אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבוצת ש.א.נ.י. 2010 בע"מ נ' עבד אל עאל

קבוצת ש.א.נ.י. 2010 בע"מ נ' עבד אל עאל

תאריך פרסום : 18/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
34345-04-13
12/05/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
קבוצת ש.א.נ.י. 2010 בע"מ
הנתבע:
סבאח עבד אל עאל
פסק-דין

פסק דין

העניין שבפני, תובענה שטרית אשר החלה במסגרת בקשה לביצוע שטר.

אקדים ואציין, כי המועד להגשת סיכומי טענות התובעת חלף, ובהתאם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר סיכומי טענות התובעת, אולם מצאתי לנכון ליתן את פסק הדין לגופן של טענות ולא בהתבסס על תקנה 160 ו- 157 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. פסק הדין יהא תמציתי כהוראת תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

השטר אשר הוגש לביצוע היה שטר חוב נושא התאריך 12.6.2010, ע"ס 8,000 ₪, עשוי לפקודת מר זיו להב, ולכאורה נושא את שמה של הנתבעת; עוד נסמכה עילת התובענה על הסכם המחאת זכות שאינו נושא תאריך, הממחה את הזכות ממר זיו להב לתובעת.

הנתבעת טענה כי אינה מכירה את התובעת או את ממחה הזכות, מר להב, טענה כי לא הייתה לה כל התקשרות מול התובעת, כי מעולם לא ביקרה בחיפה עד להתנהלות הליך זה וכי אינה קשורה לשטר החוב. יתר על כן, הנתבעת טענה כי החתימה המתנוססת על גבי שטר החוב אינה חתימתה. הוסיפה הנתבעת וציינה כי על גבי שטר החוב נכתב כאילו כתובתה הינה ברח' הרצליה בחיפה, ואולם היא התגוררה מאז לידתה ועד ניהול הליך זה, במזרח ירושלים.

התובעת מצידה, טענה כי הנתבעת קיבלה מאת התובעת הלוואה ובהתאם חתמה על שטר החוב; טענה כי ההלוואה ניתנה לנתבעת בחיפה, בביתו של מר נתי רינאווי; כמו כן טענה התובעת כי המועד להגשת התנגדות חלף זמן רב לפני שהוגשה, ונסמכה התובעת על אישור מסירה שהיה בתיק ההוצאה לפועל.

אפתח ואומר, שדין התובענה להידחות לגופה.

ככל שמדובר בהלוואה חוץ בנקאית אשר חוק הלוואות חוץ בנקאיות חל עליו (לאור הסכום הנטען הנמוך מהתקרה המפורטת בחוק), הרי שאין התובענה עונה על דרישות סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ומשלא נערך הסכם בכתב המפרט את הריבית הנוגעת לאותה הלוואה, דינה של התובענה להידחות. ראה לעניין זה, ע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (ניתן ביום 21.1.2009) .

יתר על כן, גם כאשר ביקש מר להב מטעמה של התובעת לפרט את ההלוואה, לא פורטה על ידו הריבית אשר נכללה באותה הלוואה, ולא ידע לספר עליה; לא רק זאת, אלא שבתצהיר עדות ראשית מטעם מר להב, ההלוואה ניתנה על ידי התובעת, והדברים סותרים את המחאת הזכות והרישום על גבי השטר, ובמסגרת עדותו שינה מר להב גרסתו בהקשר של זהות מעניק ההלוואה פעם נוספת וסתר את תצהירו.

לאור האמור, דינה של התובענה היה להידחות באחת.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם אם לא הייתי מתחשב בפגם העולה מאי קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, עדיין הייתה התובענה נדחית, בשל הסתירות בדבריו של מר להב, כמו גם העובדה שלכאורה היה לו עד למתן ההלוואה, מר רינאווי, והוא נמנע מלהזמינו. על משמעות אי הבאת עד חיוני או ראיה חיונית אמר כבר בית המשפט העליון כי קיימת חזקה שצד אשר אינו מביא עד חיוני או ראיה חיונית, ללא הסבר סביר, כאשר מדובר בעדות אשר יכולה היתה לתמוך בגרסת אותו צד, פירוש הדבר הוא שאותה עדות הייתה משמשת לחובתו של אותו צד, ולא תומכת בו. ראה: קדמי, "על הראיות" (חלק שלישי - תשס"ד 2003) עמ' 1648, ע"א 641/87 קלוגר נ' אורט ישראל בע"מ ואח', פד"י מד (1) 245, ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פד"י מה (4) 651.

ולא רק זאת; אמירת הנתבעת כי חתימתה אינה מתנוססת על השטר לא נסתרה כהוא זה; הגם שבתובענה שטרית סדר הבאת הראיות מתהפך, עדיין נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מוטל על כתפי התובעת מקום שהועלתה טענת הזיוף, והתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה; אין חובה בהבאת חוות דעת של מומחה לזיהוי כתב יד, על אחת כמה וכמה כאשר עלות החיוב הנטען דומה לעלות עריכת חוות דעת, אולם ניתן להוכיח חתימה באמצעות חתימות נוספות (אם היה הסכם הלוואה, למשל) או עדים לחתימה (אם היה מוזמן מר רינאווי), ומשלא הובאה כל ראיה, הרי שגם אם הייתה עוברת התובעת את המשוכה הראשונה של פסה"ד בעניין בס, הייתה נכשלת במישור זה.

עוד אוסיף, כי לא ראיתי בשאלת אישור המסירה הנזכר בתצהירו של מר להב כמטה את הכף לחובת הנתבעת, שכן ברי כי המסירה עליה מסתמכת התובעת, בוצעה לכאורה ברח' הרצליה בחיפה, בעוד הנתבעת העידה – ועמדה על כך בעדותה – כי מעולם לא התגוררה בחיפה.

לאור האמור לעיל, התובענה השטרית נדחית – במלואה.

משנדחתה התובענה השטרית במלואה, רשאית הנתבעת לפנות בתיק ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה לפי סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל תש"ם 1980.

איני מוצא לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ