אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת מועד תחילת תקופת ההתיישנות בתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבון בנק

קביעת מועד תחילת תקופת ההתיישנות בתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבון בנק

תאריך פרסום : 23/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
13485-03
17/04/2008
בפני השופט:
עדי חן-ברק

- נגד -
התובע:
בנק מסד בע"מ סניף חיפה
עו"ד פינגרר רן
הנתבע:
1. ס.א.ס.סי אייר סרביסס בע"מ-ניתן פס"ד
2. שלוש יהודית
3. שלוש יהושע

עו"ד שלופה תאופיק
פסק-דין

מהו המועד שבו מתחילה לרוץ תקופת התיישנות החוב שנותר בחשבון עובר ושב של הנתבעת 1 בבנק ? זו השאלה היחידה שיש לדון בה בתיק זה (הנתבעים העלו טענות נוספות בכתב הגנתם, ברם טענות אלו נזנחו בסיכומים).

העובדות:

1.         ביום 31.10.94 פתחה הנתבעת 1 (להלן: "החברה") חשבון בנק אצל התובעת. עם פתיחת החשבון ניתנה לחברה מסגרת אשראי עד סך של 80,000 ש"ח, שתוקפה עד ליום 30.6.97. הנתבעים 2-3 חתמו על כתב ערבות לפירעון חובותיה של החברה עד לסך של 80,000 ש"ח.

            בהתאם לכתב ההתחייבות והערבות התחייבו הנתבעים, כערבים, לפרוע את החוב מיד ולפי דרישה ראשונה: " ..מתחייבים לשלם לבנק, מייד לפי דרישתו, כל סכום שיידרוש מהם מידי פעם בפעם על חשבון הסכומים הנ"ל..הערבים ישלמו לבנק את סכום הערבות מבלי שהבנק יצטרך להוכיח להם שהלווה הפר את התחיבויותיו כלפיו.."-ראה סעיף 31 לכתב ההתחייבות (נספח ב' לת/1).

2.         בחודש 2/96 החליטה התובעת כי הפעילות בחשבון אינה תקינה: " היו חריגות והוחזרו שיקים" - ראה עדות נציג התובעת בעמ' 6 לפרוטוקול, ועל כן היא החליטה לבטל את מסגרת האשראי.

הוברר עוד כי בטרם ביטול האשראי הוגבל החשבון כתוצאה מהחזרת שיקים: " ההגבלה נכנסה אחרי 10 שיקים. חזרו הרבה יותר מ-10 שיקים ולכן הוגבל החשבון עוד לפני ביטול המסגרת"-ראה עדות נציג הבנק בעמ' 6-7.

            ביום 4/2/96 הודיעה התובעת לנתבעים (במכתב רשום ששלחה להם-ראה ת/3) כי היא מבטלת לחברה את האשראי, ודרשה מהם לפרוע חובם תוך 10 ימים ממועד קבלת המכתב. בעקבות משלוח מכתב זה התקיימה ביום 21.2.96 פגישה בהנהלת הבנק, ובעקבותיה הודיע הבנק לנתבעים, במכתב רשום מיום 6.3.96 (ראה ת/2) כי הבנק מוכן להאריך את המועד שבו תבוטל הזכות לאשראי עד ליום 31.3.96 כאשר " החל ממועד זה נבטל את זכותכם לאשראי". בפועל ביטל הבנק את מסגרת האשראי ביום 30.4.96 (ראה דף 7 מתדפיס הבנק, נספח ד' לתצהיר הנתבע 3, וכן ראה עדות מנהל התובעת בעמ' 6 לפרוט').

3.         עוד בטרם ביטול האשראי נקטה התובעת בשתי פעולות לצמצום החוב:

ראשית - מימשה ביום 9.4.96 ערבות שניתנה לה על ידי הנתבעים מאת בנק דיסקונט, על סכום של 45,000 ש"ח (ראה ת/4). שנית-הורתה על פרעון מוקדם של פיקדון בחשבון על סך 22,589 ש"ח. לאחר שתי פעולות אלו נותר בחשבון חוב בסך של כ-11,500 ש"ח (ראה נספח ד' לתצהיר נתבע 3).

4.         ביום 2/7/96 שלח הבנק מכתב דרישה לנתבעים לתשלום החוב שנותר (להלן: "מכתב הדרישה הראשון). ביום 21/3/97 שלח הבנק מכתב דרישה נוסף, שנוסחו זהה לנוסח מכתב הדרישה הראשון (להלן: "מכתב הדרישה השני"). ביום 17/7/03 הגישה התובעת תביעה זו כנגד החברה וכנגד הנתבעים 2 ו-3 שחתמו כערבים.

5.         התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, וניתן פסק דין במעמד צד אחד, ואולם הוא בוטל כנגד הנתבעים 2 ו-3, בהחלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 27/1/05. בהחלטת הביטול דחתה כב' הרשמת את טענת ההתיישנות (קבעה כי סיום תקופת האשראי-30/6/97-הוא המועד ממנו יש למנות את מרוץ ההתיישנות), ובהמשך ניתן כנגדם פסק דין לאחר שנדחתה בקשת הרשות להתגונן.

הנתבעים ערערו לבית המשפט המחוזי, ובפסק דין שניתן בערעור בוטל פסק דינה של כב' הרשמת, וכן נקבע כי טענת הנתבעים בקשר להתיישנות תידון לגופה.

6.         בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק זה הסכימו הצדדים כי נציג הבנק שמסר תצהיר, יחקר ע"י ב"כ הנתבעים, ואילו תצהירי הנתבעים יוגשו ללא צורך בחקירתם, מבלי שהדבר יחשב כהסכמה לאמור בתצהיריהם.

טענות הצדדים:

7.         התובעת טוענת כי יש לחשב את מועד תחילת מרוץ ההתיישנות באחת מ-4 החלופות הבאות, אשר באף אחת מהן לא התיישנה התביעה:

            הראשונה - מיום 27/2/98-המועד בו עדיין התנהלו פעולות זיכוי בחשבון החברה.

השניה - מיום 30.6.97-המועד שנקבע בכתב ההתחייבות והערבות, כמועד שעד אליו הוקצב אשראי לחברה (דהיינו - "תום מסגרת האשראי").

            השלישית - מועד מכתב הדרישה לנתבעים מיום 21.3.97. באשר למכתב הדרישה הראשון, שנשלח, כאמור, ביום 2/7/96, טוענת התובעת כי מאחר והנתבע 3 העיד במסגרת הדיון בבקשתו לביטול פסק הדין (בש"א 17757/03) כי לא קיבל מכתב זה, אזי, יש לראותו כמי "שלא קלט את הודעת הביטול", ומכאן שהיא כלל לא השתכללה, ויש לראות את מכתב הדרישה מיום 21/3/97 כמכתב דרישה ראשון.

            הרביעית-מיום 26/5/98-מועד שהוזכר ע"י הנתבע בחקירתו בבקשה לביטול פסק הדין, ושהתובעת מבקשת לראותו כהודאת בעל דין. בחקירה זו אמר הנתבע כך: " לפי הדפים שאתה נתת היתה צריכה להיות יתרת חוב על סך 19,817 ש"ח נכון ליום 26/5/98.." (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בבש"א 17753).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ