אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת הסכמת השכנים בבית משותף לחלוקה מחדש של החלקים ברכוש המשותף לצורך הרחבת דירה של אחד הדיירים- אינה מהווה אירוע מס

קבלת הסכמת השכנים בבית משותף לחלוקה מחדש של החלקים ברכוש המשותף לצורך הרחבת דירה של אחד הדיירים- אינה מהווה אירוע מס

תאריך פרסום : 27/11/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
163483-06
19/11/2006
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
הועדה מקומית לתכנון ולבניה תל אביב
עו"ד פ' שלמון - ברץ
הנתבע:
1. טנר דב
2. טנר יוסף

עו"ד עדי קפלן ושות'
פסק-דין

מבוא

1.         בפני ערעור על החלטת השמאי המכריע, מר א' אביגד (להלן - השמאי המכריע), מתאריך 21.3.06, לענין הייטל ההשבחה על דירת המשיבים בבנין המגורים שברח' כפר יונה 19, רמת- אביב, תל-אביב, חלקה 25/18 בגוש 6769 (להלן - הדירה והשומה המכרעת), בהתאם להוראות סע' 14 (ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן - התוספת והחוק) . על פי האמור בשומה המכרעת, הייטל ההשבחה הינו סך של 77,260 ש"ח.  חישוב בהשבחה נעשה תוך ניכוי חלקי של הפטור מהיטל ההשבחה הנובעת מהרחבת דירת מגורי המשיבים, כאמור בסע' 19 (ג)(1) תוספת, עד לשטח של 120 מ"ר, וענין זה מהווה את סלע המחלוקת בערעור זה.

העובדות

2.         המשיבים הינם החוכרים לדורות של הדירה שבקומה השניה בבית משותף ובו 20 דירות בשתי קומות. הדירה מצוייה מתחת לגג הבנין. שטח הדירה כ- 68 מ"ר. הבנין בו הדירה רשום בבית משותף עפ"י הוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. המשיבים ביקשו להגדיל את שטח דירתם.

            התוכנית תב"ע ג', המאושרת מיום 21.4.94, והמאפשרת לבנות שטח בעלית גג, חלה על כל מרחב התכנון בתל-אביב, ומטרתה המוצהרת (ראה התוכנית, נספח לכתב הערעור) הינה לאפשר הרחבת שטחי דירות בקומות העליונות בבניני מגורים. התוכניות ע' משנת 1985 ו-ע1, שפורסמה למתן תוקף בתאריך 18.3.03, ענינן בנית מרתפים והרחבת השימושים במרתפים, כולל הגדלת שטחים בדירות. תוכניות אלו איפשרו בבתים כדוגמת הבנין ובו הדירה כי דייריהם ובעלי הזכויות בדירות יגיעו להסכמות בניהם לפיהן תורחבנה הדירות שבקומה השניה בבניה בחלל הגג, והדירות בקומת הקרקע - בבניית מרתפים, ובצירוף שטחים נוספים. אין מחלוקת כי תוכניות אלו השביחו את המקרקעין עליהן הבנין על דירותיו.

המשיבים הגישו בקשה להייתר לתוספת בניה בקומה א' (הקומה השניה) וכן בחלל גג הרעפים, עפ"י תב"ע "ג" בתוספת הקלה, כך ששטח דירתם יגיע ל- 156 מ"ר + מרפסות, ובתאריך 9.2.05 החליטה ועדת משנה של המערערת לאשר את הבקשה. (הייתר הבניה - נספח 1 לסיכומי המשיבים). על פי האמור בפרוטוקול הדיון בבקשה (נספח 2 כנ"ל), קיבלו המשיבים את הסכמתם של 18 מבין 20 בעלי הדירות בבית המשותף, בחתימתם על מסמכי הבקשה.

בעקבות קבלת ההיתר, דרשה המערערת מהמשיבים הייטל השבחה על פי שומת השמאי מטעמה, מר עופר ניר, בסכום של כ- 150,000 ש"ח. בחישוב זה קוזז פטור לענין סע' 19(ג)(1) לתוספת, באופן חלקי, בשטח של 24 מ"ר בלבד, תוך חלוקת שטח הפטור בין 20 הדירות שבבנין, כך שלמעשה הפטור מתייחס ל- 1.2 מ"ר, דהיינו - בטל בשישים ( השומה - נספח ג' לכתב הערעור). המשיבים הגישו "שומה אחרת" מטעמם, של השמאי ש' ויסמן מתאריך 20.11.05 (נספח ד' לכתב הערעור), לפיה על אף ההשבחה הרי לאור הפטור של 120 מ"ר ממנה, ובניכוי עלויות ההתאמה, ההשבחה היא שלילית, דהינו - אפס. לאור המחלוקת שבין שמאי הצדדים הוסכם על מינוי שמאי מכריע ושומת השמאי המכריע, נספח א', קובעת, כאמור, הייטל בסכום של 77,260 ש"ח, כאשר חישוב ההשבחה מתייחס רק לשטח של כ- 29 מ"ר מהדירה במצבה החדש, לאחר ניכוי הפטור ל- 120 מ"ר ממלוא שטח הדירה במצבה זה. 

המשיבים הסכימו לשומה המכרעת ושילמו את ההיטל הנדרש. המערערת סבורה כי שומה זו בטעות יסודה, מכאן ערעורה. למעשה, טענות המערערת אינן עולות בקנה אחד אף עם נימוקי שומת השמאי מטעמה, אולם כאשר נחה דעתי כי המחלוקת שבין הצדדים הינה ב"נקודה המשפטית", הפרשנות הראויה לפטור נשוא סע' 19(ג)(1) לתוספת, נראה לי כי ב"כ הצדדים אינם מנועים מלהשמיע את מכלול טיעוניהם המשפטיים בנושא, כך שבית המשפט יכריע לענין ה"חיוב בהיטל", כאמור ברישא לסע' 14(ג) לתוספת, על פי כל הטיעונים שראוי ואפשר היה להשמיען בנושא שבמחלוקת, בדומה לאמור בתקנה 462 לתסד"א, המסמיך את בית המשפט של הערעור - "לפסוק את  אשר צריך היה לפסוק, אילו נטענו הטענות המשפטיות כדבעי" (ע"א 120/70 חב' גן החיות ת"א נ' קלינמן, פדי כ"ד (2) 641, 643). לכן אתרכז בטיעונים לגופן ולא בטענות הדוברות בהשתקת טיעוני צד זה או חברו.

 

טענות המערערת

3.       כבר עתה עלי לציין כי טענות המשיבה חסרות כל הגיון, סותרות את תכלית הוראות החוק,  ובמיוחד את האמור בסע' 9(ג)(1) לתוספת, ויש בהם, לטעמי, חוסר תום לב, ונסיון, שלא כדין, לזכות בהייטל השבחה גם במקום בו בחר המחוקק לפטור את האזרח מתשלום שכזה.

בסע' 19(ג)(1) לתוספת  נאמר כדלקמן:

            "בניה או הרחבה של דירת מגורים לא יראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להייתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 120 מ"ר; על כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם הייטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת".

המערערת אינה מתכחשת לאמור בסעיף זה, אולם לטענתה יש לאבחן בין שני מצבים שונים. במצב הראשון, תוספת הבניה המרחיבה את שטח הדירה עד ל- 120 מ"ר פטורה מהיטל, באשר אין רואים בכך "מימוש זכויות", הינה בשטח שבבעלות המחזיק במקרקעין מבקש ההרחבה (או שלו זכויות בשטח כחוכר לדורות), ובמצב השני, כשההרחבה המבוקשת לדירה עד לשטח של 120 מ"ר, הינה ברכוש המשותף של הבית המשותף בו הדירה.

לטענת ב"כ המערערת, במקרה השני, הסכמת בעלי הדירות בבית המשותף לוותר עבור בעל הזכויות בדירה שמבקשים להרחיב, על חלקיהם ברכוש המשותף, דהינו - בשטח הגג שמעל דירת המבקש, מהווה, כשלעצמה, "מימוש זכויות במקרקעין" כאמור בסע' 7(א) לתוספת, המקים את החיוב בתשלום ההייטל, וזאת לאור הגדרת המימוש בסע' 1 לתוספת, כדלקמן:  -

"מימוש זכויות" , במקרקעין - אחת  מאלה:

(1)....

(2)....

(3) העברתם או העברת החכירה בדירות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו..."

 

על כן, כאמור בסכומי המערערת, כאשר אין מחלוקת כי גג בבנין, לגביו ניתן הייתר הבניה הנדון, רשום כרכוש משותף, הרי כשהשכנים, בעלי שאר הזכויות ברכוש המשותף, הסכימו כי המשיבים ירחיבו דירתם בשטח הרכוש המשותף, הם גרעו לצמיתות (הדגשה שלה - ד.מ.) מזכותם הקנינית של יתר בעלי הזכויות ברכוש המשותף, ולפיכך פעולה זו מהווה ה"קניית זכויות במקרקעין", דהינו ה"ענקת זכויות", כאמור בסע"ק (3) הנ"ל. שאר בעלי הזכויות ברכוש המשותף העבירו, בהסכמתם, לחזקת המשיבים, באופן בלעדי ולצמיתות, את שטח הגג שמעל דירת המשיבים, וזכויות אלו שקודם לכן היוו חלק מהרכוש המשותף, הפכו לזכויות הבלעדיות של המשיבים.

ב"כ המערערת אף מסתמכת על התנאי מתנאי התוכנית המשביחה, תב"ע ג', שבסע' 10 ב  4  לה, נאמר כדלקמן: -

"עליית הגג תמוקם בשטח הגג הצמוד לדירה כרשום בלשכת רישום המקרקעין, ובהעדר רישום כנ"ל ,על פי הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין, תרשם כחלק בלתי נפרד מהדירה"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ