אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת מועד זכאות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מיום הגשת התביעה

קביעת מועד זכאות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מיום הגשת התביעה

תאריך פרסום : 07/12/2014 | גרסת הדפסה
רע"ו
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
42544-03-14
23/11/2014
בפני השופטים:
1. יצחק ענבר
2. יהודית שבח
3. שאול שוחט


- נגד -
המערער:
יוסף בן בסט
עו"ד דורון עצמון ודוד ידיד
משיבה:
הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
עו"ד שרה שהם ושילי תורן-קרבצ'יק
פסק דין
 

 

השופטת יהודית שבח:

ערעור על פסק דינה של ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, בראשות השופטת בדימוס רחל גרינברג, מיום 18.2.14 לפיה הוכרה זכאותו של המערער לתגמולים רק החל מיום הגשת ההצהרה המפרטת את עילת התביעה, להבדיל מיום הגשת טופס התביעה.

השתלשלות הליכי התביעה

1.המערער, שנולד בבולגריה בחודש ספטמבר 1944, הגיש למשיבה ביום 28.12.08 טופס "תביעה לתגמול" בו ציין רק את פרטיו האישיים, את מועד עלייתו לארץ ואת המחלות שנגרמו לו עקב הרדיפות, ואף את המלל הבא: "נדודי שינה. זיכרונות של הסיפורים על הרדיפה שאמא סיפרה לי", אך לא הוסיף דבר מעבר לכך.

2.ביום 4.1.09 שלחה המשיבה למערער מכתב שהוכתר בנדון לו כ"אישור קבלת מסמכי תביעה", בו ציינה המשיבה כדלקמן:

"אנו מאשרים קבלת מסמכי התביעה על פי החוק שבנדון, ופתחנו תיק תביעה שמספרו 249542. מועד זכאותך לתגמולים, אם תמצא/י זכאי/ת לתגמול, יהיה יום קבלת מסמכי התביעה דהיינו 28.12.09 והתגמולים ישולמו לך החל מתאריך זה. בכל פנייה אלינו, נא ציין/י מס' תיק". 

3.חודשיים לאחר מכן, ביום 24.3.09, שלחה המשיבה למערער מכתב נוסף שבו התבקש להמציא לה את המסמכים הבאים: טופס הצהרה על תגמול ממקור נוסף; טופס הצהרה; מסמכים רפואיים; החלטה מגרמניה בגין שלילת חירות; וטופס בקשה להכרה בפגימה לפי החוק. בסיפא למכתב צוין כי "אי קבלת המבוקש מעכב המשך הטיפול, נבקשך להמציא בהקדם האפשרי".

המערער לא המציא מסמכים נוספים כפי שנתבקש וביום 25.10.10, שנה וחצי לאחר מכן, הוסיפה ושלחה לו המשיבה מכתב נוסף, שנוסחו זהה למכתב מיום 24.3.09, ואף בסיפא לו ציינה כי "אי קבלת המבוקש מעכב המשך הטיפול, נבקשך להמציא בהקדם האפשרי".

4.רק ביום 9.6.11 שלח המערער, באמצעות בא-כוחו, את טופס ההצהרה הסטנדרטי בו מילא את הפרטים הנדרשים, והוסיף הצהרה לפיה "אמי היתה בעוצר בפלובדיב בעת ההריון עמי. בתחילת החודש התשיעי היא עברה להורים בימבול. מאוחר יותר אבי הצטרף אליה אחרי ששניהם גורשו וסבלו מעוצר".

5.המשיבה בדקה את מסמכיו של המערער והכירה בו כנכה רדיפות, ככל הנראה בעילת העוצר, אף שהדבר לא צוין, והעמידה את נכותו על שיעור של 25% בגין תגובה נפשית לרדיפות. אלא שהמשיבה קבעה את זכאותו של המערער החל מיום 1.6.11 – מועד השלמת הגשתם של מסמכי התביעה, להבדיל מיום 28.12.08 שהינו מועד הגשת טופס התביעה לתגמול הראשוני. למותר לציין, כי מועד זקיפה זה גרע מהמערער הפרשים שווי ערך ל- 30 תגמולים חודשיים.

המחלוקת

6.בעוד שהמערער טוען שהיום הקובע להכרה בזכאותו הוא יום הגשת טופס התביעה לתגמול, אף אם הוגש בחסר וללא טופס ההצהרה המפרט את נסיבות הרדיפות או את עילת התביעה הפורמלית, טוענת המשיבה כי היום הקובע לתחילת התשלום הינו היום בו פירט המערער את עילת התביעה המקימה את זכאותו על פי חוק הרדיפות. לגישתה, אין ניתן להחשיב הגשת טופס שאינו מפרט את עילת התביעה, כהגשת תביעה.

הדיון לפני ועדת העררים

7.את הערר שהגיש לוועדת העררים תמך המערער בשני אדנים מרכזיים: האחד – נוהג. המערער טען כי בשנת 2008, עת הגיש את טופס התביעה לתגמול, נהגה המשיבה כדרך קבע לקבוע את מועד הזכאות כמועד הגשת טופס התביעה, כי הוא הסתמך על נוהג זה, וכי המשיבה מנועה מלחדול מנוהגה זה, עת לא התריעה בפניו כי תעשה כן ועת סמך על הנוהג והרע את מצבו; השני – החוק ותקנותיו, מהם עולה כי לא נדרשת קורלציה בין מועד הגשת טופס התביעה לתגמול לבין מועד הגשת ההצהרה ויתר הראיות התומכות בה.

8.המשיבה הכחישה את קיומו של הנוהג הנטען, וטענה כי זה אינו מתיישב עם החוק והתקנות לפיו, מהם עולה לשיטתה כי רק תביעה המפרטת את עובדות המקימות את עילת הזאות- נחשבת כתביעה לצורך תחילת הזכאות.

9.ועדת העררים הנכבדה קיימה בירור ראייתי בשאלת קיומו של הנוהג, במסגרתו שמעה את עדויותיהם של עו"ד ירח שפיר, שכיהן כיועץ המשפטי של המשיבה בשנים 1995-2011; עו"ד בן פורת המייצג כדרך קבע ניצולי שואה; עו"ד מיכל רוזנפלד שעבדה אצל המשיבה כממלאת מקום של מנהל מחלקת תביעות וכעוזרת ליועץ המשפטי של המשיבה במהלך השנים 2009-2011; ועו"ד רביד ליברמן המשמשת בתפקיד מנהלת התביעות במשיבה מאז אפריל 2010. הועדה אף שמעה טיעונים משפטיים בשאלת מועד הזכאות.

פסק דינה של ועדת העררים

10.לאחר שמיעת הראיות הגיעה ועדת העררים הנכבדה למסקנה לפיה "במישור העובדתי, לאחר שבחנו דברי עוה"ד שהעידו בפנינו בסוגיית ה'נוהל' באנו למסקנה כי העורר לא הוכיח קיומו". הוועדה דחתה את עדותו של עו"ד שפיר, שתמך בקיומו של הנוהג הנטען, מצאה את התנהלותו "בלתי מקצועית", וקבעה "... דא עקא עדותו הותירה סימני שאלה בנקודות מהותיות הקשורות להתנהלות המשיבה בתקופת כהונתו וסתרה עדותה של עו"ד רוזנפלד ועל כן לא נוכל לאמץ גירסתו". ביחס לעדויותיהם של עוה"ד בן פורת, רוזנפלד וליברמן נקבע כי אף הן "אינן מצביעות על קיומו של נוהג מצד המשיבה", גם זקפה לחובת המערער את אי זימונו של ראש הרשות לשעבר מר פינטו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ