אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלאן נ' מועדי

קבלאן נ' מועדי

תאריך פרסום : 27/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום עכו
18191-03-13
20/03/2014
בפני השופט:
דנה עופר

- נגד -
התובע:
סאברין מועדי
הנתבע:
ח'אלד קבלאן

החלטה

1. לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לסדרת שיקים בסכום כולל של 65,600 ₪, למועדים שונים במהלך 2011.

2. ההתנגדות נתמכת בתצהירו של רמי מועדי, בעלה של המבקשת. המבקשת היא בעלת חנות מחשבים, ובעלה מנהל את החנות. המבקשת נהגה לרכוש סחורה מהמשיב, החל משנת 2010.

עיקר טענת המבקשת, כי החוב בכרטסת של המשיב שגוי, ולכן – סכום התביעה שגוי.

לטענת המבקשת, השיקים נשוא ההתנגדות ניתנו למשיב לאחר שחוללו שיקים מחשבון אחר של המבקשת (בבנק דיסקונט), בסך של כ-27,000 ₪. סידרת השיקים נשוא ההתנגדות (כולם מחשבון המבקשת בבנק ערבי) ניתנה הן במקום השיקים החוזרים והן כתשלום עבור החוב הנותר בגין הזמנת סחורה.

על פי הנטען, נפרעו מהחשבון בבנק ערבי שיקים בסכום כולל של כ-34,000 ₪, אך סכומם לא קוזז, לטענת המבקשת, מהחוב. לטענת המבקשת, יתרת חובה עומדת על כ-35,000 ₪ בלבד (וסכום זה אינו במחלוקת).

ייאמר מיד, כי מעיון בתצהיר ההתנגדות קשה להבין את החשבון שנעשה על ידי המבקשת ובעלה, וכיצד הגיעו לסכום שאינו במחלוקת. כן יש לציין, כי כל השיקים שהוגשו לביצוע הם מהחשבון בבנק ערבי, וכולם חוללו כמובן, והמבקשת מלכתחילה לא נתבעה בגין השיקים החוזרים מבנק דיסקונט, כך שאין בתביעה עירוב בין שיקים שנועדו לפירעון חוב ושיקים שבאו להחליף שיקים אחרים.

3. בדיון שהתקיים לפניי נחקר המצהיר על תצהירו. בעדותו ניסה המצהיר להסביר טוב יותר את טענות ההגנה, באמצעות טבלה שערך ובה סיכום החשבוניות והשיקים בשנים 2010-2011. טבלה זו הוגשה לביהמ"ש תוך כדי עדותו.

מעדותו של המצהיר עלה, כי סך הכל ניתנו מבנק ערבי, לסילוק חוב השיקים החוזרים וחוב הכרטסת, שיקים בסכום כולל של 99,550 ₪, ומהם נפרעו 33,950 ₪, ולא נפרעו – 65,600 ₪. לטענתו, קיים "הפרש קבלות" בסכום של 25,794 ₪, שיש להפחית מסכום השיקים שלא נפרעו. פעולה זו מביאה ליתרת חוב בסכום של 39,806 ₪ שאינה במחלוקת (סכום העולה בכמה אלפי שקלים על הסכום שצוין בתצהיר ההתנגדות כסכום שאינו במחלוקת).

"הפרש הקבלות" האמור הינו הפער בין סך כל הסחורה שנרכשה, לבין סך כל השיקים שניתנו (בשל העובדה שסידרת שיקים חוזרים אחת הוחלפה באחרת, בסכום שונה). לטענת המבקשת, בשנים 2010-2011 רכשה סחורה בסכום כולל של 152,366 ₪, ומסרה כנגדם שיקים בסכום כולל של 209,160 ₪. לאחר הפחתת השיקים שניתנו בפעם הראשונה (מבנק דיסקונט) בסכום של 31,000 ₪, נותר, לטענת המבקשת, סכום עודף של שיקים, בסך 25,794 ₪. סכום זה, לשיטת המבקשת, יש להפחית מהשיקים נשוא התביעה, וזה הוא, למעשה, הסכום שבמחלוקת כעת.

4. לטענת המשיב, ההתנגדות הוגשה באיחור, ללא הצדקה. לשיטתו, המבקשת צרפה בקשה להארכת מועד, שאין בה טעם מיוחד מדוע יש להאריך את המועד, ועל כן, על אף שבלשכת ההוצאה לפועל נרשמה ההתנגדות כמוגשת במועד, הרי שלמעשה היא באיחור, ודינה להידחות בשל האיחור בלבד.

טענה זו של המשיב אני דוחה. ההתנגדות הועברה לביהמ"ש עם החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת אביגיל סלע-הקש) מיום 6.3.13, שבה נרשם כי ההתנגדות מוגשת במועד, ועל כן ההליכים מעוכבים. על החלטה זו לא הוגש כל ערעור. משקבעה רשמת ההוצאה לפועל, כי מדובר בהתנגדות שהוגשה במועד, ועל פני הדברים לא נראה כי חלה טעות בקביעה זו, הרי שיש לראות את ההתנגדות כמוגשת במועד, ולא להיזקק לטענות הנוגעות להארכת מועד.

5. לגופו של עניין, לטענת המשיב, חוסר העקביות בטענות המבקשת מעיד על כך שמדובר בהגנת בדים. כן טוען המשיב, כי נעשה שינוי חזית בעת הדיון, והטענות כפי שהועלו בדיון אינן הטענות שהועלו בתצהיר ההתנגדות.

לטענת המשיב, כל שטענה המבקשת בהתנגדות נוגע לשיקים המוחזקים על ידי המשיב מבנק אחר, אלא שהשיקים הללו אינם קשורים לתביעה זו באופן כל שהוא, שכן לא נתבעו.

6. ראשית יש לציין, כי בהחלטה מיום 4.11.13 נדחתה ההתנגדות עד לסכום בו הודתה המבקשת בהתנגדותה, קרי – 34,979 ₪, וניתנה למשיב רשות לפעול לגביית סכום זה, בצירוף שכ"ט עו"ד ואגרה יחסיים.

בדיון שהתקיים כאמור התברר שהחוב שאינו שנוי במחלוקת גבוה מעט יותר, והוא עומד על 39,806 ₪.

אני מתקנת, איפוא, את החלטתי מיום 4.11.13 (עמוד 2, שורה 12), בכך שההתנגדות נדחית עד לסיום של 39,806 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד ואגרה יחסיים.

7. אשר ליתרת התביעה, אני רואה לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן.

אמנם, מתצהיר ההתנגדות קשה להבין אל-נכון כיצד ערכה המבקשת את חישוביה, וכיצד הגיעה למסקנה לפיה אין היא חייבת אלא בחלק מסכום התביעה בלבד; אלא שטענותיה הובהרו בדיון, והמבקשת (או המצהיר מטעמה) הצליחו להסביר איזה חשבון נערך, ומדוע, לטענתם, אין הם חייבים במלוא סכום התביעה, אלא בחלקו (ברובו) בלבד.

ככל שנכונה טענת המבקשת לפיה השיקים החוזרים נשוא התביעה עולים בסכומם של החוב הכולל, הרי שיש בטענה זו כדי להביא להדיפת חלק מהתביעה, ולכן יש ליתן למבקשת בעטיה רשות להתגונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ