אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קאסם נ' יאנוס ואח'

קאסם נ' יאנוס ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום טבריה
55810-03-11
17/05/2013
בפני השופט:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובע:
אסנת קאסם
הנתבע:
1. רמי יאנוס
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין חלקי – בשאלת החבות

בכל הנוגע לאופן בו נודעו לתובעת פרטי חורי כמי שהיה עד ראיה לתאונה - התובעת העידה כי לאחר התאונה ולאחר שיצאה מבית החולים, אנשים מטבריה, שהיא איננה זוכרת בדיוק מיהם, אמרו לה שאדם שעובד כמאבטח במשרד הבריאות עזר לה לאחר התאונה ואז היא הלכה לברר עמו את הדבר במקום עבודתו והוא אמר לה שהוא ראה את המקרה ושיעיד עבורה (עמ' 10-11 לפרוטוקול). חורי, לעומת זאת, העיד כי הוא מסר לתובעת את פרטי הרכב ואת מספר הטלפון שלו כבר במקום התאונה ובסמוך לאחר שקרתה ומאז לא דיבר איתה והיא לא הגיעה למקום עבודתו (עמ' 17 שורות 14-16, עמ' 18 שורות 12-14 לפרוטוקול). יחד עם זאת, בהודעתה של התובעת במשטרה (ת/1), אשר ניתנה כחודשיים לאחר התאונה, התובעת ציינה כי "מישהו עד למקרה מסר לי מס' הרכב שפגע בי", עדות שמתיישבת עם עדותו של חורי. על כן ובסיכומו של דבר, לאחר שקילת מכלול העדויות ושוב - בהתחשב בזמן שחלף מאז התאונה ובכך שאין מדובר בסתירה הנוגעת לשורש הגרסה של התובעת, משמע - לאופן בו היא נפגעה בתאונה - גרסה שכאמור לא נפלו בה סתירות מהותיות, שוכנעתי כי גם בסתירה האמורה אין כדי להטות את הכף לטובת גרסת הנתבעים ולפיה הרכב כלל לא פגע בתובעת.

עדותה של התובעת בכל הנוגע לעברה הרפואי, גם היא לא הייתה נקייה מספקות ומטבע הדברים יינתן לכך משקל בעת הדיון בשאלת הנזק. יחד עם זאת ובכל הנוגע לשאלת החבות ולאחר שקילת מכלול הראיות, שוכנעתי כי גם בכך לא היה כדי להביא למסקנה שאין ממש בגרסת התובעת ולפיה הרכב אכן פגע בה.

ראיה חיצונית שיש בה כדי להטות את הכף לטובת גרסתה של התובעת, הינה אופי פציעתה: בדו"ח האמבולנס (ת/5) צוין כי התובעת נחבלה בגב, בצוואר וביד ימין ובגיליון חדר המיון (בחלק הקריא שלו) צוין כי קיימת רגישות בכל החלק הימני של הגוף ובמותניים. פציעות מפושטות אלה, גם אם הן קלות, מתיישבות יותר עם גרסתה של התובעת שהרכב פגע בה והפיל אותה ארצה, מאשר עם גרסת הנתבע ולפיה התובעת רק החליקה "מעצמה", שאז היה מקום לצפות לפגיעה ממוקדת יותר.

הנתבע מסר בהודעתו לנתבעת (נ/1, שלא צוין בה תאריך), כי הוא נסע ברחוב אלחדיף בטבריה, עצר לפני מעבר חציה, בחורה צעירה שחצתה במעבר החצייה החליקה עם עקב גבוה ונפלה במעבר החצייה. הנתבע ירד מהרכב להגיש לה עזרה וביחד עם אדם נוסף שגר בסביבה הם עזרו לה להגיע לדירתו של אותו אדם, הגישו לה מים ואז נאמר לנתבע שהוא יכול ללכת כי לא קרה שום דבר. הנתבע ציין בהודעתו כי רכבו כלל לא פגע בתובעת ולא היה כל מגע בין הרכב לבינה וכנראה היא החליקה בגלל העקב הגבוה.

גם בעדותו בבית המשפט חזר הנתבע על טענתו שהרכב לא פגע בתובעת וכי היא החליקה ומעדה בשל נעלי העקב שנעלה. הנתבע טען שוב ושוב, באופן שלא הותיר אמון בפרט בהתחשב בשנים הרבות שחלפו מאז התאונה, כי התובעת נעלה נעלי עקב בגובה של 12 ס"מ. משנשאל כיצד הוא זוכר דווקא פרט זה, בעוד שהוא איננו זוכר פרט מהותי כגון מאיזה צד הגיעה התובעת, השיב באופן שלא הניח את הדעת "אני עובד במספרים ואני יכול להגיד לך בדיוק את המספר של העקב שהיא נעלה" (עמ' 22 שורה 18 לפרוטוקול).

בעניין פינוי התובעת ממקום התאונה נמצאה סתירה בעדות הנתבע. הנתבע טען כי הוא ואדם נוסף לקחו את התובעת לדירתו של אותו אדם (ככל הנראה מדובר באדם בשם נפתלי מור יוסף שניסיונות התובעת לאתרו על מנת להזמינו כעד לא צלחו), אך טענה זו איננה מתיישבת עם דו"ח מד"א, ממנו עולה כי התובעת פונתה לבית החולים ממקום התאונה. זאת ועוד, בעוד שלטענת הנתבע נאמר לו "שלא קרה לתובעת שום דבר", הרי שמדו"ח מד"א ומגיליון חדר המיון עולה כי התובעת אכן נפצעה. יתרה מכך, בעוד שתחילה טען הנתבע בעדותו כי הוא עזר לאותו אדם להביא את התובעת לדירתו (עמ' 21 שורות 9-10), הרי שבהמשך הוא טען כי "כשירדתי כבר ראיתי שלקחו אותה לדירה" (עמ' 25 שורה 15 לפרוטוקול).

בסיכומו של דבר, משקילת העדויות כולן ומעיון במסמכים התומכים בגרסת התובעת, העדפתי את עדותה של התובעת ושל העד מטעמה, על פני עדות הנתבע והגעתי למסקנה כי התובעת היטתה את מאזן ההסתברויות והוכיחה כי האפשרות שהתאונה התרחשה עקב פגיעת הרכב בה, היא אפשרות מסתברת יותר מזו לה טוען הנתבע.

על כן ובשאלת החבות, הריני מקבלת את התביעה.

על ב"כ הצדדים לבוא בדברים ולהודיע בתוך 30 האם הגיעו להסכמות דיוניות ביחס להכרעה בשאלת הנזק.

לעיוני ביום 18.6.13.

המזכירות תמסור העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' סיון תשע"ג, 17 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ