אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת הפיצוי שישלם בית החולים בגין אחריותו לנזקים שנגרמו במהלך לידה

קביעת הפיצוי שישלם בית החולים בגין אחריותו לנזקים שנגרמו במהלך לידה

תאריך פרסום : 14/10/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7513-05
13/10/2009
בפני השופט:
יוסף שפירא

- נגד -
התובע:
1. ד. מ. (קטינה)
2. האם
3. האב

עו"ד ע' גבעון
הנתבע:
1. בית החולים "הסהר האדום"
2. ד"ר יוסף שעבני

עו"ד מ' עותמאן
פסק-דין

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפיצוי התובעים בגין נזקיהם אשר נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבעים. ביום 30.4.08 ניתנה החלטה בשאלת האחריות, אשר קבעה כי הנתבעים אחראים לנזקי התובעת בשיעור של 75%. עתה נדון בשאלת שיעור הנזק, ובתוך כך האם מקומה של התובעת 1 בבית הוריה או שמא מוטב כי תשהה במוסד, והאם תיקון 102 לחוק הביטוח לאומי, הקובע שהמוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לחזור בתביעת שיפוי כלפי מוסד רפואי ציבורי, חל במקרה דנא.

רקע עובדתי

1.         התובעת 1 הינה קטינה שנולדה לתובעים 2 ו-3 בבית החולים מוקאסד בירושלים (להלן: " התובעת").

נתבע 1 הוא בית החולים (להלן: " בית החולים" או " נתבע 1") אליו הגיעה אם התובעת ולא התקבלה ללידה, ומשם פנתה לביה"ח מוקאסד, שם נולדה התובעת.

נתבע 2 הינו הרופא שביצע את מעקב ההריון באם התובעת (להלן: " אם התובעת" או " תובעת 2").

2.         ההריון נשוא תביעה זו היה הריונה הראשון של התובעת 2. מעקב ההריון נשוא התביעה בוצע אצל הנתבע 2 במרפאתו הפרטית במזרח ירושלים, ואובחן כהריון רב עוברים - הריון של תאומים.

בהגיע התובעת 2 לשבוע ה- 23 להריונה, אובחן אצלה כי קיים פער בגדילת עובר אחד לעומת משנהו. בביקורה האחרון של התובעת 2 אצל הנתבע 2, ביום 4.5.1996, בשבוע ה-32 להריונה, צייד אותה הנתבע 2 במכתב הפנייה אל בית החולים "הסהר האדום", בו ציין כי עליה לפנות לבית חולים זה בכל מקרה בו תחוש בכאבים או צירים וכן בכל בעיה שתתעורר בהריון. עוד הורה לה הנתבע 2 כי בבואה אל בית החולים עליה להציג את מכתבו, ולבקש שייקראו לו מייד עם בואה לשם.

3.         ביום 24.5.96, בהיותה בשבוע ה-35 להריונה, חשה התובעת 2 בירידת מי השפיר ובכאבים ופנתה לבית החולים, לפי הוראתו של הנתבע 2, כשהיא מלווה בבעלה - התובע 3 ואמו.

פסק הדין החלקי - ההחלטה בשאלת האחריות

4.         בשלב הראשון של המשפט, התובעים הוכיחו כי התובעת 2 הגיעה לבית החולים וכי לאחר המתנה של למעלה ממחצית השעה, ללא כל בדיקה ועל אף שהיא ובני משפחתה הראו לאחות או מיילדת בבית החולים את מכתבו של הנתבע 2, וציינו בפניה כי מי השפיר ירדו, סירב בית החולים לקבלה. עוד הוכח שבית החולים הפנה את התובעת 2 ובני משפחתה לבית החולים "מוקאסד", תוך שהאחות או המיילדת מציינת בפניהם כי בית החולים "הסהר האדום" אינו ערוך ללידת תאומים וכי הנתבע 2 שוהה בחו"ל, זאת חלף הפנייתה לרופא מחליף, או קריאה לרופא תורן.

בדיקה מיילדותית שעברה האם, בעת קבלתה בבית החולים מוקאסד, העלתה כי התאומה הראשונה הינה במצג עכוז, קיימת ירידת מי שפיר, צוואר הרחם פתוח ל-8 ס"מ, ובחבל הטבור השמוט בנרתיק קיים דופק איטי [בריקרדיה]. בדיקת על-קול [אולטראסאונד] שבוצעה, העלתה כי העובר הראשון מצוי בתנוחת עכוז ושרוי במצוקה עוברית קשה ואילו לבו של השני, אינו פועם. מצוקתו העוברית של התאום הראשון אושרה אף בניטור פעילות לב העובר.

בשעה 05:15 חולצה התאומה הראשונה, התובעת 1, בניתוח קיסרי במצב של תשניק [אספיקציה] קשה ביותר, והיא סובלת משיתוק מוחין ופיגור שכלי קשה (P.C). לאחר דקה חולצה גם התאומה השנייה במצג ראש ללא רוח חיים, במשקל של 1,400 גרמים.

5.         ביחס לאחריות של הנתבע 2 לנזקי התובעים צויין, שבשורה של פסקי דין נקבע שאחריות הרופא איננה רק בקביעת דרך הטיפול או בשינויה, אלא כוללת גם את אופן הטיפול, טיב המעקב, וקליטת אותות אזהרה. (ראו: ע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב, פ"ד לט (3), 253; ת"א (י-ם) 4344/02 לוי נ' ד"ר ברו (פורסם בנבו). כן ראו: א' כרמי, בריאות ומשפט, כרך א' (2003) (להלן: " כרמי"), לעניין הימנעות רופא מנקיטת שיטות מקובלות באבחון וטיפול, המצדיקה, בדרך כלל את הקביעה כי התרשל, או כי נעדר הוא מיומנות וידוע שהם נחלת כל רופא סביר (שם, 329)). כפועל יוצא מכך קבעתי שד"ר שעבני ידע שייתכן והוא ייעדר, והיה צריך לצפות ולחזות כי מחדלו עלול לגרור אחריו תוצאה מזיקה לתובעת 2, שעה שמדובר בהריון תאומים, ובהכירו את אפשרויות השגת רופא מחליף אף אם היולדת מגיעה בשעת בוקר מוקדמת, ואפשרות הערכות מתאימה בבית החולים, זאת בנוסף למחדליו במעקב ההריון. ומשלא עשה כן, חב הוא בפיצוי התובעת בגין הנזק שנגרם לה (ראו: ע"א 47/56 דוד מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י' 1543 (1956)). בכך נמצא קשר סיבתי משפטי בין מחדליו לנזק. (ראו כרמי, שם, 273).

6.         אשר לאחריות בית החולים עמדתי בהרחבה על חובתו של מוסד רפואי ליתן טיפול רפואי דחוף, הן על פי הדין הישראלי הן על פי הדין האמריקאי, המשפט המקובל והמשפט העברי והן על פי שבועות הרופאים השונות.

עוד קבעתי כי הנטל המועבר לכתפי הנתבעים הינו לענין העדר רישום מלא לגבי מעקב ההריון של ד"ר שעבני, מסירת המכתב לתובעת 2 ומסירתו על ידה לאחות בבית החולים הסהר האדום בבוקר יום הלידה, העדר רישום אצל נתבעת 1 לגבי התייצבותם של התובעים ואימו של תובע 3 בבית החולים, ובמיוחד לגבי שעת ההגעה וזמן עזיבתה, הנחוץ לצורך הקביעה אם לתקופת זמן זו היתה השלכה על הנזק שנגרם לתובעת, גם אם לא ניתן טיפול בפועל, שכן הגדרת "רשומה" בתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ד- 1976 הינה רחבה דיה ואף אי קבלת חולה מצריכה רישום.

7.         לאחר שנקבע כי הנתבעים התרשלו בטיפולם בתובעת 2 נבחנה שאלת הקשר הסיבתי בין רשלנותם לבין הנזק שנגרם לתובעת. בסוגיה זו ביכרתי את גרסת התובעים והמומחים מטעמם, באשר פרופ' שנקר כאמור, נוטה לחוות דעתו של ד"ר וייס, בתחום המיילדות, ובתחום הנוירולוגיה נוטה המומחה פרופ' קרמר, לדעתו של פרופ' שטיינברג, לפיה מאזן ההסתברויות שהנזק הכולל נגרם בעוולה במקרה הנדון. מטעם זה, אף לא  מצאתי לנכון למנות מומחה מטעם בית המשפט. למעלה מכך ציינתי כי אף אם אין מקום לקבוע את אחריות הנתבעים מכח הערכת הסתברויות כעולה מדברי המומחים, יש להטיל על הנתבעים אחריות מכח הלכת עדן מלול.

8.         לאור המסכת העובדתית אשר התגלתה במהלך ניהול המשפט, ולאחר ששקלתי את מכלול דעות המומחים והעדים, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות באופן שהנתבעים יישאו ב-75% ואילו התובעים ב-25% מהנזק.

טענות התובעים

9.         התובע טוען לנזק בגין כאב וסבל ואובדן הנאות החיים בסך 1,500,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה מיום הלידה, בהסתמך בין היתר על ת"א (חיפה) 787/99 ארי כץ נ' עיריית הרצליה, תק-מח 2007(1), 1 ות"א (חיפה) 259/02 פלוני נ' מדינת ישראל (אתר נבו, 2.12.2007).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ