קביעת אימוץ פתוח בניגוד לעמדת היועמ"ש ולעמדת מומחה ביהמ"ש

בפני בקשה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מכוח חוק אימוץ ילדים, התשמ"א -1981 (להלן :"חוק האימוץ") להכריז על הקטין XXX ( להלן: " הקטין"), בר אימוץ ביחס למשיבה 1- אמו, וביחס למשיב 2- אב לא ידוע.

הרקע העובדתי והשתלשלות ההליכים בתיק:

1.הרקע העובדתי פורט בהרחבה בבקשת ב"כ היועמ"ש מיום 12/11/15, ולא נסתר על ידי המשיבה, ולהלן תמציתו.

2.המשיבה, הנה אמו של הקטין, ילידת 1990, עלתה ארצה בשנת 1995, רווקה, לא עובדת, ומתגוררת בבאר שבע.

3.המשיבה מוכרת ומטופלת בלשכות הרווחה שנים רבות. בהיותה כבת 8 שנים, הוצאה המשיבה למסגרות חוץ ביתיות על רקע תפקוד הורי לקוי, תוך שהיא עברה בין מספר משפחות אומנה.

כמו כן, שהתה המשיבה במסגרת חסות חוק הנוער בצופיה ובמסילה, אך נשרה מהן עקב קשיי הסתגלות ובעיות התנהגות.

4.המשיבה הרתה בהיותה בת 18 שנים וביום XXX ילדה את בתה הראשונה – YYY (להלן : "הבת YYY"). בחודש ספטמבר 2011 חתמה המשיבה על הסכמת הורה לאימוץ עבור הבת YYY. ביום 22/12/11 נקבע בתיק אמ"צ 35/12 בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, כי האימוץ ביחס לבת YYY יוגדר כפתוח עם קשר הכולל מפגשים פעמיים בשנה.

עוד עולה מהבקשה, כי בשל חוסר יציבותה של המשיבה, מתקיימים המפגשים בין המשיבה לבין הבת YYY פעם בשנה.

5.בחודש דצמבר 2011 דווח לשירותי הרווחה כי המשיבה נמצאת בתחילתו של הריון שני.

6.ביום 8/3/12 ילדה המשיבה את הקטין נשוא הבקשה בבית החולים סורוקה.

7.ביום 13/11/12 התקיים דיון בבית המשפט לנוער בעניינו של הקטין, ובית המשפט הכריז על הקטין כנזקק, קבע דרכי טיפול לשנה, הורה למשיבה לשתף פעולה עם תוכנית טיפולית שנבנתה עבורה ולשלב את הקטין במעון.

8.ביום 3/7/13 התקבל דיווח מעו"ס יחידת האיתור של קשב לנוער ממנו עלה כי שתי נערות בנות 14 שנים, נמצאות בפארק בשעת לילה מאוחרת כשהן שותות אלכוהול ושומרות על שני פעוטות.

עוד עלה, כי אחת הנערות היא אחות המשיבה ואחת הפעוטות הוא הקטין נשוא הבקשה שבפני.

9.ביום 4/7/13, נוכח הדיווח מליל אמש, נקבעה למשיבה פגישה בלשכת הרווחה, אך זו לא הגיעה.

עוד באותו יום נערך ביקור של עו"ס המשפחה ועו"ס לחוק הנוער בבית המשיבה. הבית נמצא מלוכלך ולא מאורגן ועל הרצפה היו פזורים חפצים שעלולים היו לסכן את הקטין. בעקבות שיחה עם המשיבה, סברו גורמי הרווחה כי המשיבה לא מבינה את הבעייתיות שבהתנהלותה, הוסדרה לה סומכת שתבוא לביתה והובהר לה כי עליה לשתף עמה פעולה.

10.ביום 5/8/13 עדכנה המשיבה את עו"ס המשפחה כי הקטין אושפז בבית החולים עקב דלקת אוזניים. משיחה שערכה עו"ס המשפחה עם עו"ס מחלקת הילדים בבית החולים, עלה כי המשיבה ספרה לגורמים הרפואיים כי הקטין נפל מגובה של מטר מספר ימים לפני אשפוזו.

11.בספטמבר 2013 שולב הקטין במעון ויצ"ו, אך הגעתו למעון לא היתה סדירה.

12.ביום 30/9/13 עו"ס מעון ויצ"ו דיווחה על סימנים אדומים על ידו ובטנו של הקטין. עו"ס לחוק הנוער נפגשה עם המשיבה, וזו ספרה כי נשפך על הקטין תה רותח. המשיבה הופנתה יחדיו עם הקטין למרפאה, ומשם לחדר המיון. אולם כאשר הצוות הרפואי ביקש לאשפז את הקטין, המשיבה סירבה ועזבה את בית החולים.

לאחר כרבע שעה, ולאחר ששוחחה עם עו"ס המשפחה, שבה המשיבה עם הקטין למיון ונתנה את הסכמתה לאשפוזו.

מדו"ח צוות לילד בסיכון שבבית החולים מיום 2/10/13 עלה כי קיים חשד לפגיעות מכוונות, הזנחה ופגיעה רגשית בקטין. עוד עלה מהדו"ח כי המשיבה לא שתפה פעולה עם הצוות, הגיבה בתוקפנות וסירבה לענות על שאלות.

13.עקב הדיווחים אודות התנהגות המשיבה, הוזמנה משטרה למקום והמשיבה נעצרה בחשד לפגיעה בקטין ובהזנחה. במסגרת הדיון פלילי בעניינה שוחררה המשיבה בערבות עצמית והורחקה מהקטין עד ליום 6/11/13.

14.עוד באותו היום, הועבר הקטין על ידי עו"ס לחוק הנוער בצו חרום לבית משפחת קלט כאשר על גופו תחבושות המכסות את הכוויות.

15.ביום 3/10/13 ניתנה החלטת בית המשפט לנוער המאשרת את צו החירום, ונקבע כי הקטין יוצא ממשמורת המשיבה למסגרת קלט חסויה, וכי צו ההוצאה ממשמורת יהיה בתוקף למשך חודשיים.

16.ביום 8/10/13 התקיימה וועדת טיפול, אשר המליצה כי הקטין יועבר למשפחת אומנה.

17.ביום 16/10/13 זומנה המשיבה למשרדי השירות למען הילד, אך בחרה שלא להגיע.

18.ביום 30/10/13 ניתנה החלטת בית המשפט לנוער המתירה את שינוי השמתו של הקטין ממקלט החירום לבית משפחת אומנה.

19.ביום 10/11/13 הועבר הקטין לבית משפחת אומנה.

20.ביום 3/12/13 האריך בית המשפט לנוער את צו ההוצאה ממשמורת בהסכמת המשיבה למשך שישה חודשים נוספים.

21.ביום 25/5/14 התקבל דיווח ממרכז הקשר אודות אירוע חריג במהלכו הגיעה המשיבה כשהיא מלווה באחותה ובבת דודתה כשהן מודיעות כי הקטין ישוב עמן לביתן. האירוע הסתיים לאחר שהמשטרה הוזמנה למקום. גורמי הטיפול התרשמו כי המשיבה הגיעה למפגש כשהיא שתויה.

22.ביום 5/6/14 האריך בית המשפט לנוער את צו ההוצאה ממשמורת ביחס לקטין למשך חודש נוסף.

23.ביום 2/7/14 ניתנה החלטת בית המשפט לנוער, ובהסכמת המשיבה, המאריך את צו ההוצאה ממשמורת בשישה חודשים נוספים.

24.ביום 2/11/14 התקבל דיווח על אירוע חמור נוסף ממרכז הקשר, לפיו המשיבה הגיעה מלווה באחיותיה כשהן מתנהגות בתוקפנות, מקללות וצועקות. בסיום הביקור, אף נעשה ניסיון למשוך את הקטין מידה של המלווה, תוך שהקטין נחשף להתנהגות זו ונראה מבוהל.

25.ביום 5/11/14 התקיימה וועדת תכנון טיפול והערכה, והמלצותיה היו, בין השאר, כי יש לפתוח בהליכי אימוץ. עד הומלץ כי הביקורים של המשיבה את הקטין יחודשו רק לאחר הסכם מחודש עם המשיבה אודות כללי התנהגות בביקורים.

26.ביום 27/1/15 התקיים דיון נוסף בעניינו של הקטין בבית המשפט לנוער, אשר הורה על הארכת צו ההוצאה ממשמורת בשלושה חודשים נוספים, וכן הורה למשיבה לשתף פעולה עם עו"ס לחוק הנוער ועם גורמי הטיפול.

27.ביום 27/4/15, האריך בית המשפט לנוער את צו ההוצאה ממשמורת למשך 7 חודשים נוספים, וזאת, בין היתר, כדי לאפשר למשיבה להתארגן ולהגביר את שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול.

28.ביום 4/5/15 חדשה המשיבה את הקשר עם המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול, ובמהלך חודש 4/2015 חודשו הביקורים של המשיבה עם הקטין במתכונת של אחת לשבועיים, ובהמשך שונו לאחת לחודש.

החל מ- 19/5/15 לא מגיעה המשיבה לביקוריה עם הקטין.

29.במהלך חודש 6/2016 דיווחה המשיבה כי היא נמצאת בתחילתו של הריון שלישי.

30.ביום 28/6/15 התקיימה וועדת תכנון טיפול והערכה, והמלצותיה היו כי יש להמשיך בהליכי האימוץ.

31.בחודש 7/2015 מסרה משפחת האומנה המטפלת בקטין, כי בשל צרכיו של הקטין והקושי להיענות להם, הם מבקשים לסיים את שירות האומנה ולהעביר את הקטין מביתם.

32.ביום 8/9/15 הוגשה בקשה לפי סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ, ולאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, הורתי ביום 28/10/15 על העברת הקטין למשפחה אשר תביע את הסכמתה לאמצו אם וכאשר יוכרז בר אימוץ, וזאת מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ.

33.במהלך חודש 11/2015 הועבר הקטין למשפחה מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ.

34.ביום 12/11/15 הגישה המבקשת את הבקשה שבפני- הכרזת הקטין בר אימוץ.

35.הבקשה להכרזת הקטין כבר אימוץ נקבעה לדיון ליום 15/12/15 (דיון שנדחה ליום 24/12/15) וזאת לאחר שהורתי ללשכת הסיוע המשפטי למנות עורך דין מטעמה למשיבה.

36.בתצהיר תשובת המשיבה מיום 23/12/15 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, וכי היא מתגוררת עם בן זוגה בשכירות ומוכנה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה.

יודגש כי בתצהיר תשובתה הנ"ל לא הכחישה המשיבה את הרקע העובדתי אשר פורט בהרחבה בבקשה ואשר הביא להגשתה.

37.בדיון שהתקיים ביום 24/12/15 הסכימו באי כוח הצדדים על מינוי מומחה לבחינת מסוגלותה ההורית של המשיבה, ובהמשך הודיעו כי הגיעו להסכמה באשר לזהות המומחה.

38.בהחלטתי מיום 6/1/16 מניתי את גב' XXX כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית"). ביום 10/4/16, הגישה המומחית את חוות דעתה. המלצות המומחית כללו הכרזת הקטין בר אימוץ וזאת בשל העדר מסוגלות של המשיבה לגדלו וטובת הקטין לבית קבוע ויציב, וכן אימוץ סגור.

39.ביום 6/6/16 התקיים דיון הוכחות בבקשה. יוער כי חרף החלטתי בדבר הגשת תצהירי עדות, לא הגישה המשיבה תצהירי עדות מטעמה ואף לא ביקשה להעיד עדים נוספים מלבדה.

40.המומחית אשר נחקרה על חוות דעתה, לא שינתה ממסקנותיה תוך שהיא מדגישה את הפער הקיים בין הרצון של המשיבה לגדל את הקטין לבין יכולתה לעשות כן בפועל. כמו כן הסבירה המומחית בחקירתה כי למשיבה יש קושי לקחת חלק בהליך טיפולי ממושך. לשיטת המומחית, מהעובדה שהמשיבה מטפלת כעת בתינוק בין מספר חודשים, אין ללמוד כי יש ביכולתה לטפל בקטין נשוא הבקשה, שכן מדובר בשני קטינים בגילאים שונים עם צרכים שונים.

מטעם המבקשת העידה עו"ס לחוק הנוער הגב' ליאת ממן, שהעידה, בין היתר, על נסיבות הפסקת ביקוריה של המשיבה את הקטין.

כמו כן העידה עו"ס המשפחה הגב' מיכל חדד, ולשאלת בית המשפט השיבה כי בן זוגה הנוכחי של המשיבה לא הביע בפניה רצון לגדל את הקטין. עוד העידה העו"ס על קשיה של המשיבה בגידול התינוק אותו ילדה לפני מספר חודשים, ועל השוני בין גידולו לבין גידול הקטין נשוא הבקשה שבפני.

עו"ס לחוק האימוץ הגב' אירמה כהן העידה, בין היתר, על הניסיונות שניתנו למשיבה ואשר לא נוצלו על ידה, ועל חרדת הנטישה של הקטין ועולמו הבלתי יציב.

המשיבה, הגם שלא הגישה תצהיר עדות, העידה כי בן זוגה עוזר לה בגידול התינוק, וכי הוא מסייע לה לשנות הרגלי חיים קודמים, לרבות הרגלי שתית אלכוהול. חרף דבריה של המשיבה בדבר חשיבות בן זוגה בשינוי אורחות חייה, היא בחרה שלא להגיש תצהיר עדות מטעמו ולא לזמנו לשלב שמיעת ההוכחות.

41.בסיום דיון ההוכחות הודיעה ב"כ המשיבה כי "מרשתי מסכימה להכריז על הקטין כבר אימוץ אך מבקשת שהאימוץ יהא אימוץ פתוח וזאת גם ביחס לאחיה" ( עמ' 21 שורות 4-5 לפרוטוקול מיום 6/6/16 ).

ב"כ המבקשת השיבה כי היא מבקשת שהות לגבש עמדה ביחס לבקשת המשיבה לאימוץ פתוח, ובהחלטתי מיום 6/6/16 נתבקשו הצדדים להגיש את סיכומיהם בסד זמנים קצר.

42.ביום 13/6/16 הגישה המבקשת את סיכומיה, בהם עתרה כי בית המשפט יכריז על הקטין בר אימוץ ביחס למשיבה מכוח סעיפים 13 (א)(4) , 13 (א) (5) , 13 (א)(7) לחוק האימוץ , ובר אימוץ ביחס למשיב 2- " אב לא ידוע" מכוח סעיף 13 (א)(1) לחוק האימוץ.

עוד עתרה המבקשת בסיכומיה כי תוצאות האימוץ לא יצומצמו וכי ביחס למשיבה האימוץ יהיה סגור.

43.ביום 14/7/16 הודיעה המבקשת כי עמדת הגורמים הטיפוליים היא כי תוצאות האימוץ לא יצומצמו בדרך של מפגשים בין המשיבה לבין הקטין אך יצומצמו באופן של מתן מידע והצגת תמונה של הקטין למשיבה פעמיים בשנה.

44.ביום 20/7/16 הגישה ב"כ המשיבה את סיכומיה. סיכומי המשיבה התייחסו בעיקר לאופי האימוץ נוכח הסכמתה של המשיבה למוסרו לאימוץ (ראה לעניין זה סעיפים 12, 25 לסיכומי המשיבה).

הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי משיב 2- אב לא ידוע:

45.כמפורט בבקשה, במרשם האוכלוסין לא רשום אב לקטין. עוד עולה מהבקשה, כי מאז לידת הקטין לא התעניין בו אף גבר ולא טען שהוא אביו.

כמו כן, מצאתי לקבל את טענת המבקשת כמפורט בבקשה כי נעשו ניסיונות שלא צלחו לאתר את אבי הקטין נוכח הפרטים שמסרה המשיבה.

46.לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את טענת המבקשת כי אין אפשרות סבירה לזהות את האב, למוצאו או לברר את דעתו בהתאם לאמור בסעיף 13 (א) (1) לחוק האימוץ , ועל כן ומתוך ראיית טובת הקטין, מצאתי להכריז עליו בר אימוץ כלפי משיב 2- "אב לא ידוע" .

הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי המשיבה 1 :

47.נוכח המפורט בבקשה ולעיל, בשים לב לחוות דעת של המומחית, עדי המבקשת ונוכח הסכמת ב"כ המשיבה כמפורט בדיון שהתקיים ביום 6/6/16 ובסיכומיה, וטובתו של הקטין לבית יציב וקבוע, מצאתי להכריז עליו בר אימוץ כלפי המשיבה, וזאת בהתאם לסעיף 13 (א) (7) לחוק האימוץ.

48.אוסיף כי מסקנתה של המומחית בדבר העדר מסוגלותה של המשיבה לגדל את הקטין לא נסתרה, ולמעשה אוששה עת בחרה המשיבה שלא להעיד את בן זוגה, ועת היא עצמה נתנה בסופו של יום את הסכמתה לבקשה תוך ראיית טובת הקטין ותוך הבנה כי ראוי שתפנה את מירב מאמציה לגידולו של התינוק.

49.לא נעלמה מעיני העובדה כי המשיבה מגדלת תינוק, , בן מספר חודשים, ונראה כי היא נמצאת בעיצומו של תהליך שיקום חיובי בסיוע בן זוגה. אולם צרכיו של הקטין נשוא הבקשה שכיום הינו כבן 4 שנים ועבר טלטולים רבים, שונים מצרכיו של התינוק אותו מגדלת המשיבה.

אוסיף כי המשיבה בתצהיר תשובתה לבקשה מיום 23/12/15, לא הציגה כל תוכנית סדורה ומפורטת לגידול הקטין, וכן לא הציגה כל תוכנית מפורטת לגידולו לאחר לידת התינוק הנוסף.

אופי האימוץ כלפי המשיבה 1:

50.הצדדים חלוקים ביחס לאופי האימוץ, כאשר לשיטת המבקשת אין לצמצם את תוצאות האימוץ אלא רק ובאופן בו ימסרו למשיבה עדכונים ותמונות אודות הקטין פעמים בשנה, ואילו המשיבה מבקשת לצמצם את תוצאות האימוץ באופן בו יתקיימו מפגשים בינה לבין הקטין ובין הקטין לבין אחיו.

51.אמת המידה המנחה את בית המשפט שעה שעליו להכריע בין אימוץ סגור לבין אימוץ פתוח, היא זו של טובת המאומץ וטובתו בלבד.

מסקנה זו נובעת מהוראת סעיף 1 ( ב) לחוק האימוץ הקובעת כי " צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ".

גם תקנה 280 א (א) לתקנות סד"א ( בהמשך לסעיף 16 לחוק האימוץ ) קובעת כי " ...ידון בית המשפט בשאלה אם טובת הקטין , בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאות האימוץ ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, אם לאו, ואם כן- באילו דרכים".

52.כפי שהתגבשה ההלכה בפסיקה, דרך המלך הינה האימוץ הסגור ואילו האימוץ הפתוח הינו חריג.

53.בין יתר השיקולים המופיעים בפסיקה בהעדפת כלל הניתוק וסגירת האימוץ מפני קשר עם ההורים הביולוגיים נמנים השיקולים הבאים:

• גישת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 16 לחוק האימוץ ותקנה 280 א (א) לתקנות סד"א.

• ראיית טובתו הנפשית של הילד המאומץ ומניעת סיבוכים שהם תוצאה של "כפל הורות": בלבול בין הדמויות, חוסר ודאות, קרע בנאמנות בין זוגות ההורים, מניעת השתייכות מלאה להורים המאמצים.

• חוסר יכולת של ההורים הביולוגיים לשתף פעולה ולהשלים עם האימוץ, באופן שאימוץ " פתוח" יסכל את עצם האימוץ.

• הצבת המשפחה המאמצת בפני קושי נוסף הכרוך בקשר של הילד המאומץ עם הוריו הביולוגיים, במיוחד כשאלו חסרי מסוגלות הורית.

   

  54.בין יתר השיקולים בדבר יתרונות "האימוץ הפתוח", נמנים השיקולים הבאים:

   

  • מתן מידע על מוצא הילד המאומץ ועל זהותו, ובאופן שייתן לילד תחושה חזקה יותר של המשכיות בחיים, היסטוריה אישית וזהות עצמית מגובשת.

  • שמירת קשר של הקטין עם ממשפחתו הביולוגית (הוריו, אחיו), שכן טובת הקטין כוללת גם את זכותו לשמר קשר זה.

  • ייתור פתיחת תיק האימוץ עת מגיע הילד המאומץ לגיל 18 שנים, נוכח הקושי הנפשי הכרוך בכך.

  • מניעת אשליה אצל הילד המאומץ סביב הוריו הביולוגיים עד לשלב פתיחת תיק האימוץ "והתנפצות" החלום והפנטזיה אודות הוריו הביולוגיים.

  • בעבור ההורים הביולוגיים – אמצעי להקטנת תסכולם מלקיחת הילד לאימוץ.

  • בעבור ההורים המאמצים- אמצעי להפחתת מתח וחשש מפני היום עת יגיע הקטין לגיל 18 שנים ויפתח את תיק האימוץ ואז אולי יבקש לחדש קשר עם משפחתו הביולוגית.

     

    55.סבורני כי הגיעה העת לבחינה מחודשת של סוגיית האימוץ הפתוח נוכח המציאות המשתנה, ובעניין זה מצאתי להפנות קריאה למחוקק תוך שאני מפנה לדבריו של כבוד השופט רובינשטיין בבע"מ 10791/05 "כי יתכן שנושא האימוץ ה"פתוח" טעון חשיבה "פתוחה" בעולם משתנה".

     

    ראה לעניין האימוץ הפתוח לרבות משפט השוואתי מאמר מרכז אנגלברג לילדים ולנוער "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" חקר מקרים: אימוץ עם קשר ואימוץ על ידי משפחות אומנות וכן למאמרה של ד"ר רות זפרן "זכות המאומץ להתחקות אחר זהות הוריו הביולוגיים – התבוננות ביקורתית מנוקדת מבט השוואתית".

     

    56.לטעמי, חוק האימוץ אשר נחקק לפני שנים רבות, מחייב בחינה מחודשת תוך התאמתו למציאות בה אנו חיים כיום בעידן האינטרנט והמידע הזמין. שכן, לא מן הנמנע כי ילד מאומץ יאתר את פרטי הוריו הביולוגיים חרף היות האימוץ סגור, ואז יכול ויותר ללא תמיכה וליווי של שירותי הרווחה.

     

    57.אין להתעלם אף מההתפתחות החקיקתית בכל הקשור לזכויות הילד, שיתכן ויש בה כדי להביא לשינוי חקיקתי ביחס לעמדת המחוקק בכל הקשור לאימוץ הסגור. העמדה הקיימת כיום בחוק לפיה האימוץ הסגור הינו הכלל והאימוץ הפתוח הינו החריג, תוך קביעה גורפת ומראש כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד המאומץ, יכול ויש בה משום גישה פטרונית בכל הקשור לטובת הילד. לא מן הנמנע כי טובת הקטין היא דווקא שמירה על זיקתו למשפחת המוצא ולא ניתוקו המוחלט ממנה.

     

    הזיקה של הילד המאומץ לקשר היחוסי שלו הנו צורך קיומי, ושימורה של זיקה זו, הינו מימוש ההכרה בילד כאישיות עצמאית, שהיא תכליתו של עקרון טובת הילד (ראה לעניין זה מאמרה של ד"ר מירי מאסס, הכרה בילד כאישיות עצמאית: הצעה לתיקון חוק האימוץ, התשמ"א – 1981).

     

    58.יתכן והגיעה השעה כי לא תינתן עדיפות מראש לאימוץ הסגור על פני האימוץ הפתוח, וכל מקרה יבחן לגופו ולפי נסיבותיו מבלי לקבוע מראש "כלל וחריג לכלל". כמובן, שינוי כזה, צריך להיעשות בתיקוני חקיקה מתאימים נוכח סעיף 16 לחוק האימוץ ותקנה 280 א (א) לתקנות סד"א.

    הדבר אף מחייב עיבוי כ"א בשירות למען הילד אשר יסייעו להורה הביולוגי, למשפחה המאמצת ולילד המאומץ בקיום המפגשים.

     

    59.אינני מתעלם מהקשיים שיכול ויהיו באימוץ הפתוח הן למשפחה המאמצת והן לילד המאומץ בטווח הקרוב, אולם יתכן והיתרונות בטווח הרחוק יש בהם כדי לגבור על קשיים אלו.

    הקושי המידי בישום האימוץ הפתוח, אין פרושו שיש לוותר מראש על אפשרות זו, שכן שמירת קשר באופן מבוקר המלווה על ידי הגורמים המקצועיים, בין הילד המאומץ לבין משפחת המוצא שלו, יכול ותמנע מהילד קשיים ונזקים נפשיים בטווח הרחוק עת יגיע לבגרותו ויבקש לפתוח את תיק האימוץ ואף לאתר את משפחתו הביולוגית.

     

    60.אוסיף, כי גם אם מתברר שהמפגשים שהתקיימו בין הילד לבין ההורה הביולוגי טרם הכרזתו בר אימוץ, אינם מפגשים מיטיבים, אין הדבר מחייב פסיקה אוטומטית של אימוץ סגור, ויש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון בין כלל השיקולים .

    מבחן איכות המפגשים טרם ההכרזה כבר אימוץ אינו המבחן היחיד, שכן הוא מכוון לטווח הקצר והוא מתעלם מהיתרונות שבאימוץ הפתוח לטווח הרחוק.

    יתרה מזו, לא מן הנמנע כי מפגשים לא מיטיבים שהתקיימו טרם הכרזת הילד בר אימוץ, יהפכו למפגשים מיטיבים במרוצת השנים , נוכח התבגרותו של ההורה הביולוגי והשלמתו עם הליך האימוץ.

     

    61.במקרה שבפני, מתנגדת המבקשת לקיום מפגשים בין המשיבה לבין הקטין תוך שהיא סומכת על מסקנות חוות דעתה של המומחית, על כך שהמשיבה אינה מקפידה על הגעה למפגשים עם הבת YYY, ועל העובדה כי המשיבה פסקה על דעת עצמה מלבקר את הקטין. לשיטת המבקשת, אין מתקיימים במקרה דנן הפרמטרים התומכים באימוץ פתוח בשים לב לטובתו של הקטין.

     

    62.אינני מקבל את עמדת המבקשת ביחס לאופי האימוץ, ובכלל זה גם אינני מקבל את מסקנת המומחית.

    נראה כי הן המבקשת והן המומחית, התעלמו מיתרונות האימוץ הפתוח לטווח הרחוק והתמקדו רק בקשיים שבישומו בטווח הקרוב.

     

    כמו כן, עמדת המבקשת, מתעלמת מהנקודות הבאות:

     

    • הקטין מכיר את המשיבה והיא חלק מזהותו ומעולמו, שכן המשיבה גדלה אותו מאז לידתו ועד לחודש 09/2013 (עת הוצא ממשמורתה), ומאז ועד לחודש 05/2015 נפגשה איתו (הגם שלא התקיימו מפגשים רצופים וסדירים).

    • המשיבה, אשר הביאה תינוק נוסף לעולם, נמצאת בראשיתו של תהליך שיקומי חיובי (לרבות גמילתה משתיית אלכוהול) שאומנם אין בו די כדי שהמשיבה תגדל בעצמה את הקטין, אך יש בו כדי לאפשר לה להיפגש עמו.

    • מסקנת המומחית בדבר אימוץ סגור נשענת על כך שלמשיבה קושי להתארגן ולפגוש את הקטינה YYY פעמיים בשנה כפי שנקבע לה, אולם מתעלמת מכך כי המשיבה נפגשת עם הקטינה YYY פעם בשנה.

    • ברכת הדרך שנתנה המשיבה להכרזת הקטין בר אימוץ בסיום שמיעת ההוכחות.

       

      63.לאחר שקלול היתרונות והחסרונות שבכל אפיק אימוץ, ותוך שימת דגש במקרה דנן על היתרונות לטווח הרחוק שבאימוץ הפתוח (סעיפים 54 א, ב, ג, ד לעיל), ונוכח המפורט בסעיף 62 לעיל, סבורני כי טובת הקטין היא כי תוצאות האימוץ ביחס למשיבה יצומצמו באופן שבו הקטין יפגוש את המשיבה אחת לשנה וזאת בפיקוח עו"ס לחוק האימוץ והשירות למען הילד, ובמועדים אשר יקבעו על ידי העו"ס לחוק האימוץ.

       

      64.לא נעלמה מעיני העובדה כי במהלך השנה החולפת חדלה המשיבה לפגוש את הקטין, אולם סגירת האימוץ מסיבה זו בלבד , פרושה פגיעה בקטין מסיבה שאינה תלויה בו.

      יתרה מזו, אין לשלול את האפשרות כי הפסקת המפגשים נבעה מהעובדה כי המשיבה הרתה וילדה תינוק נוסף , וכי כעת משהתינוק גדל , תחדש את המפגשים עם הקטין.

       

      אוסיף כי מתפקידו של השירות למען הילד לפעול לטובתו של הילד גם לאחר הכרזתו כבר אימוץ וגם לאחר מסירתו לאימוץ, ומשכך, ומשהורתי על אימוץ פתוח ביחס לקטין, מצופה מהשירות למען הילד , לסייע למשיבה בקיום המפגשים.

       

      65.אין בסיכומי המבקשת כל התייחסות קונקרטית לבקשת המשיבה כי תוצאות האימוץ יצומצמו גם ביחס לאחי הקטין (הבת YYY והתינוק ZZZ).

      אכן צודקת ב"כ המשיבה בסיכומיה כי קיימת חשיבות להבטחת קשר בין ילד מאומץ לבין אחיו ואחיותיו בבחינת תרומה לתחושת השתייכותו ועיצוב זהותו- חשיבות שלטעמי קיימת גם במקרה דנן.

      יחד עם זאת, יש לעשות הבחנה בין הבת YYY שבעניינה כבר ניתן פסק דין המורה על אימוץ פתוח ביחס למשיבה בלבד לבין התינוק.

      להבנתי, אין כל דרך משפטית לאפשר לקטין להיפגש עם אחותו YYY, שכן יהא בכך משום שינוי פסק הדין שניתן בעניינה.

       

      66.אשר על כן, תוצאות האימוץ יצומצמו גם באופן שהקטין יפגוש את אחיו ZZZ התינוק אחת לשנה וזאת בפיקוח עו"ס לחוק האימוץ והשירות למען הילד, ובמועדים אשר יקבעו על ידי העו"ס לחוק האימוץ.

      סיכום:

       

      67.הנני מכריז על הקטין XXX בר אימוץ כלפי משיבים 1 ו- 2.

       

      68.תוצאות האימוץ ביחס למשיבה יצומצמו כמפורט בסעיף 63 לעיל, וביחס לאחיו ZZZ כמפורט בסעיף 66 לעיל.

       

      69.הנני מתיר את פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

       

      ניתן והודע היום 11 באוגוסט 2016,  ז' באב תשע"ו במעמד הנוכחים.

       

      אלון גביזון, שופט סגן נשיאה לענייני משפחה במחוז דרום.