אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קאופמן נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

קאופמן נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
38281-11-11
12/05/2013
בפני השופט:
עמית רוזינס

- נגד -
התובע:
דמיטרי קאופמן
הנתבע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

החלטה

בפני תביעה לנזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975. בכתב התביעה נטען, כי ביום 9.7.10, בשעה 21:00 לערך, בעת שעבר התובע במעבר חציה, הגיח רכב במהירות, פגע בו וברח מהמקום, התובע איבד הכרתו ונפגע בכל חלקי גופו. עוד נרשם בכתב התביעה, כי בעקבות התאונה, סבל התובע מפגיעות בחזה, מחבלות בגב, בצוואר, ברגליו, סבל משפשופים והמטומות ונגרם לו שבר באחת מצלעותיו, מצד ימין. מכיוון שלא אותרו המכונית הפוגעת ונהגה, הוגשה התביעה כנגד "קרנית".

קרנית הכחישה את עצם התאונה ונסיבותיה, הצדדים ביקשו לפצל את הדיון ולדון ראשית בשאלת החבות, וכך הוחלט.

מטעם התובע העידו התובע, אביו וביתו. בתצהיר עדות ראשית שהגיש התובע, הועלו עובדות חדשות בקשר עם נסיבות התאונה, כדלקמן: לדבריו, עת שנפגע הלך בעודו מוליך אופניים בידו השמאלית. כאשר עבר במעבר חצייה, ראה מימינו שני פנסים של הרכב הפוגע, נפגע ע"י חלק בולט של הרכב, קיבל מכה חזקה, נפל ואיבד הכרה למספר דקות וכתוצאה מכך סבל מנזקי גוף. לאחר מכן, כאשר קם, לא היה איש במקום, הוא הרגיש כאבים עזים בחזה בצד ימין וכאבים בכל צידו הימני. רק למחרת היום, כאשר ראה שאינו יכול לזוז, פנה לחדר מיון.

אביו של התובע מסר תצהיר בו נאמר, כי ביום התאונה בשעות הערב, נכנס בנו הביתה כאשר הוא מחזיק בידו באופניים השבורים והתלונן שנפגע ע"י מכונית. למחרת, כאשר לא היה יכול עוד לסבול את כאביו, ולא יכול היה לזוז או לקום ממיטתו לשירותים, הסיעו אותו האב וביתו של התובע לבית החולים.

בתו של התובע מסרה תצהיר בו נאמר, כי הסיעה את התובע למחרת יום התאונה, לבית החולים, ביחד עם חברה (אשר לא הובא לעדות).

הנתבעת העידה חוקר מטעמה אשר שוחח עם התובע ושני עדיו והקליט את השיחות.

אומר מיד, כי עדותו של התובע לא הותירה בי רושם אמין כלל ועיקר.

הוא הרבה להשתהות בתשובותיו לשאלות אשר לא היו נוחות לו, זאת למרות שהתובע העיד בשפת אמו, ונעזר במתורגמן מקצועי. לא אחת, ביקש מהמתורגמן לחזור על השאלות אותן נשאל מספר פעמים, למרות שהשאלות היו פשוטות וברורות.

במהלך החקירה הנגדית של התובע ורק בתשובה לשאלות שהיה בהם כדי להטיל ספק בגרסתו, מסר גרסה כבושה הכוללת פרטים ועובדות חדשות, אשר לא בה זכרם קודם לכן, לא בכתב התביעה ולא בתצהירים. כך סיפר, כי לראשונה ראה את הרכב אשר פגע בו רק ממרחק קצר מאוד, כאשר היה במרחק של מטר אחד בלבד ממנו, אז, סינוורו אורות הרכב את עיניו והוא הרים את ידו הימנית על מנת להצל על עיניו ואז, פגע חלק בולט של הרכב בחזהו. כאשר התבקש להדגים את אופן התרחשות התאונה, התנהג בתיאטרליות מוגזמת ולא אמינה.

כאשר הושמעה לתובע הקלטת שיחה שהתקיימה בינו לבין חוקר מטעם הנתבעת, ניסה לחמוק ממעורבות בשיחה זו וטען כי אינו מזהה את קולו בקלטת, על אף שהיה מדובר בהקלטה ברורה. רק לאחר מכן, כאשר הוברר לו שתוכן השיחה מלמד על מעורבות שלו בה, השכיל לזהות את הדברים שנאמרו באותה שיחה וחזר בו מהכחשתו.

התובע ביקש להיעזר במתורגמן ובישיבה הראשונה שנקבעה לשמיעת ראיות הביא עמו מתורגמן, אשר התברר, במהלך אותה ישיבה ובהמשך, כי השניים נמצאים ביחסי קרבה ארוכי טווח, וכדברי התובע "אנחנו תמיד חברים וגם היום אנחנו חברים" (פרוט' עמ' 14 ש' 11). עוד הוברר, כי אין מדובר במתורגמן אובייקטיבי אלא באדם אשר מסייע לתובע בעניינים שונים, לרבות בהגשת וניסוח תביעות במקרים קודמים, סייע לתובע לאחר ובעקבות התאונה בעניינים שונים ואף ביקר עמו לאחר בזירת התאונה, על מנת לאתר ראיות. ואציין עוד בנושא זה, כי בהקלטת השיחה אשר התקיימה בין התובע לבין החוקר, הוא נשמע מדבר עברית ברמה סבירה יחסית.

בנוסף, תיאור התאונה כפי שתיארה התובע, מעורר קשיים ואיננו סביר, ממספר בחינות.

ראשית, לא ברור כיצד לא ראה התובע את הרכב מגיע ממרחק, לפני שהגיע למרחק של מטר אחד בלבד ממנו, שהרי מדובר ברכב הנוסע עם אורות, בשעת חשיכה וכידוע רכב איננו צץ פתאום כ"יש מאין". הדבר תמוה במיוחד, בהתייחס למקום שבו סיפר התובע שהתרחשה התאונה ואף הדגים בתמונות שצילם, ממש בתחילת מעבר החציה, מרחק של כפסיעה אחת בלבד מאי התנועה שמאחוריו. אין כל דרך סבירה להסביר מדוע החל לחצות את הכביש ומדוע לא ראה את הרכב בעודו על אי התנועה לפני שהחל בחציית הכביש.

גם הטענה שהרכב סנוור אותו ולכן נאלץ להרים את ידו אל נגד עיניו (וכך חשף את חזהו לפגיעה ישירה), איננה הגיונית. גובה פנסי מכונית, ואף מכוניות מסחריות, איננו עולה על גובה רגלו של אדם, ואין כל אפשרות שהאור המגיע מגובה כזה וממרחק של מטר יסנוור את עיני מי שנמצא לידו.

דומה כי התובע לא הביא לעולם גרסה כבושה זאת במהלך עדותו, אלא כדי לנסות לפתור את התמיהה שעלתה בחקירתו, כיצד המכונית פגעה בצלעותיו ללא שתפגע בידו או בכתפו קודם לכן.

תמיהה נוספת היא, כיצד לאחר התאונה, כאשר התובע איבד הכרתו וסבל מכאבים בצלעות ובכל צידו הימני, הצליח ללכת ברגל ממקום התאונה מרחק של כ-1 קמ', עם האופניים השבורים, עד לביתו.

אם לא די בכל אלו, התגלו גם סתירות בין גרסתו של התובע לבין ראיות וממצאים אחרים.

לפי תיאור התאונה מפי התובע, בעקבות פגיעת המכונית בצידו הימני, הוא נפל שמאלה על אופניו אשר אותם הוליך בידו השמאלית ואשר נשברו כתוצאה מהנפילה. אם דבריו היו אמת, הדעת נותנת כי גופו אמור היה להיות חבול במקומות נוספים בצידו השמאלי. מכות שגרמו לשבירת כידון אופניים, הפדל והגלגל היו מותירות מן הסתם גם סימני חבלה על גופו. ובכתב התביעה נרשם אמנם, כי התובע נפגע ונחבל בכל חלקי גופו. ואולם, מתעודת חדר מיון שנערכה לתובע יום לאחר התאונה הנטענת, עולה כי התובע התלונן על פגיעה בצלעות מימין בלבד, לא תועדו על גופו סימני חבלה כלשהם בשום מקום, והמפתיע מכל, אף לא נותרו בחזהו סימני חבלה כלשהם כתוצאה מפגיעה ישירה של מכונית.

ועוד, בתצהירו ובעדותו סיפר כי איבד הכרה והתעורר לבד על הכביש לאחר זמן לא ידוע. בתעודת חדר המיון נרשם מפיו של התובע, כי לא איבד הכרה. כאשר הוטחה בפניו עובדה זו טען, כי לא אמר דברים אלו בחדר המיון, וכי גילה שהדברים נרשמו בתעודה, רק בדרכו חזרה לביתו, כאשר בתו הקריאה לו את התעודה. הסבר זה, איננו סביר. לו היה אומר בחדר המיון כי איבד הכרתו, חזקה שהדבר היה נרשם וחזקה שהיה עובר בדיקות בהתאם, אשר מן הסתם לא עבר. לא זו בלבד, בתו של התובע, אשר העידה בפני, לא הזכירה קיומן של נסיבות מסוג זה. יש להניח, כי אם אכן היה סובל התובע מאובדן הכרה ונתברר לו זמן קצר לאחר יציאתו מחדר המיון כי נרשם בתעודה ההיפך, היה חוזר לחדר המיון או לפחות פונה לקבלת לטיפול רפואי, על מנת לבדוק את מצבו ביחס לכך, והוא לא עשה כן. גם לרופא המטפל בקופת חולים, לא מסר התובע כי איבד הכרתו וכי בבית החולים נרשם בטעות כי לא איבד הכרתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ