אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ. נ' רשות הטבע והגנים ירושלים ואח'

צ. נ' רשות הטבע והגנים ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
29390-06-13
28/07/2017
בפני השופטת הבכירה:
רים נדאף

- נגד -
התובעת :
פלונית
הנתבעות :
1. רשות הטבע והגנים
2. מפעלי תיירות- גן השלושה

פסק דין
 

 

רקע עובדתי וטענות הצדדים: 

1. ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו כנטען לתובעת, ילידת 1950, באירוע מיום 27.9.08, בעת שעמדה על הסלע בגן הלאומי – גן השלושה (הסחנה), על-מנת להיכנס לבריכה, החליקה על סלע רטוב, חלק ומלא בירוקת, וכתוצאה מהנפילה נפגעה בצורה קשה בירך שמאל (להלן: "האירוע" או "התאונה"). הנתבעות מכחישות את האירוע ואת האחריות.

 

2. ממקום התאונה הובלה התובעת לבית-חולים העמק, עברה קיבוע של השבר בירך שמאל, ואושפזה שם עד ליום 29.9.08, ומשם פונתה להמשך טיפול בבית-חולים איכילוב. ביום 6.1.09 אושפזה בבית-חולים איכילוב, ונעשתה לה החלפה של מפרק הירך.

 

3. המומחה מטעם התובעת, ד"ר אליהו סלטי, קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30%, ואילו המומחה מטעם הנתבעות, ד"ר יעקב גורדון, קבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 10%. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 5.3.15, בדבר נכות צמיתה אורתופדית בשיעור 20%.

 

4. מטעם התובעת, הוגשה גם חוות-דעת בתחום הבטיחות של המהנדס שטיינר מרדכי (להלן: "שטיינר"), ומטעם הנתבעות הוגשה חוות-דעת של אינג' יעקב עשת (להלן: "עשת").

 

5. לאור כפירת הנתבעות, נקבעו ישיבות הוכחות ביום 12.7.16 ו-6.9.16, בהן נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה היא בעצמה, בנותיה: הגב' נטלי פולק (להלן: "נטלי") והגב' מרגריטה ריבקין (להלן: "מרגריטה"), שטיינר, מר שמוליק שפירא, אשר היה מנהל אגף ביטחון ובטיחות ברשות הטבע והגנים משנת 1998 עד שנת 2008 (להלן: "שמוליק") ומר יהודה כרמי, מנהל גן השלושה קרוב ל-22 שנה (להלן: "יהודה"). מטעם ההגנה העיד עשת. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

 

דיון והכרעה:

נסיבות האירוע

6.לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות ובמכלול החומר המצוי בתיק, לרבות בסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את נסיבות קרות התאונה, ומשכך דין התביעה להידחות.

7.עסקינן בעדות יחידה של בעל דין לעניין נסיבות התאונה, חסרת סיוע ותימוכין, ולא מצאתי כל טעם או נימוק המצדיק את קבלת גרסת התובעת, על סמך עדותה היחידה, בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971, במיוחד שברמה העובדתית קיימות סתירות בגרסתה, כפי שיפורט בהמשך.

8. בכתב התביעה נטען, כי בעת שהתובעת עמדה על הסלע על-מנת להיכנס לבריכה, החליקה על סלע רטוב, חלק ומלא בירוקת, אלא שבעדותה בפניי טענה, כי ראתה בריכות קטנטונת והתיישבה, כשהתיישבה ראתה שהמים לא עמוקים מידי, התרוממה כדי לרדת למים והרגישה שמחליקה על משהו רך וחלק: "היתה מן מדרגונת כזו. המדרגונת הזו היתה בתוך המים, הרגליים שלי היו בתוך המים, מכופפות בישיבה. אני התרוממתי לעמידה כדי להיכנס לתוך המים והחלקתי. התכוונתי להכניס את כל הגוף שלי לתוך המים ממצב של ישיבה עם רגליים בתוך המים כדי להגיע למצב של כניסת כל הגוף לתוך המים ואז החלקתי על המדרגה עליה עמדתי" (ראה: פרוטוקול מיום 12.7.16, עמ' 7, שורות 8-11 ו-ת/2), ובכלל זה העידה: "...בתמונה ת/3 רואים את הסלע בתוך המים שעליו אני עמדתי והחלקתי..." (שם, שורה 27). כשהגיעה לבריכה, למעיין, התיישבה על סלע שהיה מחוץ למים, רגליה במים וכשבאה לרדת למים, עמדה על אותו סלע, מדרגה בתוך המים (שם, עמ' 14, שורות 1-3, 7-8, 12-31 ו-ת/11). היא לא ירדה ישירות למים, התיישבה ואחר כך התרוממה, היא ישבה בתוך המים כדקותיים (שם, עמ' 15, שורות 18-19. ראה גם: עמ' 16, שורות 22-23). היא ראתה שיש משהו יציב לעמוד עליו, כי אינה יודעת לשחות, ואם הייתה יודעת מראש שזה ירוקת הייתה חוזרת אחורה (שם, עמ' 15, שורות 20-22). לדבריה, אם הייתה בישיבה מרגישה את המדרגה הייתה זזה אחורה. מרוב שהיא נמוכה, רגליה היו בתוך המים, כדי לעמוד הניחה את הרגלים על המדרגה, קודם לכן לא הניחה את הרגלים על המדרגה ולא הרגישה אותה: "...התיישבתי, לאט לאט, שלב שלב, התיישבתי, ראיתי שיש מדרגה" (עמ' 17, שורה 16).

 

9.מעדותה דלעיל עולה, כי התובעת התיישבה על שפת הבריכה על הסלע והשתכשכה במים, ולאחר כשתי דקות, כשביקשה לרדת כולה למים, נעמדה על הסלע/המדרגונת בתוך המים, שהיה חלק מהירוקת עליו, החליקה ונפלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ