטית של כלל הראיות ממקורות שונים (ולא רק חוות דעת המומחה שבוחן את הדברים בדיעבד): עמ"ש 55336-12-14 ר' ז' נ' ר' א' סעיפים 5-6 לפסק דינו של כב' הש' שוחט (6.3.16).

 

  1. על מנת לקבל תמונת מצב מקיפה ומלאה לגבי מצב המנוחה בעת עריכת צוואות 2012, יובאו להלן על פי סדר כרונולוגי, מסמכים שנערכו על ידי האנשים שסבבו את המנוחה בזמן אמת בתקופה זו, עם כניסתה ל"משען" בחודש 1/2012. מדובר במסמכים שנערכו על ידי אנשים שבאו במגע יומי עם המנוחה. למסמכים אלה חשיבות רבה במסגרת ההכרעה האם המנוחה היתה כשירה בעת עריכת הצוואות בשנת 2012.

 

 

  1. בפרט ייחסתי משקל למסמכים שנערכו על ידי העו"ס ---- שעבדה ב"משען" (להלן גם: "עו"ס ----") ולעדותה בפניי מיום 28.9.2017, שניכר כי היתה קרובה מאוד למנוחה. מהראיות עולה כי המנוחה הרגישה כי היא יכולה לדבר עם העו"ס ---- באופן חופשי ובפתיחות ושיתפה אותה בענייניה האישיים ובתחושותיה לאורך זמן. כמו כן, ניכר כי העו"ס ---- דאגה למנוחה ולמכלול ענייניה, אם הרפואיים ואם בכלל, פנתה שוב ושוב לצוות הרפואי בעניין מחשבות השווא של המנוחה ומצבה המנטלי ולא הרפתה עד שקיבלה מענה ראוי.

 

  1. עו"ס ---- הייתה הגורם היחידי החיצוני והאובייקטיבי שהיה בקשר עם המנוחה ותמונת המצב שהיא שירטטה בפני בית המשפט בעדותה ובמסמכים שכתבה בזמן אמת, הצליחו להעביר תמונה אותנטית, מהימנה ומקיפה לגבי מצבה של המנוחה סביב מועדי עריכת הצוואות בשנת 2012. עדותה הייתה מפורטת, אמינה וחשובה ביותר להבנת הלך נפשה של המנוחה בסמוך לעריכת הצוואה.

 

  1. עו"ס ---- הייתה גם זו שחשה שמצבה של המנוחה דורש טיפול וכי המנוחה אינה רואה את הדברים כהווייתם. גם כאשר הגורמים הרפואיים סברו שאין מקום לבדיקות נוספות, היא זו שהמשיכה לבקש כי המנוחה תקבל טיפול הולם והעלתה שוב שוב ספקות לגבי מצבה של המנוחה.
  2. במסמך שערכה עו"ס ----, מיום 26.2.12 וכותרתו "טופס הפנית דייר לייעוץ פסיכיאטרי" העו"ס מציינת: "ירידה בזכרון ובלבול" וכן לאחרונה ירדה במשקל כ-10 ק"ג, לדבריה המטפלות הרעיבו אותה" ובהמשך "ירידה תפקודית וקוגנטיבית, בלבול, חזרה על אותם סיפורים".

 

  1. במכתב מיום 27.3.12 שערכה העו"ס ---- היא כותבת לרופאה של המנוחה לגבי מצבה הקוגניטיבי הירוד וכן מחשבות שווא לגבי רומן שמנהלת עם רופא שטיפל בה בבית החולים בו אושפזה בעבר:

"שלום ד"ר פלופסקי,

בהמשך לשיחתנו הטלפונית לגבי הגב' ----, אבקש לעשות בדיקת מיני מנטל (בביקור הקודם לא עשית לה).

בנוסף, רציתי להתייעץ איתך על מצבה הנפשי – לאחרונה חוזרת על אותם סיפורים באופן אובססיבי במיוחד על סיפור הרומן שלה עם פרופסור XXX (?) מנהל מחלקה ---- ב----. לדבריה, היא הכירה אותו בזמן שהיתה מאושפזת בבית החולים, היא מספרת שהוא הציע לה לנסוע איתו יחד לחו"ל וכשהיא סירבה כעס עליה, כמו כן הציע לה שהם יעברו יחד לדיור מוגן בנוסף מספרת שלאחרונה עבר אירוע מוחי והיא לא יכולה לתקשר איתו – היא מתקשרת אליו אך כיוון שהוא לא יכול לדבר הוא מסמן לה בעזרת תיפוף על השולחן שהוא שומע אותה. לאחרונה היא מתקשרת ואומרים לה (לא ברור מי) שתפסיק להתקשר אליו.

מבדיקה שלי במרכזיה של ---- אותו רופא עדיין עובד ומנהל את מחלקת ----.

האם אתה חושב שהגב' סובלת מהפרעה דלוזיונית מסוג ארוטומניה? ואם כן כיצד ניתן לעזור לה כיוון שהיא לא מפסיקה לבכות עליו והדבר לא נותן לה מנוחה.

במידה ואתה זקוק לעוד אינפורמציה אתה יכול ליצור איתי קשר – (מספר הטלפון שלה)." (ההדגשות הוספו), שמו של הרופא הוסר מטעמי צנעת הפרט.

                                                    

  1. ביום 28.3.12 עורך ד"ר פלופסקי איגור, פסיכיאטר, בדיקה חוזרת למנוחה בשל מכתבה של העו"ס ובה הוא מתרשם כי "ישנם רמזים למחשבות שווא פרנואידליות".

 

  1. ביום 8.4.12 מצוין בהחלטת ועדת קבלה של בית האבות משען עליה חתומים מנהל בית האבות, רופא, עו"ס ואחות: "קיימת ירידה מנטלית קלה, רמזים למחשבות שווא".

 

  1. ביום 8.5.12 עורכת העו"ס ---- מסמך "חוות דעת לאפוטרופסות בהסכמתה" בו היא מציינת: "מצבה הפיזי השתפר מעט אך קיימת ירידה קוגניטיבית ורמזים למחשבות שווא פרנואידיות. יש לציין כי ד"ר גרצמן הפסיק לתת לה את הרספריד (לא ברור לי למה). לאחרונה העזיבה את עו"ד --- שטיפל בענייניה ויצרה קשר עם עו"ד אחר. איננה סומכת על הקשר של התומך העיקרי שהיה לה (ד"ר ---). עסוקה עדיין ברופא מ---- שטוענת שניהלו רומן".

 

 

  1. ביום 21.5.12 נערכה על ידי ד"ר משה ברוך "תעודת רופא", לאחר בדיקה פסיכיאטרית וקוגניטיבית, עבור חתימת טופס ייפוי כוח ולפיה המנוחה:

"נמצאת בהכרה מלאה, בדעה צלולה, קיימת בבדיקה ירידה קוגניטיבית בחומרה קלה אך יחד עם זאת היא אחראית למעשיה וכשירה לחתום על טופס בקשה לייפוי כוח.

לא מצאתי בבדיקתה התוויה למינוי אפוטרופוס." (ההדגשות הוספו).

 

  1. בהקשר זה, יצוין כי הוכח בפני שבדיקתו של ד"ר ברוך לא היתה לשם עשיית צוואת המנוחה, אלא לשם חתימת ייפוי כוח בלבד, לכן אין בחוות דעת זו על מנת להעיד כי המנוחה היתה כשירה לצוות במועד עריכת הצוואה. ד"ר ברוך מציין זאת במסגרת חוות דעתו הרפואית לגבי המנוחה מיום 21.5.12. כמו כן, ד"ר ברוך נשאל על כך בחקירתו והשיב בכנות כי הבדיקה שביצע למנוחה לא היתה לשם עריכת צוואה, מאחר שהיתה נעדרת בדיקות הכרחיות דוגמת: אומדן רכוש, השפעת שינוי הצוואה על היורשים וכו' (ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 223 שורות 3-24 ועמ' 224 שורות 10-12).

 

  1. ביום 4.6.12 מציינת העו"ס ----: "הקשישה פנתה אליי נסערת ובוכה שהיא צריכה לדבר איתי. היא חושדת בעורך דין החדש שמרמה אותה וגם בבת דודתה קרובת המשפחה של המנוחה שרוצה לגנוב את כספה. היא הבינה שהעו"ד רוצה לקנות עבורה דירת שני חדרים. הרגעתי את הקשישה ואמרתי לה שאשוחח עם העו"ד ושאני בטוחה שהיתה אי הבנה. נראה כי שוב עולים תכנים של פרנויה וחוסר אמון אצל הקשישה."

 

  1. ביום 6.8.12 מציינת העו"ס ----: "הקשישה עדיין לא רגועה לגבי עורך דינה ולגבי בת דודתה קרובת המשפחה של המנוחה. אמרתי לה שאשוחח עם קרובת המשפחה של המנוחה."

 

  1. העולה מהמסמכים וכן מעדותה המפורטת מאוד של עו"ס ---- מיום 28.9.2017 כי טרם עריכת הצוואות ובסמוך לכך המנוחה הייתה במצב נפשי ופיזי שיש בו על מנת להשפיע ישירות על יכולתה להבחין בטיבה של צוואה. המנוחה הייתה ערירית, בודדה מאוד, הייתה זקוקה לעזרה רבה מאוד פיזית (עו"ס ---- העידה כי לא יכלה להתנייד עצמאית), ניתקה קשרים חברתיים שהיו לה וניתקה קשרים עם בני משפחה. למנוחה היו מחשבות שווא הנוגעות ישירות לנושאים רכושיים: הן כלפי בני משפחתה והקרובים לה והן כלפי עורכי הדין שטיפלו בעניינה. המנוחה האשימה את המטפלות שטיפלו בה כי הרעיבו אותה, בהמשך האשימה את המטפלות  ממשען כי הן גנבו לה דברים. המנוחה טענה כי נגנבו לה כספים מחשבון הבנק. לכך יש להוסיף את מחשבות השווא כלפי הרופא והתיאור מכמיר הלב של העו"ס ---- לגבי שברון ליבה של המנוחה בעניין הקשר עימו. כל הנסיבות הללו והראיות שהוצגו מובילים למסקנה כי המנוחה לא יכולה הייתה לשקול באופן "נקי" שיקולים נדרשים לצורך עריכת צוואה.

 

  1. גם המסמכים שנערכו לאחר עריכת הצוואות אך בסמוך להם ממשיכים להראות כיצד מצבה של המנוחה אינו בטוב ומחזקים את הראיות שהיו טרם עריכת הצוואה בדבר חוסר יכולתה להבחין בטיבה של צוואה.

 

  1. ביום 4.9.12 מציינת העו"ס ----: "לאחרונה הקשישה מאוד לא רגועה לגבי מצבה הכלכלי ולא בוטחת בעורך דינה.... הקשישה לא מבינה על מה שילמה כל כך הרבה כסף למשען..."

 

  1. ביום 6.9.12 מציינת העו"ס ----: "הקשישה עדיין לא סומכת על עורך דינה. הסברתי לה שהיא לא סומכת על אנשים באופן כללי ומאוד חשדנית וגם אם לא תמשיך לעבוד עם גיל ותיקח עורך דין אחר יעלו גם שם חשדות. היא הסכימה. הצעתי לה למנות אפוטרופוס חיצוני אם היא תחליט בסופו של דבר שלא מעוניינת לעבוד עם גיל. הצעתי לה שעד יום ראשון תקבל החלטה על מנת שהדבר לא ימשיך להטריד אותה."

 

  1. ביום 6.10.12 כותב המבקש, המתנדב, שבא במגע עם המנוחה והיה קרוב אליה, אל הגב' ---- מהקרן לרווחת נפגעי השואה כי המנוחה אינה סומכת על העו"ס ממשען ועל עורך דינה, חושדת כי גונב ממנה כספים ומעוניין למכור את דירתה וכן כי נעלמו לה מהבנקים מאות אלפי שקלים. מכתב זה מעיד כי גם המתנדב עצמו היה ער למצבה ולמחשבות הפרנואידיות ולמחשבות השווא שלה, בפרט בנושאי כספים:

"היי ---,

השבוע הייתי אצל הקשישה וביקשתי ממנה שתפרט לי מדוע היא זקוקה לעזרתכם בעניין עורך הדין. היא לא סומכת על עורך הדין שיש לה, היא חושבת שהוא מרמה אותה וגונב לה כסף לדוגמה היא סיפרה לי שהוא לקח לה בעבור שירות מסוים פעמיים 2,000 ₪ ודוגמה נוספת היא חושבת שהוא רוצה למכור את הדירה לבת דודה שלה (שדרכה הקשישה הגיעה לעו"ד) ולא להשאיר לה כסף.

יש לה גם בעיה מול הבנקים שנעלמו לה מאות אלפי שקלים והיא לא יודעת לאן (והאם אכן נעלמו)...

בנוסף, היא גם לא סומכת על --- והיא חושבת ש"--- בצד שלו".

היא מבקשת שתעזרו לה עם עו"ד מטעמכם אולי שיוכל לבדוק את כל הנושאים הללו. בנוסף, היא רוצה שאני אפגש עם העו"ד ועם ---. אני לא מרגיש בנוח להיפגש איתם לבד, גם כי זה לא תפקידי, וגם כי איני מבין בנושאים הללו. מצד שני, אין לה מישהו אחר...

הפתרונות שחשבתי עליהם:

  1. אולי תוכלו באמת לצוות לה עו"ד מטעמכם שיהיה ניטרלי ויבדוק את כל העניינים ויסביר לה מה נכון ומה לא ואיך לפעול מכאן (כולל שיסייע לה במכירת הדירה והטיפול מול הבנקים).
  2. אולי לבינתיים, נכון שאת ואולי גם ---, ביחד איתי, ניפגש עם הקשישה ועם יתר הגורמים בשביל לנסות לסייע.

אודה לבדיקתך ועדכוני בהתאם.

חג שמח!!

----." (ההדגשות הוספו).

 

  1. ביום 21.10.12 מציינת העו"ס ----: "הקשישה ממשיכה לא לסמוך על עורך דינה אך מצד שני לא מפטרת אותו."

 

  1. בדו"ח רפואי של בדיקת הפסיכיאטר ד"ר פלופסקי הוא מציין: "רמזים למחשבות שווא פרנואידליות חשדנית...".

 

  1. במסמך מיום 27.12.12 שערכה העו"ס מציינת כי סיבת ההפנייה היא "מחשבות שווא פראנואידיות. חושדת במטפלות שגונבות ממנה" ובהמשך "ערירית. חושדת בכל מטפלת שעובדת אצלה שגונבת ממנה. מרגישה בודדה אבודה".

 

  1. אשר על כן ולאחר בחינת הראיות והעדויות – ועוד טרם בחינת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – עולים ספקות מהותיים היורדים לשורשי יכולתה של המנוחה להבחין בטיבה של צוואה.

 

  1. ביום 5.3.17 הוגשה חוות דעת המומחה, פרופ' שלמה נוי, שמונה מטעם ביהמ"ש לבחינת כשירות המנוחה לחתום על צוואת 8.8.12. בסופה של חוו"ד נקבע על ידי המומחה כי המנוחה הייתה כשירה בעת עריכת הצוואה. עם זאת המומחה בחוות דעתו מסייג קביעה זו מאחר והתיעוד שהיה בידיו היה חלקי ובפרט מציין המומחה כי אין פירוט מה תוכן המחשבות הפראנואידיות עובדה שמקשה על מסקנתו:

 

 

 

  1. בענייננו, לאחר בחינת ממצאי וסיכום חוות דעת המומחה ולאחר בחינת מלוא החומר שהוצג בפני, הן מסמכים רפואיים והן דוחות סוציאליים, ולאחר שמיעת חקירתו של המומחה ביום 18.2.18, שוכנעתי כי יש לקבוע כי המנוחה לא הייתה כשירה לצוות בעת עריכת צוואות 2012. הדברים עולים בקנה אחד גם עם התמונה ששורטטה בפני המומחה בחקירתו והעובדה כי המומחה חזר בחקירתו מספר פעמים על כך שבסופו של יום מלאכת ההכרעה נתונה לבית המשפט שבפניו התמונה המלאה וכי כי אם הייתה בפניו מלוא התמונה ייתכן והתוצאה בחוות דעתו הייתה שונה.

 

  1. חקירת המומחה והמענה שנתן במסגרת החקירה הארוכה והמפורטת, הוכיחו כי קביעות המומחה לגבי כשרותה של המנוחה בעת עריכת צוואות 2012, אינן חד משמעיות ואף מעידות על ספק רב לגבי כשרות המנוחה בעת עריכת צוואות 2012.

 

  1. יתרה מכך, המומחה שב והדגיש כי ההכרעה לגבי מצבה של המנוחה בעריכת הצוואות עומדת לפתחו של ביהמ"ש, הואיל ומכלול הנקודות המרכיבות את תמונת המצב עומדות בפניו, בעוד שבפני המומחה עומדים רק חלקים בודדים מן התמונה (הגם שמדובר בחלקים משמעותיים לגבי מצב רפואי בנקודת זמן נתונה). ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 241 שורות 20-21, עמ' 242 שורה 10, עמ' 253 שורה 24.

 

  1. בחינת חוות הדעת המומחה מעלה את הדברים הבאים: ראשית, הקביעה הסופית של המומחה הינה כי ניתן לקבוע "בהסתברות גבוהה יותר" כי המנוחה היתה כשירה במועד הנדון. קרי, מדובר בקביעה הסתברותית ולא בקביעה בטוחה וודאית. המומחה ציין זאת גם בחקירתו – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 243 שורות 23-30 ועמ' 253 שורות 15-24. שנית, המומחה מציין כי התיעוד שנמצא בפניו לגבי המועד הנדון הינו חלקי, אולם ניתן לקבל על בסיסו הערכה "סבירה" לגבי השאלה שבנדון. קרי, ההערכה שניתנה בהתאם לחומר הרפואי שהיה בפני המומחה מתקבלת על הדעת, אולם היא אינה ודאית וקרובה יותר לסברה מאשר לקביעה חד משמעית. גם המומחה ציין בחקירתו כי מדובר בפרשנות של התיעוד הרפואי – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 246 שורה 29. שלישית, המומחה מציין כי אין רישום מהו תוכן החשיבה הפרנואידלית – "דבר המקשה אף יותר על מסקנה ספציפית בהקשר לצוואה. קרי, ככל שהיתה חשיבה פרנואידלית וככל שנדע מה היה תוכנה, יכול וההכרעה לגבי כשרותה של המנוחה היתה שונה".

 

  1. המומחה ציין בחקירתו כי לו מחשבות השווא של המנוחה בתקופה הסמוכה לעריכת הצוואות בשנת 2012, היו כלפי אחד המעורבים בצוואה שערכה, הוא היה משנה את דעתו וקובע כי המנוחה לא היתה כשירה לצוות בעת עריכת צוואות 2012. ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 241 שורות 20-21 ועמ' 258 שורות 6-9.

 

  1. המומחה מונה לבחינת מצבה הרפואי של המנוחה בהתבסס על המסמכים שהיו בפניו. הוא אינו יודע כי תוכן החשיבה אכן הופנה כלפי המתנגדים ואף כלפי עורך הדין קלר שערך את הצוואות וכלפי קרובת המשפחה של המנוחה וזוכה על פי הצוואות, תוך נישול מוחלט של קרובי המשפחה שבשנים עברו היו יורשים בכל צוואות שנערכו.

 

  1. עו"ד קלר, עורך צוואות 2012, הצהיר בתצהירו כי המנוחה ביקשה לשנות את צוואתה בשל כעסה כלפי המתנגדים מפני שחשבה שמכרו את התכשיטים שלה שהפקידה בידיהם – ראו סעיף 5 לתצהירו של עו"ד קלר. יש לציין כי המנוחה הכירה את עו"ד קלר באמצעות קרובת המשפחה של המנוחה. קרי, הפנייה לעו"ד קלר לא נעשתה ביוזמתה העצמאית של המנוחה ועל כך יורחב בהמשך פסק הדין.

 

  1. מכאן, עולה כי מחשבות השווא של המנוחה אכן הופנו כלפי בני המשפחה שהיו מעורבים בצוואה ומחשבות השווא שלה התייחסו בין השאר למצבה הכספי ולמעורבות בני המשפחה. כמו כן, מחשבות השווא של המנוחה הופנו גם כלפי עו"ד קלר וגם כלפי קרובת המשפחה של המנוחה, שהיו מעורבים בצוואות משנת 2012, על כך יעידו המסמכים שהובאו לעיל.

 

  1. על כן וגם לפי קביעות המומחה, בהינתן מלוא התמונה העובדתית יש מקום לשינוי חוות דעת המומחה.

 

  1. המומחה עמד במהלך חקירתו על הקושי העיקרי שליווה אותו בעת עריכת חוות הדעת הרפואית לעניין כשרות המנוחה והדגיש שאין מחלוקת שהמנוחה סבלה ממחשבות שווא ופסיכוזה פעילה – זאת הוא למד מהמסמכים הרבים וכן מתרופה שנרשמה למנוחה על מנת לטפל במחשבות אלה – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 241-242.

 

  1. עם זאת, המומחה הדגיש כי אין וודאות לכך שמרגע שהמנוחה קיבלה טיפול בשל מחשבות השווא מהן סבלה, הפסיכוזה חלפה וכי לא קיים תיעוד כיצד המנוחה הגיבה לתרופה שקיבלה – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 245 שורות 12-32.

 

  1. המומחה הוסיף ופירט כי מאחר שהיה בפניו תיעוד שהמנוחה קיבלה טיפול תרופתי נוגד מחשבות שווא, יש להניח שהטיפול עזר. אולם שב וחזר כי הטיפול התרופתי כאמור ניתן בחודש מארס והופסק בחודש מאי, לא ניתן לדעת מהתיעוד הרפואי מדוע הטיפול התרופתי הופסק (בשל תופעות לוואי או כי עזר לטפל מחשבות השווא) ולכן מדובר בפרשנות של המומחה – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 246 שורות 22-29.

 

  1. העולה מחקירת המומחה שגם הוא לא שוכנע במאת האחוזים כי קביעתו שהמנוחה הייתה כשרה לצוות נכונה והותיר את מלאכת ההכרעה לבית המשפט, תוך דגש כי בפני בית המשפט מלוא התמונה המלאה ממקורות שונים.

 

  1. לקראת סוף החקירה, נשאל המומחה ספציפית לעניין הורשה שלא לבן משפחה כפי שנעשה על ידי המנוחה, בפרט כאשר בעבר נהגה להוריש את עזבונה בצוואות קודמות לבני משפחתה. המומחה השיב כי על ביהמ"ש להתרשם מנסיבות התיק בצירוף הממצאים הראייתיים בהם גם חוות הדעת הרפואיות – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 253 שורות 9-24.

 

  1. לאחר מכן, שב ונשאל המומחה לגבי המקרה הספציפי עם נסיבות דומות לענייננו והמומחה השיב כפי שענה בשאלות ההבהרה, כי אם מדובר ברמה קוגניטיבית ופסיכוזה פעילה ובנסיבות בהן קיימות מחשבות שווא כלפי מי מהמעורבים בצוואה – לכך משמעות וחשיבות מכרעת, חוות דעתו היתה משתנה בשל כך והיה נקבע כי המנוחה לא היתה כשירה לצוות – ראו: פרוטוקול מיום 18.2.18 עמ' 257 שורות25-31 ועמ' 258 שורות 6-10.

 

  1. בחינת הראיות שלעיל בצירוף הפרמטרים הבאים, הובילה אותי למסקנה כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבן של הצוואות שערכה בשנת 2012:
  • המנוחה לא היתה ערה להיקף רכושה. המנוחה סברה כי עורך דינה גונב ממנה כספים, כי קרובת המשפחה של המנוחה גונבת ממנה כספים, כי הם מתכננים למכור את דירתה, כי נגנבו ממנה מאות אלפי שקלים מחשבונות הבנק וכי המתנגד 1 גנב ממנה את תכשיטיה ומכר אותם. כלל מחשבות אלה של המנוחה היו משוללות יסוד והן אף נבחנו על ידי גורמים שונים (עו"ס בית האבות, המתנדב ועובדי הקרן לרווחת נפגעי השואה).
  • המנוחה סבלה ממחשבות שווא לגבי המעורבים בעריכת צוואות 2012 ומנגד גם מחשבות שווא לגבי בני משפחתה שהודרו מצוואתה.
  • המנוחה ידעה מיהם יורשיה גם בהתאם לצוואות קודמות – ראי ס' 5-6 לתצהיר עו"ד קלר, אך לאור מחשבות שווא שלה לגבי כך שגנבו ממנה שינתה את יחסה אליהם.
  • המנוחה לא הבינה את השלכות מעשיה. המנוחה ראתה צל הרים כהרים. ואפילו לא היה מדובר בהרים. היו לה מחשבות שווא שנגעו לבסיס חייה ועירבו את כל מי שבא איתה במגע: המנוחה חשבה שהמטפלות שלה מרעיבות אותה, סברה שנגנבו לה מאות אלפי שקלים, האשימה קרובי משפחתה בגניבת תכשיטים, סברה כי יש לה רומן עם מנהל מחלקה בבית החולים. בנסיבות הללו לא נראה כי הייתה לה תובנה להשלכות מעשיה של הורשה לאנשים שהיו בסופו של יום זרים לה. קרובת המשפחה היחידה של המנוחה בצוואות 2012 הייתה המבקשת 1-קרובת המשפחה של המנוחה, שגם לה הפחיתה המנוחה משמעותית מאוד בצוואתה האחרונה מאחוזי העזבון.

 

  1. לאור כל האמור לעיל, לאור הראיות, העדויות ובפרט עדות המומחה בחקירתו, ובחינת כלל המסמכים הרפואיים והסוציאליים שהוגשו בתיק ויתר העדויות שנשמעו, אני קובעת כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את צוואות 2012 במועד עריכתן.

 

  1. בהתאם לכך, אני קובעת כי הוכח שבעת עריכת הצוואות המנוחה לא ידעה להבחין בטיבן של הצוואות ומטעם זה יש להורות על ביטול צוואותיה משנת 2012.

 

(3).    השפעה בלתי הוגנת

 

  1. סעיף 30(א) לחוק קובע:

"הוראות צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".

 

  1. נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה כזו:

"כנראה הדרך להצליח בטענה של השפעה בלתי הוגנת היא לא על ידי הוכחה פוזיטיבית של ההשפעה הפסולה, אלא ע"י ביטול החזקה שהצוואה נעשתה עפ"י רצונו החופשי של המצווה".

ראו: פרופ' ש' שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הוצאת נבו, כרך 1, בעמ' 271.

 

  1. פסיקת בית המשפט ואף הספרות פירשו את ההוראה שלעיל באופן הבא:

"עניין לנו בהשפעה הבלתי הוגנת, שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מט(1) 318; ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי פ"ד נד(2) 337).

קיומה של השפעה בלתי הוגנת או היעדרה צריכים להיקבע על פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה.

...

בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש פ"ד נב(2) 813 קבע השופט מצא ארבעה מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת". (ההדגשות הוספו).

ראו: שוחט; גולדברג; פלומין דיני ירושה ועזבון (מהדורה שביעית התשע"ד-2014), עמ' 124.

 

  1. כידוע, המבחנים האמורים הינם: תלות ועצמאות; תלות וסיוע; קשרי המצווה עם אחרים; נסיבות עריכת הצוואה.

 

  1. במקרה דנן, לאור מבחני הפסיקה ניתן לקבוע כי המתנגדים עמדו בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה לגבי התקיימות כל המבחנים כולם. מדובר בראיות ממשיות מזמן אמת שהובאו בהליך ועדויות רבות אודות מצבה של המנוחה עת ערכה את הצוואה. בראיות ועדות אלה הוכח יסוד "ההשפעה" ויסוד "אי ההוגנות", גם ללא כוונת זדון מכוונת על ידי המתנדב ועל ידי קרובת המשפחה.

 

  1. כפי שיפורט להלן הראיות והעדויות הרבות בתיק העלו כי השילוב בין מצבה הפיזי והנפשי של המנוחה לבידודה החברתי בצירוף תלותה במתנדב ובקרובת המשפחה, וכאשר שניהם לכל הפחות עוצמים עיניהם אל מול מצבה – מעלים כי למנוחה לא היה רצון חופשי באותה העת לצוות כפי שציוותה.

 

  1. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מדגיש בית המשפט את הנושאים שיש לבחון עת בוחנים קיומה של השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט מדגיש כי נדרש להוכיח לא רק את יסוד "ההשפעה" אלא גם את יסוד "אי ההוגנות" שנדרש שיתלווה לה:

"ככלל, בפסיקה הישראלית אין רשימה סגורה של מבחנים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, אלא הדברים נבדקים לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על מבחנים לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מאמירות שונות במספר פסקי דין: מערכת היחסים בין הנהנה למצווה הנה בעלת אופי היוצר השפעה, והמרכיב הבלתי הוגן שבה בא לידי ביטוי בנסיבות הפעלתה והוא אשר הביא לעריכת צוואה על פי תכתיבו של הנהנה; מגוון הנסיבות שבהן יכולה להישמע טענה של השפעה בלתי הוגנת גדול הוא, אך דרך ההשפעה ונסיבות הפעלתה – יכול שיהיה בהן כשלעצמן כדי ליצור את אותם מרכיבים בלתי הוגנים המצביעים שהצוואה היא פרי תכתיבו של אחר ולא פרי רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. למשל: ניצול תלות או חולשה או חוסר יכולת של מצווה חולה, חלש, תשוש וחסר כוח התנגדות אשר לחץ מילולי הוא שהביאו לידי הסכמה לצוות בלית ברירה ובשל חוסר הכוח להתנגד להשפעה או להתמודד עמה.

 

עיון בפסיקה מלמד, כי ביטויו של היסוד הבלתי הוגן בהשפעה ניכר באותם מקרים שבהם ניצל הנהנה את מצבו הבריאותי והנפשי הרופף של המצווה ואת התלות של המצווה בו – אם גופנית ואם פיזית – לצורך עריכת צוואה על פי תכתיבו [...] "

עמ"ש 47856-12-16 סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט  שוחט (23.4.2018).

 

  1. להלן תיבחן התשתית הראייתית בתיק בהתאם למבחני הפסיקה שלעיל. יש לבחון האם המנוחה, בתקופה בה ערכה את צוואות 2012, הייתה עצמאית, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. יש לבחון האם נוצרה תלות של המנוחה במבקשים. יש לבחון מה היתה מערכת היחסים בין המנוחה למבקשים והשלכותיה וכן קשרים נוספים בחיי המנוחה. לבסוף תיבחן מערכת נסיבות חתימת צוואות 2012.

 

  1. ייאמר כבר עתה כי בכל הנוגע לפרק זה של השפעה בלתי הוגנת – מתווספים הטענות והנימוקים בדבר המסמכים הרפואיים שעמדו לנגד עיני לעיל. כאשר בפרק זה ניתנו דגשים הרלוונטיים לנושא ההשפעה הבלתי הוגנת ומבחניה על פי הפסיקה.

 

  1. המנוחה עברה להתגורר בבית אבות "משען" בהיותה בת 92, לאחר שהתגוררה בדירה בבעלותה בתל אביב ונעזרה במטפלת 28 ש"ש גמלת סיעוד. במסגרת הדוחות הסוציאליים שהוצגו בפני, ניתן להבין כי טרם המעבר הקבוע לבית האבות, המנוחה חככה בדעתה האם מעבר זה מתאים לה או שעליה להישאר ולגור בדירתה בתל אביב. התלבטות המנוחה, על פי הדוחות הסוציאליים היתה קשורה לכך שהיתה בודדה, התקשתה לנהל את משק הבית וצרכיה ומנגד ביקשה לשמור על עצמאותה וחייה כפי שהכירה.

 

  1. לאחר שהגיעה ל"נופשון" במסגרת בית האבות בחודש 11/2011 החליטה כי תעבור להתגורר בבית האבות ולשם מימון המעבר תמכור את דירתה. עו"ס בית האבות משען, מציינת בדו"ח מיום 21.11.11 שנערך יום לאחר הגיעה של המנוחה לנופשון כי המנוחה "סובלת מבדידות קשה בבית ומתקשה לנהל משק בית בכוחות עצמה".

 

  1. בחודש 1/2012 עברה המנוחה להתגורר בבית האבות משען ובחודש 2/2012, בשל התדרדרות במצבה ועקב ירידה תפקודית, היא הועברה למחלקה "גפנית" בבית האבות.

 

  1. העו"ס, ----, מציינת בדוחות מיום 12.2.12 ומיום 14.2.12 כי המנוחה היתה מתוסכלת מהמעבר למחלקה כאמור ואף כעוסה ושיתפה אותה כי היתה רוצה לשמור ולחזור לעצמאותה. כמו כן, מציינת העו"ס בדו"ח מיום 19.2.12 כי המנוחה לא זיהתה אותה וטענה בפניה כי המטפלות שמסייעות לה מרעיבות אותה במשך חודש וכן מדגישה כי שמעה מקרובת משפחתה שבאה לבקרה, הגב' ---- , כי גם היא התרשמה שהמנוחה מבולבלת לאחרונה, לכן היא מרגישה שיש צורך להפנות אותה לרופא המטפל.

 

  1. בחודש 3/2012 המנוחה נפלה בחדרה ומאז חלה התדרדרות נוספת, הן במצבה הפיזי – על פי הדוחות הסוציאליים מתואר "מתניידת בכיסא גלגלים" ו- "ירודה מאוד תפקודית אחרי נפילתה" – והן במצבה הנפשי – על פי הדוחות הסוציאליים מתואר "מצב רוחה מאוד ירוד". בסוף החודש ביום 27.3.12 העו"ס, מציינת בדו"ח כי המנוחה מתאימה למחלקת תשושים ויש להכין אותה למעבר למחלקה.

 

  1. בחודש 4/2012 ניכר מהדוחות הסוציאליים כי מצבה של המנוחה ממשיך להדרדר והיא "ירודה מאוד מבחינה תיפקודית, חלשה. תשושה קשה" (ראו: דו"ח מיום 18.4.12). למנוחה צוותה מטפלת חדשה, לאור תלונותיה של המנוחה לגבי מטפלות קודמות. בדו"ח מציינת העו"ס שהמטפלת החדשה הוליכה את המנוחה במסדרון במשך שעה ולאחר מכן כאשר הרופאה נכנסה לחדרה של המנוחה, ראתה שהמנוחה כתבה ביומנה ברוסית כי המטפלת הוליכה אותה רק 10 דק'. לאחר בדיקת רופא ואבחון למחשבות שווא פרנואידליות המנוחה נמצאה כמתאימה לקבלת טיפול תרופתי נגד מחשבות השווא (ראו: דוחות סוציאליים מיום 3.4.12 ומיום 5.4.12).

 

  1. בסוף חודש אפריל מציינת העו"ס כי עו"ד בשם גיל קלר הגיע לביקור המנוחה לראשונה ואמר כי בת דודה של המנוחה שלחה אותו לפגוש במנוחה (הכוונה לגב' קרובת המשפחה של המנוחה) בתיאום עם המנוחה. המנוחה סירבה כי העו"ס תשתתף בפגישה שלה עם עורך הדין. העו"ס ניסתה ליצור קשר עם עורך דינה הקבוע של המנוחה, עו"ד ----, שהיה גם איש הקשר של המנוחה בבית האבות והצוות פנה אליו במקרה שהיה צורך כלשהו בעניין המנוחה, אולם הוא לא ענה. לאור חששות שהעלתה העו"ס בפני עורך הדין, לאחר שקיים את הפגישה עם המנוחה, הוא הסביר לעו"ס כי הוא מבין שמצבה של המנוחה מורכב ושלא יחתים את המנוחה על שום מסמך מבלי נוכחות רופא וכן הציע כי תיערך פגישה בנוכחות העו"ס, המנוחה, קרובת המשפחה של המנוחה ועורך דינה הקבוע של המנוחה. עוד ציין עו"ד קלר כי המנוחה ביקשה ממנו שישמש אפוטרופוס שלה, אולם הוא סירב (ראו: דו"ח מיום 29.4.12 ודו"ח מיום 1.5.12).

 

  1. במקביל, העו"ס מציינת בדו"ח מיום 3.5.12 כי עורך דינה של המנוחה, עו"ד ----, יצר קשר עם העו"ס והודיע לה שהוא אינו מעוניין לטפל יותר בענייניה של המנוחה, וזאת לאור דברים קשים שנאמרו לו על ידי המנוחה בנוגע לטיפולו בה. עורך הדין ציין כי טיפל במנוחה לאורך השנים בצורה יוצאת דופן ומעבר למקובל ולכן מאוד נפגע ממנה ומהדברים שאמרה לו. הוא ציין בפני העו"ס כי אינו מוכן להיות נוכח בפגישה שהיתה אמורה להיערך עם עורך דינה החדש של המנוחה, עו"ד קלר וכן קרובת המשפחה של המנוחה המבקשת.

 

  1. בחודש 5/2012 מציינת העו"ס כי קרובת משפחה של המנוחה, הגב' ---- , שהיתה מגיעה לביקורים תכופים, טיפלה במנוחה והיתה קרובה אליה באופן יחסי, אמרה לעו"ס כי קרובת המשפחה של המנוחה יצרה עימה קשר, ביקשה ממנה שתפסיק את הקשר עם המנוחה, שלא תהיה יותר "בתמונה" ושתדאג למשפחתה. הגב' ---- שיתפה את העו"ס כי היא אינה מעוניינת להיות חלק מהסכסוך המשפחתי כי היא אינה מעוניינת בכספי המנוחה ולכן היא מוכנה שצוות בית האבות יפנה אליה במקרה שיצטרכו אותה, אולם היא איננה מתכוונת להגיע יותר לבקר את המנוחה (ראו: דו"ח מיום 2.5.12). כמו כן, בנוגע למצבה הנפשי של המנוחה, העו"ס מציינת כי היא ממשיכה לדאוג למנוחה "שלא תיפגע ולא תנוצל על ידי אף אחד", וזאת לאור נושא מינוי האפוט' שעלה באותה עת. העו"ס מציינת כי המנוחה ממשיכה במחשבות השווא כלפי הרומן שהיה לטענתה עם רופא שטיפל בה וכן לגבי הסובבים אותה (ראו: דו"ח מיום 6.5.12).

 

  1. בחודשים 6-7/2012 העו"ס שבה וחוזרת בדוחות כי המנוחה חושדת בעורך דינה ובקרובת המשפחה של המנוחה שרוצים לגנוב את כספה.

 

  1. בחודש 8/2012 העו"ס מציינת כי המנוחה אינה רגועה לגבי מצבה הכלכלי ולא בוטחת בעורך דינה החדש. כך גם בחודש 9/2012 וכן מחודש 10/2012.

 

  1. כפי שניתן לראות, עד לחתימת הצוואה האחרונה בחודש 8/2012 ואף לאחר מכן, מצבה הפיזי והמנטלי של המנוחה מתדרדר ומוסיף להיות מורכב וקשה (לגבי מצבה הנפשי של המנוחה – ראו גם קביעותי בפרק הכשרות לצוות).

 

  1. גם בחקירת העו"ס, הגב' ----, העידה כי מצבה הפיזי של המנוחה היה קשה, היא לא יכלה ללכת והיו צריכים לקחת אותה לכל מקום – ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 135 שורות 17-19. כמו כן, העידה כי המנוחה הגיעה לבית האבות משען בשל מצבה הפיזי הרעוע – ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 144 שורות 1-5.

 

  1. מן האמור לעיל, עולה כי המנוחה הייתה תלויה מאוד בסובבים אותה. לא היתה עצמאית, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. היא עברה להתגורר בבית האבות על מנת לקבל עזרה פיזית מלאה ואף קודם לכן בביתה נעזרה במטפלות שונות.

 

  1. גם מבחינה נפשית, על אף שרצתה מאוד לשמור על עצמאותה והציגה מצג לפיו היא מודעת היטב למתרחש סביבה (בפרט לגבי מינוי האפוט' לשם מכירת דירתה ומימון שהותה בבית האבות) התמונה הכוללת שעולה מהמסמכים שנערכו בזמן אמת הן של מחשבות שווא שמלוות את המנוחה לכל אורך אותה השנה ואף לאחר שנטלה טיפול תרופתי בשל כך, שהופסק לאחר זמן קצר. מחשבות השווא הופנו, הן כלפי בני משפחה והסובבים את המנוחה (המטפלות שטיפלו בה, המתנגדים שלטענתה גנבו ומכרו תכשיטים שלה, עורך דינה הקבוע מר ----, רופא שטיפל בה בעבר, עורך דינה החדש מר גיל קלר, המבקשת- קרובת המשפחה של המנוחה).

 

  1. לכך יש להוסיף את היותה של המנוחה ערירית וכי בדידותה הייתה קשה. המנוחה הדירה מחייה אנשים שהיו קרובים אליה באופן יחסי עד כה, כמו למשל עורך דינה לאורך השנים, מר ----, אליו באה בטענות והטיחה בו דברים פוגעניים לגבי הטיפול שלו בה לאורך השנים. כמו כן, היא מספרת וטוענת לקרות אירועים שלא באמת אירעו למשל הרעבתה על ידי המטפלות שטיפלו בה בביתה ובבית האבות או לגבי טיפול לוקה בה. המנוחה ניתקה קשר עם המתנגדים וסברה כי גנבו לה תכשיטים ומכרו אותם.

 

  1. המנוחה סברה כי המבקשת קרובת המשפחה של המנוחה מנסה לשכנעה להוריש לה את עזבונה בצוואתה ולכן גם שינתה את צוואתה והפחיתה את חלקה מהיותה היורשת המרכזית של 50% מעזבונה ליורשת של 10% בלבד וזאת בתקופה קצרה של מספר שבועות בודדים וכאשר לא הובאה ראיה מה היה האירוע המשמעותי שגרם לה להפחתה משמעותית כל כך בחלקה של קרובת המשפחה של המנוחה.

 

  1. מצבה הרעוע של המנוחה הפיזי והמנטלי בשילוב הבדידות שחשה באותה עת, שימשו כר למצב של ניצול המנוחה, גם אם לא מדובר בניצול בכוונת זדון אלא "בעצימת עיניים" למצבה.

 

  1. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעמ"ש 47856-12-16 מצוין כי ניתן ללמוד מגורמים שונים על מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה, וכי יש לשים דגש על מצבים בהם המצווה בודד ומנותק מאחרים והדבר מגביר את מידת תלותו בנהנה. כמו כן יש לבחון האם התקיים יסוד "אי ההגינות" בהתחשב במצבו של המצווה, ומערכת יחסיו עם הנהנה:

"בבואו לסכם את הדברים נדרש בית המשפט העליון גם לעניין בדידותו וניתוקו של המצווה מאחרים כמגבירים את מידת תלותו בנהנה:

"על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים. מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטאלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים – כל אלה יש בהם כדי להשפיע על מידת השתעבדות רצונו ואובדן השליטה בו, או על חשש מפני קיומו של מצב כזה" (ע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה פ"ד נ(3) 338, 341, 344. ראו גם דברי השופטת שטרסברג-כהן בע"א 4902/91 גודמן נ' בית מדרש גבוה להוראה ודיינות פ"ד מט(2) 441).

מן המקובץ עולה שהתואר "בלתי הוגנת" המתלווה אל ההשפעה נעוץ באופייה של מערכת היחסים שבין המשפיע למושפע. יסוד אי-ההגינות בהשפעה יכול להתבטא גם בנסיבות הפעלתה, ולאו דווקא במטרת המעשה או בתוצאות שאותן מבקש המשפיע להשיג. לדוגמה, מערכת נסיבות כאמור נוצרת כאשר מי שמשפיע על המצווה מנצל את תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו.

ההשפעה המביאה לבטלות צוואה היא למשל השפעה שביטויה הוא לחץ מילולי המופעל על אדם חולה, חלש ותשוש שאין לו כוח להתנגד, וגורם לו לאמץ את דעתו של האדם המשפיע ולצוות כרצונו. אימוץ דעתו של המשפיע בנסיבות כאלה נוצר בלית ברירה ובשל חוסר הכוח להתמודד עם ההשפעה בשל מצבו של המצווה או בשל תלותו במשפיע."

עמ"ש 47856-12-16 סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט  שוחט (23.4.2018).

 

  1. על פי העדויות הרבות שניתנו בתיק זה, ניכר כי היו מספר דמויות מרכזיות אשר סבבו את המנוחה באותם ימים, ובפרט בסמוך למועד עריכת הצוואות בשנת 2012. אותן הדמויות הן המתנגדים עימם נותק הקשר בסמוך למעבר המנוחה להתגורר בבית האבות, המבקשת קרובת המשפחה של המנוחה עימה שמרה המנוחה בעיקר על קשר טלפוני, מתנדב הקרן שביקר את המנוחה באופן קבוע ורציף מחודש 9/2011 בו הופנה על ידי הקרן לניצולי השואה למנוחה ועד שסיים התנדבותו כשנה טרם פטירת המנוחה, עו"ס בית האבות משען, עו"ד של המנוחה לאורך השנים מר ---- ועו"ד החדש שערך את הצוואות מר גיל קלר והגב' ---- קרובת משפחה של המנוחה.

 

  1. מצבה הנפשי של המנוחה גרם לכך שניכרת מגמה נמשכת של הדרת האנשים הקרובים למנוחה מחייה ומחשבות פראנואידיות כלפי התנהגותם. אט אט רואים כיצד היא מנתקת את קשריה החברתיים תוך העלאת טענות – שבדיעבד מתברר כי לא היו מבוססות כלל – כלפי אותם אנשים. הדבר העצים מאוד את תחושת בדידותה של המנוחה, תוך שהגביר מאוד את תלותה בשני אנשים שעוד המשיכו וקיימו איתה יחסים חברתיים: המתנדב וקרובת המשפחה קרובת המשפחה של המנוחה. שני אנשים אלה היו היחידים שלא הודרו מסביבתה וניכר כי היא הייתה תלויה בהם מאוד נפשית.

 

  1. היקף הסיוע שניתן למנוחה בתקופה הרלוונטית היה חיוני ורב לאין שיעור, בפרט לגבי מצבה הפיזי – שהרי לשם כך עזבה את דירתה ועברה להתגורר בבית האבות. המנוחה נזקקה לסיוע ותמיכה בכל צעד ושעל שחפצה לעשות במהלך יומה וזאת כולל פעולות שגרתיות וצרכים הכרחיים. המנוחה הוגדרה כחולה תשושה ונזקקה לסיוע רב בפעולות היומיום. היא לא יכלה להתנייד עצמאית. לפיכך, מידת התלות של המנוחה בסובבים אותה הייתה רבה ובלעדיה לא יכולה הייתה להסתדר.

 

  1. בכל הנוגע למערכת היחסים של המנוחה והמתנדב שהינו הזוכה העיקרי בצוואתה האחרונה – מצאתי כי מידת התלות של המנוחה בסיוע של מתנדב הקרן היתה רבת חשיבות מנקודת מבטה של המנוחה. המתנדב הופנה על ידי הקרן לניצולי שואה בחודש 9/2011 ונהג לבקר את המנוחה באופן תכוף ותדיר, זאת עד סיום התנדבותו כשנה טרם פטירת המנוחה (ראו ס' 3 לתצהיר המתנדב). המתנדב היה בקשר עם המנוחה במשך כשלוש שנים, עוד כשהתגוררה לבדה בדירה שבבעלותה בתל אביב וכן לאחר שעברה להתגורר בבית האבות משען.

 

  1. על אף שהמתנדב לא סייע למנוחה בפעולות הפיזיות ההכרחיות כמו אכילה, רחצה, הלבשה וכו', מדובר היה בסיוע ובתלות רגשיים ומורכבים בעלי חשיבות מכרעת למנוחה. המתנדב ציין בס' 3 לתצהירו כי היה "גורם חברתי" עבור המנוחה, מאחר שהיא לא זכתה לביקורים רבים. המנוחה הדגישה את בדידותה והרבתה לדבר על כך בפני כל מי שחפץ היה לשמוע ועניין זה היה ידוע לכל. בדוחות הסוציאליים רובם ככולם, מובא עניין בדידות המנוחה כגורם בעל חשיבות ואף מכריע למשל במעבר לבית האבות למשען.

 

  1. בדו"ח שנערך ביום 20.11.11 טרם כניסת המנוחה לבית האבות, צוין על ידי העו"ס, כי המנוחה הגיעה לראשונה לפגישה בבית האבות בלוויית המתנדב, על מנת לקבל מידע. התרשמות העו"ס מהמנוחה כפי שתובא להלן מתארת היטב את מצב הדברים באותה עת, כאשר המנוחה בודדה עד מאוד, חסרת ביטחון ומכירה את המתנדב במשך חודש אחד בלבד והוא כבר הפך להיות איש הקשר שלה מאחר שהוא למעשה היחיד, לאור קשרי המשפחה הרופפים:

"הנ"ל ילידת 1919, לטביה, ניצולת שואה, אלמנה, ערירית ובודדה מאוד. אין לה קרובי משפחה שיכולה להיעזר בהם, חסרת ביטחון, מתקשה לנהל משק בית עצמאי... הגיעה בליווי המתנדב מהקרן לניצולי השואה שמכיר אותה כחודש והוא איש הקשר היחיד". (ההדגשות הוספו).   

 

  1. יש להדגיש כי בדידותה של המנוחה שבה ועולה מכל מסמך רפואי וסוציאלי בעניין המנוחה. כמו כן, העדויות הרבות בתיק, רובן ככולן, שמו דגש על היות המנוחה קשישה ערירית ובודדה שאין לה משפחה או קרובים המצויים עימה בקשר יום יומי ואינם מבקרים אותה באופן יומי ותכוף. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שאיש הקשר של בית האבות לענייני המנוחה היה עו"ד ----, עורך דינה הקבוע לאורך השנים ולא מי מבני משפחתה.

 

  1. הקשר עם המתנדב הפך להיות מרכז עולמה של המנוחה והוא סיפק לה רגעים של הפוגה מהבדידות שאפפה אותה במשך כל הזמן.

 

  1. המתנדב אף ציין זאת במסגרת חקירתו, כאשר נשאל לגבי מצבה של המנוחה מנקודת מבטו:

"אני לא זוכר שראיתי אותה בוכה ולא זוכר מה הייתה המילה השנייה שאמרת, עצובה או משהו כזה. לפחות כשאני הייתי שם, שוב היו בעיות והבעיות שאני הרגשתי נבעו מזה שהיא לבד וכאילו היא צריכה להתמודד עם הדברים האלה. כשאני הייתי שם הרגשתי שכן יש גם אושר." (ההדגשות הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 196 שורות 5-8.

 

  1. בס' 4 לתצהירו סיפר המתנדב כי הסיע את המנוחה לבית האבות משען ברכבו, לאחר שהיא ביקשה ממנו להתלוות אליה לשם בירור מעברה לדיור מוגן. כמו כן, ציין בס' 5-6 לתצהירו כי סייע למנוחה בבדיקות אל מול הביטוח לאומי וחברות כוח אדם בעניין מטפלות שהיו לה וכן בענייני דואר וכו'. ואף ניתן ללמוד מן התכתובת דואר אלקטרוני שנערכה בין המתנדב לקרן כי טפסים נשלחו למתנדב, על מנת זה האחרון ימלא עבור המנוחה ויחד עימה את הטפסים עבור טיפולי השיניים שהיה עליה לעבור.

 

  1. המנוחה גם ראתה במתנדב כגורם מסייע מבחינת מצבה הכלכלי – המנוחה ביקשה כי המתנדב יסייע לה אל מול עורך דינה, אל מול הבנקים וכו'. המתנדב טוען במסמך שערך לקרן כי אינו חש בנוח מכך ולדבריו הסביר זאת למנוחה: ראו תכתובת דואר אלקטרוני שכתב המתנדב לגב' ---- מהקרן לניצולי השואה ביום 6.10.12.

 

  1. המנוחה סמכה ידה על המתנדב ואף נתנה לו את מפתחות דירתה בתל אביב, לאחר שעברה להתגורר בבית האבות משען. לסיבה בגינה העבירה המנוחה את מפתחות הדירה למתנדב היו מספר גרסאות: העו"ס הגב' ---- ציינה בחקירתה כי המפתח ניתן למתנדב על ידי המנוחה כדי שזה יסייע לה במכירת דירתה בתל אביב (ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 132 שורות 21-23 ועמ' 133 שורות 1-5); המתנדב השיב בחקירתו כי המנוחה נתנה לו את מפתחות דירתה על מנת שעו"ד קלר יאסוף מסמכים וחפצים להביא למנוחה (ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 183 שורות 6-8 ועמ' 204 שורות 10-14); עו"ד קלר ציין בס' 12 לתצהירו כי המנוחה הפקידה בידיו מפתחות של הדירה כדי שיסייע לה במכירת הדירה למימון המגורים בבית האבות והוא קבע להיפגש עם המתנדב בדירה "מאחר ולא רציתי להיכנס לדירה בפעם הראשונה לבדי".

 

  1. העולה מעדויות רבות אלה כי המתנדב היה ל"קשר החיצוני" היחידי המשמעותי של המנוחה והוא טיפל עבורה בפועל בנושאים רכושיים כספיים והיא סמכה עליו ללא עוררין. המנוחה הייתה תלויה בעזרתו וסיועו מאוד.

 

  1. הגם שהמבקשים טוענים כי לא ידעו על היותם זוכים בצוואות המנוחה, שוכנעתי כי מדובר היה "בעצימת עיניים" מצד המתנדב ומצד קרובת המשפחה של המנוחה. מהראיות שהובאו בפני אני סבורה כי הן המתנדב והן קרובת המשפחה של המנוחה ידעו שהמנוחה עומדת להוריש להם חלק מעזבונה ו"עצמו עיניים" נוכח מצבה המורכב והמבודד ובכך קיימו את יסוד "אי ההוגנות" הנדרש בסעיף.  

 

  1. ראשית, פרטיו של המתנדב, תעודת הזהות שלו ושמו המלא, הופיעו בצוואות שערכה המנוחה בשנת 2012. המנוחה לא היתה יכולה לדעת פרטים אלו אלמלא נמסרו לה על ידי המתנדב. בס' 6 לתצהיר עורך הדין שערך את הצוואה הוא מציין כי אמר למנוחה "שהוא ידאג להוציא מהמתנדב את תעודת הזהות שלו".

 

  1. שנית, בס' 6 לתצהירו של עו"ד קלר שערך את צוואות 2012 מצוין כי המנוחה אמרה למתנדב כי בכוונתה להוריש לו חלק מעזבונה והוא השיב לה כי לא יתן לה את תעודת הזהות שלו, מאחר שאינו מעוניין בכך.

 

  1. שלישית, בעדותה של העו"ס ----, היא סיפרה כי המנוחה אהבה את המתנדב וסמכה עליו יותר מכולם ברמה שביקשה ממנו להיות מעורב במכירת דירתה. העו"ס סיפרה שהמתנדב אף הגיע לדירת המנוחה "והיה שם בלאגן" והיא אינה זוכרת. העו"ס הוסיפה כי ידעה מהמנוחה שהיא מתכוונת להוריש למתנדב את עזבונה והיא אף פנתה לקרן על מנת להתריע על כך אולם אינה זוכרת מה ענו לה או מה עשו בנדון (ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 132-133).

 

  1. על אף טענותיו של המתנדב כי הדגיש בפני המנוחה בחייה שהוא מסרב לקחת חלק בעזבונה, על אף רצונה להוריש לו ואף ציין כי הודיע על כך לקרן, המתנדב לא ידע להסביר מדוע כעת, לאחר שהמנוחה הלכה לעולמה הוא אינו חש כפי שחש בעבר והוא מוכן לקבל את עזבונה של המנוחה על פי הצוואה. המתנדב נשאל על כך בחקירתו ולא סיפק תשובה משכנעת לשאלה זו– ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 163-165.

 

  1. בחינת חקירתו הארוכה של המתנדב ביום 28.9.17 מעלה כי המתנדב "עצם את עיניו" מטעמיו שלו למצבה של המנוחה ולעובדה כי ידע כי היא תוריש לו את רכושה וחלקים נכבדים ממנו. שתיקתו מהדהדת נוכח העובדה כי ידע כי מצבה הנפשי והפיזי יכול ויוביל למצבי ניצול והורשה אך ורק בשל מצבה המורכב. המתנדב ידע על מחשבות השווא של המנוחה כלפי עורך הדין הקודם, כלפי המטפלות וכלפי בני משפחתה. המתנדב ידע על בדידותה הקשה של המנוחה ובידודה החברתי וניתוק קשריה החברתיים גם עם בני המשפחה היחידים שהיו לה. המתנדב ידע על תלותה של המנוחה בו. המתנדב ידע כי המנוחה סבורה שנגנבו ממנה סכומי כסף ניכרים מחשבון הבנק שלה.

 

  1. מחשבות השווא כלפי אחרים בצירוף בידודה החברתי הקשה של המנוחה הגבירו את תלותה במתנדב כמתואר לעיל. גם המתנדב בחקירתו ציין כי המנוחה היתה בודדה מאוד ובדידות זו יצרה בעיות רבות עבור המנוחה. כמו כן, ציין כי גם לראות עיניו כאשר שהה עימה הרגיש כי היא מאושרת – ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 196 שורות 5-8.

 

  1. מן האמור לעיל, עולה כי הסיוע של המתנדב שהתקיים במשך מספר שנים (מחודש 9/2011 ועד כשנה טרם פטירת המנוחה) היה לפרק זמן ארוך ותדיר, מדובר היה בסיוע שעלה כדי תלות מבחינה מנטלית נפשית. המנוחה ראתה במתנדב איש אמונה וסמכה עליו בכל עניין ועניין בחייה. המתנדב הפיג את הבדידות הרבה שחשה המנוחה ותפס מקום חשוב ומשמעותי בחייה. המתנדב ידע זאת וידע גם מדבריה של המנוחה ומהעברת הפרטים כי היא עתידה להוריש לו את רכושה.

 

  1. מפגש מקרי שנערך בין המתנדב לבין אשתו של המתנגד 1, בבית המנוחה טרם המעבר שלה לבית האבות משען, הביא את המתנדב להבנה כי המנוחה מבודדת חברתית ומשפחתית, שיש לה מחשבות לא נכונות כלפי בני המשפחה שלה, הוא מבין שהמנוחה מאדירה אותו והמצב "נוח" לו (ראו: פרוטוקול מיום 28.9.17 עמ' 170-175). שוכנעתי כי המתנדב בחר "לעצום עיניו" בכל הנוגע למצבה של המנוחה, הואיל וידע כי זוכה ואף יזכה בעתיד להנות מכך באופן חומרי.

 

  1. על אף שהמתנדב אמר למנוחה בזמן אמת כי הוא אינו מסכים כי תוריש לו דבר, בסופו של יום לא רק שעצם את עיניו נוכח מצבה, לא רק שלא פעל שלא תערוך צוואה במצבה הנ"ל, המתנדב מוסר את פרטיו לעו"ד קלר ומשתף בכך פעולה עם עריכת הצוואה. המתנדב כאיש אמונה של המנוחה יכול היה לדאוג לכך שמצבה לא ינוצל וכי היא לא תערוך צוואה במצבה זה, אך בחר "לעצום עיניים" ומצד אחד לומר לה לא להוריש לו דבר, אך מצד שני לשתף פעולה עם העברת פרטיו לעורך הדין, פרטים שידע שישמשו לצורך עריכת הצוואה לטובתו.

 

  1. בכל הנוגע לקרובת המשפחה של המנוחה ולקשריה של המנוחה עם עימה, ניתן ללמוד מדיווחי העו"ס כי מדובר היה ביחסים שאופיינו במתיחות בשל חוסר אמונה של המנוחה בקרובת המשפחה של המנוחה. על אף כן, ובשל המרחק שיצרה קרובת המשפחה של המנוחה בין המנוחה לבין קרובת המשפחה, הגב' ---- , וכן לאור מצבה של המנוחה, קרובת המשפחה של המנוחה הייתה עבור המנוחה קרובת המשפחה היחידה שהיתה בקשר עימה (ראו ס' 6 לתצהירו של עו"ד קלר לפיו ביקשה המנוחה לשנות את צוואתה ולהוריש חלק מעזבונה לקרובת המשפחה של המנוחה "מאחר שהיא פחות או יותר היחידה שעוד מתעניינת בה").

 

 

  1. לטענת המבקשים, המנוחה היתה זו אשר פנתה לקרובת המשפחה של המנוחה כדי שתסייע לה למצוא עורך דין והיא הפנתה אותה לעו"ד קלר שקרובת המשפחה של המנוחה הכירה לאור חברותו עם חתנה. יש לציין כי תצהיר עדות ראשית מטעמה של קרובת המשפחה של המנוחה לא הוגש לתיק (צורף אישור רפואי בדבר אי יכולתה של קרובת המשפחה של המנוחה ליתן כאמור) ולכן לא ניתן לדעת באופן מדויק, מי פנתה למי ומי יזמה את המפגש עם עו"ד קלר. אך אין מחלוקת שיוצרת הקשר בין עו"ד עורך הצוואה למנוחה הייתה קרובת המשפחה של המנוחה ואין זה משנה האם לצורך העניין המנוחה פנתה וביקשה מקרובת המשפחה של המנוחה סיוע או קרובת המשפחה של המנוחה הציעה זאת לה. במצבה של המנוחה מדובר היה באותה תוצאה.

 

  1. עוד יש לציין כי עו"ד קלר בס' 2 לתצהירו ציין כי המנוחה פנתה אליו טלפונית כדי שהוא ייצג אותה "בנושא משפטי מסוים". כאשר נשאל בחקירתו כיצד ידעה המנוחה לפנות דווקא אליו השיב כי קיבלה המלצות מלקוחות ורק לאחר שנשאל מי הלקוח שהמליץ השיב כי מדובר בקרובת המשפחה של המנוחה. כאשר נשאל עו"ד קלר מדוע לא ציין זאת בתצהירו כי קרובת המשפחה של המנוחה הפנתה את המנוחה אליו השיב כי אינו חושב שמדובר בפרט רלוונטי (ראו: פרוטוקול מיום 21.2.18 עמ' 223 שורות 13-32 ועמ' 224 שורות 1-6).

 

  1. אני סבורה כי גם סיוע זה למנוחה מצד קרובת המשפחה של המנוחה ובראייה כוללת של נסיבות תיק זה, מצביעות על התקיימות של תלות וסיוע גם מצידה של קרובת המשפחה של המנוחה. יתרה מכך, גם פרטיה של  קרובת המשפחה של המנוחה הופיעו בצוואות המנוחה ולא יכול להיות שהמנוחה ידעה פרטים אלה מבלי שהובאו על ידי קרובת המשפחה של המנוחה.

 

  1. יתרה מכך, על פי דיווח העו"ס המובא לעיל, קרובת המשפחה של המנוחה ביקשה סמוך לעריכת הצוואה כי קרובת המשפחה של המנוחה, הגב' ---- , שהיתה בקשר עם המנוחה תנתק אותו, וזאת לאור סכסוך משפחתי, ככל הנראה כספי. קרי, קרובת המשפחה של המנוחה ביקשה לבודד את המנוחה ולנתק קשריה עם אחרים. בו בזמן היא מפנה אותה לעו"ד קלר ואף משוחחת עימה על הוראות ההורשה בצוואתה.

 

  1. קרובת המשפחה של המנוחה שהייתה גם היא קשר כמעט יחידי של המנוחה לעולם החיצון גם היא הייתה ערה למצבה המורכב של המנוחה, שהותה בבית האבות, ניתוקה ובידודה החברתי. גם שיחתה של קרובת המשפחה של המנוחה עם הגב' ---- שעלתה בחקירות מעלה כי קרובת המשפחה של המנוחה גם היא ידעה על יכולת ההשפעה שלה על המנוחה ועצמה עיניים מלראות את ההשפעה שתהיה לכך על המנוחה לעניין עריכת הצוואה.

 

  1. בס' 13 לתצהירו מציין עו"ד קלר כי שבועות ספורים לאחר מכן ביקשה ממנו המנוחה לשנות את צוואתה בה הורישה לקרובת המשפחה של המנוחה מחצית מעזבונה, מאחר ששוחחה עם קרובת המשפחה של המנוחה וסיפרה לה על הצוואה והיא היתה בתחושה שקרובת המשפחה של המנוחה מנסה לגרום לה להוריש לה את רכושה. לכן, שינתה את הצוואה והורישה לה רק 10% מעזבונה.

 

  1. מכאן, גם עולה שגם קרובת המשפחה של המנוחה, כמו המתנדב, ידעה על היותה זוכה בצוואת המנוחה עוד טרם פטירתה של המנוחה. לכן, אני דוחה את טענות המבקשים כי לא ידעו על היותם יורשים, אלא רק לאחר פטירת המנוחה.

 

  1. המבקשת בס' 6.2.4.ה. לסיכומיה מציינת כי מפאת היותה אישה קשישה מטופלת בביתה, היא היתה בקשר עם המנוחה טלפונית בלבד ובתדירות של אחת למספר חודשים. על אף זאת, ניכר כי השפעתה על המנוחה היתה רבה ומשמעותית.  

 

  1. המבקשת היא זו אשר הכירה את עו"ד קלר, עורך צוואות 2012, למנוחה. ההיכרות נערכה זמן קצר לפני עריכת הצוואות, וזאת לאחר שהמנוחה פיטרה את עורך דינה שטיפל בכלל ענייניה במשך זמן רב.

 

  1. גם העו"ס הביעה חששה מכך וציינה בדוח מיום 1.5.12 את מלוא התרשמותה מהמצב:

"היום הגיע לקשישה עו"ד בשם גיל שהקשישה הזמינה. הקשישה לא הסכימה שאשתתף בפגישה. דווח על כך לקשישה. ניסיתי לתפוס את עו"ד ---- אך הוא לא ענה ולכן התקשרתי ל---- ויידעתי אותה בנושא.

גיל אמר שבת דודתה של הקשישה – קרובת המשפחה של המנוחה שלחה אותו בתיאום עם הקשישה.

---- סיפרה כי בשבוע האחרון קרובת המשפחה של המנוחה התקשרה אליה ואמרה לה שהיא יכולה להפסיק לבקר את הקשישה כיוון שכדאי שתדאג למשפחתה והיא יכול רק להתקשר לקשישה מידי פעם. ---- ענתה לה שהיא חושבת שזה אכזרי. ביקשתי מ---- להודיע ל---- שאני מחפשת אותו. לאחר השיחה של גיל והקשישה פגשתי את גיל ביחידות. הסברתי לו את ההיסטוריה של הקשישה ועל מצבה הנפשי. הוא אמר שהוא לא החתים את הקשישה על כלום כי הבין שהמצב מורכב ושהקשישה ביקשה שיהיה אפוטרופוס שלה אך הוא סרב. הוא הציע לה לפנות לאפוטרופוס חיצוני (מסתבר שגיל הוא חבר ילדות של הבן של קרובת המשפחה של המנוחה). בנוסף גיל אמר שהוא לא יחתים את הקשישה על שום מסמך בלי נוכחות של רופא."  (ההדגשות הוספו).

 

  1. יום לאחר מכן מציינת העו"ס בדו"ח:

"---- ביקשה להיפגש איתי. בשיחה אמרה שהיא מעוניינת לצאת מהתמונה בטיפול עם הקשישה. היא תמשיך להיות איתה בקשר ובמידה ונצטרך משהו אפשר לפנות אליה אבל היא לא לוקחת אחריות עליה יותר כפי שעשתה בעבר. ---- לא רוצה להיות מעורבת בסכסוך המשפחתי ואמרה שלא מעוניינת בכספה של הקשישה". (ההדגשות הוספו).

 

  1. העדות הכי קרובה מבחינה כרונולוגית למועד עריכת הצוואה מ27.6.12 על פי הדוחות הסוציאליים, הינה מיום 4.6.12 בו העו"ס מתארת את המנוחה נסערת ובוכה כי חושדת בעורך דינה החדש שמרמה אותה וגם בבת דודתה קרובת המשפחה של המנוחה שרוצה לגנוב את כספה.

 

  1. קרי, בנסיבות אלה בהן המנוחה במצב פיזי ונפשי מורכב ושאינו מיטיב, כאשר היא בודדה ואין לה איש בעולם שהיא מרגישה שיכולה לסמוך עליו באופן מלא, מלבד המתנדב וכאשר מקננים בליבה חשדות כלפי עורך דינה החדש וקרובת המשפחה של המנוחה שפעלה באופן אקטיבי לבידוד המנוחה, היא חותמת על הצוואה מיום 27.6.12.

 

  1. כחודש וקצת לאחר מכן חותמת על צוואת 8.8.12, כאשר מצבה נותר כפי שהיה לרבות מחשבותיה ותחושותיה כלפי עורך הדין שערך את הצוואות וכן כלפי קרובת המשפחה של המנוחה. הדברים באים לידי ביטוי בשינוי משמעותי ביותר בו המנוחה מורישה 90% מעזבונה למתנדב ולגופים אחרים (שנקבעו גם על פי עצת עו"ד קלר גם לפי עדותו) ורק 10% מותירה לקרובת משפחתה קרובת המשפחה של המנוחה.

 

  1. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר את כל צוואותיה הקודמות ערכה המנוחה בחלוקה לבני משפחתה ולא הותירה את רכושה לגופים ציבוריים כאלה ואחרים ואפילו לא בחלקי אחוזים.

 

  1. בהתאם לאמור לעיל, אני קובעת כי המתנגדים הוכיחו שהמנוחה ערכה את צוואות 2012 בנסיבות יוצאות דופן, אשר שיכנעוני כי לא היה מדובר ברצון חופשי ששיקף אומד דעת אמיתי לגבי ירושתה.

 

  1. הוכח כי המנוחה הייתה נתונה להשפעת המתנדב, קרובת משפחתה של המנוחה ובהיבטים מסויימים תלויה גם בדבריו של עו"ד שערך את הצוואה. לא הוכח כי היה מדובר בהשפעה זדונית שמטרתה הונאה או ניצול. אך בנסיבות חייה של המנוחה היה מדובר בעצימת עיניים למצבה תוך הנאה עתידית בסופו של יום מאותה השפעה, גם כאשר כל המעורבים יודעים על מצבה של המנוחה, בדידותה וקשייה הפיסיים והנפשיים.

 

  1. בנסיבות הללו שוכנעתי כי המתנגדים הוכיחו את התקיימות כל המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת השפעה בלתי הוגנת.

 

  1. לאחר זאת, המבקשים לא הוכיחו כי רצונה של המנוחה היה חופשי. הוכח כי המתנדב וקרובת המשפחה של המנוחה ידעו על מצבה הקשה של המנוחה ו"עצמו עיניהם" נוכח מצבה של המנוחה לאפשרות שתוריש להם תוך נישול אחרים. כיום הם מבקשים ליהנות ממצבה הקשה הפיזי והנפשי דאז. בכך ניטע יסוד "חוסר ההוגנות" הנדרש בסעיף.

 

  1. אשר על כן, אני קובעת כי הצוואות משנת 2012 הינן תוצאה של השפעה בלתי הוגנת של המבקשים כלפי המנוחה ועל כן דינן של צוואות 2012 להתבטל.

 

(4).    טענת המתנגדים כי עריכת הצוואה ההדדית על ידי המנוחה ובעלה שוללת את זכותה לערוך צוואות אחרות מאוחרות

 

  1. כאמור לעיל, ביום 17.6.1999 המנוחה חתמה על צוואה וביום 21.6.1999 חתם בן זוגה של המנוחה על צוואה. מדובר בצוואות שתוכנן כמעט וזהה. ההתייחסות בצוואת המנוחה השונה מצוואת בעלה מתייחסת להוראות שנתנה נוכח מצבו הרפואי המורכב של בעלה, שאף נפטר בסמוך לכך.

 

  1. המתנגדים טוענים כי יש לקבוע שמדובר בצוואות הדדיות ומכוח עקרון ההסתמכות בצוואות הדדיות, המנוחה לא יכולה היתה לשנות את צוואתה ההדדית וכל צוואה שנעשתה לאחר מכן מבוטלת.

 

  1. המבקשים טוענים כי לא מדובר בצוואות הדדיות מאחר שהן אינן זהות, בפרט לגבי נכס מקרקעין עיקרי קיים שוני מהותי, וכן הן לא נחתמו באותו יום.

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים, הצוואות משנת 1999 ועדות עו"ד בצר שערך את הצוואות, שוכנעתי כי מדובר בצוואות הדדיות.

 

  1. יצוין כי הצוואות במהותן הן צוואות הדדיות. מדובר בהוראות זהות לגבי מרבית חלקי הצוואות. השוני הקיים בצוואות, מוסבר ומפורט על ידי המנוחה בצוואתה – מאחר שבן זוגה היה "מוגבל מבחינה פיזית" והיא מסבירה כי היא "מטפלת בו באופן צמוד ואישי" ביקשה לייחד הוראות בצוואתה לגבי נסיבות אלה ואם תלך לבית עולמה לפניו, ועל מנת להבטיח את טובתו.

 

  1. גם מעדותו של עו"ד בצר ניתן היה ללמוד כי המנוחה ובן זוגה ביקשו לערוך צוואות הדדיות המבוססות על צוואות דומות שערכו בני הזוג בשנת 1992 וכן זו על זו – ראו: פרוטוקול מיום 27.9.17 15 שורות 9-13.

 

  1. אני דוחה את טענות המבקשים כי קיים שוני מהותי ביותר בכל הנוגע לנכס המקרקעין של בני הזוג על פי הצוואות. המנוחה מצווה בס' 7 את כל זכויות הדירה למתנגדים ומציינת מפורשות כי אם בן זוגה יהיה בין החיים, הוא ייוותר להתגורר בה עד סוף ימיו והמתנגדים לא יעשו כל פעולה משפטית או כל דבר שיגרום לבן זוגה "אי נוחות או נזק". בן זוגה של המנוחה מצווה בס' 2 לצוואה את הדירה למנוחה ובס' 4 לצוואה מציין כי אם היא לא תהיה בין החיים, אזי זכויותיו בדירה יועברו למתנגדים. קרי, אין שוני מהותי בין הצוואות. נהפוך הוא. הוראות הצוואות זהות מהותית.

 

  1. בעניין חתימת הצוואות בהפרש של ארבעה ימים, אני דוחה את הטענות כי מאחר שלא נחתמו באותו יום לא מדובר בצוואות הדדיות. מדובר בפער זניח של ימים ספורים. כמו כן, עו"ד בצר שערך את הצוואות ציין כי הן הוכנו מבעוד מועד ובני הזוג הגיעו במועדים שונים לאור מוגבלותו ואי יכולתו של בעלה של הקשישה באותה עת – ראו: פרוטוקול מיום 27.9.17 עמ' 14 שורות 18-23.

 

  1. עם זאת, אני דוחה טענות המתנגדים בעניין עקרון ההסתמכות ואי יכולתה של המנוחה לשנות את צוואתה ההדדית.

 

  1. בצוואת המנוחה מיום 17.6.1999 היא קובעת מפורשות ובאופן ברור וחד משמעי את יכולתה לשנות את הצוואה לו תחפוץ בכך:

"11. הנני מבטלת בזה כל צוואה, שטר ומסמך שנעשו על יד באיזה זמן מן הזמנים ולית תוקף לשום תעודה אחרת מלבד צוואתי זו, אבל רשאית אני בכל זמן ועת שארצה בכך, לבטל או לשנות צוואה זו, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, כמה שלבי חפץ, דהיינו בחתימתי ובחתימת שני עדים..."

 

  1. על כן, המנוחה יכולה היתה לשנות את צוואתה לאחר חתימתה בהתאם להוראות הצוואה שלה. לכן, מטעם זה אני דוחה את טענות המתנגדים כי המנוחה לא היתה רשאית לשנות את צוואתה ולערוך אחריה צוואות אחרות.

 

  1. בנוסף, הצוואות ההדדיות נחתמו בשנת 1999, קודם לתיקון 12 שנערך בחוק הירושה בשנת 2005 לפיו חוקק ס' 8א לחוק. קרי, המנוחה יכולה היתה לשנות את הצוואה ההדדית גם לאחר פטירתו של בן זוגה (בעניין זה ראו: בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל סעיף 15 לפסק דינה של כב' הש' נאור (4.2.2007)).

 

  1. אשר על כן, אני קובעת כי הצוואות משנת 1999 של המנוחה ובן זוגה היו צוואות הדדיות וכן כי המנוחה יכולה היתה לשנות את הצוואה ההדדית.

 

  1. מאחר ובמהלך ההליך התברר כי המנוחה הותירה אחריה צוואה מאוחרת לצוואת 1999, צוואה שנערכה בפני נוטריונית ביום 30.7.2007 – לא ניתן גם לא לאחר ביטול צוואות 2012 להורות על מתן צו לקיום צוואת המנוחה משנת 1999.

 

 

(5).    התערבות ב"כ האפוטרופוס הכללי בהליך

 

  1. ב"כ האפוט' הכללי התערב בהליך בהתאם לסעיף 67א.(א)(3) לחוק הירושה. הנימוק להתערבות בתיק זה היה בשל הוראות הצוואה האחרונה של המנוחה מיום 8.8.12 לפיה ציוותה את עזבונה, בין היתר, לגופים ציבוריים (מגן דוד אדום תל אביב והקרן לרווחת ניצולי השואה).

 

  1. נימוק זה להתערבות ב"כ האפוט' הכללי הינו נימוק ראוי וחשוב, ותרומתו של ב"כ האפוט' הכללי "כשומר הסף" במקרים רבים וייצוג ערכים ציבוריים – חשובה ויש לשמרה ולקיימה.

 

  1. עם זאת, אני מבקשת להוסיף מספר מילים בעניין זה.

 

  1. מבקשי צו הקיום ובהם הגופים הציבוריים היו מיוצגים על ידי עורך דין פרטי מטעמם. הם יוצגו היטב והאינטרסים שלהם נשמרו ויוצגו בהליך כדבעי.

 

  1. עולה השאלה מדוע כאשר גוף ציבורי יורש והוא מיוצג בהליך ע"י עו"ד פרטי, וכאשר אין קטין או אדם שמונה לו אפוט' או אדם שזקוק להגנה וכאשר מדובר בגופים ציבוריים שאינם זקוקים להגנת האפוט' הכללי, מדוע על האפוט' הכללי להיות מתערב בהליכים ולממן מכספי ציבור ייצוג נוסף בתיקים מעין אלה.

 

  1. האפוט' הכללי על פי חוק מייצג אינטרסים כללים-ציבוריים. כאשר התבררה המסכת העובדתית והנסיבות מכמירות הלב של המנוחה לא ברור מדוע טעמים של שמירה על גופים ציבוריים צריכים לגבור דווקא על אינטרס ראשון במעלה של הגנה על החלשים בחברה – דוגמת המנוחה.

 

  1. מדוע האפוט' הכללי לא ישמיע את קולו דווקא בתיקים בהם אנשים דוגמת המנוחה, ניצולת שואה, ערירית, שאין מי שיגן כמעט על זכויותיה בזמן אמת ויתווה אינטרסים ציבוריים כללים להגנה על אנשים אלה? האם לא ראוי כי האפוט' הכללי ישמיע קולו דווקא במקרים אלו מתוקף האינטרס הציבורי כמגן החלשים? האם לא ראוי שהאפוט' הכללי יבחן – כפי שעושה בתיקי אפוטרופסות – האם בהורשה היה ניצול של אותו אדם על ידי מי שסייע לו  או טיפל בו.

 

  1. דווקא לגבי אנשים עריריים, ניצולי שואה, אנשים המצויים בשולי החברה, אך המצויים בקרבה, שאין מי שישמיע את קולם – מן הראוי כי האפוט' הכללי יתווה דרך המגנה עליהם.

 

  1. העובדה כי הייתה הורשה לגוף ציבורי – אינה הופכת את הרצון של המצווה לחופשי יותר בהכרח, אינה הופכת כל מניע לכשר ואינה מכשירה את ההתנהלות ואת חופש הרצון של המצווה. היא אינה צריכה להוסיף גם לטעמי "ייצוג על חשבון המדינה" באמצעות האפוט' הכללי.

 

  1. ויודגש, אין באמור לעיל על מנת להטיל דופי אישי בב"כ האפוט' הכללי שעשתה עבודתה נאמנה בהליך זה והייתה לה תרומה אישית לסיוע לקידומו.

 

  1. על ב"כ האפוט' הכללי לשקול במקרים המתאימים התערבותו, כאשר יש ייצוג נפרד ובפרט כאשר נפרשה מסכת ראייתית מקיפה עם התקדמות ההליכים, והותרת העמדה כפי שהייתה בתחילה תוך היאחזות דווקא בנימוק "ההורשה לגופים ציבוריים" תוך התעלמות מהגנה על אינטרסים ציבוריים חברתיים אחרים – מעלה סימן שאלה לגבי הצדקת התערבות זו.

 

ד.         סיכום

 

  1. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

ת"ע 32883-06-16 הבקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 8.8.12 - נדחית.

ת"ע 4913-11-16  התנגדות לצוואות המנוחה מיום 27.6.2012 ומיום 8.8.2012 – מתקבלת.

ת"ע 32844-06-16 הבקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום  17.6.99 – נדחית.

ת"ע 32869-06-16 התנגדות המבקשים לצוואת המנוחה מיום 17.6.99 – מתקבלת, אך בנימוקי האמורים לעיל ולא בשל קבלת בקשתם לצו קיום.

 

  1. הוצאות ההליך – בהתחשב בשיקולים הבאים: משך ההליכים, היקף ההליכים, מספר הדיונים שהתקיימו, מספר ההחלטות שניתנו, ההוצאות שהוציאו הצדדים לניהול ההליך, המבקשים (יחד ולחוד) ישאו בהוצאות המתנגדים בסך כולל של 70,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום, ולא – יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין.

 

  1. בכל הנוגע לפרסום פסק הדין – מתבקשת עמדת הצדדים לעניין הפרסום ואופן פרסומו והאם יש מקום לפרסום הכולל את פרטי הצדדים או חלקם. התייחסות הצדדים תוגש עד ליום 10.9.17.

 

  1. המזכירות תסגור את כל התיקים שבכותרת.

 

ניתן היום,  י"ג באב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

 

          תמר סנונית-פורר, שופטת

                                                                        בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב - יפו

 

 

  • ביום 15.10.18 ניתנה החלטה מפורטת המתירה פרסום של פסק הדין עם חיסיון לגבי חלק מהצדדים והמנוחה והתרת פרסום לגבי הגופים הציבוריים: הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ומגן דוד אדון תל אביב.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ