אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלה חלקית של תביעת קרן מיטשל לאכוף הסכם מול ההסתדרות

קבלה חלקית של תביעת קרן מיטשל לאכוף הסכם מול ההסתדרות

תאריך פרסום : 25/03/2009 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו
11166-99
24/03/2009
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
הקרן ע"ש אדוארד ד. ואנה מיטשל ז"ל קרן משפחתית רשומה במדינת דלוור בארה"ב
עו"ד ד. רוזנברג
עו"ד א. אברהם
הנתבע:
1. חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ
2. נכסי ההסתדרות (נדל"ן) בע"מ
3. מאיר ורדיגר
4. שלמה דרעי

עו"ד כ. גבע
עו"ד י. בורשטין
פסק-דין

א.        רקע עובדתי ותיאור ההליך

1.         הקרן ע"ש אדוארד ד. ואנה מיטשל ז"ל הינה קרן משפחתית הרשומה במדינת דלוור ארה"ב, אשר הוקמה שלא למטרות רווח על ידי אדוארד ואנה מיטשל ז"ל על מנת לסייע למטרות חינוך, בריאות ומטרות חברתיות אחרות בישראל ומחוצה לה (להלן: " הקרן"). נשיא הקרן והאדם הפעיל בה כיום הוא מר יונתן מיטשל (להלן: " יונתן"), נכדם של אדוארד ואנה מיטשל. הקרן אוספת תרומות מיהודים בקהילות השונות ברחבי העולם, לצורך הקמה ותמיכה במוסדות ישראליים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. הקרן משקיעה 2 מיליון דולר בישראל מדי שנה, ופעילותה בישראל מתרכזת בתחום החינוך (יונתן בעמ' 14).

2.         המשיבה 1 היא חברת העובדים השיתופית בארץ ישראל בע"מ, קרי: ההסתדרות הכללית של העובדים. המשיבה 2 היא חברת נכסי ההסתדרות (נדל"ן) בע"מ, אשר מנהלת את נכסי המקרקעין של ההסתדרות (המשיבות 1-2 תיקראנה יחדיו להלן: " ההסתדרות").

3.         בראשית שנות ה- 60 של המאה הקודמת ביקשה ההסתדרות להקים ברחוב שטראוס בירושלים מתחם, אשר יועד למטרות תרבותיות וחינוכיות, ובהן אודיטוריום ומכללה לעובדים. תחילה תוכנן המתחם ברחוב שטראוס, אך משלא אושרה הקמת המכללה שם - הוחלט על הקמתה במקום אחר, במקביל להקמת האודיטוריום ברחוב שטראוס. המקום שנבחר להקמת המכללה נמצא ברחוב סוקולוב 15 בירושלים, על מקרקעין בחלקה 60 בגוש 30027 שההסתדרות בעלת זכויות החכירה בהם. מקרקעין אלו הם בבעלות הפטריארך היווני האורתודוכסי, והוחכרו לקרן הקיימת לישראל בשנת 1952 ל- 99 שנים. על המקרקעין הנ"ל הוקמה המכללה, בין היתר בזכות תרומה נדיבה של קרן מיטשל בסך כולל של 350,000 דולר (כ- 8 מיליון ש"ח בשיערוך ליום 1.4.05, על-פי חוות דעת הכלכלן משה קצין). על כן נקרא הבניין עד עצם היום הזה " בית מיטשל" (להלן גם: "הבניין"), ומכללת העובדים שהוקמה בו בשנת 1965 נקראה, כפי שכתוב על הבניין שהוקם, " בית הספר לעובדים ע"ש אדוארד ואנה מיטשל" (להלן " המכללה"). הבניין כולל ארבע קומות ששטחן הבנוי הוא 1,609 מ"ר.

4.         ביום 2.4.1961 התקיים טקס הנחת אבן הפינה למכללה בנוכחות אדוארד מיטשל ומשפחתו (נספחים ב' ו- ד' להמרצת הפתיחה). ביום 24.10.61 העבירה קרן מיטשל תרומה בסך 150,000 דולר שנועדה להקמת מתחם שטראוס כולו (נספח ה' להמרצת הפתיחה). בעת שהועברה התרומה הראשונה בסך 150,000 דולר, אישרו נציגי ההסתדרות במסמך מיום 24.11.61, בין היתר, כי מכללת העובדים תיקרא ע"ש מיטשל. בסעיף 4 למסמך נאמר כי אם תנאי זה לא יתבצע במלואו בשנת 1962, יוחזר סכום התרומה הנ"ל (נספח ה' להמרצת הפתיחה). ביום 18.7.62 כתב מנכ"ל ההסתדרות לקרן מיטשל כי הקמת המכללה מתעכבת, אך הדגיש כי תרומת הקרן להקמת המכללה תהווה תרומה בת-קיימא (a lasting contribution) לחיי התרבות בירושלים ולתושביה בהווה ובעתיד (נספח ה'1 להמרצת הפתיחה).

כאשר הוצאה המכללה מתחומי מתחם שטראוס סוכם עם משפחת מיטשל כי הן המכללה ברחוב סוקולוב והן האודיטוריום במתחם שטראוס יקראו ע"ש אדוארד ואנה מיטשל, וכך אכן היה (סעיפים 14 ו- 22 לתצהירו של מר גד אלפסי, מנהל המשיבה 2, ונספח א' לתצהירו - להלן: " אלפסי").

5.         לצורך השלמת בנייתה של המכללה בשנת 1965, תרמה קרן מיטשל סך נוסף של 200,000 דולר. לפיכך נחתם ביום 28.1.65 הסכם בין ההסתדרות לבין הקרן, שהסדיר את תנאי מתן התרומה להקמת המכללה (נספח ו' להמרצת הפתיחה - להלן: " ההסכם"). בסעיף 2 להסכם נקבע:

"Upon completion, the building will be named in honor of Edward D. and Anna Mitchel. An appropriate plaque bearing the names of Edward D. and Anna Mitchel will be permanently affixed to the front of the building. The naming and marking of the building shall be in perpetuity as a perpetual testament to the generosity of Edward D. and Anna Mitchell and to their vision and foresight in the development of Israel. All public references by the college shall use the designation of Mitchel Workers's College".

בסעיף 4 להסכם נקבע:

" The building is not to be utilized for any other purpose other than the Workers' College without the consent of the Foundation."

על בסיס הסכם זה, סברה הקרן כי המכללה שהוקמה תשמש כמזכרת נצח לזכרם ולפועלם של בני הזוג מיטשל למען קידום החינוך בבירת ישראל. לא כך היה, למרבה הצער.

6.         מאז הוקמה המכללה בשנת 1965, היא שימשה למטרות שלשמן נועדה במשך כעשרים שנה, דהיינו: פעילות חינוכית של עובדים. אולם בסוף שנות ה- 80 התדרדר מצבה הכלכלי של ההסתדרות, ולטענתה היא לא היתה מסוגלת עוד לתחזק ולממן את בית מיטשל כמכללת עובדים. היא החלה להשכיר שטחים בבניין למטרות חינוכיות שונות שאינן קשורות למכללת העובדים, ובדיעבד התברר לקרן כי ההסתדרות סגרה את המכללה בשנת 1989.

7.         בשנת 1992 השכירה ההסתדרות שטחים בבניין בו התנהלה המכללה, וזאת ללא מתן הודעה מראש לקרן. ההסתדרות אף התירה לאותם שוכרים לקבוע את שמותיהם על קיר המכללה הנושא את שמם של בני הזוג מיטשל. הקרן הודיעה להסתדרות כי היא רואה בכך הפרה של ההסכם, ורק אז ביקשה ההסתדרות את רשות הקרן להתיר לגופים אחרים לנהל את עסקיהם בבניין המכללה, על מנת לממן את המשך פעילותה (סעיף 13 לתצהיר יונתן). הקרן נתנה הסכמתה לכך. 

8.         בשנת 1996 נודע ליונתן מיטשל כי ההסתדרות מתכננת למכור את הבניין, תוך הפרה של ההסכם הקובע כי לא יעשה שימוש בבניין המכללה לכל מטרה אחרת. עו"ד של הקרן פנה להסתדרות והביע את התנגדותו לכך. ההסתדרות טרחה להשיב על מכתב זה רק כעבור שנה וחצי, באומרה כי אין כוונה למכור את הבניין "בעתיד הקרוב" (סעיף 14 לתצהיר יונתן ונספחים ח'1 עד ח'4 להצהרת הפתיחה).

בחודש יוני 1999 פורסמה כתבה ממנה עולה כי ההסתדרות בכל זאת מתכוונת למכור את בנין מיטשל, אף כי זו לא טרחה להודיע לקרן דבר על כך (הכתבה צורפה כנספח ט' להמרצת הפתיחה). לפיכך פנתה הקרן למזכ"ל ההסתדרות דאז, מר עמיר פרץ, ובעקבות כך התקיימה פגישה עם נציגי ההסתדרות. אלו הודיעו לקרן כי הם אכן מתכוונים למכור את בית מיטשל. במכתבו של ב"כ ההסתדרות מיום 7.7.99 (נספח י' להמרצת הפתיחה)  הוסבר כי מצבה הקשה של ההסתדרות מחייב את מכירת נכסיה, וכי היא כבר הגיעה להסכמה עם גורם שלישי למכירת הנכס. ההסתדרות טענה כי אין בהסכם דבר השולל מכירה שכזו, והציעה לקבוע הסדר להנצחת שמם של בני הזוג מיטשל בבית מיטשל או במקום אחר. ההצעה להנציח את מיטשל בבניין הקיים תמוהה, שכן עובר למועד העלאתה של הצעה זו נחתם הסכם מכר עם המשיבים 3-4 ביום 3.6.99, וכפי שיבואר בהמשך הנכס מיועד להריסה לצורך הקמת בית מגורים. 

9.        לאור השתלשלות העניינים כמפורט לעיל, הגישה הקרן בסוף שנת 1999 את התובענה בתיק זה. היא עותרת לאכיפת ההסכם משנת 1965, כך שההסתדרות תחויב להמשיך ולנהל את המכללה לעובדים בבית מיטשל, ויאסר כל שימוש במבנה זולת מכללה לעובדים, ללא הסכמת הקרן. כמו כן, מבוקש להצהיר כי כל מכירה של זכויות ההסתדרות במבנה, או שינוי מטרות השימוש בו, ללא הסכמת הקרן ובלא שתובטח המשך פעילות המכללה בבניין כשהוא נושא את השם מיטשל - מהווה הפרה של ההסכם, ולחלופין מזכה את הקרן לדרוש את השבת כל סכומי התרומות שהוענקו להסתדרות לשם הקמת הבניין.  המרצת הפתיחה נתמכה בתצהירו של נשיא הקרן, מר יונתן מיטשל.

בכותרת להמרצת הפתיחה מוצג הסעד העיקרי כאכיפה של החיובים להמשיך ולקיים את המכללה, ולהימנע מכל שימוש בבניין שלא לצורך מכללת עובדים. רק לחלופין מבוקש להצהיר כי מכירת הבניין, או שינוי מטרותיו, ללא הבטחת המשך פעילותה של המכללה, כשהיא נושאת את השם מיטשל, מהווה הפרה של ההסכם המזכה את הקרן בהשבת כספי התרומות. בפרק הסעדים בהמרצת הפתיחה נטען כי הקרן העניקה להסתדרות מתנה, וכי על פי סעיף 4 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק המתנה") רשאית הקרן לדרוש את אכיפת החיוב שבקיומו הותנתה המתנה. אך בהמשך נטען כי קיום המכללה מהווה תנאי מפסיק, והפסקת פעילותה מביאה לפקיעת ההסכם, באופן המזכה את הקרן להשבת התרומה. לחלופין נטען כי גם אם מדובר בתנאי שבחיוב, ולא בתנאי מפסיק, מהווה מכירת הבניין בתנאים דלעיל הפרה של ההסכם המזכה את הקרן בהשבת התרומה.

10.       ההסתדרות הגישה תשובה להמרצת הפתיחה, שאינה נתמכת בתצהיר, והבהירה בפתח התשובה כי " עיקר המחלוקת בין הצדדים אינה מחלוקת עובדתית אלא משפטית". בתשובתה טענה ההסתדרות כי למבקשת אין זכויות קנייניות כלשהן בבניין, ועל פי הדין שקדם לחוק המתנה, כמו גם על פי הדין שלאחריו, לא ניתן לאכוף את התנייה האוסרת את העברת הבעלות בבניין, מה גם שההסכם איננו כולל תנייה כזו. זאת ועוד, אין כל הפרה של ההסכם שכן ההסתדרות התחייבה שהבניין ימשיך לשאת את שמם של בני הזוג מיטשל גם לאחר שימכר לצד שלישי, וכך גם יונצח שמם על כל אתר שאליו תועבר המכללה. מכל מקום, ההסתדרות טענה כי אין בתרומת הקרן בראשית שנות ה- 60 כדי להטיל עליה נטל נצחי להחזיק את הבניין ולהפעילו כמכללה, וכי לא ניתן לאכוף תנאי הצמוד למתנה על פי המג'לה או על פי חוק המתנה וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"). אכיפה שכזו גם לא תהיה מוצדקת בנסיבות העניין. אם בכלל, טוענת ההסתדרות, זכאית הקרן לביטול ההסכם ולהשבת כספי התרומה, בניכוי החלק היחסי עבור התקופה שבה ההסכם התקיים. ההסתדרות הוסיפה וטענה בתשובתה כי לאחר קיום ההסכם במשך 35 שנה היא רשאית לבטלו, בהיותו הסכם שלא נקצבה תקופתו. היא אף טענה כי עמידתה הדווקנית של הקרן על קיום החיוב מהווה חוסר תום לב.

11.        בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה, ביקשה הקרן צו מניעה זמני שיאסור ביצוע עסקה כלשהי בבניין המכללה ללא הסכמתה, וכן יאסור כל שינוי בשימוש הנעשה בבניין. המשיבה העלתה בהתנגדותה לצו הזמני את הנימוקים דלעיל, כמו גם את הטענה כי מי שחתם בשם ההסתדרות על ההסכם לא היה מוסמך לעשות כן. כב' השופט י. זפט נעתר לבקשה, וציין כי התכחשות ההסתדרות לסמכותו של מי שפעל בשמה לגיוס כספים וחתם על ההסכם " אינה מוסיפה לה כבוד ויקר" (בש"א 57976/99). אין לי אלא להסכים עם דברים אלו, וההסתדרות אכן לא חזרה עוד על טענה מקוממת זו בסיכומיה. חלף כך, היא ניסתה להעלות טענה מקוממת לא פחות, כאילו לא הוכח כלל שהיא קיבלה את כספי התרומה בסך 200,000 דולר. גם מטענה זו היא חזרה בסיכומיה (סעיף 18).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ