אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת יום הקרע לעניין איזון משאבים

קביעת יום הקרע לעניין איזון משאבים

תאריך פרסום : 06/06/2012 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי תל אביב
347562-1
13/09/2011
בפני השופט:
1. הרב אחיעזר עמרני - אב"ד
2. הרב דוד בירדוגו - דיין
3. הרב מאיר פרימן - דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד ענת דוד-אזולאי
הנתבע:
פלונית
עו"ד אהובה יששכר
החלטה

הצדדים חלוקים בשאלת קביעת "מועד הקרע" לצורך עריכת איזון המשאבים על ידי האקטואר.

בבקשת הבעל מבוקש לקבוע את מועד הקרע ליום בו פתח הבעל את תביעת הגירושין בבית הדין - ביום י"ג בתמוז תשס"ז (29/5/07) היות ותביעת הגירושין התקבלה, והתביעה באה לאחר הנתק שחל בין הצדדים.

בתגובת האשה מבוקש לקבוע מועד מאוחר יותר ומוצעים שלושה מועדים אפשריים: יום מתן פסק הדין בערעור על ידי בית הדין הגדול, יום מתן פסק הדין על ידי בית הדין דנן או יום עזיבת הבעל את הבית בחודש ינואר 2009 - היות ובכל מועד מוקדם יותר הקרע ניתן היה עדיין לאיחוי.

מאחר ובני הזוג הסכימו שבית הדין ידון לפי חוק יחסי ממון, נבחן את האמור בסעיף 8 לחוק:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא... לעשות אחת או יותר מאלה:...

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים (בחקיקה הקודמת - בשעת פקיעת הנישואין), אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע."

לפי האמור בחוק בית הדין רשאי בנסיבות מיוחדות לקבוע מועד מוקדם בו ייערך האיזון.

בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול בתיק 3369-21-1 נכתב על ידי כבוד נשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון הרב שלמה משה עמאר שליט"א:

"... סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג מקנה סמכות לקביעת מועד האיזון לאו דוקא בעת פקיעת הנישואין, ובתי המשפט גם נוהגים כך למעשה, וכך ראוי לנהוג כאן"

בפסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב בתיק (מספר חדש) 322313/4) נכתב:

"באופן כללי ברירת המחדל היא שמועד הקרע הינו במועד סדור הגט. אלא שיש חריגים היוצאים מן הכלל. טיבו של קרע, שקודם לו החלשת וניוון המיתרים - היוצרים את הקשר - עד ליצירת הקרע.

לעתים, עולה ארוכה ומרפא לניוון זה ואינו מגיע לכלל קרע ואף אם החל להקרע יכול שמתאחה.

לעתים, הניוון הינו סופני ולא ניתן לריפוי והקרע אינו ניתן לאיחוי. ופעמים, הינו מיידי באופן שלא ניתן להשבה ולאיחוי.

על כן במקרים כאלו יש לשקול אם להקדים את מועד הקרע טרם מועד סידור הגט, אך לא ניתן לקבוע מסמרות במועד מסויים, לפי שכל ענין וענין נדון בפני עצמו ולא הרי קרע זה כהרי קרע זה... "

על פסק הדין האמור הוגש ערעור לבית הדין הגדול. בית הדין הגדול קיבל את עמדתו העקרונית של בית הדין האזורי בתל אביב. בערעור בבג"ץ שהוגש על פסקי הדין קיבל בג"ץ את עמדת בית הדין, לפיה ניתן להקדים את מועד הקרע עוד לפני פקיעת הנישואים, וכך נקבע בבג"ץ 2642/08 פלונית נ' כב' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, 08/04/2008:

"בהקשר לסעיף 8 לחוק יחסי ממון קבע בית הדין האזורי כי אכן "ברירת המחדל" היא שמועד האיזון הוא מועד הגירושין אלא שיש חריגים לכך ו"כל ענין וענין נדון בפני עצמו ולא הרי קרע זה כהרי קרע זה". עמדה זו עולה בקנה אחד עם הפרשנות שניתנה לסעיף 8 בבית משפט זה לפיה "סעיף 8 מאפשר גמישות רבה אשר נותנת בידי הערכאה השיפוטית כלים לאזן את הנכסים בין הצדדים באופן הוגן, תוך לקיחה בחשבון של שיקולים כלכליים ואחרים" (בג"ץ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים, פסקה 12 (טרם פורסם, 13.12.2006) ) והשופט רובינשטיין אף קבע כי "בכל הנוגע להסדר איזון משאבים הותיר המחוקק שיקול-דעת נרחב לבית-המשפט (סעיפים 8-6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973) " (בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט (4) 614, 619 ז (2005))...

...הנה כי כן, בית משפט - ובענייננו בית הדין - רשאי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לקבוע מועד איזון מוקדם ממועד פקיעת הנישואין כאשר כל מקרה נבחן לגופו."

בנדון דנן ברור שהקרע בין הצדדים אינו ניתן לאיחוי מזה זמן רב. ללא ספק מתקיימות הנסיבות לפיהן יש להקדים את מועד הקרע לצורך עריכת איזון המשאבים. הבעל טען שהקרע בין הצדדים היה קיים זמן רב לפני הגשת תביעת הגירושין, תביעת הגירושין של הבעל התקבלה, ובית הדין קבע בפסק דינו מיום י"ז בסיון התש"ע (30/05/2010) שאין ממש בדברי האשה על שלום בית. גם בית הדין הגדול הגיע לאותה מסקנה.

מהו השלב המשמעותי ביותר ביצירת הנתק שבין הצדדים? מהם הקריטריונים אותם ישקול בית הדין בבואו לקבוע את המועד המבטא נתק שיש בו כדי להפסיק את הסדר איזון המשאבים? נראה שהפסקת חיי אישות כתוצאה ממריבה היא הנקודה המשמעותית ביותר ביצירת הקרע, והיא תוגדר נקודת הקרע בנסיבות האמורות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ